Skip to content

1VSDAT

ראשון, 19 אוקטובר 2014 08:23

הוראה בבתי הספר - ערכים מול ציונים (מעגלתו של חילוני)

דרג מאמר זה
(29 מדרגים)
הוראה בבתי הספר - ערכים מול ציונים
 
אחד מהוויכוחים שנכנסו לאופנה בשנים האחרונות מבוסס על הסיסמאות של "הוראה משמעותית", "לימוד ערכים" ו"מניעת הפיכתם של בתי הספר לבתי חרושת לציונים".
 
לאחרונה, במסגרת וויכוח על הנושא במהלך מפגש של משפחתי, הוזכר אירוע שחוותה אחת מבנות המשפחה, שלדעתה ממחיש את הנזק שב"הפיכת בית הספר לבית חרושת לציונים".
 
אותה בת משפחה צפתה בתלמידים יושבים משועממים מול המורה וכל אחד עוסק בענייניו מבלי להקשיב לדברי המורה עד שזו אמרה "החומר שאלמד עכשיו הוא לבגרות".
 
ברגע שאמרה זאת, כמו עבר בכיתה מעין זרם חשמלי וכולם הזדקפו, הקשיבו ברוב קשב ורשמו לעצמם סיכומים ושאלות.
 
"אתה רואה עד כמה הפך בית הספר לבית חרושת לציונים?" שאלה אותי אותה בת משפחה.
 
אם יש ערך שעליו לדעתי אין עוררין, הרי זה ערך ההיגיון.
 
אחד הסימנים לכך שערך זה הונחל לאדם הוא הימנעותו מהבאת דוגמאות שסותרות את טענתו כהוכחה לטענתו.
 
הרי אם דוגמה זו מהווה אישוש לטענה כלשהי, זו דווקא הטענה שכל מה שינסה בית הספר להנחיל מבלי להגדירו כ"חומר לבגרות", יזכה להתעלמות מצד התלמידים ולכן דווקא חייבים ליעד כל חומר שרוצים שהתלמיד יתייחס אליו ברצינות – לבגרות.
 
זה, כמובן, רק אישוש לטענה. זו אינה הוכחה שלה. ייתכן שמורה מספיק כריזמאטי יצליח לסחוף את התלמידים להשקעת מאמץ בחומר שאינו מיועד לבגרות אבל כריזמה של המורה אינה יכולה (לפחות בימים אלה) להיות חלק מה"שיטה" כיוון שרק מורים בודדים ניחנו בה.
 
מלבד זאת, כשהתלמיד עוזב את בית הספר, ירצו האנשים והגופים שיפגוש בהמשך דרכו לדעת אם אכן הפנים את הערכים שהונחלו לו ואין למורה שום דרך לדווח על כך מבלי לתת ציון.
 
לכן, לדעתי, ציונים הם מרכיב הכרחי במערכת החינוך – עד כדי כך הכרחי שכל דבר שרוצים להנחיל לתלמיד ולהיות מסוגלים לדווח (לתלמיד עצמו, למערכת החינוך או לגופים נוספים) על מידת ההצלחה בהנחלתו צריך להשפיע על ציוניו.
 
אז מה עם הערכים?
 
כדי לענות על שאלה זו עלינו לשאול את עצמנו קודם כל מהם אותם ערכים שאנחנו רוצים להנחיל לתלמיד, ומי מוסמך לקבוע אותם.
 
כשאני רואה מה גדעון סער, בנט או לימור לבנת מכנים "ערכים" אני חש צורך עז להגן על התלמידים מפני "ערכים" אלה שנתפסים בעיני כערכים שליליים.
 
באותה מידה ניתן לשער שמה שאני רואה כערכים חיוביים ייתפס על ידי הנ"ל כדבר שדווקא מפניו יש להגן על התלמידים.
 
אז אלה ערכים יילמדו?
 
