חג שבועות שמח עם מעט עצב

צבי י' כסה

לקוראי הנבחרים  חג שבועות שמח. לכאורה החג הזה עפ"י המסורה הוא היותר שמח כי בפסח אי אפשר לאכול הכל, בסוכות אי אפשר לאכול בכל מקום. בשבועות אפשר לגור ולאכול חופשי. ובכל זאת אני עצוב משהו. מדוע? בגלל ביקור האפיפיור. לא אפשר להתחמק מהאבחנה כי בכנסיה הקתולית בדור האחרון מתחוללים שינויים והתאמות מה שלא קורה בכנסיה האורתודוקסית היהודית. שני אפיפיורים עקרו את אחד מיסודות השורש של אמונתם היא אשמת היהודים בצליבת ישו. זה מבחינתם לא רחוק מעניין המילה אצל היהודים. פרנסיסקוס שביקר כאן בא עם מסרים אנושיים וסימן את המקום ל"אחינו הבכור", העם היהודי. ובאותו השבוע אני לומד:

1) ג'ולי שונפלד ראש כנסת הרבנים הקונסרווטיבים בארה"ב מזהירה על נתק גובר עם ישראל בגלל יחס של הרבנות והמדינה אליהם.

2) בהארץ ערב החג מספרת סוזן וייס על האינקוויזיציה שעושים הרבנים לגרים ולבני גרים. וזה בחג העברי (אני חוזר העברי) של "עמך עמי ואלוהייך אלוהיי..." והיא עוד מואביה שאסורה לבוא בקהל עפ"י התורה. לעג ההיסטוריה.

3) כותרת בעיתון שהנה מש' החינוך מתחיל בזהירות, לאט להכניס את תורת דארווין. קבוצת חוקרים ישראלית פיענחה כי בתחילת הדרך היו עוד שלוש או ארבע שושלות של "הומו" כזה או אחר, וש - 3 או 4% מהגאנים שלנו הם משל ניאנדרטלים, ובמדינה יגלו את דארווין "בזהירות".

4) רב אחד העז להתיר עגונה שבעלה הוא צמח שנים רבות ומיד חזר בו.

5) רבני צהר, המתחזים למודרניים למתונים וכו' בצביעותם מסרבים לשלב רפורמים וקונסרווטיבים באירוע תיקון שבועות בצוותא.

6) והנה מתקרבת שנת שמיטה. כל אדם סביר מבין כי גזרה זו מעולם ובוודאי בימינו לא אפשרית. היא הייתה אפשרית במדבר ששם קיבלנו שלו משמים. ולא נמצא רב או מרן צדיק אחד שינסח "פרושמיטה" כמו שהלל הזקן הפך בפרוזבול את איסור התורה על ריבית. והמערכת תתחכם כמו שבפסח מוכרים לשבוע את החמץ. פעם פיללנו להיוושע מהמפד"ל הראשונה ובאה השנייה מוטציה חרד"לית. 300 אלף מחכים לגיור. ואנא אנו באים?