על עמוס עוז, משהו

צבי י' כסה

אני מבקש לספר לכם משהו על עמוס עוז. יום אחד ביקרתי אותו בביתו בערד. דיברנו על עולם ועל כיבשונו. במהלך השיחה למד שאני אחד מהשלושה שסיפרו ליזהר על הקרב הקשה בחירבת מחאז אשר בנגב הנצור. סיפור המעשה שהיה הקולב שיזהר תלה עליו את היצירה המכוננת של מלחמת העצמאות. באותו הרגע נעצר הכל. "מה, אתה היית שם בקרב ההוא. שב" מיד קם הביא את שני הכרכים ואמר "לא תזוז עד שתגלה לי מי הם מה ביצירה הזאת". שאלתי מהו שמזעיק אותך? ואז הוא אומר לי: "הגילויים שלך על הגיבורים בימי ציקלג בשבילי כאילו פגשתי את פייר בזוחוב ואת אנדריי בולקונסקי גיבורי מלחמה ושלום של טולסטוי. ימי צקלג זה המלחמה ושלום שלנו". וכך ישבנו זמן רב מעמוד לעמוד בניסיון שלי לתת שמות מהמחלקה שלנו לדמויות בסיפור עם קצה ביוגרפיות. והוא מסמן ורושם. למה זה נחוץ לך? והוא אומר "אני מכין סמינר על ימי ציקלג לאוניברסיטה בבאר שבע". אחד התיאורים בעלילה מצמרר אותי עד היום. על אירוע שצוות המקלע היחיד שהוצב מול ההסתערות של המצרים עלינו, נסוג מהעמדה באמצע ההסתערות והופיע לעמדת הפיקוד. אחד מאתנו נימהר דרך וכיוון את הנשק ופקד עליהם לחזור לעמדה. זה הייתי אני. למזלי היה אתנו המ"מ משה הורביץ מבוגר יותר, תפס בידי להרגיע. על אירוע נורא כזה במלחמה המשכנו לשוחח הרבה. מלחמה זה דבר נורא. נפלאת עוז, הוא היה אז כבר סופר רב תהילה. ספריו נמכרו יותר מספרי יזהר. אבל, כל כולו יראת יצירתו של יזהר - אחד מאלה שמהם למד לעשות ספרים הרבה.

ןאח"כ שאלתי אותו איך לשלוח לו איזה מסמך שביקש. אמר לי בדואר. שאלתי אם אין לו פקס. לא אין. סיפרתי כפליאה לחבר אמיד שלי והוא קפץ אני אקנה לו פקס (אז היה יקר). טילפנתי לעמוס עם הבשורה. לא אפשר בשורה. והוא איננו. אני מכין דברים לספר לכם שעמוס עוז הוא הניוטון של מהפיכת הריבונות של העם היהודי הקרויה ציונות. חובת ההסבר עלי.