האם הם ילמדו שהיהודים הם עם סגולה וגזע עליון שנבחר על ידי אלוהים לרשת את הארץ או שמא עדיף שילמדו שהיהודים הם עם שנבחן, כמו כל העמים, במעשיו בפועל ושאין שום חבר דמיוני שנתן לו זכויות יתר על פני אחרים?
 
האם יילמדו שכל בני האדם שווי זכויות וחובות או שמא עדיף שילמדו שאישה פסולה לעדות ושמי שממית עצמו באוהלה של תורה פטור מסכנת המוות בשדה הקרב?
 
האם יילמדו שמבין כל הדרכים המוכרות לנו הדרך היחידה להבין את המציאות היא דרך החקירה המדעית או שמא עדיף שילמדו שכשיש סתירה בין ממצאי המדע לבין כתבי הקודש – כתבי הקודש גוברים?
 
כפי ששאלות אלו ממחישות, הרבה מהנושאים שאנשים מכנים בשם "ערכים" נוגעים בשאלות עליהן ניטש וויכוח מר בין חלקים שונים בחברה ואין לצפות ממערכת החינוך להכריע בוויכוח זה.
 
לדעתי, מערכת החינוך לא יכולה להנחיל "ערכים" וכל מה שהיא יכולה לעשות זה לצייד את התלמידים בידע ובכלים מחשבתיים שיסייעו להם לגבש בעצמם את הערכים שאליהם הם שואפים.
 
התלמידים ייחשפו כמובן, במהלך לימודיהם, כמו במהלך חייהם מחוץ לבית הספר, לאנשים בעלי סולמות ערכים שונים ומגוונים ואין לצפות ממורה שיסתיר מן התלמידים את סולם הערכים שלו. להיפך – הגיוני שידבר על ערכיו, יציג אותם, ייתן דוגמה אישית ואפילו ינסה לשכנע בצדקת דרכו, אבל זה רק בגלל שאין לחסום שור בדישו ולא בגלל שמערכת החינוך מצפה ממנו לעשות זאת.
כל זה צריך להיעשות במידה גדולה של ריסון ומבלי שסמכותו של המורה תהיה מרכיב בשכנוע.
 
על מידת שליטתם בידע ובכלים המחשבתיים שבית הספר ניסה להנחיל להם חייבים התלמידים לקבל ציון.
 
מיכאל רוטשילד
נקרא 944 פעמים שונה לאחרונה ב- ראשון, 05 אוגוסט 2018 08:20

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

3 תגובות

  • קישור לתגובה שלישי, 02 אוגוסט 2016 07:43 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    ידע הוא דבר אובייקטיבי:
    אנחנו יודעים שיש אבולוציה.
    איננו יודעים שיש אלוהים ולמעשה כל הסימנים מראים שאין.
    לכן, הנחלת ידע אמורה לכלול את נושא האבולוציה ולא לכלול את טענת קיום האלוהים.
    זו אינה שאלה של ערכים כלל וכלל.
    ככל הידוע לנו, דמוקרטיה היא שיטת הממשל היחידה שמאפשרת מצב של אי קיפוח.
    להסביר לתלמידים את העובדה הזאת זו הנחלת ידע (עד כמה שבכלל יש לנו ידע).
    הידע הזה יאפשר להם להכיר בעצמם בערך הדמוקרטיה.
    וויכוחים שינסו לסתור טענה זאת (או כל טענת ידע אחרת) ישפרו גם הם את המצב כי התוצאות של וויכוחים אלה תתרומנה לשיפור הידע (אם על ידי שכנוע מי שחולק על הטענה ואם על ידי שיקולים שהחולקים יעלו והמגנים לא הביאו בחשבון).

    לחוק חינוך חובה אין כל הצדקה אם חלק גדול מן החינוך יכול להיות נתון לבחירת ההורים.
    תאר לך שמוסד מסוים ילמד רק דמוקרטיה, כפי שאתה מציע, אבל ילמד גם את אמיתות טענות התורה (לא ברור איך זה מתיישב עם דמוקרטיה, אז אולי אתה מתנגד לזה) ולא ילמד מדע כלל.
    האם זה צריך להיות חוקי לדעתך?
    בעיני זה כוח שניתן בידי ההורים לבצע התעללות בחסרי ישע ואין זה מקרה שיש היום מספר התארגנויות של פליטי מערכת החינוך הדתי שתובעים את המדינה.

  • קישור לתגובה שני, 01 אוגוסט 2016 20:30 הוסף ע״י יאיר

    אבל איזה ידע וכלים מחשבתיים צריך, אם צריך, זה כבר בעצם מלמד ערכים מסוימים. עצם הרעיון שהתלמיד צריך לגבש בעצמו את הערכים שלו בגמר לימודיו זה וואחד-ערך.

    לדעתי, מערכת חינוך במדינה דמוקרטית צריכה להנחיל את ערכי הדמוקרטיה, ומוסד שמלמד בניגוד לכך צריך להיות לא-חוקי. מעבר לכך, מערכת החינוך אכן צריכה ללמד כישורי חשיבה וידע שיאפשרו לכל תלמיד לבחור את עתידו כבוגר באופן מושכל, כלומר ללמד "ליבה" עבה (הכוללת דברים כגון דתות משוות, פילוסופיה, הסטוריה כללית ועולמית, ספרות עולמית, ועוד) את כלל התלמידים, ובתי ספר שלא מלמדים זאת צריכים להיות מסובסדים פחות בהתאם. על ערכים מעבר לכך וחומר לימוד מעבר לכך - זה כבר צריך להיות שיקול הדעת של בית הספר הספציפי, ובחירת ההורים לאיזה בית ספר עליהם לשלוח את ילדיהם.

  • קישור לתגובה שני, 01 אוגוסט 2016 07:28 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    בניגוד לביקורת המקובלת על בתי ספר בסין — שהם מייסרים, שואפים רק להצלחה בבחינות ומתמקדים בשינון אך לא בחשיבה מעמיקה — מחקר חדש גורס כי התלמידים הסינים הם בעלי מיומנויות החשיבה הביקורתית הטובות בעולם.
    http://www.haaretz.co.il/news/world/asia/.premium-1.3024691

    כמובן שכל אחד יכול לקחת את הנתונים לאן שהוא מוצא לנכון אבל בעיני זו עוד הוכחה לכך שנפנופי הידיים בארץ הם שטויות.

    מעניינת הפרשנות שהכותבים מנסים לתת ל"נפילה" חזרה אל הממוצע העולמי כשהם מגיעים לאוניברסיטה.
    בעיני זו פרשנות שגויה ולא מדובר בכך שהם "מותשים".
    צריך לזכור: גם אחרי ה"נפילה" הם לא נעשים גרועיחם מאחרים.
    לדעתי ההסבר לתופעה יכול להיות מוסבר על ידי שני מנגנונים הגיוניים יותר (ואולי צירוף ביניהם):
    האחד הוא שלכל אחד יש יכולת אישית מקסימאטלית (גנטית) וזו אינה משתנה בעקבות הלימודים. שיטת הלימוד הסינית מביאה את התלמיד למיצוי יכולתו הגנטית מוקדם יותר והוא אינו יכול להתקדם מעבר לה.
    השני הוא שבאוניברסיטאות מלמדים במערב ובסין באופן דומה ואופן לימוד זה מקנה חשיבה ביקורתית טובה יותר גם למי שבתי הספר הקודמים לא הקנו לו אותה (כאן מדובר - בניגוד למגבלה הגנטית של התלמיד, במגבלה של שיטת החינוך באוניברסיטאות שאולי מביאה כל אדם לרמה מסוימת אבל אינה מעלה אותו מעבר לרמה זו):
    http://www.haaretz.co.il/news/world/asia/.premium-1.3024691

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים