Skip to content

1VSDAT

שני, 02 אוגוסט 2010 17:49

גורן ארונה

דרג מאמר זה
(3 מדרגים)
במקום אחד כתוב שדוד קנה את גורן ארונה בחמישים שקלי כסף ובמקום אחר כתוב שדוד שילם לארנן (הוא ארונה) שש מאות שקלי זהב. הייתכן? כמובן. הרי אין בעיה שמסוגלת לעמוד בפני התרצנים.
 
 
מכה קשה להגיון מספקת לנו גם הסתירה הבאה.
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אֲרַוְנָה לֹא כִּי קָנוֹ אֶקְנֶה מֵאוֹתְךָ בִּמְחִיר וְלֹא אַעֲלֶה לַיהֹוָה אֱלֹהַי עֹלוֹת חִנָּם וַיִּקֶן דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן וְאֶת הַבָּקָר בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים.[א]
וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן בַּמָּקוֹם שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקַל שֵׁשׁ מֵאוֹת.[ב]
 
האם הגורן והבקר שדוד קנה מארונה/ארנן עלו חמישים שקלי כסף או שש מאות שקלי זהב? העובדה שבשני המקרים מדובר בסכום הכולל שדוד שילם לבעל הנכס אינה מפריעה לרש"י לטעון שחמישים שקלי הכסף מתייחסים לסכום שדוד גבה מכל שבט ושבט שכן מי שלוקח חמישים שקלים מכל אחד משנים עשר השבטים עתיד לקבל בדיוק את שש מאות השקלים של דברי הימים.[1] יתר על כן, בדברי הימים אמנם מדובר בשקלי זהב ולא בשקלי כסף אבל לרד"ק ברור שמדובר רק במשקל של שקלי זהב ולא בשקלי זהב של ממש.[2]
 
גם אם לא ניתפס לסברה שמכל שבט ושבט נגבו חמישים שקלים ומשנים עשרה שבטי ישראל שש מאות שקלים לא ניוותר אובדי עצות שכן אז נוכל לטעון שדוד קנה את הגורן ואת הבקר בחמישים שקלי כסף ואת הנכס כולו, היינו, את הגורן, הבית והשדה של ארנן בשש מאות שקלי זהב. סברה זאת מקבלת משנה תוקף מהמילה 'בַּמָּקוֹם' בפסוק 'וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן בַּמָּקוֹם שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקַל שֵׁשׁ מֵאוֹת' שלבטח מלמדת שהתשלום ניתן עבור כל המקום, היינו, גם השדה והבית.[3]
 
חז"ל והרד"ק שוב מתעלקים על מילה חפה מפשע וכופים עליה לשרת מטרות לא לה מבלי לשים לב שבכך הם סודקים אבן נוספת בחומת האמונה. 75 פעמים עושה התנ"ך שימוש במילה 'במקום', ובכלל זה בפסוק:
 
וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְהֹוָה בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹםדָּוִיד בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי.[ג]
 
בשבעים וארבעה מהם אנו מפרשים את המילה 'במקום' בתור 'באותו המקום' או 'בתוך המקום' אבל במקרה זה החכמים מתעקשים שכוונת הכתוב היא 'עבור המקום' ולכן אין להבין מהפסוק 'וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן בַּמָּקוֹם שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקַל שֵׁשׁ מֵאוֹת' שדוד נתן לארנן שש מאות שקלי זהב בו במקום, בעת שהיה בתוך הגורן, אלא שדוד שילם את הסכום הזה עבור השדה בו מוקם הגורן ועבור כל המבנים שהיו קיימים בתוך אותו שדה. תרצו תאמינו, לא תרצו אל תאמינו.
 


[א]       
שמואל ב' כד:כד
[ב]       
דברי הימים א' כא:כה
[ג]        
דברי הימים ב' ג:א


[1]       
רש"י על דברי הימים כא:כה
[2]       
רד"ק על דברי הימים א' כא:כה
[3]       
רד"ק על דברי הימים א' כא:כה בעקבות זבחים:קטז:ב
נקרא 3061 פעמים
למאמר הבא ולקודם: מפקד יואב »

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

4 תגובות

  • קישור לתגובה שלישי, 19 יולי 2016 09:07 הוסף ע״י עדי אביר

    יצחק,

    אתה לבטח שם לב לעובדה שפרשני התורה חשבו אחרת ממך ואיש מהם לא העלה את הסברה שאתה העלת. אם הם החליטו לפסול את טיעוניך מי אני שאחשוב אחרת.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שלישי, 19 יולי 2016 03:18 הוסף ע״י יצחק א

    נ"ל שבהחלט ניתן לומר שבעל ספר שמואל ובעל ספר דברי הימים שאבו ממקור אחד שבו היה מפורש שהיו חמישים שקלי זהב במשקל שש מאות, (יתכן שהיה מפורש מאיזה יחידות משקל, או שהדבר שהיה ידוע), זו עובדה מאוד חשובה כי יתכן שלא היו כל השקלים באותו משקל. אלא שבספר שמואל הסתפק בכך שכתב "כסף שקלים חמישים", ובספר דברי הימים ראה לנכון להוסיף עוד פרטים שהשקלים היו שקלי זהב במשקל שש מאות, נמצא שרק בא להוסיף ולפרש דברי ספר שמואל.
    דבר זה בהחלט מסביר את שינוי הלשון, למה לא כתוב בצורה יותר ברורה "בכסף שקלים שש מאות".
    נ"ל דברים פשוטים למדי, מה שברור לך-לי ברור ההפך.
    (חשוב להדגיש שלפי דברי אין כאן שום הפחתה ממעלת כתבי הקדש)

  • קישור לתגובה שישי, 15 יולי 2016 08:43 הוסף ע״י עדי אביר

    יצחק,

    אני לא חושב שאפשר להתייחס לאמצעי התשלום הישנים כאילו היה מדובר בש"ח ודולרים. אתה יכול לקנות מוצר במאה דולר ולספר לכולם שהוא עלה לך 384 ש"ח אבל לא נראה לי שבימי דוד המלך היית קונה משהו 'בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים' ורץ לספר לחברה ששילמת 'שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקַל שֵׁשׁ מֵאוֹת'. שקלי כסף ושקלי זהב הם שני דברים שונים בתכלית אפילו אם חמישים שקלי כסף שווים בערכם לשקלי זהב במשקל שש מאות יחידות לא מזוהות.

    לי ברור לחלוטין שמדובר בשתי מסורות שונות - האחת מספרת כל קניה בשקלי כסף והשנייה על קניה בשקלי זהב ואסור לנו להחליק את הסתירה על ידי תרגום הכסף לזהב.

    פרשני המקרא לא העלו את הטיעון שלך והתירוצים שהם כן נתנו נראים לי קלושים ביותר אף שהם יותר משכנעים מהתירוץ שאתה העלת.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שישי, 15 יולי 2016 03:00 הוסף ע״י יצחק א

    אשמח שתסביר את השאלה-בדברי הימים כתוב "שקלי זהב משקל שש מאות", מנין לך כמה שקלים היו? כתוב רק שהיו משקל שש מאות, ואילו בספר שמואל כתוב שהיו חמישים שקלים.
    הדבר שאפשר ללמוד מכאן שהיו חמישים שקלי זהב והם היו במשקל שש מאות.

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים