אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*
איתי דוידיאן:
רק כרגע שמתי לב לדיון שהתפתח כאן.
אתה טוען "מאמר מתאר את האבולוציה לא רק ככלי להסבר תופעות, אלא כמעין עיקרון טוטאלי — כאילו הוא מסביר לבדו את קיומנו,".
זו טענה חסרת שחר! האם מצאת במאמר ניסיון להסביר את תורת הקוונטים על ידי אבולוציה?
האבולוציה היא עיקרון מתמטי וככזה היא באמת אוניברסאלית וביכולתה להסביר דברים רבים אבל בשום פנים ואופן לא את הכל.
אתה אומר שהמדע לא עונה לשאלות "למה". המאמר לא טוען שהוא עושה זאת. עם זאת, ועוד נחזור לשאלה זו אבל האם עלה בדעתך שהשאלה "למה" היא בעצם "הנחת המבוקש (על ידך)"?
כשאתה שואל "למה X?" אתה מניח מראש שיש מישהו שגרם ל X כדי להשיג Y. וכשאתה שואל את זה על המציאות כולה אתה מניח מראש שיש מישהו מחוץ למציאות שיצר את המציאות לצורך כלשהו. במילים אחרות, כדי להתחיל לענות לך צריך להניח מראש את ההנחה חסרת הבסיס שיש אלוהים.
המדע אינו מתמודד עם שאלות "למה" מפני שבכלל איננו מניח שחייבת להיות להן תשובה. המדע מתייחס, לכל היותר, עם שאלות "מדוע", כלומר, בזיהוי הגורמים הטבעיים להתרחשות כלשהי, מבלי לייחס לגורמים אלה כוונה.
הגישה הדתית, לעומת זאת, מניחה מראש שיש אלוהים, תוך התבססות על ההנחה שחייב להיות "למה", אבל מתעלמת מן הסתירה הפנימית שהנחה זו יוצרת ובמקום לענות על השאלה "למה יש אלוהים?", כפי שמתחייב אם רוצים להיות עקביים, היא פשוט מתעלמת ממנה (ואפילו מן השאלה "מדוע יש אלוהים?"
לגבי שאלות ספציפיות שהעלית (כמו השאלה על המוסר), המדע מתמודד כם שאלה זו הרבה יותר טוב מן הדת ובניגוד לדת, הוא לא מתחמק מסתירות כמו "מדוע החוק 'לא תרצח' הוא מוסרי ומדוע החוק 'רצח את ההומו' מוסרי על אף מוסריותו של 'לא תרצח'?"
הבלוג "מעגלתו של חילוני" שבו נמצא מאמר זה, משיב תשובות טובות לרוב השאלות שאתה מעלה (כולל מוסר ותודעה).
ראיתי שהדיון נמשך מעבר לשאלתך זו אבל ניסיון להיכנס לכל חילופי הדברים שהתפתחו בעקבותיה יגרום להסתבכות מיותרת.
אם אתה רוצה להתווכח עם מה שאמרתי אתה מוזמן אבל אם תהפוך את זה למלחמת התשה אפסיק להתייחס.
עדי,
תודה על התגובה.
אני עומד על עמדתי מתוך אמונה ומסורת ברורה, ואינני מתכוון להתווכח על דברים שהם מבחינתי יסודיים ועמוקים. כל אדם חופשי להביע את דעתו, אך אני מצפה שגם ההבעת דעות תיעשה בכבוד ובלי לכפות את השקפותיו על אחרים.
אם תרצה לשוחח ברצינות ובהבנה הדדית, אשמח. אחרת, אני מעדיף להימנע מהתכתבות חסרת תועלת.
שיהיה יום טוב,
שי
שי,
אני מנותק, הולך לתוך קיר, דוחה חשבון בנק בלי להציג תעודת זהות (לא הבנתי את הדימוי), מתעקש להתעלם מכל דבר שאינו מתאים לאגו שלי, ריקני, מפיץ תלונות מנותקות מכל מקום אחר (לא הבנתי את התחביר), הכי עצוב בחדר וחסר ביטחון. עמוק, עמוק. אתה לבטח רב מפורסם שאינו אוהב להזדהות בשמו בטעמי צניעות, אולי אפילו אדמו"ר או ראש ישיבה.
אני, בכל אופן, אשמח להניח שאתה מוסמך לייצג את היהדות ולדבר בשם הרבנים. זה חשוב שכולם יבינו שאין לכם שום טיעונים ענייניים ועליכם תמיד להסתפק במתקפות אישיות.
באשר להמשך השיחה. הייתי שמח אם היית שומר לעצמך את הסיסמאות חסרות השחר והתוכן וחוסך ממני את ההערות הכביכול סרקסטיות שלך.
עדי אביר
וואו, עדי, תודה על המאמר המקיף והמפורט שלך — לא ידעתי שבן אדם אחד יכול למנות כל כך הרבה אי-הבנות ולכתוב ספר במקום תגובה קצרה.
רק כמה הערות קטנות:
1. ברור שאינך אחי, אבל איזה כיף שאתה כל כך מנותק מהאנושות שזקוק לך כל כך להוראות חיים.
2. הליכה "בטוחה" בדרך שלך נשמעת בדיוק כמו הליכה לתוך הקיר עם עיניים עצומות — כל הכבוד על האומץ.
3. לשלול בורא בלי להציג ראיות? מגניב, ממש כמו לדחות חשבון בנק בלי להראות תעודת זהות.
4. מאמר בשם "האל הלא נכון"? נשמע כמו ההסבר האולטימטיבי לכשלון.
5. "מוסר מעוות של התורה"? מעולה, תמשיך לגלוש בהכרזות אונסק"ו במקום בעקרונות של אלף שנות חכמה.
6. המדע משנה תיאוריות, נכון — אבל לפחות הוא מנסה; אתם, לעומת זאת, מתעקשים להתעלם מכל דבר שלא מתאים לאגו שלכם.
7. לחשוב שאתה נאור זה נחמד, עד שמבינים שזה פשוט אשליה.
8. הומניזם זה מילה לא רעה, אבל כשהוא מבוסס על דחיית אלוהים ושכחה של נשמה, נשאר רק ריקנות.
9. סטטיסטיקות לעומת נשמה? קלאסי.
10. לגבי "רוחניות אופרות ושירה" — אולי אתה פשוט לא מבין את המושג, או שמא נמנע מלהתעמק.
11. כל העם שלך סבל? מי בדיוק? בעצם, לא משנה — התלונות כבר מנותחות בכל מקום אחר.
12. להתגאות בכפירה? טעים לך? טוב לדעת.
13. "אני לא יודע יותר מכולם — רק ממך ומהרבנים שלך" — פה כבר נגעת בנקודה הכי מצחיקה.
14. להבין ולא לקבל? נו, לפחות לא שיקרתם לעצמכם.
15. בלי תורה ויראת שמים — אתה בטח הבן אדם הכי עצוב בחדר.
16. המדע הוא דתך? וואו, מי ידע.
17.ללעוג לך אם תחיה מחדש? אנחנו כבר מתגלגלים מצחוק.
18. למות בכפירה ולהשניא את עצמך על הקב"ה? מעניין, מי אמר שזה לא נובע מחוסר ביטחון?
בקיצור, תמשיך לחקור את עצמך, אולי יום אחד תמצא משהו מעבר לטקסטים הארוכים והזלזול.
אם תרצה — אשמח להמשיך לשוחח אתך, אולי בלי המאמרים הפילוסופיים.
שי
שי,
הרשה לי למנות את כל אי ההבנות שהדגמת בתגובתך האחרונה:
1. אינני אחיך. אם יש בידך תעודת לידה שמוכיחה אחרת אשמח לראותה.
2. הלכתי לאיבוד מהדרך שלך. אני הולך בבטחה בדרך שלי.
3. אני שולל את ה'יסוד הפשוט' שיש בורא לעולם. כשתוכיח לי אחרת, אשמח לשקול את האפשרות בשנית.
4. את הניסיונות הכושלים להוכיח אתך קיומו של אל כלשהו תיארתי במאמר בשם 'ההוכחות לקיומו של האל הלא נכון'. תוכל לקרוא שם מדוע מוחי המוגבל אינו מקבל את קיומו של 'הבורא' ומדוע אינו יכול להבין את רצונו ואת 'בריאתו'.
5. המוסר המעוות של התורה נוגד את המוסר והצדק האנושיים שמוגדרים ב'הכרזה לכל באי עולם על זכויות האדם' של האו"ם. חפש את ההכרזה באתר זה ונסה להבין מדוע אני מאמץ את עקרונותיה ודוחה את כל העוולות הרבניות ובמיוחד את אלו שהחרדים הקואליציוניים מתעקשים להפגין יום אחר יום..
6. האמת שלי בהחלט 'תלויה באופנות של המדע ובדעת הרוב, שמחליפים את דעתם כל כמה שנים' ולא באמונות המאובנות של היהדות אף שגם הן מתעדכנות בעקביות בהתאם לתובנות המדע והמחקר המודרניים (שכמובן משפיעות על דעת הרוב). הרחבתי על הנושא במאמר 'המדע משנה תיאוריות חדשות לבקרים - הדת היא נצחית ובלתי משתנה (סיסמה נבובה)'.
7. אני חושב שאני נאור, לא עיוור. הסיסמאות הרבניות אינן מכשירות אותך לשפוט בנושא ועליך ללמוד עוד הרבה מאד לפני שתוכל לקבוע מי נאור ומי עיוור.
8. אני הומניסט ולכן אני לבטח מקדש את האדם ולא את האל המדומיין שלך. הומניזם אינה מילה גסה.
9. אני בהחלט סוגד להוכחות ולסטטיסטיקות במקום לנשמה שהאל שלך כביכול נתן בי. כשיוכח לי שקיימת 'נשמה' מחוץ לגופי ולמוחי, ושהיא ניתנה בי על ידי אל שקיים במציאות הלא-מדומיינת, אולי אחזור בתשובה.
10. אני ממש לא 'רוחני' כמוך. למעשה, עדיין לא הבנתי את משמעות המושג 'רוחני' שאתם ניכסתם לעצמכם. בתגובתי הקודמת ביקשתי מימך להסביר לי את ההבדל בין הרוחניות של אופרות ושירה אנגלית לרוחניות שלך. אשמח אם תעשה זאת.
11. העם שלי סבל אלפי שנים בגלל התחושה שהוא העם הנבחר, ההתנשאות על שכניו, הניסיונות של הרבנים לבנות סביבו חומות שיפרידו בינו לבין סביבתו וההיתר להונות את הזר והשונה שהעם נתן לעצמו.
12. אתה צודק, קראתי, למדתי, חקרתי במטרה לבטל את התובנות וההוראות של הדת היהודית. אני מתגאה בכפירתי ונראה לי שזאת הדרך שמובילה להכרת האמת.
13. אני לא מתקשה לומר 'איני יודע' ומעולם לא אמרתי 'אני יודע יותר מכולם'. זאת שטות. אני לא יודע יותר מכולם – רק יותר ממך ומהרבנים שלך.
14. אני די מבין את היהדות. אני פשוט לא מקבל אותה. זה לא אותו דבר. לאחר שאתה תבין מה הדת שלך באמת מלמדת, אני מניח שגם אתה תחפש את האמת במקומות אחרים.
15. בסדר, אין לי תורה, עמל ויראת שמים. אז מה? לדעתי אתה הוא המסכן שיש לו את כל אלו.
16. המדע הוא אכן הדת שלי אבל לא נראה לי שהאלוהים שלי הוא האגו. הסיסמה הרבנית נשמעת יפה אבל היא חסרת משמעות. אני לא חושב שיש לי אגן יוצא דופן אבל כשאני משווה את עצמי למאמינים שטופי מוח נראה לי שיש הצדקה לנפחו.
17. אם אתם, המאמינים בני המאמינים, תקומו בתחיית המתים, אני מרשה לכם מראש ללעוג לי ולהוציא לי לשון. אני, ברגבי עפרי, אשמח במזלי הטוב שחסך ממני את ההימנות על קהלכם.
18. לסיום, אנא תתפלל ככל שתרצה אבל אני מתכנן למות בכפירה, לא לעשות שום תשובה עד שיגיע יומי, לא לדעת שיש דין ודיין ופעול ככל יכולתי להשניא את עצמי על הקב"ה שלכם.
עדי אביר
אחי, כל מילה שכתבת מוכיחה עד כמה אתה אובד דרך. אתה מדבר על אמת, על לוגיקה, על רציונליות, אבל אתה מתכחש ליסוד הפשוט ביותר – שיש בורא לעולם. אין לך שום הסבר איך כל מה שיש סביבך נוצר, איך יש חוקיות מופלאה בכל חלקיק של מציאות. אתה עבד למוחך המוגבל, כאילו שהשכל שלך יכול להבין את עומק הבריאה או את רצון הבורא.
אתה בז לרוחניות, אבל אתה שוכח שבלי התורה – אין מוסר, אין צדק, אין משמעות. כל ה"אמת" שלך תלויה באופנות של המדע ובדעת הרוב, שמחליפים את דעתם כל כמה שנים. אתה חושב שאתה נאור, אבל אתה עיוור. אתה מקדש את האדם במקום את הקב"ה. אתה סוגד להוכחות ולסטטיסטיקות במקום לנשמה שלך, שהקב"ה נתן בך.
אתה לא רוחני, אתה גאוותן שמרשה לעצמו לבעוט בכל מה שעמך סבלו בשבילו במשך אלפי שנים. קראת, למדת, חקרת – אבל כנראה עם כוונה לבטל, לא להבין. אתה כופר, לא מחפש אמת. כי מי שמחפש באמת – מתבטל. אתה לא מסוגל לומר "איני יודע", אלא רק "אני יודע יותר מכולם".
אל תדבר על היהדות כאילו אתה מבין בה. יש לך אולי ידע חיצוני – אבל אין לך תורה. אין לך עמל, אין לך יראת שמיים. הדת שלך היא מדע והאלוהים שלך הוא האגו. אתה תמות, ומה שיישאר ממך הוא גוף שהלך לעפר. אנחנו, מאמינים בני מאמינים, נקום בתחיית המתים ונדע שכל הסבל והלעג היה שווה. תמשיך לכתוב מאמרים – אנחנו נמשיך לחיות את האמת.
ולסיום – אני מתפלל עליך. שלא תמות בכפירה שלך. שתחזור בתשובה לפני שיגיע יומך, שתדע שיש דין ויש דיין, ושגם אתה, למרות הכול – בן אהוב של הקב"ה.
יהודי שלומד,
חבל שאתה, כמו רוב חבריך, מעדיף להסתתר מאחורי פסבדונימים (דוגמת 'יהודי שלומד') וכתובות מייל מזויפות. אם אתה חושב שאתה מייצג את ה'אמת' אתה צריך להיות גאה בזהותך האמיתית ולא לברוח ממנה.
הבנתי את הגדרתך ל'רוחנית' אבל האם בהגדרה זאת לא נופלים גם הסלידה מהדת ;הדבקות בשלטון החוק, בשוויון בפני החוק, בחופש מדת, בחשיבה עצמאית, בערכי הדמוקרטיה, הליברליזם, ההומניזם והציונות; ביראת המדע, ברצון לבסס תובנות על בדיקות אמפיריות וכדומה? אם כן - מדוע נראה לך שאני פחות 'רוחני' ממך? אם לא – האם תוכל להסביר את ההבדלים בין ה'רוחניות' שלי לזו שלך?
במאמר שלא ההספקתי להשלים הבאתי דוגמאות ל'רוחניות' שלבטח לא תהיינה מקובלות עליך, למשל: סצנת התגייסות הצבא הקוזקי לקרב מול חומות דובנוב בסרט 'טארס בולבה', שירת הנאצים בפונדק הדרכים בסרט 'קברט', באקסטזה של הנשים השחורות בכנסיות בהארלם וכדומה. לטעמי, ה'רוחניות' והדבקות של הקוזקים, הנאצים והנשים השחורות הן לא פחות עוצמתיות מה'רוחניות' שלך וכך גם לגבי ה'רוחניות' של מאמינים נוצרים שממסמרים את עצמם לצלב בפיליפינים, דרווישים מרקדים בתורכיה וכל שאר המסכנים שאוהבים לסבול בשל אהבתם לאל זה או אחר. הרוחניות שלך מתבטאת 'בקשר חי עם הקב"ה – דרך התורה, התפילה, המצוות, והמאבק הפנימי יום־יום'. הרוחניות שלי מתבטאת באהבה לאופרות ושירה אנגלית, בדבקות בלתי מתפשרת באמת ובמלחמה הבלתי פוסקת בשקרי הדת. מי, חוץ מהרבנים שלך, הסמיך אותך לקבוע איזו 'רוחניות' אמיתית יותר, חשובה יותר ונכונה יותר?
אתה חושב שהתהליכים האלקטרוניים וכימיים במוח ומערכת העצבים מופעלים על ידי ישות עליונה כלשהי. אני מניח שלא יקשה עליך להוכיח זאת. לבטח תמצא רבנים שירדו לעומק הבעיה ופסקו שכל התחושות, המחשבות, הזיכרונות והרגשות מוכתבים ממרומים. אשמח אם תפנה אותי לאחד מהם כך שאוכל לשטוח את השגותיי גם בפניו. אני, לעומת זאת, בדקתי כיצד האל שלך מסוגל להשפיע על מחשבות אנושיות ואת ממצאי תמצא בפרק ' הרוחות הפולשניות שכופות את רצון האל על בני אדם' אותו תוכל למצוא במאמר 'האל שפועל רק בטווח ידו ורוחותיו הפולשניות'. אין לי שום דרך להתמודד עם האמונות שלכם אבל עד שאראה הוכחה אמפירית שתשכנע אותי גם אין לי שום סיבה להתייחס אליהן.
לא מוצא חן בעיניך שאני פוסל את מושג ה'רוחניות' למרות שאני מודה שאיני מבין דבר בנושא. אני מניח שגם אתה פוסל הרבה דברים שמן הסתם אינך מבין עד הסוף. האם לא ייתכן שדווקא מה שאינך מבין שולל את אפשרות קיומה של המציאות העל-טבעית ובמיוחד מציאות על-טבעית שהומצאה על ידי אנשי דת לצרכיהם האינטרסנטיים? בתנ"ך הרי תמצא לא מעט תופעות על-אנושיות אבל תתקשה להצביע ולו על תופעה על-טבעית אחת. כל מה שאתה יודע על 'רוחניות' למדת מרבנים כאלו או אחרים – כולם בני אדם כמוני שנוטים לטעות בדיוק כמו שנינו. הרבנים הללו אהבו לתאר, לרוב על סמך דרש חסר, מציאות בה איש אינו מסוגל לבקר ולהחליט בכוחות עצמו אם היא ריאלית או רק מדומיינת.
כל הדתות הן לגמרי שוות ערך, למרות כל הסיסמאות הרבניות שאתה כנראה אוהב לצטט. הדת היהודית אינה מבוססת על מעמד הר סיני אלא על סיפורים שאנשי דת אינטרסנטיים המציאו בניסיון לבסס את נכונותה וקדושתה של התורה שהם המציאו. כשתוכיח לי שמעמד הר סיני התרחש בפועל אשמח לחזור בי מכפירתי ואולי גם מהאפיקורסיות שלי.
באותו אופן, שום מסורת לא עברה מאב לבן במשך 3,300 שנה. אתה למדת את כל המסורות מהספרות הדתית וכך גם אביך ואבי אביך וכל אבותיהם. הספרות הזאת נכתבה על ידי אנשי דת אינטרסנטיים והללו שילבו בה מצוות, תקדימים וסיפורים שמקדמים את הנראטיב והאג'נדה שלהם. הדת היהודית התפתחה במשך כל ההיסטוריה ומפעם לפעם שינתה את פניה מהקצה לקצה. למשל, האם לדעתך היהדות של רבי עקיבא דומה לזאת של משה, שמואל או דוד האגדיים? והאם ליהדות המיסטית של הקבלה והחסידות יש קשר כלשהו ליהדות הפילוסופית של הרס"ג והרמב"ם? האגדה מספרת שדעתו של משה רבנו חלשה כשנכנס לבית המדרש ולא הבין את השיעור שנתן רבי עקיבא. האם יש עדות טובה מזאת לדרך שבה בני אדם, גדולים ככל שיהיו, שינו את הדת היהודית עד לבלי הכר.
