הפרדה מגדרית אינה מוסרית, וחותרת תחת אושיות המדינה

מאת אמנון פורטוגלי, חוקר במרכז חזן של מכון ון-ליר

(המאמר התפרסם לראשונה באתר 'עבודה שחורה – פועלים למען מדינת רווחה!)

תופעת ההדרה וההפרדה המגדרית הולכת ומתפשטת בבתי הספר, במכללות, באוניברסיטאות, בתחבורה ובמרחב הציבורי. אין להסכים להדרה מגדרית בשום צורה ובשום מקום.

יותר מששים שנה עברו מאז שבית המשפט העליון בארה"ב הוציא אל מחוץ לחוק את בתי הספר 'הנפרדים אך שווים'.  בישראל היום עושים את ההיפך, ותופעת ההדרה וההפרדה המגדרית הולכת ומתפשטת בבתי הספר, במכללות, באוניברסיטאות, בתחבורה ובמרחב הציבורי. הלימודים הנפרדים מעמיקים את ההבחנה בין מרצים למרצות על פי מינם ולא על פי מומחיותם, בניגוד למהותה של האקדמיה, והופכים את מין האדם לאבן בוחן רלוונטית גם במקומות שבו אינה רלוונטית.

אין לקבל הדרת נשים או הדרת כל קבוצה מכל סיבה גזע, דת, נטייה מינית או צבע עור. אסור להסכים עם זה, אין שוויון בהדרה ובהפרדה, ואת כל התירוצים וההצדקות לכך צריך לזרוק לפח האשפה של ההיסטוריה.

1.

המל"ג במסמך "עקרונות המדיניות לתכנית הרב שנתית תשע"ז תשפ"ב והמלצות מדיניות" כותב כי:

"שילוב החרדים בהשכלה הגבוהה הוא אינטרס מובהק של המדינה". מכאן המסקנה )השגויה) שחייבים לקיים מסגרות נפרדות לחרדים באקדמיה, שאם לא כך, הציבור החרדי לא ישתלב בשוק העבודה. במקרה זה המשק שלנו לא יחזיק מעמד אם כל כך הרבה אזרחים ישראלים לא יעבדו, הכלכלה הישראלית תקרוס, המדינה פשוט לא יכולה להמשיך להחזיק את פרנסת הציבור החרדי על גבה.

אלא שכל הטיעונים בדבר החשיבות של הכנסת החרדים למעגל העבודה, כי שילוב חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה הינה משימה לאומית חשובה והכרחית, אינם לעניין. טיעונים אלו אינם יכולים להצדיק את ההדרה המגדרית שלכאורה, או לטענת החרדים, נדרשת כדי ליישם משימה זו.

גם אם נקבל שזה אינטרס לאומי להביא אלפי חרדים למעגל העבודה, יש דרכים אחרות פשוטות יותר.

האוניברסיטה הפתוחה מאפשרת למעשה לימודים תוך הפרדה בין גברים לנשים. אפשר ללמוד במוסדות אקדמאיים בחו"ל באמצעות האינטרנט (אלא שאז חייבים לדעת אנגלית בעוד שהחינוך החרדי אינו מאפשר זאת). אפשר לדוגמה לעזור לחרדים ללמוד במכינה, ובחוגים הרגילים באוניברסיטאות ללא הפרדה ועם תמיכה אקדמית מסיבית במהלך הלימודים. אפשר להביא אלפי חרדים למעגל העבודה באמצעות מימון העמותות העוזרות לחרדים שהחליטו לצאת לחופשי (יוצאים בשאלה) ורוצים ללמוד בלי דרישה להפרדה מגדרית. אפשר לתת לחרדים היוצאים בשאלה מלגות לימודים, עזרה בשכירת דירה וכו'.  אפשר גם לא לתת מימון לבתי ספר אלא אם לומדים בהם לימודים בסיסיים, לימודי ליבה, לא לממן לימודים בכוללים ובישיבות וכו'. גם בגישה פרקטית, זה כדאי יותר, ואין כל צורך בפגיעה בשוויון. זו לדעתי התשובה הנכונה.

אני לא בטוח בנכונות הטענה שבלי לימודים נפרדים, שבלי הפרדה מגדרית החרדים לא יבואו לאקדמיה. הטכנולוגיה משבשת את אורח חייהם של הקהילות החרדיות ותופעת החילון, היציאה לחופש, בדומה למה שהיה ביהדות באירופה במאה שעברה ולפניה, מתגברת עכשיו בגלל האינטרנט והסמרטפון והמחשבים ולרבנות החרדית אין תשובה נגד זה.

לפי נתוני המל"ג, בין 70% ל- 80% מהאוכלוסייה החרדית יימנעו מלימודים אקדמיים ללא ההפרדה המגדרית. במילים אחרות כ- 20% עד 30% מהאוכלוסייה החרדית ילמדו לימודים אקדמיים גם במסגרות רגילות ללא ההפרדה המגדרית. סקרים אחרים שהמל"ג מביא מורים כי כ-35% עד 40% מהאוכלוסייה החרדית ילמדו לימודים אקדמיים גם במסגרות רגילות ללא ההפרדה המגדרית.  אותם אלו הרוצים בהפרדה מגדרית, שהם מיעוט שבמיעוט במדינה, רוצים להחיל ולכפות זאת על מחצית מאזרחי המדינה כולה.

חלק ניכר מהחרדים שלמדו, שהתגייסו לצה״ל, ושנכנסו למעגל העבודה, היו עושים זאת, לדעתי, גם בלי הדרת נשים, מרצות וחיילות. חרדים ילמדו כפי שלמדו לפני שבאו לעולם התוכניות הנפרדות וסביר להניח שהם יבואו ללמוד בקצב גדול יותר, כי מתרחש בקרבם שינוי ביחס להשכלה גבוהה, ללגיטימיות שלה ולנחיצותה.

אין צורך בכל הוויתורים שעושים לכאורה עבור החרדים, ולמעשה עבור הרבנים החרדים, אסור לעזור להם לשמר את צאן מרעיתם תחת כנפיהם, אין לאפשר את כל תרגילי ההדרה האלו שמחירם, לא רק הכספי, עצום ורק יגדל.

2.

יש הטוענים שאנו כמדינה פלורליסטית, רב־תרבותית חייבים לקיים מסגרות נפרדות לחרדים באקדמיה.

זה טיעון שקרי. בכל העולם, כולל בישראל, חרדים רוכשים השכלה במערכות חינוך שאינן מפרידות בין נשים לגברים. לא ידוע לי שפעלו לשינוי החוק בארה"ב או בצרפת כדי לאפשר זאת לעצמם. בישראל יש החושבים שקבוצה שערכיה אינם דמוקרטים הומניים או שוויוניים, יכולה לפגוע אנושות בעקרונות עליהם מושתתת המדינה והחברה.

זה טיעון מטעה, שהרי לא מדובר על  קבוצת אוכלוסייה שתרבותה 'מחייבת' הפרדה מגדרית והמקיימת הפרדה כזו בד' אמותיה. מדובר בנסיון של אותה קבוצת אוכלוסייה לכפות את תרבותה על שאר האוכלוסייה האזרחית, ובמקרה הזה את ההפרדה המגדרית.

האם יעלה על הדעת שבגלל קבוצת אוכלוסייה שתרבותה כוללת ברית מילה, המדינה תחייב את כל האזרחים לעשות ברית מילה? האם יעלה על הדעת שהמדינה תחוקק חוק האוסר תספורת לילדים עד שהגיעו לגיל 3? האם יעלה על הדעת שהמדינה תחוקק חוק על פי תקנון הצניעות של מודיעין עילית, שיחייב הפרדה מגדרית באוטובוסים, בקופות החולים ובמרחב הציבורי? האם יעלה על הדעת שהמדינה לא תתבע לדין רוצח מנימוקי 'כבוד המשפחה?' הדמוקרטיה הישראלית החופשית זקוקה לאבני יסוד, ברורים ובלתי מעורערים על מנת להיבנות עליהם: זכויות האדם, זכויות האזרח, חופש הדת, חופש הביטוי, חופש העיסוק, שלטון החוק. יש מרחק גדול מאוד מהיות המדינה 'יהודית ודמוקרטית' ועד להפרדה מגדרית המפלה בין אדם לאדם, בין גבר לאשה.

אני יודע ומבין היטב שיש כאן קבוצת אוכלוסייה שההפרדה המגדרית חשובה לה. יש כאן קבוצת אוכלוסייה בה האישה נתפסת "כמפתה" בעצם הנוכחות שלה במרחב מעורב גם כאשר היא תנהג "בצניעות". יש כאן קבוצת אוכלוסייה שנישואים כפויים הן נורמה אצלה, יש כאן קבוצת אוכלוסייה שנישואין בגיל 12 נראים לה חשובים. יש כאן קבוצת אוכלוסייה שרצח בגלל כבוד המשפחה נראה לה סביר. זה לא אומר שאני צריך לכבד ולקבל גישות כאלו. זה לא אומר שאנחנו כמדינה צריכים לוותר על ערכינו הבסיסיים, על החזון השוויוני וההומניסטי שלנו. זה לא אומר שמוסדות אקדמאיים ואחרים צריכים לפעול לפי גישה זו הדורשת הפרדה.

אני מסרב לקבל כנורמה גישות כאלו ואסור שהמדינה תעודד ותאפשר נורמות אלו.

לתפיסתי אין זה ראוי שמוסד אקדמי יממש הפרדה מגדרית עבור קבוצה אנשים מסויימת הטוענת כי ההפרדה נדרשת על פי תפיסתה ותרבותה, ואם לא תמומש הם לא יבואו ללמוד. האם היינו מקבלים דרישה כזו מקבוצה גזענית ביחס לאתיופים? מהימין הלאומני ביחס לערבים הישראלים? אסור, לדעתי, למוסד המגדיר את עצמו כמוסד אקדמי, להיכנע להשקפות שפוסלות בני אדם בשל גזעם או בשל תכונות שאין להם שליטה עליהן.

