Print this page
חמישי, 18 אפריל 2013 12:33

העומק, הפנימיות, הסתרים והרוחניות של התורה

דרג מאמר זה
(0 מדרגים)
ארבעה מושגים העמידו את עצמם לרשותם של רבנים שנוהגים להשתמש בהם בחופשיות שלוחת רסן כל אימת שעולה הצורך לטשטש את משמעויותיהן האמתיות של האמירות המביכות שקודמיהם פיזרו ביד נדיבה ברחבי ארון הספרים היהודי. המושגים הללו הם 'רוחניות', 'עומקה של התורה', 'סודות התורה' ו'פנימיותה של התורה' וכולם מרמזים על כך שמעבר למובן הפשוט והברור של הפסוק התנכי או האמירה הרבנית מסתתרות משמעויות נפלאות שרק ענקי רוח אמיתיים, דוגמת הרבנים הגדולים, מסוגלים להבין ולהעריך. עומק זה הוא נחלתו הבלעדית של הממסד הרבני וממילא הוא חסום בפני כל השאר, במיוחד בפני אלו שהחליטו ללמוד את המקורות ללא תיווכם של ברי הסמכא שתמיד דואגים להטעין את האמירות הנושנות במשמעויות שמשום מה מתלבשות ככפפה על האינטרסים שלהם, ולרוב גם על האג'נדה הפוליטית שהם בחרו לאמץ.
 
הרמב"ם בפירושו למשנה, מסכת סנהדרין, פרק 'חֶלֶק', הטיב להסביר את העיקרון כשהוא הבדיל בין הרבנים ותורתם לבין ההוגים החופשיים שאינם מוכנים לאמץ בצורה עיוורת את כל הררי הלהג התורני. לשיטתו, בני ישראל נחלקים לשלוש כתות - שתי כתות של סכלים שבעיוורונם אינם מבינים שהאמת המוחלטת מוחזקת רק בידיים שהוסמכו ממרומים וכת אחת, קטנה ודלה, של חכמים שניחנו בידע, הבנה וכושר ניתוח שמאפשרים להם לרדת לעומקה של האמת האלוהית, שמעצם הגדרתה חייבת להיות אחת, יחידה ומוחלטת.   
 
בני הכת הראשונה, אליה, למגינת הלב, משתייכים רוב הבריות, סוברים שהחכמים התנסחו רק על דרך הפשט ובדבריהם 'הישרים והמתוקנים' אין בכלל רבדים נסתרים. ההדיוטות הללו מבינים רק את המשמעויות השטחיות של דברי הגדולים ולכן הם חושבים שצריך לפרש את אמירות חז"ל כפשוטן וכלשונן. בסרבם לרדת אל מתחת לפני השטח הם הופכים את כוונותיהם של החכמים וגורמים להתמעטות הדרת התורה, להשפלתה בגויים ולהאפלת זוהרה.
 
גם לכת השנייה נקבצו הדיוטות שמתעלמים מהרבדים הנסתרים ומבינים את דברי החכמים רק על פי פשטם. עם זאת, בניגוד לבני הכת הראשונה, סכלים אלה מזלזלים בערכם של החכמים, מגנים אותם, לועגים להם ומוציאים את דיבתם רעה. סכלותם עולה על זאת של הפתאים המשתייכים לכת הראשונה כיוון הם מחשיבים את גדולי המעלה ונשיאי האומה לחסרי דעת, גרועי שכל ומעוטי הבנה ואת עצמם לנבונים ומחודדים. אם הם רק היו מרגילים את נפשם בחכמות האמיתיות ומגיעים להבנת דרכי האל, הם היו מגלים ומעריכים את חכמתם של הרבנים והיה מתבאר להם עומק דבריהם.
 
לעומת ההמונים הנוהרים אל שתי הכתות הראשונות, מתי מעט בלבד מוצאים את דרכם לכת השלישית והם היחידים שמצליחים להבין את טוב שכלם, עומק מחשבתם, אמיתות תורתם ושלמות השגתם של הרבנים. אנשי כת זאת מבינים שמעבר לרובד הנגלה קיים בדברי החכמים גם רובד נסתר שמחייב אותם להתייחס לכל אמירה שאינה נתפסת בהגיון כאל חידה, משל, אלגוריה או מטאפורה. זאת היא אכן דרכם של החכמים שמעייניהם מופנים תמיד לענייני העליונים ולמחשבות על תכלית החיים.
 
דבריו של הרמב"ם אינם דורשים כל הסבר נוסף והם כופים עלינו את המסקנה הבלתי נמנעת שאומצה על ידי כל הולכים בתלם: רק עבדקנים מקצועיים מסוגלים לרדת לעומקן של האמיתות הגדולות שסכלים כמוני, שמסבים את פניהם מהאמת המוחלטת, לעולם לא יצליחו להבין. אותנו אין טעם לאתגר במאמצים מחשבתיים החורגים ממגבלות יכולותינו ויש להמתין בסבלנות עד שגם אנו נזכה בניצוצות ההשגה, נבין את העומקים, הסודות, הרוחניות והפנימיות של התורה ונכיר בעליונותם של הרבנים.
 
הרמב"ם הפריד את עם ישראל לכתותיו, הציב את הרבנים בראש הפירמידה, הציג את החושבים העצמאיים במלא מערומיהם והפקיע את כתבי הקודש מרשותם של ההדיוטות, ובכללם גם גדולי החוקרים באקדמיה. רק לדעותיהם של תלמידי החכמים, כך מסתבר, יש משקל ורק להם יש פתחון פה לגיטימי. גם אתה רוצה להשתתף בשיח? אדרבה, הזכר לנו באיזה מוסד תורני למדת ונשמח לשמוע את דעותיך. לא למדת בישיבה? אם כך אינך מכיר בוודאי את הסבריו של רב עלום זה או אחר וממילא לא תוכל להבין את הרבדים העמוקים/פנימיים/סודיים/רוחניים בהם נמצאים התשובות לכל שאלותיך והמענים לכל קשייך. אם לא למדת לקרא את המקורות דרך משקפיים רבניות ולא עיכלת את כל ההתפתלויות הפרשניות אין לך שום יכולת להביע דעה בעלת ערך ואין כל טעם לשמוע את דבריך. גם אם אתה מחשיב את עצמך לנבון ומחודד עליך תמיד לזכור לאיזו כת אתה משתייך ולהבין שאינך אלא סכל ומעוט דעת.
 
'רוחניות', 'עומקה של התורה', 'סודות התורה' ו'פנימיותה של התורה' מאפשרים לרבנים לא רק להפריד את המוץ מהתבן ולדחוק את רגלי ההדיוטות והאוטודידקטים מהשיח התורני אלא גם להכשיר את המיתוסים החדשים שהם רוצים להטמיע בתוך היהדות של אבותיהם. לשם דוגמה, המיתוסים הקבליים, בין אם מדובר בקבלת הזוהר או בקבלת האר"י, פותחו בהשראת רעיונות נאופלטוניסטים, דואליסטים, גנוסטיים ובודהיסטים, ויש להם קשר קלוש, ולעיתים רק מקרי בלבד, ליהדות הרבנית של התלמוד והמדרשים ועל אחת כמה וכמה לדת הקורבנות של ימי הבית הראשון והשני. מאידך, כל המעוניין יכול להטמיע את המיתוסים הללו ביהדות בעזרת המושגים היפים 'עומקה של התורה', 'פנימיותה של התורה' ו'סודות התורה' ולהניח שמדובר בעניינים 'רוחניים' שרק חכם, בוגר ובקי מסוגל להבין, וזאת בהנחה שבתוככי תוכה של התורה, בלב ליבה, קיימת אמת חובקת-כל שמאפשרת לכל המיתוסים השונים לדור בכפיפה אחת ולחוש שייכות למסגרת אחת.
 
המצוות וההלכות הן פניה החיצוניים של התורה והן אמורות לחייב את מי שרואה את עצמו כחלק מעם ישראל. לפנימיותה/עומקה/סודותיה של התורה, לעומת זאת, יש שבעים פנים שונות וכל פלג רשאי למצוא לעצמו פן לתוכו הוא יוכל לצקת את המיתוסים החביבים עליו ואת המשמעויות הרצויות לו. אחרי אדמו"ר כריזמטי זה או אחר החלטת לנהות? ודאי תשמח לשמוע שב'מעמקי התורה' מתרוצצות אמונות ודעות שזכו להתעצב רק במהלך המאה השבע עשרה בערבות ביילורוסיה ואוקראינה. על שטחים כבושים אינך מוכן לוותר? כמעט תתעלף כשתגלה ש'פנימיותה של התורה' מחייבת אהבה בלתי מתפשרת לארץ ישראל, גם אם זאת מעולם לא הייתה שלמה או מאוחדת. בגאולה לאומית חפצה נפשך? עבור את הרחוב ותגלה ש'סודותיה של התורה' מכוונים אך ורק למשיחיותו של אחרון אדמורי חב"ד. כת חדשה החלטת לייסד? הפנימיות, העומק, הסודות והרוחניות עומדים לרשותך, ממתינים לקבל כל תוכן שתחליט לשפוך לתוכם. 
 
הרבנים למדו לנצל את ארבעת מילות הקסם הללו מבלי לתת לאיש דין וחשבון על משמעותם. למשל, כשאני קורא משפט דוגמת 'באה התורה לומר ששורש בריאת העולם בהופעת שמים וארץ, כשני עקרונות רוחניים העומדים ביסוד המציאות.' איני יכול לעשות דבר זולת לפלבל בעיניים. אילו עקרונות רוחניים עומדים ביסוד המציאות? האם הכוונה היא לחוקי הטבע שעומדים ביסוד המציאות? אם כן, אז למה להסתיר את המובן מאליו מאחורי מילה מסתורית ורב-משמעית כמו 'רוחניים'? אם לא, אז למה בדיוק התכוון המשורר? שיבוא ויסביר לנו, אולי גם אנו נצליח לרדת לסוף דעתו.
 
כיוון שהבלבול רק הולך ומתעצם, נראה לי שהגיע הזמן לדרוש מכל מי שאוהב לנצל את המושגים 'עומק', 'פנימיות', 'סודות' ו'רוחניות' לצרכיו התורניים שיעצור ויגדיר את מושגיו. אני יודע מה ניתן למצוא ב'פנימיות' מגירת הנעלים שלי וכשם שברור לי שלא אדלה מהמגרה דבר שלא הכנסתי אליה מבעוד יום, כך אני משוכנע שלא ניתן לשלות מנבכי התורה, העמוקים, הפנימיים והנסתרים, שום פנינה שלא נשתלה שם על המחברים האורגינליים, רובם אנשים פשטניים, נעדרי השכלה כללית וחסרי יומרות שחיו בתקופת הברזל, בימי הבית השני, בשלהי העת העתיקה או מתי שהוא בימי הביניים. המחברים הללו, אם רק היו יודעים איזה עומקים, פנימיות, סודות ומשמעויות רוחניות הצליחו לסחוט מדבריהם, לבטח היו מקבלים עוויתות ונזקקים לטיפול פסיכולוגי ממושך ולכן, על מנת למנוע מרבני הדורות הבאים למצוא עומקים, פנימיות, רוחניות וסודות חסרי שחר בדבריהם של רבני דורנו אני דורש מהרשויות המוסמכות לחוקק חוק שמחייב לחשוף לאור השמש את כל הנפלאות שנמצאות בעומקה, פנימיותה, רוחניותה וסודה של התורה ועל ידי כך לקָבע את המשמעויות הללו ולמנוע כל שימוש לרעה שהרבנים עוד עלולים לעשות בהן.    
 
במילים אחרות:
 
אם יש עומק – יופיע מיד!
אך אם לאחר שהתייאשותי מהררי המלל חסרי המשמעות העומק יופיע –
ימוגר-נא כסאו לעד!
 
וזה נכון גם לגבי הפנימיות, הסודות והרוחניות.
נקרא 1634 פעמים

17 תגובות