אני תמיד נהנה לראות מאמינים שמצוידים בלא יותר מאשר סיסמאות רבניות פוסקים בהחלטיות שטענה כלשהי 'פשוט אינה נכונה'? האם בדקת את היקפיי הפעילות של מיסיונרים יהודים בתקופות שונות בהיסטוריה? מדוע שלא תיכנס למנוע בינה מלאכותית כלשהו ותשאל 'האם היהודים היו מיסיונרים במהלך הדורות'? אני לא יודע מה תהיה התשובה של מנוע AI כשר אבל המנועים שלי מספרים סיפור מאד מעניין. זה נכון שליהודים היה קשה ל'קרב' לדת היהודית כשהם חיו תחת משטרים שאסרו עליהם להפיץ את דתם אבל כשהתאפשר להם, למשל בתקופה הרומית, הם ניהלו פעילות מיסיונרית ענפה ובזכות הפעילות הזאת העם היהודי גדל לממדים על-טבעיים. במדינת ישראל, הפעילות המיסיונריות שמתבצעת במימון ממשלתי מרחיבה את שורות האמינים למיניהם ובולמת במידת מה את תהליכי היציאה בשאלה והחילון.
מה שאתה מכנה 'הישרדות תרבותית' הוא מאמץ מכוון לפתות חילונים באמצעים חומריים ולגרום להם להצטרף לקהלים דתיים. זאת מיסיונריות טהורה ואף מכבסת מילים לא תשנה זאת. עולה על כולן תנועת חב"ד שמכוונת כולה למאמץ למשוך לשורותיה צעירים תמימים שאינם מסוגלים להתמודד עם המיתוסים שהיא מפיצה. זה נכון שהמיסיונרים של היום אינם פונים לגויים ואת מאמציהם הם מכוונים לציבור החילוני-ליברלי במדינת ישראל אבל זאת עדיין מיסיונריות במשמעותה הקשה ביותר.
ניכר בך שהידע שלך על הנצרות נובע מהתעמולה הרבנית ולא, חלילה, מהיכרות ישירה כלשהי. אנא ותר על רצונך ללמד אותי על נושא זה ונסה לנצל את כלי הבינה המלאכותית כדי ללמוד קצת יותר על נושאים בהם כנראה אין לך שום מושג. בקש, למשל, שהמנוע יסביר לך על 'הרוחניות של נזירים קתוליים' ואז הסבר לי שוב מדוע לדעתך רק החרדים מבינים ש'להיות קדוש בתוך היומיום – זו משימה רוחנית עצומה.'
אתה חושב שהאמת 'נמדדת ביכולת שלה להחזיק לאורך הדורות, לעצב אדם טוב יותר, ולחבר אותך לשורש פנימי שלא מתכלה גם כשאין תשובה מדעית'. זהו שוב להג רבני חסר כל משמעות. מטעןן האמת' של כל טיעון נמדד על פי מידת התאמתו למציאות הריאלית וכשהאמונה אינה תואמת את המציאות, האמונה היא זאת שחייבת להשתנות. גם היהדות תמיד ניסתה להתאים את עצמה לתובנות של ה'מודרנה' והיא עדיין ממשיכה לעשות זאת גם בימינו. אדרבה, במאמריי אנו מנסה להוכיח שהיהדות מחליפה אמונות ודעות כמו גרביים ואלו שאינם מוכנים לעשות זאת חייבים לכלוא את חסידיהם מאחורי חומות של בורות ולהרחיקם מכל התובנות של העולם המודרני – ספרים, מאמרים, תוכניות טלוויזיה, תשדירי רדיו לא פיראטי, אינטרנט לא מצונזר ואפילו שיחות חולין עם חילונים. ניתוק המאמינים מתובנות המודרנה שכיח מאד אצל החרדים ופחות אצל הדתיים והללו אכן מוצאים את עצמם משנים את דעותיהם באופן תדיר.
ה'נשמה' שלי לא מרגישה שמשהו חסר כי היא יודעת שהיא רק כינוי שמתאר את מכלול הידיעות, ההיסקים, הזיכרונות והתובנות שצבורים במוחי. ברור לה שאין לה שום קיום ב'עולם הבא' הדמיוני של הרבנים והיא תיעלם ברגע שיגיע זמני להיפרד מהעולם הריאלי.
אני בוגר ישיבה תיכונית והמשכתי לנבור במעמקי היהדות גם בחמישים ושמונה השנים שחלפו מאז שעזבתי את הישיבה. אני מבטיח לך שנתתי הרבה צ’אנסים לאופציה 'שאולי יש אמת אחרת, שדורשת לא פחות עמל נפשי, אבל פותחת דלת לעולם פנימי עמוק, לא כתחליף לידע – אלא כקומה מעליו'. חיפושיי הובילו אותי למסקנה שהדת היהודית היא אוסף של סיסמאות ומצגות שווא, חסרות כל בסיס ושחר, שהומצאו על ידי אנשי דת לצרכיהם האינטרסנטיים ולכן 'האמת' חייבת לשכון במקומות אחרים לגמרי – לשיטתי, במחוזות המדע, המחקר והלוגיקה.
עדי אביר
קראתי את דבריך בעיון, ואני מעריך את הישירות, את החשיבה הרציונלית, ואת הבקשה שלך לדיוק והגדרה. אתה כותב בבהירות ומעורר נקודות חשובות. ובכל זאת, הרשה לי להציע זווית אחרת, מנקודת מבט של מי שחי חיי תורה ומצוות לא מתוך פחד, לא מתוך אינרציה, אלא מתוך הכרה עמוקה ומשמעות חיה.
מהי "רוחניות"?
נכון – המילה עצמה בעייתית. גם אצלנו, במקורות היהודיים, לא תמצא את המונח הזה. אבל כן תמצא מושגים כמו נפש, רוח, נשמה, קדושה, דבקות, יראת שמיים, תשובה, עבודת הלב.
אצלנו, "רוחני" הוא כל מה שפונה למה שמעבר לחומר: לא תאווה, לא תועלת, אלא אמת, מוסר, תכלית, חיבור לבורא. כשיהודי אומר "רוחניות", הוא לא מתכוון לאיזה ערפל רגשי, אלא לקשר חי עם הקב"ה – דרך התורה, התפילה, המצוות, והמאבק הפנימי יום־יום.
האם כל תחושה היא רק תגובה כימית?
נכון שהמוח מגיב כימית, אבל השאלה היא מה מפעיל את הכימיה הזאת. תחושת אמת, התרגשות משורה בגמרא, דמעה בתפילה – אתה יכול לפרק את זה לחשמל ונוירונים, כמו שאפשר לפרק מוזיקה לתנודות באוויר. אבל בכך אתה לא מסביר את החוויה הפנימית ולא את מקור המשמעות.
אתה בעצמך מודה שאתה לא לגמרי מבין מה זו "רוחניות" – אבל בכל זאת פוסל אותה. האם לא ייתכן שדווקא מה שאינך מבין, יש בו רובד שהמטריאליזם אינו מסוגל לגעת בו?
"כל הדתות סיפורים דמיוניים"?
ייתכן שחלקן. ייתכן שרובן. אבל האם באמת כל הדתות שוות?
האם דת שמבוססת על מעמד הר סיני – חוויה קולקטיבית שאין לה אח ורע בהיסטוריה – שווה לדת שמתחילה עם חיזיון של יחיד במערה?
האם מסורת שעברה מאב לבן במשך 3,300 שנה – בשפה אחת, עם ספר אחד, במסירות נפש – שווה למערכת שהתפתחה דרך שליטים, אימפריות ומיסיונריות אלימה?
"היהדות מיסיונרית"?
הטענה הזו פשוט לא נכונה. אם אתה מתכוון לכך שיש היום מימון ממשלתי – זה לא מיסיונריות אלא הישרדות תרבותית. מדינה יהודית שמסייעת לקיום יהודי.
היהדות, בניגוד לדתות אחרות, לא מנסה לצרף אליה מאמינים. להפך: מי שמבקש להתגייר עובר מסכת בירורים, ונדרש להוכיח רצינות. גם כשקיבלו גרים בעבר, לא מדובר בפיתויים אלא במצבים היסטוריים מורכבים – וזה לא הופך את היהדות למיסיון.
ומה לגבי נזירים קתוליים?
אני מכבד כל אדם שמוסר את נפשו למען אידאל, גם אם איני מסכים לדרכו. אבל עמל הנפש של יהודי שחי בתוך העולם, עובד, מקים בית, ומקדיש את חייו לקיום מצוות – בתוך החומר, לא מחוץ לו – הוא דבר שאין לו אח ורע. להיות קדוש בתוך היומיום – זו משימה רוחנית עצומה.
ומה כן אמת?
האמת – היא לא פונקציה של מספר מאמינים או עוצמת החוויה. האמת – נמדדת ביכולת שלה להחזיק לאורך הדורות, לעצב אדם טוב יותר, ולחבר אותך לשורש פנימי שלא מתכלה גם כשאין תשובה מדעית.
אני לא מנסה לשכנע אותך להאמין, אלא רק להציע: ייתכן שהעולם אינו רק חומר, וייתכן שהחיפוש שלך – כן, גם הוא – הוא תנועה של נשמה שמרגישה שמשהו חסר.
אם באמת אתה מחפש יושר, כמו שאתה אומר, תן צ’אנס גם לאופציה שאולי יש אמת אחרת, שדורשת לא פחות עמל נפשי, אבל פותחת דלת לעולם פנימי עמוק, לא כתחליף לידע – אלא כקומה מעליו.
בכבוד ובידידות,
יהודי שלומד.
דניאל ימין,
לא האדרתי דתות אחרות – לטעמי הן כולן ספקולציות פסולות וחסרות שחר.
אכן יש לי אמון מלא במדע, בגבולות שתיארתי במאמרים אחרים, אבל אני לא בז לחיפושים רוחניים. אני אפילו לא לגמרי מבין מה מסתתר מאחורי המושג 'רוחני' ואשמח אם תסביר לי מה זאת 'רוחניות'. אשמח עוד יותר אם תיתן לי דוגמה לתופעה 'רוחנית' שלא ניתן להסבירה גם במונחים מטריאליסטים.
אני לא טענתי שבהינדואיזם ושאר מערכות האמונה יש 'עומק רוחני'. כל הדתות מספרות סיפורים דמיוניים על תופעות שמתרחשות בעולם ה'רוחני' אבל בכל הסיפורים הללו גם יחד לא ניתן למצוא ולו קורטוב של אמת הניתנת להוכחה. כולן הומצאו על ידי 'גילדה' זאת או אחרת.
אני בהחלט חושב שתחושות, אהבות, דמעות בלילה, שאלות קיומיות וכדומה קיימות במוח בלבד והן מתעוררות כתוצאה מפעילות אלקטרונית, מגנטית, כימית והורמונלית שמציפה את הזיכרונות שקודדו בתוך המוח. את כל התופעות הללו ניתן למצוא גם בבעלי חיים שתודעתם, לפחות בתיאוריה, אינה אמורה לשקף 'רוחניות' על-טבעית כלשהי. יתר על כן, כבר לפני ארבעים שנה הוכח ש'קסדת אלוהים' יכולה ליצור שדות חשמליים שמסוגלים לעורר תחושות של נוכחות על-טבעית ואפילו 'אלוהית'. המחקר הזה אינו מקובל על רוב החוקרים אבל הוא מוכיח שלפעמים ניתן לעורר אמונה בישויות על-טבעיות באמצעות גירויים פיזיקליים לחלוטין.
אתה יכול להיות בטוח שאני תמיד אענה לך ב'יושר', גם לשאלה אם 'יש עוד מסורת בעולם שמחזיקה אלפי שנים בלי מיסיונריות, בלי פיתויים, בלי הבטחות ל־72 בתולות או גלגול מהיר לקסטה גבוהה יותר – רק עם לימוד, עמל נפשי, וקיום יומיומי מדוקדק?' את התשובה לשאלה זאת היית יכול לגלות בעצמך אם היית טורח ללמוד בצורה קצת יותק יסודית את תולדותיהן של הדת היהודית ומערכות אמונה אחרות שמשתוללות בעולמנו. למשל:
היהדות היום היא דת מיסיונרית לחלוטין שגדלה בזכות תמיכות ממשלתיות שערורייתיות ופיתויים חסרי רסן. פעילות מיסיונרית מסוג זה או אחר ניתן למצוא בכל תולדות עם ישראל, במיוחד בתקופות בהן הנסיבות הקלו על המלאכה. אני מניח שגם אתה תסכים עימי שהאדומים והיטורים, שגויירו בכוח בימי החשמונאים, לא ההמירו את דתם בעקבות 'מאבק, זהות, ולב שרוצה אמת'. גם הסלבים הרבים שנטמעו בקרב בתי היהודים העשירים בימי הביניים לא עשו זאת לאחר לימוד רב מידי. באותו אופן, גם הפגניים של צפון אפריקה לא הפכו ליהודים לאחר חקר תיאולוגי מקיף. האם נראה לך שכל הנשים שדבקו בבעליהן היהודים באמת שרפו את אור הנר והחליטו שזאת הדת האחת והיחידה שמבטאת את האמת האלוהית? מה עם כל ה'יהודים' באפריקה והודו ונכדיהם של סבתות יהודיות במזרח אירופה ש'נזכרו' במוצאם והפכו ליהודים כשרים למהדרין? אף אחד מהם לא התפתה משיקולים כלכליים?
הציניות שלך אולי גורמת לך להרגיש שאתה רשאי לוותר על ידע של ממש אבל מאמץ לא גדול היה מלמד אותך שאתה לא היחיד שמנסה להגיע לשלמות דתית באמצעות לימוד, עמל נפשי, וקיום יומיומי מדוקדק. למשל, אני יכול להבטיח לך שנכון לך עוד הרבה 'עמל נפשי' עד שתגיע לדרגתם של הנזירים הקתוליים לדורותיהם שוויתרו על כל הבלי העולם הזה כדי שיוכלו להתקרב למעמדם ה'רוחני' של ישו ותלמידיו.
אוכל לפרט בלי סוף אבל בימינו כבר אין שום דרך להצדיק בורות. גם את יכול לברר כל נקודה שמסקרנת אותך באמצעות שאלה פשוטה ל-ChatGPT. למשל, אם תתעניין ב'רוחניות נוצרית' תקבל את התשובה הבאה:
------
רוחניות בנצרות היא הליבה של החיים הדתיים והאישיים של המאמין, והיא מתמקדת בקשר חי, פנימי וישיר עם אלוהים – האב, הבן (ישו) ורוח הקודש. הרוחניות הנוצרית שואפת להידמות לישו, לחיות על פי ערכי הבשורה, ולחוות את נוכחות רוח הקודש בחיי היומיום.
עקרונות מרכזיים של הרוחניות הנוצרית
חיים ברוח הקודש
רוח הקודש נחשבת לכוח המחיה, המנחה והמעורר את המאמין. היא מעניקה השראה, הדרכה, נחמה ויכולת להתגבר על חולשות אנושיות. חוויות רוחניות רבות מתוארות כ"ירידת רוח הקודש" על האדם, והיא נחשבת ליועץ ולמורה הפנימי של כל מאמין.
הליכה בעקבות ישו.
הרוחניות הנוצרית מדגישה את ההזדהות עם דמותו של ישו, חיקוי מעשיו, ערכיו ואהבתו – במיוחד דרך חמלה, סליחה, ענווה, שירות לזולת, מסירות ואהבת אמת.
שילוב בין אמונה למעשה
הרוחניות אינה מסתכמת באמונה בלבד, אלא דורשת גם יישום מעשי של ערכי הבשורה: צדקה, עזרה לזולת, שמירה על מוסר אישי וחברתי, וחתירה לצדק ואהבה בעולם.
הפירות של הרוח
כאשר אדם חי ברוחניות נוצרית, אמורים להופיע בו "פירות הרוח": אהבה, שמחה, שלום, סבלנות, טוב לב, אמונה, ענווה ושליטה עצמית.
ביטויים וסגנונות של רוחניות נוצרית
מדיטציה ותפילה
תרגול של תפילה אישית, מדיטציה, קריאה בכתבי הקודש, התבודדות וחזרה על פסוקים (מנטרות) – במיוחד במסורות הנזיריות והאורתודוקסיות (כגון הסיכאזם).
משמעת רוחנית
הרוחניות הנוצרית כוללת גם משמעת עצמית: צום, וידוי, פשטות, שירות לזולת, ענווה והקרבה אישית.
חיים קהילתיים
דגש על השתייכות לקהילה, שיתוף, אחווה, תמיכה הדדית וסליחה – כחלק מהגשמת הרוחניות בחיי היום-יום.
ייחודיות הרוחניות בנצרות
התחברות לאל דרך ישו
הנצרות רואה בישו את הדרך המרכזית להתחברות עם האל, והאמונה בו מאפשרת למאמין להיוולד מחדש מבחינה רוחנית ולזכות בחיי נצח.
הגשמת תיאוזיס (האלהה)
במסורת האורתודוקסית, הרוחניות שואפת לאיחוד עם האל (תיאוזיס) – הפיכת האדם לדומה לאלוהים בחסדו ובאהבתו, מתוך מודעות חדשה וטבע רוחני מחודש.
רוחניות "בעולם הזה"
הרוחניות הנוצרית אינה מתנכרת לחיים הגשמיים, אלא שואפת להכניס את הקדושה והמשמעות לכל תחום בחיים – משפחה, עבודה, חברה, גוף ונפש.
סיכום
הרוחניות בנצרות היא תהליך מתמשך של התקרבות לאל, חיקוי ישו, חיים ברוח הקודש, והגשמת ערכי האמונה בפועל – הן ברמה האישית והן החברתית. היא משלבת חוויה פנימית עמוקה עם אחריות מוסרית וחברתית, תוך שאיפה להתחדשות מתמדת ולצמיחה רוחנית.
------
אני מקווה שלהבא תשקיע קצת פחות בתחושות עליונות ובניסיונות להגחיך דעות ואמונות שאתה לא כל כך מכיר ותנצל את הכלים שעומדים לרשותך כדי לבסס את הסיסמאות הרבניות שאתה כה אוהב להפיץ.
עדי אביר
איתי,
אין לי ספק שלמדת לעומק את תורת רבותיך אבל בדומה לך, יש כאלו שלאחר חיפוש עמוק ומשמעותי נשאבו, לפחות באותה עוצמה, למעמקי המסורות ההינדיות, הבודהיסטיות, הנוצריות וכו'. אם היה מכשיר, או אפליקציה, שמודדים ומעניקים 'ציון' לנכונותה של כל תורה והציון של היהדות היה הגבוה ביותר, הייתי אולי מקבל את ההנחה שה'אמת' היהודית עדיפה על פני מכל האחרות. למרבה הצער, מעולם לא נתקלתי באלגוריתם שמסוגל לנתח ולדרג תורות דתיות ולבטח איני מסוגל לערוב לכך שלא קיימים אלגוריתמים מקבילים שהיו מעניקים ציונים גבוהים יותר דווקא לדתות אחרות.
אתה מאמין שקיימת רמה מעל למטריאליזם הפיזיקלי. אני לא! להערכתי, אין שום דרך להוכיח כך או אחרת ולכן אתה רשאי לאמץ לעצמך כל חוקיות על-טבעית שתרצה ובתנאי שהעל-טבעי לעולם לא ישמש לסתירת הממצאים המדעיים שמתקבלים מהמציאות הטבעית. אני אמשיך לדבוק בשיטות מדעיות ובאמונה שהמדע, בסופו של דבר, יוכל להסביר את כל התופעות שבאות לידי ביטוי בעולם הריאלי, יהא שורשן הרוחני אשר יהא. לתופעות בעולמות העליונים אין שום משמעות בחיי ולא אשחית את זמני בניסיון להבינן.
משמעות הדבר היא שאולי ממתינים לי ייסורי נצח בעולם הבא ואולי עוד אצטער על כך שסירבתי במודע ללכת ב'דרך הישר' הרבנית, אבל נראה לי שהסיכוי שקיים 'עולם הבא' כלשהו, בו האל תיאורטי זה או אחר יסגור איתי חשבונות, הוא לגמרי אפסי ולכן אין לי שום סיבה לתת רבנים לנהל את חיי. אתה, כמובן, רשאי לחשוב אחרת ולקיים את כל המצוות וההלכות אבל אל תבוא אלי בטענות אם תגלה ששיקרו לך ומאחורי הפרגוד לךא מצפה לך דבר זולת חלקת קבר ומצבה.
עדי אביר
עדי אביר,
תשמע, זה היה מרשים. הצלחת להשחיל בבת אחת: התקפה על המסורת היהודית, האדרה של כל דת אחרת שאי פעם הופיעה על מפת גוגל, אמון עיוור במדע כאילו מדובר בסנה הבוער, ובוז מוחלט לכל חיפוש רוחני שלא עובר דרך MRI. מבריק.
אז לפי התיאוריה שלך – האמונה שלי היא פשוט תוצאה של מזל גיאוגרפי. נולדתי ליד רבנים, אז ברור ש"נשביתי". אבל אם מישהו נולד בכלכותה ונמשך לסמסרה וברהמן – זה עומק רוחני. ואם הוא נמשך לניהיליזם אירופי – זה תובנה. ואם לא – זה כמובן תוצר של "הגילדה הרבנית". אה, ברוך שפטרנו.