3.

ב־2011 יצאה לדרך התוכנית לשילוב חרדים באקדמיה, אז החליטה המועצה להשכלה גבוהה להקים מסגרות שיפעלו לצד מוסדות אקדמיים קיימים ובאחריותם, ויאפשרו לימודים תוך הפרדה בין גברים לנשים. עד אז למדו במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל כ־6,000 סטודנטים חרדים, ההערכות היום מדברות על כ־11 אלף סטודנטים חרדים. לכאורה הצלחה מרשימה.  אלא שרובן המכריע של התוכניות לחרדים נפתחו במכללות פרטיות ולא באוניברסיטאות המחקר. מסמך מל"ג מציין שבחלק מהמקרים מדובר בתוכניות "שרמתן האקדמית אינה מספקת".

בעוד שרוב אוניברסיטאות המחקר סרבו לאפשר תוכניות הפרדה בשטחן, מטעמים של שוויון מגדרי, איכות אקדמית והרצון לשמור על מרחב אקדמי פתוח, המכללות הפרטיות התגייסו לכך.  התוצאה הייתה שמספר הסטודנטים החרדים הלומדים לקראת תואר באוניברסיטאות המחקר ירד ככל שהתרבו תוכניות ההפרדה לחרדים במכללות.

הסיבה לכך נעוצה ככל הנראה בהפרטת הלימודים לחרדים ותוכנית החומש הראשונה של המל"ג בנושא הנגשת האקדמיה לחרדים הייתה, בין השאר, דרך ושיטה להפרטת הלימודים שאמורים להיות אקדמאיים, דרך ושיטה להזרמת כספי ציבור למכללות הפרטיות.

במסגרת התוכנית לשילוב חרדים באקדמיה נתנו לסטודנטים חרדים תמריץ כלכלי בצורת הלוואות מותנות ומלגות, כדי לעודדם להירשם ללימודים אקדמיים. כך קיבל פרויקט ההפרדה היבט כלכלי שהיה משמעותי למכללות שאינן מתוקצבות על ידי המל"ג. במקום לקבל ישירות תקצוב ציבורי, אפשר היה לקבל כספי מדינה באמצעות הגדלת מספר החרדים במוסד. וכשמדובר בכסף, השוויון המגדרי והרמה האקדמית לא עמדו בתחרות, לא היה להם ערך כלכלי. הרוב המכריע של הסטודנטים החרדים בחרו ללמוד במכללות הפרטיות שאיפשרו להם לימודים אקדמיים 'קלילים' בתנאי הפרדה מלאים, עם מלגות והלוואות.

תוצאה נוספת הייתה שההפרדה במוסדות הפרטיים התרחבה מעבר לכיתות הלימוד למרחב האקדמי כולו, בניגוד להנחיות המל"ג שהגבילו את ההפרדה המגדרית לכיתות הלימוד בלבד.

אחת הבעיות היא שבמוסדות הפרטיים בין אם הם למטרות רווח או שלא למטרות רווח, הכסף מדבר, והרמה האקדמית מקבלת חשיבות משנית. מתברר, שמוסדות אלו מוכנים לקבל כל אחד, שרמת ההכנה והסינון של מועמדים הנעשית במסגרת המכינות הפועלות במוסדות הפרטיים אינם מספקת. אחד התוצרים של התנהלות בעייתית זו הוא ששליש מהנשים החרדיות ומחצית מהגברים החרדים שהתחילו את לימודיהם במסגרות אלה לא סיימו אותם. חלק גדול מכספי הציבור שהושקעו בתוכניות לחרדים ירד בסופו של דבר לטמיון.

המדינה לא תתמוטט בעקבות הדרה מגדרית באוניברסיטאות ובמכללות, המדינה לא תיהרס אם נשים תודרנה משירות בצבא, אם יאסרו שירת נשים ודיבור נשים בציבור, אם יאלצו נשים ללבוש לבוש 'צנוע', ללכת במדרכות נפרדות, לשבת מאחור ובנפרד בתחבורה הציבורית, אם המדינה תנהג כבאזורים מסויימים בבית שמש, וכו'.

אבל זו לא תהייה המדינה של חזון מגילת העצמאות, זו לא תהייה מדינת העם היהודי, המדינה של היהדות החופשית, הקונסרבטיבית והרפורמית. זו לא תהייה המדינה עם ערכי מוסר ברוח נביאי ישראל, וזו לא תהייה המדינה שלי ושל רבים וטובים אחרים אם נחיה לפי תפיסות רבניות אורתודוקסיות וחרדיות מחמירות של חוקי ההלכה, עם התפיסה שנשים שייכות לגברים וצריכות וחייבות למלא את מאוויהם, שנשים אינן אלא מכונות ילודה וכבודן רק בבית פנימה.

אין להסכים להדרה מגדרית בשום צורה ושום מקום.

אמנון פורטוגלי