Print this page
ראשון, 01 אוגוסט 2010 18:32

מכירת יוסף

דרג מאמר זה
(9 מדרגים)

כל מי שאינו מקבל את ההנחה שרבים מסיפורי התנ"ך עוצבו על ידי עורך אנושי שמיזג מספר מסורות שונות לנרטיב מתמשך אחד יהיה חייב להודות שהאל שכביכול הכתיב את כל התורה למשה עבדו, הוא האחראי הבלעדי לכל הסתירות, הבלבולים וההשמטות המוזרות שהשתרבבו לסיפוריו. הבלבול הרב שהאל הצליח להטמיע בסיפור מכירתו של יוסף כפה על הרבנים התפתלויות לא מעטות ויש לשבחם אם בסופו של דבר הם הותירו אותנו רק עם עשרים פירושים שונים. האם המספר הכל-יודע, שלעולם אינו אמור לטעות או להתבלבל לא שם לב שהוא מספר סיפור מבולבל שסותר את עצמו? האם הוא אינו מסוגל להמציא סיפור שאינו צורך כל כך הרבה פרשנויות שונות?

 

 

בספרו את סיפור מכירתו של יוסף, העורך הקדום שכח להתאים את הגרסאות והותיר בתוך התיאור הקצר את אחת מאותן הסתירות שסיפקו כל כך הרבה תעסוקה לכל כך הרבה דורות של רבנים כל כך נבוכים:

 

וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם. וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה. וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ. לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו. וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת יוֹסֵף מִצְרָיְמָה ... וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים.[א]

 

לקטע זה יש לצרף את שני הפסוקים המבלבלים הבאים:

 

וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה.[ב]

וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה.[ג]

 

המבוכה ברורה מאליה וכל מי שמסוגל לקרא שישה פסוקים יכול לצפות שיהיו אלה אותם ישמעאלים שקנו את יוסף והובילו אותו מצרימה שגם ימכרו אותו לשר הטבחים המצרי. שרבובם לעלילה של הסוחרים המדיניים שנצפו ליד הבור הפך סיפור פשוט וברור לקשה ומסורבל. האם מדובר כאן במיזוג רשלני של שתי מסורות שהוליד סיפור מלא סתירות או שבתוך התסבוכת מסתתרת אמת עמוקה שרק רבנים מיומנים מסוגלים להבינה? לשאלה תמימה זאת יש בעולם התורני רק תשובה אחת: התורה היא אלוהית והאל לעולם אינו מסתמך על מסורות קדומות ולכן בתוך מה שנראה להדיוטות כבלבול רשלני חייבת להסתתר איזו שהיא אמת נצחית שחשיפתה לא רק תניח את דעתנו אלא גם תרחיב את הבנתנו ותחזק את אמונתנו.

 

אפילו אם נניח שבסיפור מכירתו של יוסף חבויה איזו שהיא אמת אלוהית עמוקה עדיין נהיה חייבים להודות שפשטם של הפסוקים מותיר אותנו עם חמש שאלות מציקות:

 

 1.

מה הקשר בין ה'אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים' שעברו בסביבה בעת שיוסף נמשך מהבור לבין הַמְּדָנִים המוזכרים בפסוק 'וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם'?

 

 2.

מי העלה את יוסף מהבור - האחים או המדיינים?

 

 3.

מי מכר את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף – האחים או המדיינים?

 

 4.

מי מכר את יוסף לפוטיפר - האחים, המדיינים, הישמעאלים או המדנים?

 

 5.

כמה פעמים עבר יוסף מיד ליד – פעמיים, שלוש או יותר?

 

ראשית נבדוק מיהם אותם 'מְּדָנִים' שמכרו את יוסף לפוטיפר ומה להם ול'מִדְיָנִים' שנכחו בעת שיוסף נמשך מהבור. המקרא מספר:

 

וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ.[ד]

 

ולאור פסוק זה אין לנו שום סיבה להניח שהמחבר האלוהי לא התכוון לדייק ולהבדיל בין צאצאיו של 'מִדְיָן' אותם הוא כינה בשם 'מִדְיָנִים' לצאצאיו של מְדָן להם הוא קרא בשם 'מְּדָנִים'. מאידך, רוב הפרשנים הניחו שאין כל תועלת בהכנסת גורם נוסף לסיפור שכבר סובך דיו ורבים הסכימו עם המזרחי שהכתוב אינו מוצא לנכון להבדיל בין העמים שנולדו לשני האחים, מדן ומדיין, ולכן הוא נוהג לקרא לאומה אחת בשמה של האומה האחרת[ה].

 

את שאר השאלות, כך האמינו הפרשנים, נוכל ליישב אם רק נהיה מודעים לסיפור האמיתי שמסתתר מאחורי התקציר המקראי וכל אחד מהם אכן מיהר לתאר את סדר הדברים הנכון בסיפור מכירתו של יוסף.

 

נתחיל עם האבן עזרא שמצא בספר שופטים את הקטע הבא:

 

וַיֹּאמְרוּ אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל גִּדְעוֹן מְשָׁל בָּנוּ גַּם אַתָּה גַּם בִּנְךָ גַּם בֶּן בְּנֶךָ כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ מִיַּד מִדְיָן. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעוֹן לֹא אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם וְלֹא יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם יְהֹוָה יִמְשֹׁל בָּכֶם. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעוֹן אֶשְׁאֲלָה מִכֶּם שְׁאֵלָה וּתְנוּ לִי אִישׁ נֶזֶם שְׁלָלוֹ כִּי נִזְמֵי זָהָב לָהֶם כִּי יִשְׁמְעֵאלִים הֵם.[ו]

 

על סמך הפסוקים הללו אבן עזרא הניח שאם גדעון הציל את עמו מיד מדיין וביקש מבני ישראל את נזמי הזהב שהם לקחו כשלל מהישמעאלים הרי שהמדיינים והישמעאלים חייבים להיות אותו עם וכמסקנה ברורה מכך עלינו להבין שסיפור מכירת יוסף מתאר שיירת סוחרים אחת ולא שתי שיירות שונות.

 

לדעה זאת הצטרף גם רבי יוסף בכור שור שהסביר:

 

מדנים, ומדיינים וישמעאלים אחים היו מבני פלגשי אברהם, ישמעאל בן הגר, ומדן ומדין מבני קטורה. ובאותה חבורה היה שם מבני ישמעאל, ומבני מדן, ומבני מדין, ולכך פעמים קורא אותן ישמעאלים, ופעמים מדנים ופעמים מדיינים.[ז]

 

ונראה שגם הוא האמין שהסיפור מתאר רק שתי עסקאות מכירה: מהאחים לשיירת הסוחרים הישמעאלים/מדיינים/מדנים ומהם לפוטיפר שר הטבחים.

 

פרשנות פשטנית זו לא התקבלה על דעתו של הרמב"ן שמצא הסבר אחר לפסוקים ששימשו בסיס לטענתו של האבן עזרא. גדעון אכן הצמיד את הישמעאלים למדיינים, מסביר הרמב"ן, אבל זאת רק בגלל שצבא האויב כלל גם מדיינים וגם ישמעאלים. אדרבה, הפסוק

 

וְכָל מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם נֶאֶסְפוּ יַחְדָּו וַיַּעַבְרוּ וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל.[ח]

 

מלמדנו שבמחנה האויב ניתן היה למצא גם עמלקים, גם מדיינים וגם ישמעאלים, הנקראים כאן בשם 'בְנֵי קֶדֶם'. גדעון אמנם הציל את בני עמו מיד המדיינים אבל את נזמי השלל הישראלים לקחו מהישמעאלים ולכן המדיינים והישמעאלים הם שני עמים שונים וממילא סיפור מכירת יוסף מתאר שתי שיירות שונות, אחת של ישמעאלים ואחת של מדיינים. כפועל יוצא, עלינו להבין שיוסף אמנם נמכר פעמיים, אבל בתיווך של מדיניים ולא של ישמעאלים. כלומר, יוסף נמכר מהאחים למדיינים ומהם לפוטיפר שר הטבחים.

 

מדוע, אם כן, הוזכרו הישמעאלים? פשוט מאד, האחים ראו מרחוק שיירת גמלים וזיהו אותה כאורחת ישמעאלים אבל כשהשיירה התקרבה הם ראו שבעלי הסחורה היו סוחרים מדיניים ששכרו את הגמלים מהישמעאלים ולכן האחים מכרו את יוסף לסוחרים המדיניים. הכתוב אמנם אומר 'וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים' וכן 'מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה' אבל בשני המקרים הכוונה היא שהאחים מסרו את יוסף למשמרת החמרים הישמעאלים אף שהבעלים האמיתיים היו הסוחרים המדיניים שכספם שימש לרכישת יוסף.[ט]

 

שלא כמו הרמב"ן, רש"י החליט שהכתוב מתאר שתי שיירות שונות, שיירה אחת של ישמעאלים ושיירה אחרת של מדיינים. המדיינים שולבו בסיפור בכדי לרמוז לנו שיוסף עבר מיד ליד שלוש פעמים ולא רק שתיים: האחים משכו אותו מהבור ומכרו אותו לישמעאלים שבתורם מכרו אותו למדיינים שהורידו אותו מצרימה ומכרו אותו לפוטיפר שר הטבחים.[י] פירוש זה מתעלם לחלוטין מהאמור בבראשית לט ונראה שרש"י אינו שש להסביר כיצד יוסף יכול להימכר לפוטיפר פעם אחת על ידי מדיינים ופעם נוספת על ידי הישמעאלים. זאת אינה בעייתו היחידה שכן בפירוש שהוא עצמו נתן למילה 'פַּסִּים' בפסוק:

 

וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים.[יא]

 

הוא נצמד למדרש[יב] והסביר שבמילה 'פַּסִּים' כלולים ראשי התיבות של כל אלה שרכשו את יוסף, היינו, פוטיפר, סוחרים, ישמעאלים ומדיינים.[יג] אם המדרש, ורש"י בעקבותיו, אמנם הצליחו לפצח את רזי המילה 'פַּסִּים' אזי יוסף היה אמור לעבור מיד ליד ארבע פעמים ולא רק שלוש כפי שמפרש רש"י בהסברו הקצר לפסוק בבראשית לז.

 

הסתירה הפנימית בדבריו של רש"י לא נעלמה מעיני החכמים והריב"א, אחד מבעלי התוספות, מיהר למצא סימוכין לטענה שיוסף נמכר שלוש פעמים בלבד ולא ארבע פעמים כפי שעלול להשתמע מהמדרש ומהסברו של רש"י למושג 'כְּתֹנֶת פַּסִּים': מדרשים רבים, כך הריב"א, מציינים במפורש שהאחים מכרו את יוסף לישמעאלים ועל סמך מדרשים אלא אנו חייבים להסיק שיוסף עבר מהאחים לישמעאלים, מהם למדיינים ומהם לפוטיפר. משתמע מכך, אף שהריב"א אינו מציין זאת במפורש, שיש לדחות את הגרסה הדוגלת בארבע מכירות ולהניח שרש"י הזכיר אותה רק מפאת כבודו של המדרש.

 

עם זאת, הריב"א גם מצטט את רבנו תם שמצא דרך להחליק את הסתירה בין פירושיו השונים של רש"י. לשיטתו של רבנו תם, בני יעקב אמנם מכרו את יוסף לישמעאלים אבל הללו חששו מהנחשים ששרצו בבור וסרבו להתקרב אליו. במקום עברה שיירה של מדיינים שהיו ידועים בקסמיהם והישמעאלים ניצלו את ההזדמנות, שכרו את שירותיהם של המדיינים וביקשו מהם להעלות את יוסף מתוך הבור. למתבונן מהצד היה נראה שהאחים מכרו את יוסף למדיינים והמדיינים מייד מכרוהו לישמעאלים ולכן נפוצה הגרסה שיוסף נמכר ארבעה פעמים אבל בפועל האחים לא מכרו את יוסף למדיינים אלא לישמעאלים ולכן יוסף נמכר, כפי שפירש בצדק רש"י, רק שלוש פעמים – מהאחים לישמעאלים, מהישמעאלים למדיינים ומהמדיינים לפוטיפר.[יד]  

 

גם בעלי התוספות האחרים, והחזקוני בעקבותיהם, נחלצו לעזרת רש"י ולשיטתם ה'מִדְיָנִים' וה'מְּדָנִים' אינם עם אחד אלא שני עמים שונים ולכן ניתן להניח שאחים ראו במרחק אורחת ישמעאלים ובעודם שוקלים את מכירת יוסף עברו במקום סוחרים מדיינים והאחים מכרו להם את יוסף בעודו בבור. בינתיים הגיעה למקום האורחה שנצפתה מרחוק והמדיינים משכו את יוסף מהבור ומכרו אותו לישמעאלים. הישמעאלים בתורם מכרו את יוסף למדנים והללו מכרוהו לפוטיפר. אם נתרכז בסיפור ונספור טוב את כל העסקאות נגלה שיוסף אמנם נמכר ארבעה פעמים, בדיוק כפי שקבע רש"י באחד משני פירושיו הסותרים.

 

כתמיד, גם במקרה זה נותר בידנו פסוק אחד שאינו מוכן לשתף פעולה עם הפרשנות המשכנעת. אם המדנים הם אלו שמכרו את יוסף לפוטיפר כיצד יכול הכתוב לומר 'וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים'? הישמעאלים הרי יצאו מהסיפור זמן רב קודם לכן? גם לכך יש כמובן הסבר: פוטיפר נבהל כשראה את המדנים כהיי העור מנסים למכור עלם חמודות לבן ויפה ואמר 'בכל מקום גרמני מוכר כושי וכאן כושי מוכר גרמני? אין זה עבד' ולכן הוא דרש מהמדנים להביא עדים שישבעו בפניו שיוסף נקנה כדין ולא נגנב בהיחבא. המדנים הביאו את הישמעאלים שהעידו על כשרותה של עסקת המכירה ולכן כשהמקרא מספר שפוטיפר קנה את יוסף מיד הישמעאלים כוונתו לומר שהוא קנה אותו מתוקף ערבותם של הישמעאלים.[טו]

 

פרשן נוסף שהתמחה בהסברת המבוכות שרש"י זרע בעת שניסה לבאר את הניסוחים המבולבלים של האל הוא הרא"ם, רבי אליהו מזרחי. פירושו של הרא"ם, הנקרא גם פירוש המזרחי, מסביר שרש"י אינו מונה בסיפור מכירת יוסף ארבע מכירות שונות כפי שהוא עשה בפירושו למושג 'כותונת פסים' כיוון שהסוחרים והמדיינים חד הם ואין למנות את הסוחרים כאומה נפרדת. רש"י, להערכתו, פרש את הפסוק 'וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים 'כפשוטו, היינו, שהאחים העלו את יוסף מהבור ומכרו אותו לישמעאלים שבתורם מכרו אותו למדיינים שהורידו את יוסף למצריים ומכרו אותו לפוטיפר.

 

פרשנות זאת, מודה המזרחי, אינה מסבירה את הפסוק 'וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים' ולכן נראה לו שסדר המכירות חייב היה בעצם להיות מהאחים למדיינים, מהם לישמעאלים ומהם לפוטיפר שר הטבחים. גם הפסוק הסורר, 'וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים', אינו מעכיר את התמונה כיוון שאת הביטוי 'אֶל מִצְרָיִם' ניתן לפרש כאילו נאמר 'במצריים' וכשכתוב מציין 'לְפוֹטִיפַר' כוונתו לומר שיוסף התגלגל מיד ליד עד שהגיע לפוטיפר. האמת החבויה בפסוקים הינה, אם כן, שהאחים מכרו את יוסף לסוחרים מדיינים והללו מכרו אותו במצריים לישמעאלים וכך יוסף התגלגל מיד ליד עד שנמכר לבסוף לפוטיפר סריס פרעה.[טז]

 

הרא"ם הרשה לעצמו לפרש את הביטוי 'אֶל מִצְרָיִם' בתור 'במצריים' כיוון שמחקריו לימדוהו שניתן להחליף את המילה 'אֶל' בקידומת 'ל' ולכן לצמד המילים 'אֶל מִצְרָיִם' ולמילה הבודדת 'למצרים' יש משמעות זהה לחלוטין. את המילה 'למצרים' ניתן עתה להחליף במילה 'במצרים' וזאת משום שהמקרא עצמו נוהג במקרים מסוימים להחליף בין האות למד לבין האות בית. לשם דוגמה, כשהמקרא אומר 'וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת לֵילוֹת'[יז] אנו מבינים את המילה 'לָאָרֶץ' בתור 'בארץ' ובאותו אופן, כשהכתוב מציין 'וְשִׁלַּח אֶת הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר'[יח] כוונתו האמיתית היא לומר 'ושילח את השעיר למדבר'.

 

לנו לא נותר אלא להתפעל מכישוריו של הרא"ם שללא כל עזרים ממוחשבים הצליח למצוא את האסמכתאות שיאפשרו לו להוציא מהקשרו את הפסוק התמים 'וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים' ולהבין ממנו שהמדיינים מכרו את יוסף במצריים לידי הישמעאלים וכך הוא התגלגל והגיע לידיו של סריס פרעה שר הטבחים.

 

אם נסכם את התסריטים שסקרנו עד כה נקבל את ששת הסיפורים האלטרנטיביים הבאים:

 

 1.

סיפור על שתי מכירות: האחים מכרו את יוסף לשיירה של סוחרים ישמעאלים, מדיינים ו/או מדנים והללו מכרו אותו לפוטיפר שר הטבחים.

(אבן עזרא ויוסף בכור שור)

 

 2.

סיפור על שתי מכירות וטעות בזיהוי: האחים ראו מרחוק שיירת גמלים וזיהו אותה כאורחת ישמעאלים. בהתקרב השיירה האחים ראו שבעלי הסחורה היו סוחרים מדיינים ששכרו את הגמלים מהישמעאלים ולכן הם מכרו את יוסף לסוחרים המדיינים ומסרו אותו למשמרת מובילי הגמלים הישמעאלים. בהגיעם מצרימה המדיינים מכרו את יוסף לפוטיפר.

(הרמב"ן)

 

 3.

סיפור על שלוש מכירות: האחים משכו את יוסף מהבור ומכרו אותו לישמעאלים שמכרו אותו בתורם למדיינים שהורידו אותו למצרים ומכרו אותו לפוטיפר.

(רש"י)

 

 4.

סיפור על שלוש מכירות והעסקת כוח עזר: האחים מכרו את יוסף לישמעאלים אבל הללו חששו מהנחשים ששרצו בבור וסרבו להתקרב אליו. במקום עברה שיירה של מדיינים שהיו ידועים בקסמיהם והישמעאלים שכרו את שירותיהם וביקשו מהם להוציא את יוסף מהבור. בהמשך הישמעאלים מכרו את יוסף למדיינים והמדיינים מכרו אותו לפוטיפר.

(רבינו תם)

 

 5.

סיפור על ארבע מכירות ועדות: האחים ראו במרחק אורחת ישמעאלים ובינתיים עברו במקום סוחרים מדיינים והאחים מכרו להם את יוסף בעודו בבור. לאחר זמן מה הגיעה למקום אורחת הישמעאלים והמדיינים משכו את יוסף מהבור ומכרו אותו לישמעאלים. הישמעאלים בתורם מכרו את יוסף למדנים והללו מכרוהו לפוטיפר. פוטיפר נבהל כשראה את המדנים כהיי העור מנסים למכור עלם חמודות לבן ויפה ואמר 'בכל מקום גרמני מוכר כושי וכאן כושי מוכר גרמני? אין זה עבד'. כיוון שחשד במדנים הוא ביקש שיביאו עדים שיעידו שיוסף נקנה ולא נגנב. בעקבות כך המדנים הביאו את הישמעאלים שהעידו על כשרות העסקה.

(בעלי התוספות והחזקוני)

 

 6.

סיפור על שלוש מכירות בסדר שונה: האחים מכרו את יוסף לסוחרים מדיינים שמכרו אותו במצריים לישמעאלים וכך יוסף התגלגל מיד ליד עד שהישמעאלים מכרו אותו לבסוף לפוטיפר.

(המזרחי)

 

ששת התרחישים הללו בקושי מתחילים לגרד את המרחב הפרשני וללא קושי רב נוכל לצרף אליהם ארבע עשרה תרחישים נוספים:

 

 7.

סיפור על ארבע מכירות: האחים מכרו את יוסף לישמעאלים, הישמעאלים לסוחרים, הסוחרים למדיינים ומדיינים לפוטיפר.

(רב יודן)[יט]

 

 8.

סיפור על חמש מכירות: האחים מכרו את יוסף לישמעאלים, הישמעאלים לסוחרים, הסוחרים למדיינים, המדיינים לרשויות המדינה במצריים, שהרי נאמר 'וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם', והרשויות מסרוהו לפוטיפר.

(רב הונא)[כ]

 

 9.

סיפור על שלוש מכירות ללא מעורבות האחים: האחים המתינו במרחק מה מהבור לשיירת הישמעאלים שנצפתה מרחוק אבל לפני שהישמעאלים הספיקו להתקרב עברה במקום שיירה של מדיינים ואלה משכו את יוסף מהבור ומכרוהו, ללא ידיעת האחים, לישמעאלים שהגיעו מאוחר יותר. יוסף אמנם אמר לאחים 'אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה' אבל כוונתו הייתה להזכיר להם שבמעשיהם הם סייעו למכירתו. סדר המכירות הוא, אם כן, מהמדיינים לישמעאלים ומהם לפוטיפר.

(הרשב"ם)

 

10.

סיפור על שלוש מכירות, מהן אחת משותפת, ללא מעורבות האחים: המדיינים העלו את יוסף מהבור ומכרוהו לישמעאלים. הללו מסרו את יוסף לפיקדון ביד המדיינים ושתי הקבוצות יחד מכרוהו לפוטיפר ולכן ניתן להגיד גם 'וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם לְפוֹטִיפַר' וגם 'וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר ... מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים'. גם הפסוק 'אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה' אינו אמור להטרידנו וברור שיוסף התכוון לומר 'אתם גרמתם למכירתי למצריים'.

(תסריט נוסף של החזקוני)

 

11.

סיפור על שלוש מכירות בסיוע מתווכים ועדות: האחים ידעו שהישמעאלים שנצפו מרחוק היו סוחרים עשירים ולכן הם שכרו את המדיינים שיתווכו בינם לבין הישמעאלים ויעזרו להם למכור את יוסף. הישמעאלים קנו את העלם מיד אחיו ואז הם שכרו את המדיינים שיבואו עימם למצרים, יעזרו להם במכירה ויעידו על הקניה.

(הרא"ש)

 

12.

סיפור על ארבע מכירות, אחת מהן באשראי: בני יעקב מכרו את יוסף למדיינים ואלה מכרוהו לישמעאלים. הישמעאלים מכרו את יוסף למדנים אבל לאלה לא היה כסף מזומן ולכן הם הפקידו את יוסף בידי הישמעאלים עד למכירתו במצריים. הישמעאלים לא יכלו למכור את יוסף בעצמם כי הם היו כעורים וכידוע גרמני מוכר כושי ואין כושי מוכר גרמני ולכן הם נאלצו להיעזר במדנים והללו מכרו את יוסף לפוטיפר. עם זאת, הישמעאלים שעדיין לא קיבלו את כספם היו אלה שמסרו בפועל את יוסף לידי פוטיפר ולכן הכתוב מציין 'וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר ... מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים'.

(סברה נוספת של הרא"ש)

 

13.

סיפור על שלוש מכירות, אחת מהן על ידי אנשי קש: הסוחרים המדיינים שהיו מוכרים בעיירות לא רצו לקנות את יוסף בעצמם ולכן הם ביקשו מהנוודים הישמעאלים, שלא היו מוכרים באזורי הישוב, שיקנו את יוסף בעבורם. הישמעאלים העבירו את יוסף למדיינים, בעליו האמיתיים, והללו מכרו אותו לפוטיפר.

(ספורנו)

 

14.

סיפור על שלוש מכירות, אחת מהן מותנית ובאשראי: בתחילה האחים רצו למכור את יוסף לישמעאלים בעודו בתוך הבור אך אלה לא רצו לקנותו כיוון שלא ידעו כיצד ניתן להוציאו משם. כשבאו המדיינים הם משכו את יוסף מהבור ואז האחים מכרו את יוסף לישמעאלים והללו מכרו אותו למדיינים שהתנו את הקניה בכך שהישמעאלים יוליכו את יוסף למצריים כי למדיינים עצמם לא היו גמלים לביצוע המשימה וגם לא היה להם כסף מזומן לשלם עבור הנער. למרות שפוטיפר קנה את יוסף מהמדיינים, הכתוב בוחר לומר 'וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר ... מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים' כי יוסף היה באותה עת ביד הישמעאלים אף שלא היה שייך להם.

