Skip to content

1VSDAT

שבת, 16 פברואר 2013 20:54

מדינה יהודית ודמוקרטית (מעגלתו של חילוני)

דרג מאמר זה
(0 מדרגים)

 


מדינה יהודית ודמוקרטית

הסתירה הפנימית המובנית בביטוי

הבעיות שסתירה זו יוצרת

הדרך לפתרון

 

מגילת העצמאות ובעקבותיה חוקי המדינה, מגדירים את מדינת ישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית".

צירוף מילים זה אמור לייצג נאמנה את שאיפת מייסדי המדינה ואת שאיפות אזרחיה כיום.

עם זאת, צירוף מילים זה הוא הבסיס לרבות מצרותינו – הן מבית והן מחוץ.

בפסקאות שלהלן אנסה להאיר מעט את הבעיות הנוצרות בשל הגדרה זו של המדינה ולהציע דרך לפתרונן.

 

ההצעה להקים את מדינת ישראל אושרה באומות המאוחדות זמן קצר אחרי מלחמת העולם השנייה.

השואה המחישה לאומות העולם עד כמה מוצדקת הייתה טענתו של הרצל שכדי להציל את היהודים מרדיפת האנטישמים נחוצה מדינה שבה רדיפה מסוג זה לא תתאפשר ושבה תוכל שארית הפלטה להתקבץ ולחיות בשלווה. גם חלק גדול מן היהודים שעלו למדינת ישראל לא היו נוטשים את כל רכושם ועולים ארצה אלמלא התרחשה השואה.

עובדות אלו נראות אולי כעובדות היסטוריות בלבד אבל אל לנו לשכוח שההיגיון העומד מאחרי ההחלטות שהביאו להקמת המדינה תקף גם בימינו והרעיון שנחוצה ליהודים מדינה שתהווה עבורם מקלט מפני רדיפות האנטישמיות מקובל על רוב אומות העולם גם כיום.

 

עם הקמת המדינה נוסחה מגילת העצמאות ומדינת ישראל הוגדרה בה כמדינה יהודית ודמוקרטית.

הגדרה זו נועדה לבטא הן את תפקידה של המדינה כמקלט לעם היהודי והן את המגבלות שהיא לוקחת על עצמה כדי להתאים לרוח הזמן.

 

עם זאת – נראה שיש סתירה מובנית בביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית".

אם המדינה היא יהודית, נראה שיהדותה צריכה להתבטא באיזה שהוא אופן ואופן זה – כמעט מעצם הגדרתו – ייצור קיפוח של אזרחים שאינם יהודים.

הדרישות של זרמים דתיים מסוימים ל"צביון יהודי" של המדינה (ובמסגרתו לכפייה דתית) נשענות על הביטוי "מדינה יהודית" המופיע במגילת העצמאות וחותרות תחת הגדרתה של המדינה כמדינה דמוקרטית שבה החוקים נקבעים בכנסת ואינם נשאבים מספרים עתיקי יומין. דרישות אלו מקפחות, מן הסתם, לא רק אזרחים שאינם יהודים אלא גם אזרחים יהודים חילוניים ואזרחים יהודים מזרמים בלתי אורתודוקסים.

הסתירה הזאת בין "מדינה יהודית" לבין מדינה שבה כל האזרחים שווים בפני החוק עמדה לאחרונה גם בבסיס התנגדותו של מובארק לדרישה שהופיעה בעניין זה בנאומו של נתניהו.

 

הבנה לקויה של התכלית שלשמה הוקמה המדינה (ולכן של תפקידה בימינו) עומדת בבסיסן של רבות מצרותינו – הן מבית והן מחוץ.

מבית, מאפשרת הבנה לקויה זו את חטיפת המדינה בידי גורמים אנטי דמוקרטים.

מחוץ, מאפשרת אותה אי הבנה לגורמים אנטישמיים להגדיר את הציונות כגזענות.

 

הגיע הזמן, לכן, להתמודד באומץ עם הסתירה הזאת ולראות אם יש לה פתרון.

 

כדי לפתור את הבעיה יש לחזור להגדרת תפקידה של המדינה כמקלט לעם היהודי (לא לדת היהודית, לא לתרבות היהודית, אלא לעם היהודי! הגדרה זו -רק זו - היא הסיבה שבגינה תמכו האומות המאוחדות בהקמת המדינה) ולגזור מהגדרה זו את האופן שבו אמורה "יהדותה" להתבטא מבלי לפגוע בדמוקרטיה.

 

בדמוקרטיה, כידוע, אמורים כל האזרחים להיות שווים בפני החוק.

פירוש הדבר הוא שאסור שחוק כלשהו במדינה יפלה בין אזרחים יהודיים לאזרחים שאינם יהודיים.

המעניין הוא שדרישה זו ממערכת החוקים של מדינה דמוקרטית, אינה מגבילה את חוקי ההגירה שכן חוקים אלה חלים על מי שאינם אזרחים ולכן אינם יכולים להפלות בין אזרח יהודי לאזרח שאינו יהודי אלא רק בין סוגים שונים של אנשים שאינם אזרחים.

עובדת היותה של המדינה מקלט לעם היהודי צריכה, לכן, לבוא לידי ביטוי בחוקי ההגירה ולא בשום חוק אחר.

נראה שזו הייתה גם כוונתם של מייסדי המדינה כאשר ניסחו את חוק השבות – פחות או יותר – כתמונת ראי של חוקי נירנברג.

התנאים של חוק השבות זהים לתנאי חוקי נירנברג אבל הפעולה הננקטת כאשר התנאים מתקיימים היא הפוכה: בשעה שחוקי נירנברג התירו להשמיד מצווה חוק השבות להציל.

יכולתה של המדינה להמשיך להוות מקלט לעם היהודי ועם זאת – להישאר דמוקרטית  צריכה להיתמך על ידי חוקה שתעגן גם את חוק השבות וגם את האיסור המוחלט של אפליית אזרחים על רקע דתי.

 

נראה לי שאם נגדיר את יהדותה של המדינה באופן זה תיפתרנה רבות מבעיותינו.

בפרט יבוטל המצב האבסורדי שבמסגרתו יש אנשים שהנאצים היו רוצחים בשל יהדותם אבל מדינת ישראל אינה נותנת להם אזרחות בגלל שאינם מספיק יהודים בשביל הכת החרדית השלטת.

אמנם עדיין ימצא מי שיטען שציונות היא גזענות אבל אז ניתן יהיה לענות לו מבלי להשפיל מבט שזו אמנם גזענות, אבל גזענות מתקנת (על משקל אפליה מתקנת) – כזו שהאומות המאוחדות החליטו לנקוט בה כמענה לאנטישמיות.

מצד שני – לא יצטרך איש לחשוש לגורל ערביי ישראל והזרמים השונים של היהודים ישוחררו מן הכפייה הדתית.

 

מיכאל רוטשילד

נקרא 1995 פעמים שונה לאחרונה ב- ראשון, 05 אוגוסט 2018 08:33

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

6 תגובות

  • קישור לתגובה ראשון, 14 ינואר 2018 20:37 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    תזכורת למי שחושב שאפשר לוותר על חוק השבות:
    https://worldisraelnews.com/teenage-girls-face-slashed-in-paris-suburb-anti-semitism-suspected/?utm_source=browser&utm_medium=push_notification&utm_campaign=PushCrew_notification_1515950711&pushcrew_powered=1

  • קישור לתגובה רביעי, 07 יוני 2017 12:52 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    כאילו לפי הזמנה קיבלתי היום את זה:
    https://unitedwithisrael.org/watch-online-anti-semitism-the-shocking-reality/?utm_source=pushengage&utm_medium=push_notification&utm_campaign=pushengage

  • קישור לתגובה רביעי, 07 יוני 2017 08:35 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    צביקה:
    ההנחה השגויה היחידה כאן היא הנחת היסוד שלך.
    מדינת ישראל נוסדה כדי לשמש מקלט בפני האנטישמיות וזו חיה ובועטת (ויורה) גם בימינו.
    יהודים עדיין מגיעים לארץ מסיבה זו ובהחלט ייתכן שבעתיד יידרש מקלט לעוד יהודים רבים.
    לדעתי, מלבד הצורך במקלט לעם היהודי אין בכלל הצדקה לקיום המדינה.
    לכל מדינה יש גבולות וכל גבול מלאכותי בין בני אדם מוביל, בסופו של דבר למלחמות בין השוכנים מצידו האחד לשוכנים מעברו האחר.

    קרא גם כאן:
    http://www.1vsdat.org/index.php?option=com_k2&view=item&id=648:%D7%9E%D7%9E%D7%94-%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C?&Itemid=189

  • קישור לתגובה רביעי, 07 יוני 2017 06:59 הוסף ע״י צביקה עמית

    הנחת היסוד שגויה. אין צורך ואין מקום יותר לחוק ההשבות אינני מתווכח עם ההסטוריה, אבל כיום ניתן לומר שלא קיים איום משמעותי על יהודים, ככאלה והצורך במקלט נעלם. עיקר השימוש של החוק הוא קבלת "אזרחות של נוחות", לאנשים שמרכז חייהם במקומות אחרים ויש להם ענין באזרחות נוספת למקרה של מצוקה אישית, או שהם רוצים להשפיע על המציאות שכן על ידי השתתפות בבחירות (לדוגמא, חרדים בעלי אזרחות אמריקנית) את חוק השבות ניתן להמיר בחוק הגירה רגיל, כמקובל במדינות אחרות. אפשר אולי להוסיף "סעיף חרום", שבו במקרה שתתעורר בעיה של "רדיפת יהודים" בגלל יהדותם, תוכל הכנסת לאשר לבאים מאותו מקום, למשך תקופה קצבה לקבל אזרחות על פי עקרונות המוגדרים בחוק השבות, או עדיף יותר בהגדרות שלך, מר רוטשילד.

  • קישור לתגובה שני, 23 נובמבר 2015 06:15 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    חיוק נוסף לדעתי על המשמעות המקורית של הביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית":
    http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2782022

  • קישור לתגובה שישי, 22 מרס 2013 12:07 הוסף ע״י יואב רז

    ראה גם

    http://www.metzilah.org.il/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA


    שישים שנה לחוק השבות: היסטוריה, אידיאולגיה, הצדקה.
    מאת: רות גביזון

    חוק השבות הוא אחד החוקים המרכזיים ביותר בהוויה של מדינת ישראל. הוא מבטא את אחד האידיאלים החשובים של הציונות ושל המדינה – קיבוץ הגלויות והקמתו של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. החוק גם מהווה מוקד לכמה מן המחלוקות העמוקות ביותר סביב רעיון המדינה וזהותה, כגון מיהו יהודי והיחס בין תשובה לשאלה זו לשאלה מי זכאי לעלות ארצה וכן מה הן הזכויות להן זכאים עולים. למרות זאת, נראה כי המודעות בציבור הרחב לחוק השבות ולסוגיות הקשורות אליו אינה גבוהה ואינה שיטתית.

    מטרתו של הנייר להציג בציבור את החוק המסמל יותר מכל חוק אחר את יהודיותה של המדינה ואת הקשר בין יהודים בישראל ובתפוצות, ואת הצורה בה מתממשות בישראל המטרות של התנועה הציונית. הוא מבקש להתמודד עם טענות עקרוניות נגד החוק או עם טענות כי יש להגביל את תקופת חלותו של עקרון השבות. והוא קושר את הדיון בהוראות החוק ובהפעלת מדיניות העלייה יחד עם סוגיות היסוד של זהות המדינה והצדקתה.

    הנייר מזמין גם בחינה וחשיבה על מקומו של אידיאל קיבוץ הגלויות בישראל ובעולם היהודי של המאה ה-21, ועל הצורה בה הוא מקודם בפועל בימינו אנו.

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים