גרסאות מקוצרות של חלק מהמאמרים בבלוג זה מתפרסמות מדי פעם בעלון הישוב בו אני גר – רמות השבים.
מדי פעם גוררים פרסומים אלה תגובות של תושבים בישוב שאינם מסכימים עם הנאמר ובין כותב התגובה לביני מתפתח דיון על הנושא.
מאמר זה מצטט דיון שהתקיים ביני לבין שמעון טירן בעקבות פרסום מאמרי על הבעיה הפסיכו פיזית, אבל הוא בוודאי רלוונטי גם למאמרי על הנשמה, ואולי אף למאמרים נוספים.
הדיון התקיים מעל דפי עלון רמות השבים ולכן, הן תגובתו של שמעון טירן למאמרי והן תגובתי לתגובתו ערוכים כמאמרים נפרדים.
תגובתו של שמעון טירן:
על אי קיומן (או קיומן) של ישויות מיסטיות כמו "נשמה"
תגובה למאמר של מיכאל רוטשילד בעלון הכפר מינואר 2016
במאמר הנ"ל נעשה ניסיון להשתמש באמצעים רציונליים כדי לשלול תופעות שאינן רציונליות.
שאלה: האם אפשר באמצעות מחקר מדעי והסבר רציונלי להוכיח או לשלול את קיומן של תופעות מטאפיסיות (כגון "נשמה"), תופעות שהן מעבר לרציונל?
אני טוען שהנ"ל בלתי אפשרי, ואסביר:
מהו הרציונל?
הגישה הרציונלית מאופיינת בפילוסופיה המעדיפה את שיטת ההיסק ע"י ניסוי ולמידה באמצעות החושים. בנוסף הגישה הרציונלית מסתמכת על תוצאות של מחקרים מדעיים, מחקרים בתחום הפיסיקה הכמיה הביולוגיה וכו'
כדוגמה לגישה הרציונלית, אפשר לראות (ביוטיוב) את הניסוי שהמאמר הנ"ל מפנה אליו: (לונדון את קירשנבאום פרופ' חיים סומפולינסקי)
יש לזכור שגישה רציונלית ומחקרים מדעיים מוגבלים על ידי הממדים הפיזיים בהם אנו חיים, כלומר אנו כבני אדם "סגורים" במרחב של ארבעה ממדים (מימד הזמן הוא הרביעי) ויכולים לשפוט, לראות, לחקור ולהבין רק את מה שכלוא בארבעת הממדים הנ"ל.
בהנחה שישנו מימד (או מימדים) נוספים, אזי כל ניסיון שלנו כבני אדם לצאת מארבעת המימדים שלנו לעבר המימדים הנוספים נדון לכישלון, כלומר לא נוכל לטעון בביטחון כי קיים (או לא קיים) דבר מעבר לגבולות בהם אנו חיים – מפני שכדי להוכיח או לשלול את הדבר, עלינו לצאת מהממדים הפיזיים אל עבר המימדים המטאפיזיים (במידה והם קיימים). במילים אחרות המדע צריך לפרוץ את הגבולות לעבר המימדים האחרים – דבר שלפחות כרגע לא נראה כאפשרי.
לא ניתן לחזות את היכולות שהמדע צופן לעתיד, אחרי הכל רק בתחילת המאה העשרים התגלה שאפשר להתייחס לזמן כממד רביעי. יתכן שבעתיד הרחוק המדע יוכל להוכיח את קיומן (או לשלול את קיומן) של מימדים נוספים. במידה וכך יקרה כי אז ורק אז ניתן יהיה אולי לנסות ולהשתמש במדע כדי לגלות מה מסתתר בממדים החדשים שהתגלו.
כל זמן שהמדע לא יכול לחקור את התחום המטאפיזי אזי יהיה זה חסר טעם להשתמש בו להוכחת או שלילת ישויות מטאפיזיות
מה בכל זאת?
מאחר ותופעות מטפיזיות הינן תופעות לא רציונליות – לכן כדי להוכיח או לשלול את קיומן של תופעות אלה יש לדעתי להשתמש באמצעים לא רציונליים
מה הכוונה אמצעים לא רציונליים?
דוגמה לאמצעים לא רציונליים הם אותם האנשים שהרופאים הכריזו עליהם באופן רשמי כי הם על סף מוות או אף מתו וראה איזה פלא הנ"ל חוזרים לחיים אחרי מספר דקות, שעות ולעתם אף אחרי מספר ימים.
מדובר על אנשים בני דתות ולאומים שונים, גברים, נשים, מבוגרים וצעירים.
להלן דוגמאות למקרים כאלה (מיוטיוב)
מוות קליני של אמריקאי (לא יהודי)
מוות קליני של אדם שמאלני חילוני ערוץ 10 - שלום רפופורט
מוות קליני - סיפורו של שלום רפפורט - הסרט השני
שרון סטון חווית מוות קליני Sharon Stone on Her Near-Death Experience
דר' איבן אלכסנדר – Dr.Eben Alexander talks about his Near Death Experience
מוות קליני של יהודים - עשרות דוגמאות ומקרים
כפי שניתן לראות, מדובר על אנשים עם סיכוי קלוש לחזור לחיים ובמקרים מסוימים אף נקבע מותם.
ישנם מאות דוגמאות מהסוג הנל ביוטיוב. הקורא יכול להתרשם מהסרטונים על הדמיון בין התחושות של האנשים שעברו את חווית סף המוות. בהחלט יש מכנה משותף בין כל הסיפורים שאותם מספרים "המתים" שחזרו לחיים,
נתאר לעצמינו מאזניים מדומים שעל כף אחד יש את הניסיון להפריך את הקיום המטאפיזי (הבלתי רציונלי) באמצעות המדע (הרציונלי) ובכף השנייה של המאזניים נמצא את התיאורים הבלתי רציונליים (אנשים שמתו וחזרו לחיים) שמאשרים את הקיום המטאפיזי של ישות רוחנית. לאיזה צד יטו המאזניים? ובכן התשובה לדעתי תלויה בנקודת ההשקפה של הקורא.
לסיכום: התשובה לשאלה האם קיימים ישויות מסטיות ("נשמה") הינה למעשה שאלה פילוסופית (או שאלה אמונית – מלשון אמונה) ולא מדעית. לכן אין טעם להשתמש במדע כדי להוכיח או לשלול תופעות אלו.
תגובתי לתגובה:
תגובה לתגובתו של שמעון טירן למאמרי על הבעיה הפסיכו פיזית
תחילה אציג את טענותיו של שמעון טירן על פי סדרן ואלווה כל אחת מהן בתגובתי עליה.
בסוף הדברים אכתוב כמה מילים על כל האמירות שטוענות שנושא מסוים נמצא מעבר להישג ידו של המדע.
"במאמר הנ"ל נעשה ניסיון להשתמש באמצעים רציונליים כדי לשלול תופעות שאינן רציונליות."
המשפט הנ"ל מערב מין בשאינו מינו. חשיבה רציונאלית היא דרך לבחינה של תופעות והסקת מסקנות לגביהן. התופעות עצמן לא יכולות רציונאליות או בלתי רציונאליות. הן רק יכולות להיות או לא להיות. דרך החשיבה הרציונאלית היא היחידה שמאפשרת לנו לשפוט אם תופעות מתקיימות או שאינן מתקיימות[א].
"יש לזכור שגישה רציונלית ומחקרים מדעיים מוגבלים על ידי הממדים הפיזיים בהם אנו חיים"
נכון.
אין לנו שום דרך לדעת שום דבר אחר ולכן אנשים שמדברים על משהו שנמצא לטענתם בממדים אחרים, מדברים על משהו שמעולם לא הבחינו בו (כי הם מוגבלים על ידי הממדים הפיזיים בהם הם חיים). הם יכולים באותה מידה (אפס) של הצדקה לטעון שגם מפלצת הספגטי המעופפת ופיית השיניים קיימות.