(רבי עובדיה מברטנורה)

 

15.

סיפור על שתי מכירות עם תיווך כפול: המדיינים הוציאו את יוסף מהבור ותיווכו בעסקה בין האחים לישמעאלים. בהמשך הם נלוו לישמעאלים ובמצריים הישמעאלים ביקשו מהם לתווך גם בעסקת המכירה לפוטיפר.

(רבי יצחק קארו)

 

16.

סיפור על שתי מכירות והרבה נקודות מבט: מלאך יהוה העיד על ישמעאל 'וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן'[כא] ורש"י הבין מזאת שזרעו של ישמעאל יהיה גדול וישלוט על כל אחיו. מכאן שהמדיינים, המדנים ועמי המדבר האחרים היו טפלים לבני ישמעאל וכולם כונו בשם הקיבוצי 'ישמעאלים'. בסיפור מכירת יוסף שולבו יחד כמה נקודות מבט ובכל נקודת מבט הסוחרים נקראו בשם אחר. האחים שראו מרחוק אנשים לבושים כנוודים מדבריים לא יכלו לקבוע במי בדיוק מדובר ולכן מנקודת מבטם הם ראו 'אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד'. כשהשיירה התקרבה הם יכלו לזהות בוודאות שהסוחרים בשיירה הם בני מדיין ולכן, שוב מנקודת מבטם של האחים, ניתן לומר 'וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים'. בהמשך נאמר 'וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים' וזאת שוב כיוון שניתן להחליף בין שם האומה הספציפית לשם קבוצת-העל אליה היא משתייכת. פוטיפר, אף הוא, זיהה את הסוחרים בתור ישמעאלים ולכן, מנקודת מבטו, ראוי לומר 'וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר ... מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים. מאידך, המשפט 'וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם' נכתב מנקודת מבטו של המספר האלוהי והוא כמובן ידע את האמת ולכן לא הייתה לו כל סיבה להשתמש בשם הכולל, ישמעאלים, והוא בחר לפרט ולציין במפורש שהמוכרים היו מדיינים.

(המהר"ל מפראג)

 

17.

סיפור על שתי מכירות ושיירה עם רוב ישמעאלי ומיעוט מדייני: אף שבשיירה היו גם מספר מדיינים רוב ההולכים בשיירה היו ישמעאלים ולכן השיירה נקראה על שם רוב משתתפיה בשם 'אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים'. כשהכתוב אומר 'וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים' או 'וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר ... מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים' הוא מתייחס לשיירה כולה כמקשה אחת מבלי לשים לב למרכיביה. הקונים בפועל, לעומת זאת, היו סוחרים מדיינים ולכן נאמר 'וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם לְפוֹטִיפַר'.

(סברה נוספת של המהר"ל מפראג שנראתה לו סבירה יותר)

 

18.

סיפור על ארבע מכירות עם דגש על מקום העסקאות: האחים מכרו את יוסף לישמעאלים, הישמעאלים הורידו אותו למצרים ובמצרים הם מכרו אותו למדיינים. במצרים, המדיינים מכרו את יוסף לסוחרים מקומיים והסוחרים מכרו אותו לפוטיפר. שרשרת המכירות במצריים נועדה מלכתחילה להביא לכך שיוסף יגיע ליד פוטיפר והכתוב אומר 'וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר ... מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים' כי הישמעאלים היו הראשונים שמכרו את יוסף על אדמת מצריים.

(דוד בן משה הלוי)

 

19.

סיפור על שלוש מכירות ותשלום דחוי: האחים משכו את יוסף מהבור ומכרו אותו לישמעאלים והישמעאלים למדיינים. הפסוק 'וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר ... מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים' מלמדנו שהישמעאלים עדיין לא קיבלו תשלום עבור יוסף ולכן הם עדיין היו בעליו החוקיים אף שפיזית הוא היה נתון בידי המדיינים.

(רבי שבתאי בס)

 

20.

סיפור על שתי מכירות ושותפות של מדיינים וישמעאלים: הישמעאלים ידעו לסחור רק בסחורות מסוימות ולא היה להם מושג כיצד קונים ומוכרים עבדים ולכן האל זימן להם סוחרים מדיינים שהיו בקיאים במקח וממכר ובאמצעותם הישמעאלים יכלו להשלים את העסקה ולקנות את יוסף מהאחים. גם הישמעאלים, בעלי הממון, וגם המדיינים, בעלי הידע והניסיון, היו שותפים ולשתי הקבוצות היה חלק ברווחים ולכן הכתוב מרשה לעצמו להתייחס רק לגורם שהיה מעורב בפועל באותו שלב של העסקה. המדיינים עסקו במקח ובממכר ולכן הכתוב אומר 'וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם' אבל יוסף היה בידי הישמעאלים והם אלו שמסרו אותו לפוטיפר ולכן הכתוב מדייק ומציין 'וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר ... מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים' ללמדנו שיוסף נלקח מידם של הישמעאלים ולא מידם של המדיינים.

(רבי חיים בן עטר)

 

הפרשנים, במאמצים משותפים, הצליחו להסיר מסדר היום את האפשרות שיש בידנו שתי מסורות עצמאיות ובמקום זאת הם רקחו עשרים תסריטים סותרים שמסבירים בדרכים שונות מי העלה את יוסף מהבור, מי מכר אותו לישמעאלים ולפוטיפר וכמה פעמים הוא עבר מיד ליד.

 

קיימת אולי הסתברות מה שאחד הסיפורים הספקולטיביים מתקרב במקצת לתיאור אירועי אותו היום, אם האירועים הלו בכלל התרחשו בפועל, אבל אם ניקח את כל הסיפורים האלטרנטיביים כמקשה אחת נהיה חייבים להודות שהאל למעשה אינו מסוגל לספר סיפור פשוט שמתפרש בפחות מעשרים אופנים שונים.

 

קשה להשתחרר מהרושם שעם קצת יותר הקפדה על הניסוח ותוספת של מילה פה, מילה שם כל הבעיה הייתה יורדת מסדר היום ושטף המלל היה נחסך הן מהרבנים הנבוכים והן מרבבות תלמידיהם. כמה משאבים ניתן היה לנתב לאפיקים יצרניים ובעלי ערך אם האל היה משקיע בכתיבת סיפוריו רק שבריר אחוז מהזמן ששומרי אמונו השקיעו בפירושם.

 

 

טעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה? במנגנון התגובות שבהמשך תוכלו להעיר על המאמר, לחשוף את טעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להזדהות בשמכם האמתי אבל עליכם לספק כתובת מייל תקינה. את ההשמצות אבקש לשלוח לדף התגובות הכלליות. דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר, דרגו אותו ועשו לייק לדף האתר בפייסבוק.

 



[א]        

בראשית לז:כד-כח, לז

[ב]        

בראשית לט:א

[ג]        

בראשית מא:ד

[ד]        

בראשית כה:א-ב

[ה]        

מזרחי על בראשית לז:כח

[ו]        

שופטים ח:כב-כד

[ז]        

אבן עזרא ורבי יוסף בכור שור על בראשית לז:כח

[ח]        

שופטים ו:לג

[ט]        

רמב"ן על בראשית לז:כה

[י]        

רש"י על בראשית לז:כח

[יא]       

בראשית לז:ג

[יב]        

בראשית רבה פד:ח, מדרש תנחומא וישב:פרק ד', ילקוט שמעוני בראשית:רמז קמ

[יג]        

רש"י על בראשית לז:ג

[יד]        

הריב"א על בראשית לז:כח

[טו]       

פרוש דעת זקנים וחזקוני על בראשית לז:כח בהסתמך על בראשית רבה פו:ג

[טז]       

מזרחי על בראשית לז:כח

[יז]        

איוב ב:יד

[יח]       

ויקרא טז:כב

[יט]       

בראשית רבה פד:כב

[כ]        

בראשית רבה פד:כב

[כא]       

בראשית טז:יב

נקרא 10898 פעמים

פריטים קשורים לפי תג

4 תגובות