נער האופניים אל הישראליות

צבי י' כסה

הסופר אלי עמיר כתב לנו את נער האופניים.

כבן העלייה השלישית אני קובע כי אלי עמיר האיש הסופר הוא תמצית המימוש של מהפכת הריבונות שחוללה היהדות הפתוחה. זו שבאה לחלץ עם מקובע עבר אל הזהות הלאומית והמודרנה. ואלה כדי להקים מדינה לנרמל את הקיום היהודי ולחדש את כוח היצירה שדעך. לנורי כזה התפללנו.

בן גוריון דרש מהקיבוצים להעסיק עולים. אלה התנגדו ואמרו אנחנו בעבודה עצמית לא מעסיקים. הוא כתב: אני בוש ונכלם.

קבוצת שילר, חברי הפועל הצעיר של א. ד. גורדון וארלוזורוב לא מרכסיסטים. התעשתו: רגע, הוא צודק. והביאו מהמעברה בגבעת ברנר עולים לעבודה. מה המשמעות: בבגדד הוא מכר שטיחים. וכאן הולך אתי עם טוריות לפזר גללי זבל בפרדס. במנוחת בוקר הוא מספר: הקימו מדינה. שאלו לסוס איך אתה מרגיש? - רע מאד. מביאים טרקטורים. הלכו לפרה איך את מרגישה? – רע ממכונות חליבה. הלכו לחמור. מה אתך? -  נפלא. למה הם מייללים ואתה צוהל? – פשוט. קודם אנחנו עבדנו. עכשיו העירקים עובדים.

ואני הבנתי את המשבר של האיש. בכנס פעילים (יש סטנוגרמה) אמרתי: תוך 10 או 20 שנה יעיפו אותנו מהשלטון. סיפרתי על העירקי מהמעברה. אחרי לבון בכישרונו הרטורי כתש אותי. מאין אתה יודע? - אני לא יודע אלא מבין.

עכשיו צופים בסדרה על המעברות. שואלים איך עשו קליטה בתנאים כל כך קשים. ואני אומר: המעברות זה המפעל ההירואי הנשגב בכל הסיפור הציוני, בההיסטוריה היהודית ואף העולמית. לתפארת הקולטים והנקלטים.

בגלות התפללנו לארץ ישראל. לא למדינה. בדי אנ איי שלנו אין  גֶן מדינה. יש שיבטיות וקהילתיות. חיים בחסות הצדק האלוהי וצידוק הדין. הגעגועים לארץ סוריאליסטיים. לא עולים לארץ. תפילות בלי מנוע. רק היהדות הפתוחה הייתה סטארט-אפ עם מנוע: אל המודרנה –("כולם נשא הרוח כולם סחף האור", ביאליק) ואל הזהות הלאומית. זה המנוע. אין צדק אלוהי. בחד גדיא כולם הורגים את כולם. אין צידוק הדין. ויש צדק אנושי ואתו נעלה על בימת העולם ונתבע את ריבונותנו. הזהות הלאומית והמודרנה הם הסיפור הגדול. עם בין עמים מדינה בין מדינות. אין  לבדד ישכון.

מה זה מודרנה? – מ – 1920 עד 1930 10 יהודים מגרמניה קיבלו פרס נובל. איפה הם היו 1800 שנה? - גרשו את הגאון שפינוזה. העם היהודי לא הקים מדינה. היישוב העברי, היהדות הפתוחה, הקים מדינה לעם היהודי שעמד מנגד. רק אחרי האסון הגדול עלו ההמונים לַמַּסָּע מחברה שיוכיות עם אוריינטציה על העבר לחברה הישגית ואוריינטציה על העתיד.

כדי לחלץ עם למודרנה הרוסים עשו גולאגים, מדינת רשע ורצח. באנגליה דיקנס, בצרפת ויקטור הוגו, באמריקה אפטון סינקלר, שטיינבק – כתבו על עושק העובדים שעל עוניָם וסיבלותיהם עשו את המודרנה. מי מדור ימינו קרא את אלה? מול הרישעות של אלה אנחנו כאן – חברה מגוייסת אחרי מלחמה נוראה - עשינו מעברות לקליטה ההמונית. מיעוט נשלח לרחוק והרוב התיישבו בין אשקלון לירושלים, למרכז, לחיפה והצפון.

בהמונים משפחת הנער נורי מעירק. מה היא יהדות עירק? יחזקאל סהר היה מפכ"ל המשטרה סיפר לי: "יום אחד בן גוריון מבקש לאסוף 10 מעולי עירק שהוא רוצה לשאול אותם שאלה. אספתי מניין. ומה שאל אותם: אם הערבים יידעו שיש לנו פצצה גרעינית, האם זה ירסן אותם או ידרבן אותם להילחם בנו?". ב. ג. לא היה יכול לשאול כזאת מאירופים אלא מעולים עירקים. כי הייתה אינטליגנציה אקדמית והיו פעילים ציוניים וקומוניסטים. היו גם עולים כמו יחזקאל זכאי שמספר איך חזר לעת ערב עם העדר וזרקו עליו אבנים. מה קרה? יש ליהודים מלך, צעקו לו. איזה מלך? שלחו משלחת לעיירה ולמדו שקמה מדינה. ואחרי כמה שנים הוא אחד ממנהיגי המושבים ובכנסת.

פקיד סוכנות בחיפה גילה צריף בכפר העיוורים בפאתי גדרה ושלח את משפחתו של נורי. וכאן מתחילה העלילה שאת אחריתה הגדרתי שלנער הזה התפללנו. מה פירוש משפחה? אחרי שנים כשפעלתי בנגב בקליטה באה ההארה: אימא שלי גיבורה באה רווקה. והעולים האלה באים משפחות וילדים.

וזו משפחת נורי עם הילדים. והמרשים הוא האב. לא מתלונן כמו האם. הוא בא לארץ בשביל הילדים. הוא מדעיך את עצמו עם תוכנית: יש  בן בכור. והוא יעלה בהר למען המשפחה. שולח אותו לקיבוץ. ושם נורי בונה מעל לשכבות של בגדד את מי שלימים יהיה אלי עמיר שאני אומר שהוא מייצג תמצית החלום אל המודרנה הישראלית. אחרי שלוש שנים האב מחזיר אותו ללכת לירושלים ללמוד את תרבות החיים האחרים כאן. עד שיוגשם חלומה של האם להעביר את המשפחה לירושלים. שם בגדד החדשה שלה.

בעט סופר מסופר הסיפור של חוויות עולה צעיר אל הישראליות.  ישראליות שיודעת שהיא קומה מעל לבגדדיות. דרך החתחתים מכפר העיוורים עד לירושלים היא גודש חוויות לכל חתך החברה הישראלית מהנמוך והמבולבל ועד למשרד ראש הממשלה בו המזנונאית יוצקת  מידי בוקר לו וליצחק נבון תה וכריך.

עמיר לא מצניע כוויות, דחיות, הרפתקאות קשות בתהליכי ההתערות. ממצוקה כלכלית, חלוקת עיתון, מאבק לעבודה ורבדים של קשי יום ועד לחוויות אצל מיוחסי יישוב ועד לחלום הקביעות בעבודה. והוא לא מחסיר  אירועים של חמלה ועזרה מצד הקולטים המנסים לסייע ולהדריך. ובעיני הוא מתעלה כאשר הנערה האהובה ממשפחה יישובית חוזרת אליו הוא לא אומר ניצחתי אותם. הוא ישראלי. קיראו ולימדו את נורי שהיה לאלי עמיר.