מזרח ומערב – מזרחים ומערביים

במאמרה המקיף ב"הארץ" (11.12.20) שרון שיטרית שואלת מדוע מזרחיים ממשיכים לתמוך בנתניהו?

צבי י' כסה

שרון הולכת אל הזווית הפסיכואנליטית ומעלה יריעה על הדיכוי המערבי (אשכנזי) וההשפלה ושנאת העליונות המערבית על המזרחית – לדבריה  "בהקשר המזרחי – מערבי (אשכנזי), למנגנון הזה יש אפקט עם עוצמות על הנפש המזרחית..."

בעניינים אלה של תחושות. הנפגע הוא הקובע! גם אם אחרים חולקים מחוסר רגישות או הבנה.

יש הרבה לומר בשיח הזה. אני מבקש להעיר על שניים דברים: האחד - פוליטי הנוגע לפערי העוני והמחסור. השני -  מכבשונה של מהפכת הריבונות של העם היהודי והוא האמת משורש.

פערים כלכליים אתניים וגיאוגרפיים (פריפריה)

עד 1977 הייתה ישראל המדינה השוויונית ביותר בדמוקרטיות. ולא מרפיון כלכלי. משנת 1924 ועד 1977 (53  שנים) צמחה הכלכלה של היישוב ואח"כ המדינה ביותר מ - 10% בשנה. ללא תקדים עולמי עד היום. ב – 1977 עלה הליכוד לשלטון ומאז (43 שנים) אנחנו חוגגים את הפערים שְנִיִים לארה"ב. הניסיון של רבין בקדנציה השנייה לסדר עדיפויות אחר נקטע. והעניים, לטענתה של שיטרית מהדיסיפלינה הפסיכואנליטית, מזרחיים ממשיכים לתמוך בממשלות פערים של הון-שילטון -קומבינות. המזרחיים לא גילו העזה פוליטית להציע שיטה כלכלית וחברתית אחרת אלטרנטיבית. שנאת מפא"י לא הייתה להם בסיס לתמונת עולם אחרת. והם מאז הבוחרים את הממשלות, שלא רק שפערו פערים מתרחבים, אלא לא דבקו בעיקר החברתי להתקין ולהפעיל סולמות למוביליות כלכלית וחברתית על מלוא הגיאוגרפיה והאתנוגרפיה.

מהפכת הריבונות של העם היהודי

העניין השני נוגע "לסלע השורש" של ההוויה הישראלית. 90% מבני הארץ, שלא באשמתם, חלולים מהאמת הזאת: מדינת ישראל קמה ממלחמת התרבות הקשה (1750-1890) בין ההשכלה לאורתודוקסיה. בין היהדות הפתוחה שצמחה מההשכלה אל זהות לאומית והמודרנה ליהדות הנעולה בעבר.

היהודים במזרח לא הייתה אתם מלחמת תרבות.

בשבע המילים האלה מצויה האמת שאתה אנו חיים. הצלה תבוא רק מההבנה מקרקעית נפשם של הרבים – דור שני ושלישי -  מהי "מהפכת הריבונות", לחלץ עם עבר לעם עתיד. לנוע מהצדק האלוהי אל הצדק האנושי שעל פיו לכל עם יש זכות טוטלית לריבונות. על אלה הקים היישוב העברי מדינה לעם היהודי. מדינה היא מדינה היא מדינה ולא שבטייה. יהושע לא הקים מדינה. הוא הקים שיבטייה שאיננה מדינה. האבסורד לעניינינו כאן הוא שלארץ עלו המונים רק ממדינות לא דמוקרטיות. מהמדינות הדמוקרטיות לא באו עד היום הזה. מכאן שגרעין הזהות האישית של הישראלי ושל החברה הכללית היא הדמוקרטיה. וביושר מחצית היהודים החיים בישראל הדמוקרטיה אינה בראש דאגתם.