"לא ניתן לחזות את היכולות שהמדע צופן לעתיד"
אם לא ניתן לחזות את היכולות שהמדע צופן לעתיד, איך אפשר בכלל לטעון שיש משהו שהוא מחוץ לתחום השגתו?
האמת היא שהפרכת קיום הנשמה כדבר נפרד מהגוף כבר כלולה ביכולות הנוכחיות של המדע.
מה שכן אפשר לומר על מגבלותיו של המדע בעתיד הוא שהמדע לעולם לא יגלה שטענה שהופרכה על ידי ניסוי שבוצע בעבר מתקיימת בכל זאת.
"מאחר ותופעות מטפיזיות הינן תופעות לא רציונליות – לכן כדי להוכיח או לשלול את קיומן של תופעות אלה יש לדעתי להשתמש באמצעים לא רציונליים"
מעבר לטענתי על עניין ההשוואה בין מין לשאינו מינו אציין גם שאין בידינו שום כלי חשיבה שיכול להוכיח או לשלול תופעות בדרך בלתי רציונאלית.
מעבר לכך, גם אם טענות המועלות במסגרת המטפיזיקה לא חייבות להיות ניתנות לבדיקה אמפירית, עדיין אסור שתסתורנה את העובדות הידועות לנו (תפקידה של המטפיזיקה הוא לעזור לנו להסביר את העובדות; לא להתעלם מהן).
" דוגמה לאמצעים לא רציונליים הם אותם האנשים שהרופאים הכריזו עליהם באופן רשמי כי הם על סף מוות או אף מתו וראה איזה פלא הנ"ל חוזרים לחיים אחרי מספר דקות, שעות ולעתם אף אחרי מספר ימים.
מדובר על אנשים בני דתות ולאומים שונים, גברים, נשים, מבוגרים וצעירים."
זו אכן דוגמה לחשיבה לא רציונאלית על תופעות שכאשר בוחנים אותן באופן רציונאלי נמצאות כמופרכות מכל וכל:
אם יש לכם סבלנות לקרוא ספרים שלמים על הנושא, כדאי שתקראו את שני הספרים הבאים:
הספר Reincarnation a critical examination
ניסיון לפענח את ההיבטים הפיזיולוגיים של התופעה:
לסיכום:
לדעתי אין שום טעם בהשמעת טענות על דברים שהמדע לא יכול לחקור מכיוון שכל מה שמשפיע על חיינו ניתן לחקירה מדעית.
לפעמים אפשר למצוא מספר תיאוריות מדעיות שמתקיימת ביניהן שקילות מתמטית – כלומר, שכל מה שחוזה אחת מהן יחזה גם על ידי האחרת.
זה המצב, למשל, עם האינטרפרטציות השונות של תורת הקוונטים.
ההכרעה בין שתי תיאוריות כאלו אינה אפשרית באופן עקרוני, אבל יש כלל אצבע שמדענים נוהגים על פיו כשהדבר מתאפשר.
כלל האצבע הזה מכונה תערו של אוקאם והוא ממליץ "לבחור בהסבר הפשוט ביותר, אשר מערב את המספר המועט ביותר של מושגים וחוקים".
לדוגמה, להסברת נושא הכבידה, אפשר להציג את התיאוריות הבאות:
1.תורת הכבידה של ניוטון
2.תורת היחסות הכללית
3.אלוהים שמניע את המסה והאנרגיה במסלולים התואמים את תורת היחסות הכללית.
הראשונה תישלל בגלל שתחזיותיה אינן תואמות את הממצאים, אבל שתי האחרונות שקולות מתמטית. תערו של אוקאם ימליץ על העדפת התיאוריה הראשונה ביניהן (השנייה ברשימה).
שלילת קיומה של הנפש אינה מחייבת שימוש בתערו של אוקאם וזאת כיוון שקיום הנפש הנפרדת מהגוף סותר את הממצאים כפי שהראיתי במאמרי על הבעיה הפסיכו פיזית.
מיכאל רוטשילד
התגובות האחרונות