ונוגע לתודעה – איך לא חשבתי על זה? כל התחושות, האהבות, הדמעות בלילה, השאלות הקיומיות – הכל בעצם פרץ נוירונים שמחפשים סוכר. איך פספסתי את זה? מתברר שהפסוק "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" בכלל מתכוון ל־CPU של המוח.
ובקשר לשאלה "למה דווקא היהדות?" — שמע, זו באמת שאלה. אבל תענה לי ביושר: יש עוד מסורת בעולם שמחזיקה אלפי שנים בלי מיסיונריות, בלי פיתויים, בלי הבטחות ל־72 בתולות או גלגול מהיר לקסטה גבוהה יותר – רק עם לימוד, עמל נפשי, וקיום יומיומי מדוקדק?
אם כן – תאיר את עיניי.
אם לא – אז אולי תכבד גם את מי שבחר בדרך הזו לא מתוך שטיפת מוח אלא מתוך מאבק, זהות, ולב שרוצה אמת.
אבל היי – לפחות שנינו מאמינים במשהו. אני מאמין שיש נשמה. אתה מאמין שאתה שקית כימיקלים עם דימויים. כל אחד והאמונה שלו.
דניאל
תודה על תגובתך המעמיקה והכנה. אני בהחלט מסכים שכל המסורות הדתיות והפילוסופיות מציגות מגוון רחב של תשובות לשאלות הגדולות, וכל אדם יכול למצוא את דרכו בהתאם לרקע, לתרבות ולחוויותיו האישיות.
אצלי, האמונה ביהדות אינה רק עניין תרבותי או מסורתי, אלא היא תוצאה של חיפוש עמוק ומשמעותי שמקבל מענה באורח מיוחד מהתורה ומפילוסופיית המוסר שלה. אני מכיר ומכבד את הזרמים והגישות האחרות, ומאמין שכל אחת מהן מציעה תובנות חשובות.
לגבי התודעה והחוויות האנושיות, המדע אכן מצליח להסביר הרבה מתהליכים ביולוגיים ומוחיים, אך עדיין יש בי תחושה שיש משהו מעבר לתהליכים הפיזיים, משהו שאינו ניתן לכימות במלואו. זו נקודת מפגש של אמונה, חוויה אישית, והשקפה פילוסופית.
אני מאמין ששיח פתוח כמו זה מאפשר לנו להרחיב את ההבנה שלנו וללמוד זה מזה, גם כשאנחנו לא תמיד מסכימים.
איתי דוידיאן,
אני מסכים אתך לגמרי שהמדע עדיין אינו הכלי האולטימטיבי להסברת כל ההיבטים של המציאות האנושית והוא אכן לא עונה במלואן על שאלות דוגמת 'למה' המציאות הזאת קיימת, 'מה משמעות החיים', 'האם יש מטרה מוסרית בעולם', 'מה מקור התודעה האנושית' וכדומה. עם זאת, אין שום סיבה להניח שדווקא הדת היהודית היא זאת שכן עונה עליהן - השאלות הללו ודומיהן הטרידו את האנושות מאז ומעולם וכל המסורות הדתיות עוסקות בהן. המסורות הללו, לצד כל ההוגים ואנשי הרוח שעסקו בנושא, הניבו אלפי תשובות שונות לשאלות המטפיזיות הללו ואיני רואה שום סיבה להעדיף את התשובות של הדת היהודית על פני התשובות של כל המסורות הדתיות והפילוסופיות, האחרות,
גם למדע יש תיאוריות שעונות על רוב השאלות הללו וככל שהוא מתפתח הוא מציע יותר ויותר מודלים שמסבירים תופעות שהיום נראות לנו לגמרי על-טבעיות. למשל, המדע כבר הפקיע מהאל את 'התודעה האנושית' והיום חוקרי הנוירוביולוגיה כבר יתרו את הצורך בספקולציות דתיות ופילוסופיות. רבים כבר מבינים שאין הפרדה בין הגוף ל'נפש' ואת כל המחשבות, הרגשות, האינטואיציות, האמונות, ואפילו התודעה עצמה, ניתן להסביר באופן מטריאליסטי טהור על ידי תהליכים כימיים ואלקטרוניים שמתרחשים אך ורק בתוך המוח האנושי.
הייתי שמח להבין מדוע אתה חושב שכל התופעות העל-טבעיות כביכול שמנית מוסברות על ידי המסורת היהודית, שלשיטתי התפתחה סביב האינטרסים הכלכליים של הגילדה הרבנית, ולא, למשל, על ידי המסורת ההינדיות. אולי מטרת החיים היא השחרור ממעגל הסמסרה והקארמה, הסבל והקיום החוזר, כשהיעוד הסופי הוא האיחוד עם ברהמן? אני מניח שהיית חושב כך אם היית נולד בכלכותה ולא בסביבה שמושפעת מרבנים דורשי טובת עצמם. באותו אופן, התייחסותך למהות החיים מן הסתם הייתה שונה בצורה רדיקלית אם הסטואיות, האפיקוראיזם, הפילוסופיה התועלתנית או הפילוסופיה הסוקרטית-אפלטונית היו שובים את ליבך, שלא לדבר על האסלאם או הנצרות לגווניה השונים.
בברכה,
עדי אביר
אינני חולק על העובדה שתורת האבולוציה היא תיאוריה מדעית מבוססת, ושיש לה תימוכין רבים ממגוון תחומי מחקר. אינני גם מבקש לערער על המודלים המתמטיים שתומכים בה, או על השימושים הטכנולוגיים שנעשים בהשראתה.
אבל חשוב לומר: המדע איננו כלי להסברת כל ההיבטים של המציאות האנושית.
המאמר מתאר את האבולוציה לא רק ככלי להסבר תופעות, אלא כמעין עיקרון טוטאלי — כאילו הוא מסביר לבדו את קיומנו, משמעותנו, ואפילו את יסודות המוסר והבחירה שלנו. כאן בדיוק אני מבקש לעצור ולהסתייג.
1.אבולוציה מסבירה את ה"איך", לא את ה"למה".
האבולוציה עשויה להסביר את האופן שבו יצורים חיים משתנים, מתפתחים או נכחדים. אך היא אינה מספקת תשובה לשאלות כמו:
למה יש בכלל מציאות?
מהי משמעות החיים?
האם יש מטרה מוסרית בעולם?
מה מקור התודעה האנושית?
על כך עונה המסורת הדתית – לא ככלי תחרות עם המדע, אלא כפרשנות שונה למהות החיים. המדע שואל "איך?", הדת שואלת "למה?".
2. האדם איננו רק תוצאה של תהליך סטטיסטי
גם אם תהליך טבעי כלשהו הוביל להיווצרות האדם — עדיין ייתכן שמאחורי התהליך הזה עומדת כוונה עליונה. כך סברו הוגים רבים, כמו הרמב"ם, הרב קוק, ורבים אחרים, שקיבלו את הרעיון של תהליכים טבעיים בתוך עולם שנברא בכוונה.
3. מוסר ובחירה אינם תולדה של אבולוציה בלבד
המאמר רומז שמה שנברר כמתאים – שורד. אבל עיקרי המוסר הדתי, כמו חסד, הקרבה, או קדושה – אינם מוסברים על ידי ברירה טבעית בלבד. לא תמיד מה ששורד הוא מה ש"טוב". לפעמים דווקא האדם שמוסר את נפשו למען ערך – נעלם מהעולם. אבל זה לא אומר שערכיו שגויים.
4. מודלים מתמטיים אינם עונים על כל השאלות
כבודו של המדע במקומו מונח, אבל גם המתמטיקה לא יכולה להסביר את כל מהות האדם. היא יכולה לתאר – לא להקיף. אדם הוא יותר מה-DNA שלו, והחיים הם יותר מבעיה חישובית.
לסיכום:
אני מקבל את ערכה של תורת האבולוציה כמודל מדעי. אך דוחה את הניסיון (שלעיתים מופיע במאמרים מהסוג הזה) להציב אותה כתחליף לתשובות הדתיות, הרוחניות והקיומיות של האדם.
דווקא כמאמין, אינני חושש מתיאוריות טבעיות. אם יש סדר והיגיון בטבע – הרי שזו עדות נוספת ליד מכוונת. אבל אני זקוק ליותר ממדע כדי להבין את עצמי, את מהותי, ואת אחריותי בעולם.
מחקר מעניין בנושא
https://www.theatlantic.com/science/archive/2019/01/unprecedentedly-thorough-evolution-experiment/581521/?utm_source=Nature+Briefing&utm_campaign=79dd080757-briefing-wk-20190201&utm_medium=email&utm_term=0_c9dfd39373-79dd080757-42485255
האמת היא שבמקרה הנוכחי היה קולע יותר לכתוב על "סוגי טפילים" במקום על "סוגי חידקים"
חברים:
זה פשוט מקרה של מיקרו אבולוציה.
יש סוגי חידקים שפתחו עמידות לידע ולהיגיון.
מר אביר, אני לא חושב שעצם קיומו של סרטון כזה או אחר מרשים את פרופ' פלוני. פרופ' פלוני גם לא מתרשם בקלות מאורכי סרטונים או כמויות של ספרים או מאמרים, או, לצורך העניין, מכל דבר שהוא, פרט למה שהרב שלו שילשל מפיו.
ד"ר פלוני (או שמא פרופסור פלוני),
רק לידע אישי, האם אי פעם קראת ספר על אבולוציה שלא נכתב על ידי יהודי מאמין, בריאתן או חובבן, כלומר, על ידי מדען שמבין משהו במדעי החיים?
אדם שמכנה את עצמו ScienceReasonIsrael הכין כמה סרטונים נפךאים על תורת האבולוציה. לי אין כל קשר לסרטונים הללו, כולם דוברי עברית, אבל אני מליץ לך בחום לצפות בהם. לך תדע, אולי תלמד משהו ותפסיק לצטט סיסמאות רבניות חסרות כל שחר.
http://1vsdat.org/index.php?option=com_k2&view=item&id=871:%D7%94%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-sciencereasonisrael&Itemid=203
עדי אביר
פלוני:
רפואה שלמה.
אין כל חדש תחת השמש.
כל מה שכתבת פה זה מיקרו אבולוציה בלבד.
זה שלחיות מסויימות אין משאבים, נגיד אוכל או מים וכד', אז באופן טבעי הן יאכלו פחות וירזו וישתנו מבחינה פיזית ויתעצבנו יותר נגיד (למשל כלבים) וכו'... וישתנו מבחינה התנהגותית. במקרים קיצוניים בנ"ל הם גם ימותו. זה לא שינוי גנטי.
זה שאם מזריקים לחיידקים הרבה חומר והוא מחשל אותם נגד חיסונים, זה כמו שאם תאכל אוכל מסויים למשל תהיה חסין יותר לשמש, ו\או לחומרים מסויימים. כנ"ל מקרים דומים אחרים. זה טבעי לחלוטין. אני אישית מאוד מאוד אוהב טבע. לומדים מנו את השם. אם היית עושה זאת לחיידקים נגיד לפני 2000 שנה, אז החיידקים היו 'מתחסנים' באותו האופן כנגד לחיסונים... אין מזה שום הוכחה לאבולוציה (רק מיקרו אבולוציה, שגם אדם שילך בשמש ישתזף ותקרה מיקרו אבולוציה).
זה שאם אדם יזדווג עם אדם אחר ישתנו לבניו הגנים קצת (גג 50% והרמז עבה מאוד), לעומת הגנים של האב, זה ברור, כי יש גם 50% מהגנים שבאים מהאמא. למשל אם אדם לבן יתחתן עם אדם שחור, אז חלק מבניו יהיו שחורים או כהים ממש יותר מאביהם הלבן. זה טבעי וגנים עוברים רק חלקית מהאבא ולא מאה אחוז היא התשובה לכל השאלות האלה (של שכפול בשוני). אם סוס וחמור יולידו בן הוא יהיה שונה משני הוריו ויפריד מין שונה, לשיטתך, הפרד. ולא כך. אלא זה שילוב של 2 גנים טבעיים שונים. לא היה פה שום שינוי גנטי. אם הפרד יתחתן עם פרד ויוליד אז יצא להם את אותו הפרד ואם יהיה השינוי זה על סמך הסבים וכד' והכל לפי כללי הגנים.
בקישור האחרון שהבאת אז נכתב:
"בדרך-כלל קשה לשחזר את העץ הפילוגנטי של קבוצת מינים באופן ישיר (למשל, באמצעות מאובנים של צורות הביניים), אבל ניתן להסיק אותו בדרכים אחרות..."
אז נעזוב את זה וניתן להם צאנס נוסף. ואז הוא עובר לחלבונים. ואז ניחשתם נכון, הפתעה או לא, הוא כותב כך:
"מדוע שהעצים יהיו דומים ולא זהים? ישנן מספר סיבות לכך שהשחזור על סמך השוואות בין חלבונים לא יהיה מדויק לגמרי: לפעמים אותו שינוי של חומצה אמינית מתרחש בשני ענפים שונים וכתוצאה מכך המרחק שנמדוד בין המינים קטן. במקרים אחרים לא יתרחשו כלל שינויים בענף מסוים, מה שיקשה עלינו את מלאכת השחזור, וכיו"ב. אולם הויתור על זהות מוחלטת רחוק מלהפוך את המבחן למוגבל או חלש. קיימים למעלה מ-34 מיליון עצים אפשריים של 11 המינים, כך שההסתברות ששני עצים יהיו דומים בדרך מקרה, קטנה מאוד."
שימו לב, איך שהוא אומר זה לא נראה לי, זה מאוד הגיוני וכו'...
ולכן שמה של האבולוציה היא 'דת האבולוציה'. יש המון בעלי חיים דומים ולא זהים, נכון, באופן טבעי. אין ולא הייתה ולא תהיה אבולוציה. יש רק מיקרו אבולוציה שלא משנה את הגנים עצמם. יש השפעות חיצוניות מהסביבה, כמו: אקלים, מאכל, משקה וכו'...
התגובות האחרונות