Skip to content

1VSDAT

ראשון, 07 יולי 2019 18:03

הסיפור האתיופי שלי (צבי כסה)

דרג מאמר זה
(0 מדרגים)

הסיפור האתיופי שלי

צבי י' כסה                        

.

לפני שנים הזמינו אותי לנהל שיח "לימודיון" (לימוד ודיון) עם חבורה של צעירים מהקהילה האתיופית בקריית גת. בפגישה הראשונה סיפרתי את הסיפור הישראלי שלי ודיברנו. ביקשו שאבוא שנית. באתי והמשכנו דיון. הפצירו להוסיף פגישה. במהלכה שאלו לי "מה יהיה אתנו"? - אמרתי: צעירי וצעירותי, אני בן 75 ואני לא מועמד להיבחר. לכן, אומר לכם אמת: אתם תסבלו הרבה על צבע העור. היהודים כמו עמים אחרים ואולי יותר לא אוהבים ומסתייגים "מהאחר". ואתם האחר. אבל, אספר לכם סיפור על אחר אחר "היהודי הלבן". מ - 1880 עד 1920 נדדו 2.5 מיליון יהודים עניים מרודים, לבושים בבלויי בגדים וגופיות עם חורים מאירופה לארצות הברית להיגאל מהרדיפות וההשפלות והנידוי בארצות גלותם.

 

והם באו לאמריקה אל חברה נוצרית אנטישמית. יהודים וכלבים לא מתקבלים במועדון הזה. חסרי שפה והשכלה ירדו לעבודות הכי פשוטות. ובימים ההם פועלים במלאכות פיזיות לחוצים לתחתית. והם עבדו 20 שעות ביום 24/7 למען מטרה אחת: לשלוח את הילדים ללמוד. רעבים מרוששים אבל הילדים לומדים. ותוך שני דורות זו הקהילה המשכילה מהאחרות וגבוהת המעמד הכלכלי בהתאם. ניפצו את החומות בהשכלה וביצירה התרבותית. ואין תרבות אמריקאית בלי התרומה של "היהודי האחר". וכך יהיה אתכם. בהשכלה תנפצו את החומות. ונסעתי לשרת הקליטה וחילצתי תקציב לקבוצה הזאת לקורס מיחשוב. כי אינטל קריית גת הוא אפשרות. בתנאים נוחים התחילו בקורס. לאחר זמן רובם נשרו. צער גדול. הרי לא המצאתי את הגלגל. נקיי דעת ידעו שעניין ההשכלה הוא התרופה האחת והיחידה.

 

מדוע לא עשו מעשה? הנה אני שמאל, על סף העשור העשירי, אומר: לא עשו כי לא היה כאן אף פעם שילטון שמאל. מה זאת אומרת, הייתה מפא"י, מערך, ממשלת אחדות, מח"ל (חרות ליברלים לא נתניהו). כל אלה כשלו כי לא היו שמאל. כי שמאל עומד על שלושה עמודי תווך על:

          הזדמנות לכולם - אחריות מכולם - חברה של כולם!

 

ההזדמנות לכולם הוא פרק ההטענה של כל ילד/ה, נער/ה בידע ובכישורים, בתרבות ובהכשרה לדלג מעל הסף אל החברה ולהיות יכול להשתתף ולבחור בכל מרחב האופציות המזומנות לאדם בין לידה ומוות.

 

אחריות מכולם - היא תרבות האחריותיות (Accountability) במרחב ההוויה הכלכלית, החברתית, הפוליטית, המשפטית המקוימת בהוגנות ובמידתיות הראויים לדמוקרטיה מתוקנת. צעיר וצעירה טעונים בפוטנציאלים מבית "ההזדמנות לכולם" שמדלגים להוויה המקיימת תרבות של אחריותיות מכולם - עולים אל חברה של כולם. ובחברה של כולם יש סולמות למוביליות לטפס בהם כל אחד/ת כיכולתם. אם תרצו "רופיניות מודרנית". זאת התורה של שמאל על רגל אחת. מהי רופיניות. כל הניסיונות הביורוקרטיים בחוות החקלאיות לא צלחו. עד שרופין מצא 11 צ'ודקים בכנרת ונתן להם תקציב וקמה דגניה ואחריה יש מדינה. פילוסופיה קונסטרוקטיבית: תקציבים לאומיים ליזמים צעירים לעלות בסולמות. אני רוצה לראות ליכודניק הגון אחד שמתנגד לשמאל כזה. בני העדה האתיופית שהיו גדלים במודל הזה היו מוצאים עצמם בחברה של כולם. כל שצריך היה לתקצב בהעדפה את החינוך וההשכלה של בני העדה האתיופית. הכסף היה ובהרבה והלך אל המשיחיים. בחברת הייעוץ בשנות ה - 80-90 מצאנו לדוגמה כי אילו התקציב הממשלתי לנפש באופקים היה כמו להתנחלויות, היה בתקציב העירייה הון לממן מורה אישי לכל תלמיד/ה תיכון לבגרות. רק תקווה אחת אתי: לו היו כדברים האלה היה אולי קורה שלצעירים הישראליים המשכילים של העדה הייתה השפעה על המוני בני הקהילה. לאפשרות כזאת לא זכינו עד עתה. החברה הישראלית גדושה במשכילים, אקדמאים, יוצרים, יזמים מוכשרים לעילא מבני הקהילה הצפון אפריקאית ואין להם השפעה על המוני קהילתם. המסננת של ממשלות הימין מיינה והעלתה את הזיבורית ולא את העילית.

 

ומכאן גילוי נאות: יש לנו נכדה שבאה מהקהילה האתיופית. הבת והחתן שלנו - אחרי חמישה ילדים שלהם אימצו לפני 18 שנים תינוקת מהקהילה.

נקרא 48 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים