|
חובבי חייזרים קפצו על הידיעה כמוצאי שלל רב והגעתי למסקנה שצריך לצנן קצת את ההתלהבות. כשחיפשתי חומר שכדאי לצטט בעניין התברר לי שמישהו כבר כתב, פחות או יותר, את מה שהתכוונתי לכתוב.
החלטתי לכתוב את הדברים למרות זאת ממספר סיבות: 1. הטקסט שמצאתי הוא באנגלית 2. ברצוני להצביע על מספר עובדות רלוונטיות שלא נזכרות בטקסט שמצאתי
לפני שניכנס לעובי הקורה מבחינה עניינית, רצוי להצביע על כמה עובדות הקשורות בדיווח עצמו: 1. הדיווח לא מספר על גילוי חייזרים אלא על גוף שניסה לגלות חייזרים (ומן הסתם, לא הצליח. מימונו הופסק ב 2012) 2. יש בעולם אוסף פרויקטים גדול המכונה SETI שמחפש עדויות לקיום חייזרים כבר שנים רבות, ללא הצלחה.
אישית, אני נוטה להאמין שיש חייזרים אבל שהם מעולם לא ביקרו כאן.
אני חושב שהסיכויים שיש/היו/יהיו חייזרים הם גבוהים, פשוט בגלל שהיקום הוא ענק (מבחינת מספר הכוכבים שבו[א]) ומאד לא סביר שהאירועים שהביאו להיווצרות חיים על כדור הארץ לא קרו בשום מקום אחר.
אמנם, לא הרי קיומם של חיים כקיומם של חיים אינטליגנטים המסוגלים "לשאוף אל הכוכבים" אבל גודלו של היקום כנראה מספיק כדי לאפשר אפילו מופעים רבים של חיים אינטליגנטים.
אני חייב לציין שאמונתי בקיומם של חייזרים אינה מבוססת על שום מידע מעבר לגודלו של היקום ובמידה רבה מוצדק לתאר אותה כסברת כרס[ב].
אמונתי שהם מעולם לא ביקרו כאן נראית לי מבוססת יותר. גם היא מתבססת על העובדה שהיקום הוא ענק (אבל הפעם, מבחינת המרחקים בין מרכיביו).
כדי שחייזרים יבקרו כאן, הם צריכים קודם כל לרצות לבקר כאן וכדי לרצות לבקר כאן הם צריכים לדעת על קיומן של סיבות לביקור.
ידיעה על קיום כדור הארץ, כאחד מבין המוני כוכבי לכת אינה סיבה לטרוח לבקר אותו, מה גם שצופה מתוחכם שחי במרחק אדיר מכדור הארץ יודע שהוא רואה אותו כפי שהיה לפני זמן רב ושיש סיכויים רבים שהוא צופה בכוכב שכבר הושמד בינתיים או יושמד עד שיגיע לסביבתו.
מהן הסיבות שיכולות להביא יצורים אינטליגנטים לצאת למסע של שנים רבות (לפי כל תסריט מתקבל על הדעת – מסע של עשרות או אף אלפי שנים ויותר[ג]) לכוכב לכת אחר[ד]?
לא נראה לי שזה דבר שמשקיעים בו סתם מתוך סקרנות. מסע כזה צריך להיות קשור ברצונם של העורכים אותו לבחון את האפשרות להשתכן במקום או לפחות לנצל את משאביו.
משאבי כדור הארץ אינם יוצאי דופן ביקום ודומני שאפשר לפסול אפשרות זו.
נותרת, אם כן, האפשרות של בדיקת אפשרות ההתיישבות כאן.
גם אפשרות זו יכולה, עקרונית, להתפצל לשתי תת אפשרויות: האחת היא של בדיקה בלבד, לצורך דיווח לכוכב האם, והשנייה היא של ניסוי ממשי להשתקע כאן.
נראה לי שהאפשרות הראשונה אינה סבירה וזאת ממספר סיבות שאולי החשובה שבהם היא הזמן שיעבור עד שהמידע שישודר מכאן יגיע לכוכב האם.
לכן, הרבה יותר סביר שידובר בניסיון השתקעות אבל אילו זה היה המצב – מדוע איננו פוגשים בהם כדבר של שיגרה ומדוע כלי התעופה שלהם צריכים לבקר כאן כל פעם מחדש?
ישנה גם השאלה מהו המידע שעשוי לגרום לחוצנים לצאת למסע הארוך.
אחד מסוגי המידע שנשקל מדי פעם הוא שידורי הרדיו והטלוויזיה שלנו שעשו את דרכם בחלל ונקלטו במכשיריהם.
גם אם נניח שיכולת הקליטה שלהם פנומנאלית והם מסוגלים לקלוט קרינה ששודרה על ידינו במרחק כה רב (צריך לזכור שעצמת הקרינה פוחתת ביחס ישר לריבוע המרחק), קרינה מעשי ידינו חייבת הייתה קודם כל להגיע אליהם.
שידורי רדיו התחילו לצאת מן המעבדות אל עולם המעשה רק במאה העשרים. נניח, לשם הנוחות שמדובר במאה שנה של שידורים. פירוש הדבר הוא שהידע על קיומנו הגיע עד היום למרחק שאינו עולה על מאה שנות אור. זה מכסה אמנם רק חלק זעיר מהיקום (ואפילו מהגלקסיה שלנו) אבל חוצנים שהגיעו אלינו בגלל שידורי הרדיו מוגבלים לחציו של רדיוס זה כי מעבר לגילוי עובדת קיומנו הם צריכים היו לעבור את כל הדרך אלינו והתסריט האופטימאלי הוא שהם קלטו את שידורי הרדיו הראשונים, ששודרו לפני מאה שנה, חמישים שנה לאחר שידורם, ומיד יצאו לדרכם אלינו בכלי רכב שמסוגלים לנוע כמעט במהירות האור. בטווח של 50 שנות אור מאתנו, מספר הכוכבים כבר רחוק מלהיות אסטרונומי והסיכויים שעל כוכב לכת המקיף אחד מהם קיימים יצורים שהם תבוניים מספיק כדי לגלות את כדור הארץ ולטוס אליו במהירות הקרובה למהירות האור נמוך עוד הרבה יותר.
כמובן שאפשר להניח שקיימים אי שם ביקום יצורים שמסוגלים לנתח את טיב האטמוספרה שלנו ולנסות לטוס לכאן מבלי להתבסס על קליטת גלי רדיו אבל צריך להביא בחשבון את העובדה שככל שהמרחק (ועמו מספר הכוכבים) גדול יותר, כך גם הטכנולוגיה הדרושה לגילוי הרכב האטמוספרה צריכה להיות מתוחכמת יותר וגם משך המסע (ועמו הסיכון שמגיעים למקום שהוא כבר לגמרי שונה מכפי שהיה כשיצאנו לדרך) גדול יותר.
בכל מקרה, השאלה החשובה באמת, בכל תסריט סביר היא: הם כבר השקיעו מאמץ אדיר בהגעה לכאן – אז מדוע אין הם עושים כאן כלום?!
מיכאל רוטשילד |
המספר המדויק לא ידוע אבל אומדנים מסוימים מצביעים על סדר גודל של 10 בחזקת 22
מי שמעוניין לקרוא איך נותנים לסברות כרס מסוג זה חזות מדעית, מוזמן לקרוא על משוואת דרייק.
פרט אחד ששווה אולי תשומת לב מיוחדת הוא הפרמטר האחרון של המשוואה – זה של משך התקופה שבה יכולה תרבות שהתפתחה לפעול ליצירת קשר בין כוכבי. מצבו הגיאופוליטי הרעוע של כדור הארץ ממחיש לנו עד כמה אין קיומה של אוכלוסייה תבונית מובטח לאורך זמן. לכן לא די לדון בהתפתחותה של אוכלוסייה כזאת אלא בקיומה בפרק הזמן הרלוונטי ליצירת קשר אתנו.
עוד דבר שכדאי להתייחס אליו הוא נושא התפתחות החיים התבוניים המוזכר במשוואה.
נושא זה מוזכר ללא ציון אופן ההתפתחות ועקרונית זה לוקח בחשבון גם אפשרות הגירה של חיים תבוניים מכוכב למשנהו (שזה אחד מאופני ההתפתחות האפשריים). הנחה זו משנה (לדעתי, לא בהרבה) את סיכויי הימצאותם של חיים תבוניים על הכוכבים ולכן אינה דורשת התייחסות מיוחדת.
חשוב לציין שמי שחווה את זמן הטיסה הממושך אלה כדור הארץ וכוכב המוצא. מבחינת הנוסעים, אם מהירותם קרובה מאד למהירות האור, ייתכן שהמסע יימשך זמן קצר מאד. זו אחת התוצאות של תורת היחסות שאנשים פוסחים עליה לא פעם.
אני מניח כאן שתורת היחסות נכונה ואין אפשרות לנוע במהירות העולה על מהירות האור. ידוע לי על ניסיונות של אנשים למצוא דרכים לעבור מהירות זו באמצעות רעיונות כמו "מנוע עיוות" אבל אינני מאמין שניסיונות אלה יכולים להניב תוצאה מעשית. מסקנות נאס"א דומות.
התגובות האחרונות