Skip to content

1VSDAT

שני, 02 אוגוסט 2010 17:51

אורוות שלמה

דרג מאמר זה
(3 מדרגים)
רק פקטור של עשר מפריד בין מספר ארוות שלמה בספר מלכים למספרן בספר דברי הימים. חכמי התלמוד שלא יכלו לייחס את הסתירה למעתיק רשלן העדיפו למזג את הפסוקים לבלילה אחת ולהעניק לשלמה 160,000,000 אבוסים. פרשנים אחרים העדיפו להחליק את הבעיה על ידי התעלמות ממילה מיותרת או הוספת משמעות נסתרת שבעלי הטכסט בחרו לא להבליט.
 
 
ספר מלכים וספר דברי הימים אינם מצליחים להתאפס, בין השאר, גם על מספר האורוות שהיו למלך שלמה. האחר קובע שלשלמה היו ארבעים אלף אורוות והשני שלשלמה היו רק ארבעת אלפים אורוות:
 
וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים לְמֶרְכָּבוֹ וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים.[א]
וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבַּעַת אֲלָפִים אֻרְיוֹת סוּסִים וּמַרְכָּבוֹת וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים וַיַּנִּיחֵם בְּעָרֵי הָרֶכֶב וְעִם הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם.[ב]
 
סתירה זאת היתה מוכרת גם לחכמי התלמוד ואלה הצליחו לתרצה בכך שמספר אחד מתייחס לאורוות שהיו בבעלותו של שלמה והמספר השני לאבוסים הנפרדים בכל ארווה וארווה.
 
כתוב 'וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים לְמֶרְכָּבוֹ' וכתוב 'וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבַּעַת אֲלָפִים אֻרְיוֹת סוּסִים'. נשאלת השאלה: הא כיצד? התשובה הינה: אם ארבעים אלף איצטבלאות, היינו אורוות גדולות, היו לו אזי כל אחת ואחת היו בה ארבעת אלפים ארוות, היינו אבוסי סוסים, ואם ארבעת אלפים אורוות גדולות היו לו אזי בכל אורווה ואורווה היו ארבעים אלף אבוסי סוסים.[1]
 
המשורר שאמר 'השוטים שועטים פנימה למקום בו המלאכים חוששים לרחף'[2] לא התכוון כמובן לחכמי התלמוד ולנטיתם לדחות בקש סתירות שהיו מפחידות אנשים פחות מלומדים אבל באמת קשה להבין מדוע רבותינו הקדומים, ורש"י בעקבותם[3], מעולם לא טרחו להכפיל את מספר האורוות במספר האבוסים ולגלות שבפרשנותם הם העניקו לשלמה המלך מאה ושישים מליון אבוסים, מספר גבוה במקצת למי שנהנה משירותיהם של שנים עשר אלף פרשים בלבד.
 
המספרים הפנטסטיים הללו דרבנו את הרלב"ג לנקוט בקו קצת יותר פרגמטי ולקבוע שספר מלכים מונה את הסוסים וספר דברי הימים את האבוסים, כלומר, לשלמה היו ארבעת אלפים אבוסים וכל אבוס ואבוס שירת עשרה סוסים כך שבסך הכל היו לשלמה ארבעים אלף סוסים.[4] פירוש זה יכול היה בהחלט להתקבל על הדעת, ביחוד לאור העובדה שרק המילה 'אֻרְוֹת' מפרידה בין הניסוח המקורי של הפסוק, 'וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים לְמֶרְכָּבוֹ וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים' לניסוח שהיה מתאים לחלוטין לשיטתו של הרלב"ג.
 
המלבי"ם, כתמיד, סוגר את הפרשה עם פירוש חדשני ונועז: בספר מלכים נמנו אורוות הסוסים והמרכבות ששימשו להאדרת שמו וכבודו של המלך ובספר דברי הימים האורוות שהיו מוכנות ליום קרב ומלחמה.[5] בהיעדר אלטרנטיבה טובה יותר גם אנו נתעלם מהעובדה שהתנ"ך עצמו לא היה מודע לקיומם של שני סוגים של סוסים ומרכבות ונתמכר לתחושת ההקלה שלבטח פוקדת את כל פרחי החכמה שנתקלים בתירוצו חסר-הבסיס של המלבי"ם.  
 


[א]       
מלכים א' ה:ו     
[ב]       
דברי הימים ב' ט:כה


[1]       
כתיב 'וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים לְמֶרְכָּבוֹ' וכתיב 'וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבַּעַת אֲלָפִים אֻרְיוֹת סוּסִים'. הא כיצד? אם ארבעים אלף איצטבלאות היו כל אחד ואחד היו בו ארבעת אלפים ארוות סוסים ואם ארבעת אלפים איצטבלאות היו כל אחד ואחד היו בו ארבעים אלף ארוות סוסים.
(סנהדרין כא:ב)
[2]       
Alexander Pope, An Essay on Criticism
[3]       
רש"י על מלכים א' ה:ו
[4]       
רלב"ג והמצודת דוד על מלכים א' ה:ו
[5]       
מלבי"ם על מלכים א' ה:ו
נקרא 3944 פעמים
למאמר הבא ולקודם: « נצחונות דוד

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

2 תגובות

  • קישור לתגובה ראשון, 20 דצמבר 2015 15:51 הוסף ע״י עדי אביר

    יוסף,

    תודה על התייחסותך המפורטת אבל לצערי היא רק מעלה קושיות חדשות:

    1. אתה טוען ש'מחברי דברי הימים ביקשו לדייק, ולתקן נוסחים שעשויים להטעות את הקוראים בזמנם' ובכך אתה רומז שספר מלכים שנכתב ברוח הנבואה מכיל נוסחים לא ברורים שקוראיהם לא בהכרח יבינו את כוונתם המקורית של כותביהם. האמנם? האם לשיטתך ספרי הנביאים עלולים להטעות את הקוראים? אילו עוד ספרי נביאים ראשונים ואחרונים חשודים עליך כבעלי ניסוחים מטעים? מה בדבר כל הסיפורים והמיתוסים שאין להם מקבילה מתקנת בספר דברי הימים? מה עם כל הניסוחים הבעייתיים בספרי התורה מהם חז"ל לעולם לא היססו לדרוש הלכות ודיקדוקי הלכה.

    2. אתה מנתח לעומק את הביטוי '40 אלף אורוות סוסים למרכבו' ומסיק שהוא אינו מובן כלל ובאפשרותו להטעות את הקורא התמים. לזאת אני מוכן להסכים. בעקבות כך אתה מסיק שהכוונה המקורית בפסוק הייתה 'למספר הסוסים שנועדו לרכיבה באורוות, ולא למספר האורוות' ולהערכתך כוונת הפסוק היא 'לשלמה היו בארוות ארבעים אלף סוסים לרכיבה, ושנים עשר אלף פרשים' או בלשון מקראית יותר: 'ויהי לשלמה ארבעים אלף, באורוות - סוסים למרכבו'. עם הפרשנות הזאת אין לי שום סיבה לשתף פעולה.

    בספר מלכים לא כתוב 'ארבעים אלף באורוות - סוסים' אלא 'אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים'. האות בית אינה זניחה ולא ניתן לשבצה בפסוק התנכי כל אימת שעולה הצורך, במיוחד לאור העובדה שכותבי ועורכי ספר דברים החליטו לוותר עליה ולהסתמך על ניסוח הרבה יותר סתום ובלתי מובן. ייתכן אמנם שבמקור הפסוק אכן אמר 'ארבעים אלף באורוות - סוסים' ונוסח זה השתבש בעקבות טעויות מעתיקים והפך ל-'אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים' ואם זאת כוונתך לא אהסס להסכים עימך אף שאז ארצה לשאול אם גם פסוקים נוספים השתבשו במהלך הדורות ועל איזה בסיס מוצק נוכל, בסופו של דבר, לבסס את הבנת המקראות.

    3. אם אתה צודק אזי רב יהודה בהכרח טעה שכן הוא מצוטט כאומר:

    כתיב 'ויהי לשלמה ארבעים אלף ארוות סוסים למרכבתו' וכתיב 'ויהי לשלמה ארבעת אלפים אריות סוסים' הא כיצד? אם ארבעים אלף איצטבלאות היו - כל אחד ואחד היו בו ארבעת אלפים ארוות סוסים ואם ארבעת אלפים איצטבלאות היו כל אחד ואחד היו בו ארבעים אלף ארוות סוסים. (סנהדרין כא:ב)

    האם רב יהודה לא ידע שהאות בית מסוגלת להרחיק את כל המבוכה? האם להערכתך אתה מבין את הדברים טוב יותר מרב יהודה? אם רב יהודה טעה כאן באילו מקומות עלינו לחפש את שאר טעויותיו?

    4. רש"י, רד"ק, רלב"ג, מצודת דוד, מצודת ציון והמלבי"ם ניסו להתעמת עם הסתירה והביאו מספר פירושים שונים ובלתי מתואמים שאף אחד מהם אינו עולה בקנה אחד עם הפירוש שאתה הבאת. האם אתה חושב שכולם טעו? שאף אחד מהם אינו מבין את התנ"ך טוב כמוך?

    לסיכום, איני יודע אם מדובר כאן בניסוחים רשלניים או בטעויות מעתיק וגם לא כל כך חשוב לי לרדת לעומקו של כל פסוק בעייתי זה או אחר. מטרתי הייתה להראות שהתנ"ך שבידינו מוצף בסתירות ושיבושים שדורשים כמויות אדירות של פרשנות יצירתית שתמיד תייצר סתירות חדשות ולעולם לא תעלים את המבוכות הישנות ואת תירוצי הסרק ששימשו את הפרשנים שלא היססו לעשות צחוק מעצמם.

    בכל מקרה, לא מדובר כאן ביושרם ודקדקנותם של מחברי התנ"ך שמעידים שהאמת הייתה תמיד נר לרגליהם אלא באחיזות עיניים בלתי פוסקות שמנסות להעלים את הסתירות והשיבושים שמצאו את דרכם למה שאנחנו עדיין משום מה מכנים בשם 'כתבי הקודש'.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה ראשון, 20 דצמבר 2015 09:31 הוסף ע״י יוסף

    כפי שקל להבחין, יש כאן שני ביטויים שונים זה מזה: "ארבעים אלף" לעומת "ארבעת אלפים", וכן "למרכבו" לעומת "ומרכבות".
    על כן, אי אפשר לטעון ל"טעות סופר" או "השמטת מילה", שהרי אנו רואים שהמחברים של דברי הימים שינוי את נוסח המילים בכוונת תחילה. אך מה היתה מטרתם בכך?
    ובכן, כפי שראינו בדוגמאות הקודמות, מחברי דברי הימים ביקשו לדייק, ולתקן נוסחים שעשויים להטעות את הקוראים בזמנם (שהרי ספר מלכים נכתב מאות שנים לפניהם).

    נוכל לשים לב לכך שהביטוי בספר מלכים הוא קצת קשה להבנה. נאמר בו "אורוות סוסים למרכבו". ויש כמה קשיים בניסוח הזה:
    1. קודם כל, מדוע הפסוק מבקש לספר לנו כמה אורוות היו לשלמה? הרי הוא אמור לספר לנו כמה סוסים היו לשלמה, ולא לתת לנו לנחש.
    2. אם נניח שבכל אורווה יש לפחות עשרה סוסים, אז הכוונה היא ל-40 אלף אורוות שנועדו לסוסי מלחמה - במקרה כזה הרי שמספר הסוסים עמד על 400 אלף! ואם כך היה, כיצד ייתכן שהמשך הפסוק מספר לנו שהיו רק 12 אלף פרשים ללחימה? והרי היו צריכים להיות לו לפחות 100 אלף פרשים, עבור מספר גדול כל כך של סוסי מלחמה. האם יעלה על הדעת ששלמה המלך החזיק 400 אלף סוסי מלחמה, והכשיר רק 12 אלף פרשים לרכוב עליהם? לא נראה כלל שזה מה שהתכוון הפסוק לומר. כמו כן, 400 אלף סוסים נשמע לכאורה כמו מספר מופרז - וגם אינו תואם כלל מספרים אחרים שמופיעים בספר מלכים.
    3. אם הכוונה היא ל-40 אלף אורוות, אז כיצד נבין את המילה הבאה - "למרכבו"? האם נאמר שהאורוות (של הסוסים) שימשו לרכיבה?! מובן שלא רוכבים על אורוות, אלא על סוסים... מכאן נראה שהפסוק התכוון להדגיש את מספר הסוסים.

    אפילו בעיון קל, נוכל לראות שהביטוי "40 אלף אורוות סוסים למרכבו" אינו מובן כלל, ויכול להטעות. נראה שהכוונה המקורית בו היתה למספר הסוסים שנועדו לרכיבה באורוות, ולא למספר האורוות.
    בלשון מודרנית יותר הפסוק היה אולי נכתב כך: "לשלמה היו בארוות ארבעים אלף סוסים לרכיבה, ושנים עשר אלף פרשים". או בלשון מקראית יותר: "ויהי לשלמה ארבעים אלף, באורוות - סוסים למרכבו"
    המילים "אוורות סוסים למרכבו" כנראה התכוון לציין את האוורות שבהם עמדו 40 אלף סוסים המוכנים לרכיבה לקרב.

    מכיוון שהניסוח הלשוני בספר מלכים עשוי להטעות קוראים מאוחרים, אז מחברי "דברי הימים" ראו צורך לדייק בניסוח.
    ספר דברי הימים מדייק שהיו לשלמה המלך 4000 אורוות לסוסים, ואז מובן - שאם בכל אורווה היו כעשרה סוסים - הרי שהיו לשלמה המלך 40 אלף סוסים בסך הכל, שזהו המספר שמופיע בספר מלכים. בכך תיקנו כביכול את הניסוח בספר מלכים, ודייקו במשמעותו המקורית.
    שימו לב שמחברי דברי הימים שינו את המילה "למרכבו" למילה "ומרכבות". בכך הדגישו את הדיוק שלהם למספר האוורות, ולא לסוסים. לעומת זאת ספר מלכים מציין "למרכבו" ובכך מדגיש את מספר הסוסים!

    לסיכום, יבחינו הקוראים ביושרם של מחברי דברי הימים - למרות שהם ביקשו לכבד את מלכות בית דוד, הם תיקנו טעות שעשויה לייחס לשלמה המלך יותר סוסים ממה שהיו לו! יושרם ודקדקנותם של מחברי התנ"ך מעידה על כך שהאמת היתה תמיד נר לרגלם.

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים