Skip to content

1VSDAT

Open menu
פרוש אביר למקרא
פרוש אביר למקרא

הרבנים רוצים שכולם יבינו את המקראות אך ורק על פי הפרשנות שלהם ולכן הם ממהרים לקבוע שכל מי שאינו מצטט במדויק את רבני ימי הביניים הוא בור גמור שאינו מבין דבר בדת היהודית. האמת, כרגיל, היא שונה לחלוטין והפרשנות הרבנית רק מעוותת, מסרסת ומדחיקה את מובנם הפשוט וההגיוני של הפסוקים, ובמיוחד של אותם הפסוקים שאינם משתפים פעולה עם הטענות האינטרסנטיות של בעלי העניין שהשתלטו על הדת היהודית. בפרק זה אני מציע פרשנויות שאינן עולות בקנה אחד עם האינטרסים הרבניים ומשאיר לקוראים לקבוע בעצמם אם הפרשנויות הללו הן יותר, או פחות, נכונות מהפרשנויות הרבניות.

דרג מאמר זה
(3 מדרגים)

בימינו, כל מאמין יודע שהאל שלו הוא על-טבעי, אינסופי, נעדר גוף וצורה, מושלם, נצחי, בלתי מוגבל, כל-יודע וכל-יכול. בעלי המקראות, לעומת זאת, הכירו אל שונה לחלוטין – גדול, חזק, ודמוי אדם שחש תחושות אנושיות ופעל כפי שבני האדם היו פועלים לו רק היו גדולים וחזקים כמוהו. האל המקראי נלחם באויביו בידיו, חרבו, חיציו, חרון אפו ואבנים כבדות שהוא זרק מהשמים. משרתיו הרבים הקיפו אותו הן בעת שישב בראש עדת-אל והן ברדתו עלי אדמות והם נשלחו לבצע עבורו משימות במקומות אליהם הוא לא רצה להגיע באופן אישי. את השליטה במהלך ההיסטוריה האנושית ההוא השיג באמצעות רוחות פולשניות שהשתלטו על מחשבותיהם, חלומותיהם ומוצא פיהם של בני האדם וגרמו להם לפעול בהתאם לרצונותיו ותוכניותיו. 

דרג מאמר זה
(4 מדרגים)
 
אם יש בורא ואם יהוה הוא האלוהים אזי הוא בהחלט רשאי להעניק כל ארץ בעולמו לכל עם ששובה את ליבו. תורתו הקדושה מבטיחה את ארץ כנען לאבות האומה ולזרעם ולכן אנו רשאים לנופף בקושן האלוהי ולתבוע לעצמנו בעלות על ארץ ישראל השלמה שהובטחה לאבותינו ולנו. די בעיון שטחי בתורה הקדושה כדי להצדיק את יומרותינו אבל בדיקה קצת יותר מעמיקה תבהיר שהמקראות מבטיחות את אותה ארץ גם למיליוני גויים ונוכרים, ובכללם גם הגדולים שבשונאינו. מדינת ישראל חבה את קיומה לחוק הבינלאומי ולהכרת האומות וטוב נעשה אם נסתפק בכך ולא ננסה לבסס את זכות קיומנו על קושן אלוהי שהתנ"ך עצמו הופך לחסר כל ערך.
דרג מאמר זה
(7 מדרגים)
מאמר זה לא נכתב עבור אלו שכבר יודעים שהיקום נוצר לפני יותר משלוש עשרה וחצי מיליארד שנים, שכל מיני הצמחים ובעלי החים התפתחו בהדרגה ושאף מבול לא החריב את העולם כולו לפני פחות מחמשת אלפים שנה. הללו רשאים להתעלם בבטחה מהמאמר כי חוץ מאשר כמה פרטים בעלי חשיבות משנית הם לא יועשרו בשום מידע חדש. מאמר זה נכתב בעיקר עבור אלו שחושבים ששלוש מאות שנה לפני לידתו של אברהם אבינו האל פתח את ארובות השמים, גרם למבול שכיסה את פני כל הארץ למשך שנה תמימה והכחיד 99.999% מכל בני המין האנושי. המבול התנכי אמור היה למחוק את כל התרבויות האנושיות ויש להניח שלאחריו נדרשו כמה מאות שנים כדי לקומם מחדש את המין האנושי כך שיוכל לשוב ולבנות ערים ולהקים ממלכות. מאמר זה מנסה לאתר את עקבותיו של המבול העולמי ולמצוא את מאות השנים בהן אנו לא אמורים לפגוש ערים וממלכות. מסקנותיו העצובות של החיפוש יחייבו את שומרי האמונים להרהר שנית בנכונותם של סיפורי התנ"ך ובאמונות שבגינן הם משחיתים לריק את חייהם.   
דרג מאמר זה
(8 מדרגים)
תלאות רבות עברו על רבים מפסוקי התנ"ך: בתחילה התעללו בהם כותבים ועורכים שהתאמצו לצנזר את כל האיזכורים המביכים שניקרו על דרכם, בהמשך באו המעתיקים שהצליחו לעשות שמות בלא מעט טקסטים חפים מפשע ולבסוף הגיעו הרבנים שניסו לפרש ולהכניס קצת סדר והיגיון בשארית הפליטה. אם נחזיר למקומן את הדמויות שהועלמו, נתקן את טעויות ההעתקה ונתעלם מפרשנויותיהם של רבני התלמוד וימי הביניים, נגלה שלא מעט פסוקים תנכיים הם  הרבה יותר פשוטים מכפי שלמדנו לחשוב, כפי שמדגים פסוק בעייתי שכבר פרץ לא רק את כללי הדקדוק אלא גם את גבולות ההיגיון ותכתיבי הטעם הטוב. פסוק זה, 'וַיֹּאמַר יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבֲבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשְׁדָּת לָמוֹ', זכה לתילים של פרשנויות אף שלהערכתי הוא בסך הכל מספר על מסע רגלי שיהוה ואשתו ערכו דרך מספר אתרים מדבריים בדרכם לארץ הקודש.
 
 
דרג מאמר זה
(13 מדרגים)

אין זה סוד שהדמויות התנכיות אהבו לדבר עברית וזאת השפה ששימשה אותם בשיחותיהם עם שאר הבריות, שוכני המרומים, נחשים ואתונות. אחדים מהם אמנם לא נחשפו קודם לכן לשפה הקדושה אבל עובדה זאת מעולם לא הפריעה להם לנסח את עצמם בעברית מקראית משובחת ולהתמודד בנקל עם ניבי לשון שבימינו כבר מסוגלים להכשיל את רוב התלמידים והאברכים שנקרים על דרכם. השימוש המופרז בעברית, גם במקרים בהם הנוגעים בדבר לבטח דיברו בשפות אחרות, מחייב אותנו לשאול אם סיפורי התנ"ך מתעדים אירועים שהתרחשו בפועל או שמא אין הם אלא עיבודים ספרותיים שאינם משקפים במדוייק את קורות אותם הימים. בעקבות זאת עלינו גם לברר אם אנחנו עדיין מאמינים שהתורה כולה נכתבה באצבע אלוהים ושאף גורם אנושי לא עזר לאל לתמצת את הטקסט ולהפכו ליצירה הרבה יותר קלילה ומעניינת.

דרג מאמר זה
(12 מדרגים)
במאמר קודם, 'איך בדיוק נברא העולם על פי המסופר בספר בראשית', טענתי שסיפור הבריאה שפותח את המקרא שיקף את תמונת העולם שהצטיירה בעיני כותבו ולכן לא ניתן לייחס את הסיפור הזה לאל הכל-יודע אלא לבן אדם שרק התיימר לדבר בשם האל. במאמר הזה אנסה להוכיח - בעזרת סיפורים מיתולוגיים שהדיהם עדיין נשמעים מתוך פסוקי המקרא, הקבלות לסיפורים המיתולוגיים של הבבלים והכנענים וההתאמה בין סיפור הבריאה למצוות השבת - שתיאור הבריאה שפותח את ספר בראשית הוא אחד מהסיפורים האחרונים שנוספו לתורה ויש להניח שהוא נכתב לאחר שיבת ציון, ואולי אפילו בימיו של עזרא הסופר.
 
 
דרג מאמר זה
(5 מדרגים)
חכמי ישראל נאלצו להתמודד במשך יותר מאלפיים שנה עם סיפור בריאה סתום ומשונה שמתעלם מכל מה שהאנושות הצליחה ללמוד מאז שההיגיון החל להחליף את הפנטזיות. כדרכם הם צללו למעמקי הכתוב ושלפו משם את המדרשים, הרזים והסודות שאפשרו להם להתאים סיפור פשטני, שמלכתחילה שיקף אך ורק את ראיית העולם הפרימיטיבית של כותביו, לכל ממצאי המדע שבאותו רגע נחשב ל'מודרני' ועל ידי כך להוכיח שהאל שברשותם הצפין בספר הספרים את כל האמיתות שהמדענים כבר גילו ואת אלו שהם עוד עתידים לגלות. מאמר זה מתעלם מכל מסכי העשן הרבניים ומסביר איך באמת נראה העולם שאת בריאתו מתאר הסיפור הראשון בספר בראשית.
 
 
 
דרג מאמר זה
(4 מדרגים)
למאמר זה אופי טכני וסביר להניח שיבשושיותו תשעמם את המשוטטים המקריים ואלה רשאים בהחלט להסתפק ברפרוף מהיר. מי שבכל זאת יחליט להתעמק קצת יותר ימצא במאמר הוכחות לכך שספר דברים מכיל שמות פרטיים, שמות עצם, מושגים, שמות תואר, פעלים ומטבעות לשון שאינם מופיעים באף אחד מארבעת החומשים האחרים. למילים ולביטויים הללו, עם זאת, נוכחות נכבדת למדי בשאר ספרי התנ"ך, ובמיוחד בנביאים הראשונים, ונראה שלכותבי ספר דברים יש זיקה גדולה יותר לאנשים שכתבו את ספרי הנביאים הראשונים מאשר למי שאמור היה לכתוב את בראשית, שמות, ויקרא ובמדבר.
 
 
דרג מאמר זה
(8 מדרגים)
לכל מי שעדיין לא התעבדק לחלוטין צריך להיות ברור ששום אל בדעתו הצלולה לא היה כותב תורה עמוסה בכל כך הרבה כפילויות, בלבולים, וסתירות. הרבה יותר סביר להניח שבתקופת בית ראשון, וייתכן אף מאוחר יותר, נמצאו לא מעט בני תמותה שמצאו לנכון לבחוש בקדירה ולכתוב ספרים חדשים או להוסיף לספרים קיימים את הציוויים והתקדימים החביבים עליהם. אין כמובן שום דרך להוכיח את הטענה ההגיונית הזאת אבל סיפור אחד שהשתמר במקורותינו מדגים את הקלות בה ניתן היה להחדיר לכתבי הקודש ספר חדש לחלוטין ולאורו של סיפור זה נוכל לבדוק בשנית את ההשערה שחלקים נכבדים מהתורה נכתבו על ידי גורמים אינטרסנטים שמצאו הזדמנויות לשלב במקרא סיפורים וציוויים חדשים ומשופרים שקידמו את מטרותיהם.
 
 

התגובות האחרונות