למה אנחנו כאן היא שאלת הבל

צבי י' כסה

השיח הציבורי מלא בעניין ההדתה ובנושאים הנושקים לה. הכחשותיו השיקריות של שר החינוך מחריפות את הבעיה כי הן לא נוגעות בנגע. אין ולא היו בעיות הדתה עם החרדים ואף לא עם הדתיים הציונים של המפד"ל. אלה לא ביקשו להנהיג מדינה ולא ביקשו לחנך את בני החופשיים (חילוניים). ואז בא הנגע, המוטציה של הדתציונים המשיחיים ההתנחלותיים לטעון לזכותם להנהיג את המדינה.

למזלם ולאסוננו כי רב מצאו משת"פ, מנהיג הליכוד, העושה כדברם, והופך את הכת הזאת של 4% מהישראלים ו–2% מהעם היהודי למשכוכית המוליכה לחורבן לטובת מדינה לעמי ארץ ישראל ויהודים בה מיעוט.  וכך מתגברת מלחמת התרבות.

מאז הפריצה מהאורתודוקסיה אל המודרנה לפני 100 שנים – מתקיימת במינונים עולים ויורדים מלחמת תרבות. ממנה עלתה הזהות הלאומית ואתה התנועה למהפכת הריבונות המכונה ציונות לנרמל את הקיום היהודי ולהקמת מדינה (אני מפציר בקוראים: לכו בגוגל  לדרשה של הזז).

ההדתה הרווחת בשנים האחרונות בהוויה היא פָן אחד משינוי פני התרבות הישראלית מליברליות ואנושיות יהודית לתבנית של לאומנות - כוח – דת (של כת בנטית) – וצדקנות. רבות נכתב בנושא ואני מבקש להפנות קוראים לתופעות משיקות לו. ואחת מהן היא שתובנות ימניות – לאומניות –אמוניות חודרות למנהיגויות שמאל וימין ליברלי.

התגלגל לעיוני תשדיר שבו ישראלי חופשי כעמי איילון, אלוף מי"ל , ראש השב"כ לשעבר ואף מועמד להנהגת העבודה, אומר דברים חשובים. ולפתע משחיל אמירה שאנחנו צריכים לדעת למה אנחנו בארץ. מה אנחנו עושים כאן? התרסה זאת נזרקת בכל ויכוח כששמרני מסורת יורים בחופשיים את השאלה הזאת בתרועת ניצחון. זו שאלת הבל וטיפשה ודמגוגית ואף מתנשאת. למה אנגלי באנגליה וצרפתי בצרפת ופולני בפולין וגרמני בגרמניה? מה הם עושים שם? למה הם שם? תשאל אותם. לתדהמתם לא שמעו שאלת שטות כזאת. הם שם כי הם שם ואנחנו כאן כי אנחנו כאן. כי זה המקום האחד שאנחנו ריבוניים. אדם ריבוני חי במקום שמתקיימת בו הרמוניה בין מקומו לתרבותו. וארץ ישראל היא המקום האחד המקיים את המשוואה הזאת. ולכן אנחנו כאן. זו התכלית היחידה שמאפשרת לנרמל את הקיום היהודי ולא לשאול שאלות שאיש בעולם לא שואל את עצמו למה אני כאן או שם. כשם שאיש לא נשאל האם ביקש להיוולד לעמו. "המחנה הישראלי" צריך להתנער משאלות סתם כאלה שמתיזים על הנוער. הישראליות היא היא היהודיות ואין שלימה ומליאה ממנה.