|
|
מאמר זה אינו מקפיד לזלזל בכבודה של הנצרות הפרוטסטנטית. אני מתנצל למפרע בפני כל מי שעלול להיפגע מכך.
|
|
|
הדת המוסרית
|
|
אמריקה מפורסמת בפשרות היצירתיות שאפשרו לבעלי אמונות והשקפות עולם שונות לחיות בשלום זה עם זה. פשרות דומות היו מאפשרות גם לחברת המטעים של הדרום, ששאפה לחזק את כוחן של המדינות הבודדות על חשבון עוצמתו של הממשל המרכזי, להתקיים לצד החברה המתועשת ותאוות מכסי המגן שהתפתחה בצפון. זה לא קרה. אמריקה לא מצאה את הפשרה שהייתה מונעת את הקטל והסבל והסיבה לכך לא הייתה פוליטית או כלכלית אלא דתית.שום פשרה פוליטית אינה מסוגלת לכפות על האדם להתעלם מצו מצפונו ולאחר שהמטיפים הפרוטסטנטים החלו לעורר את מצפונם הרדום של צאן מרעיתם כבר לא ניתן היה להשיב את השד לבקבוקו ואמריקה שיסעה את עצמה והקיזה את דמה כדי להיטהר מעוולה עימה המוסר האנושי והאמונה הדתית לא היו מסוגלים לחיות.
בניגוד למגמות של העולם הישן, שם מאבקים דתיים נמהלו באינטרסים פוליטיים וכלכליים והפכו לסכסוכים לאומיים וטריטוריאליים, המלחמה הגדולה בארצות הברית החלה כמאבק על שלמותה של הפדרציה האמריקאית והפכה בהדרגה לעימות על אופייה המוסרי של האומה שהצהירה בהכרזת העצמאות שלה:
|
|
|
מקובלות עלינו אמיתות אלה כמוכחות מאליהן, שכל בני-האדם נבראו שווים, שהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאינן ניתנות לשלילה, וביניהן הזכות לחיים, לחירות ולרדיפת האושר. [א]
|
|
|
במלחמת האזרחים האמריקאית נוצרים לא התנגשו במוסלמים וקתולים לא התעמתו עם פרוטסטנטים. במלחמה זו פרוטסטנטים ממדינות הצפון לחמו בפרוטסטנטים ממדינות הדרום כאשר אלו מפרשים את כתבי הקודש בצורה אחת ואלו מפרשים את אותם כתבי קודש בצורה אחרת. כל צד האמין בצדקת דרכו ובתמיכת אלוהיו אבל בעוד שהפרוטסטנטים הדרומיים הציבו אינטרסים כלכליים ופוליטיים בראש מעיניהם ודחקו את תכתיבי המוסר הנוצרי לשוליים, הפרוטסטנטים הצפוניים נכנעו לקול מצפונם והתגייסו להסיר מעליהם את העוולות המוסריות שסיכנו את גורל נפשם והכתימו את האומה האמריקאית כולה.
מדינות הדרום של אמריקה התעשרו על חשבון גופם השבור ונשמתם הרצוצה של העבדים השחורים שעיבדו את מטעי הטבק והכותנה של שועיה. רועיהם הרוחניים של מדינות העבדות לא היססו להתאים את דתם לצרכי המעמדות השליטים והם הרבו לצטט פסוקים ותקדימים שמוכיחים שהאדם השחור נחות מהאדם הלבן ומלכתחילה נגזר עליו לעבוד את אדוניו הלבנים. פסוקי ספר בראשית לא התקשו לשכנע את המשוכנעים: |
|
וַיֹּאמֶר: בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ.
יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ.[ג]
|
|
בקללה זאת כנען נענש בשל חטאו של אביו, חם, שבמקום לכסות את מבושיו של נח השיכור הזמין את שני אחיו לצפות בערוות אביהם. כנען, כמובן, אינו היחיד שראוי להיענש על חטאו של חם וגזירת העבדות אמורה לחול גם על שלושת אחיו שהוזכרו בפסוק 'וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן'[ד]. איש אינו יכול לטעון, אם כן, שכהיי העור שהובאו מאפריקה, ארצם של כוש, מצריים ופוט, אינם נושאים עימם את הקללה הישנה שמחייבת אותם לעבוד לנצח את אדוניהם הלבנים, צאצאיהם של שם ויפת. אנשי הדת שנרתמו לשירות הממסד טענו שזאת חייבת להיות הפרשנות הנכונה כיוון שאפילו ישו, התגלמות הצדק והמוסר, מעולם לא פסל את מוסד העבדות ולא דרש לשחרר את העבדים בעוד שפאולוס, עמוד התווך של הדת הנוצרית, אפילו החזיר לאדונו עבד שעזבו ללא רשותו[ה].
בניגוד לאנשי הדת האינטרסנטים שאפשרו לצרכיהם להכתיב להם את אמונתם, רוב הפרוטסטנטים הצפוניים סרבו להתעלם מציווייו המוסריים של האדון, ובמיוחד מהמוסר האנושי המזוקק שישו ביטא במשל הכבשים והעיזים: |
|
כַּאֲשֶׁר יָבוֹא בֶּן-הָאָדָם[ו] בִּכְבוֹדוֹ וְכָל הַמַּלְאָכִים אִתּוֹ, יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ וְיֵאָסְפוּ לְפָנָיו כָּל הַגּוֹיִים.
אָז יַפְרִידֵם זֶה מִזֶּה כְּרוֹעֶה הַמַּפְרִיד אֶת הַכְּבָשִׂים מִן הָעִזִּים. וְיַצִּיב אֶת הַכְּבָשִׂים לִימִינוֹ וְאֶת הָעִזִּים לִשְׂמֹאלוֹ. יֹאמַר הַמֶּלֶךְ אֶל הַנִּצָּבִים לִימִינוֹ, 'בּוֹאוּ בְּרוּכֵי אָבִי וּרְשׁוּ אֶת הַמַּלְכוּת הַמּוּכָנָה לָכֶם מֵאָז הִוָּסֵד תֵּבֵל,
כִּי רָעֵב הָיִיתִי וּנְתַתֶּם לִי לֶאֱכֹל, צָמֵא הָיִיתִי וְהִשְׁקֵיתֶם אוֹתִי, עוֹבֵר אֹרַח הָיִיתִי וַאֲסַפְתֶּם אוֹתִי, עָרוֹם - וְהִלְבַּשְׁתֶּם אוֹתִי, חוֹלֶה הָיִיתִי וּבִקַּרְתֶּם אוֹתִי, בְּמַאֲסָר הָיִיתִי וּבָאתֶם אֵלַי.' יַעֲנוּ הַצַּדִּיקִים וְיֹאמְרוּ אֵלָיו, 'אֲדוֹנֵנוּ, מָתַי רָאִינוּ אוֹתְךָ רָעֵב וְהֶאֱכַלְנוּ אוֹתְךָ, אוֹ צָמֵא וְהִשְׁקֵינוּ אוֹתְךָ? מָתַי רְאִינוּךָ עוֹבֵר אֹרַח וְאָסַפְנוּ אוֹתְךָ, אוֹ עָרוֹם וְהִלְבַּשְׁנוּ אוֹתְךָ? וּמָתַי רָאִינוּ אוֹתְךָ חוֹלֶה אוֹ בְּמַאֲסָר וּבָאנוּ אֵלֶיךָ? יָשִׁיב הַמֶּלֶךְ וְיֹאמַר לָהֶם, 'אָמֵן, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מַה שֶּׁעֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מֵאַחַי הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה[ז] לִי עֲשִׂיתֶם'. אַחֲרֵי כֵן יֹאמַר אֶל הַנִּצָּבִים לִשְׂמֹאלוֹ, 'לְכוּ מִמֶּנִּי, אֲרוּרִים, אֶל אֵשׁ עוֹלָם הַמּוּכָנָה לַשָֹטָן וּלְמַלְאָכָיו,
כִּי רָעֵב הָיִיתִי וְלֹא נְתַתֶּם לִי לֶאֱכֹל, צָמֵא הָיִיתִי וְלֹא הִשְׁקֵיתֶם אוֹתִי, עוֹבֵר אֹרַח הָיִיתִי וְלֹא אֲסַפְתֶּם אוֹתִי, עָרוֹם - וְלֹא הִלְבַּשְׁתֶּם אוֹתִי, חוֹלֶה וּבְמַאֲסָר - וְלֹא בִּקַּרְתֶּם אוֹתִי'. יָשִׁיבוּ גַּם הֵם וְיֹאמְרוּ, 'אֲדוֹנֵנוּ, מָתַי רָאִינוּ אוֹתְךָ רָעֵב אוֹ צָמֵא אוֹ עוֹבֵר אֹרַח אוֹ עָרוֹם אוֹ חוֹלֶה אוֹ בְּמַאֲסָר וְלֹא שֵׁרַתְנוּ אוֹתְךָ'? אָז יַעֲנֶה לָהֶם וְיֹאמַר, 'אָמֵן, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מַה שֶּׁלֹּא עֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה גַּם לִי לֹא עֲשִׂיתֶם'. וּבְכֵן אֵלֶּה יֵלְכוּ לְעֹנֶשׁ עוֹלָם וְהַצַּדִּיקִים לְחַיֵּי עוֹלָם.[ח] |
|
כשישו אמר 'מה שעשיתם לאחד מאחי פחותי הערך האלה - לי עשיתם' הוא לא הוציא מהכלל את פחותי הערך כהיי העור וממילא ההוראה המוסרית חלה על כל אחיו הקטנים, יהא צבע עורם ומעמדם החברתי אשר יהיה. בנצרות, שלא כביהדות, גאולת הנפש אינה תלויה בקיום מצוות והלכות אלא בהתנהגות המוסרית שישו הגדיר והנחיל לכל המאמינים בו ולכן כל מי שמאמין בקיומו של העולם הבא, בו הצדיקים יזכו בחיי עולם בגן עדן והרשעים ביסורי נצח בגיהינום, חייב ללכת בדרכו של האדון, לעזור לחלש, למדוכא ולמיואש ולפעול לשחרורם של פחותי הערך שאיבדו לא רק את חירותם אלא גם את הזכויות שהאל עצמו הקנה לכל בני האנוש.
|
|
המזמור
|
|
מלחמת האזרחים האמריקאית פרצה באפריל 1861 כמאבק פוליטי וכלכלי בין מדינות שרצו בשלטון מרכזי חזק למדינות שחפצו בברית רופפת בה כל מדינה תהיה רשאית לקבוע בעצמה את חוקיה ואורח חייה. בחודשי המלחמה הראשונים אמריקה עדיין לא הבינה שהיא שרוייה בעיצומה של מלחמת דת אבל שיר שהתפרסם בפברואר 1862 בירחון The Atlantic Monthly העלה לתודעה את הרבדים הדתיים של הסכסוך והפך את המאבק בין מדינות הצפון למדינות הדרום למאבק הדתי האחרון בעידן שקדם להתעוררות האיסלאם הרדיקלי ולנסיונות לקומם מחדש ח'ליפות איסלאמית.
|
|
|
|
|
|
(הפניות ל-28 ביצועים נוספים של המזמור ניתן למצוא בהערת השוליים[י]).
את השיר שקידש את המלחמה והפך אותה למאבק על מצפונה של האומה, חיברה אשה בשם ג'וליה וורד האו שקמה ממיטתה בשעות הקטנות של הבוקר ושרבטה, כמעט בחשיכה גמורה, את המילים שהתנגנו בראשה. כיום שומעים את שירה של ג'וליה וורד האו בטקסים הממלכתיים החשובים ביותר, במופעים, בפסי הקול של סרטי מלחמה ובתשדירי פרסומת אבל בימי מלחמת האזרחים האמריקאית הוא ליבה את הלהט הדתי שהפך את המלחמה למלחמת קודש ואת חיילי הצפון לשליחי מצווה. במזמור הקרב של הרפובליקה, ג'וליה וורד האו הציגה את מלחמת האחים הנוראה הזאת כשלב ראשון בהתגשמות ימי האפוקליפסה בהם ישו ישוב לשפוט את החיים והמתים ויכונן את מלכות השמים הצודקת והמוסרית אותה הוא הבטיח ועבורה הוא הקריב את חייו. שילוב החזון המשיחי באירועים הארציים העניק מימד דתי למלחמה עקובה מדם וגייס את כחולי המדים למאבק להשלטת מלכות האל, לשחרור האדם השחור מעולו של האדם הלבן ולהשבת הכבוד האנושי וזכויות האדם שנגזלו בכוח מאנשים, שכאדוניהם, נבראו אף הם בצלם. |
||
|
מזמור הקרב של הרפובליקה
מאת ג'וליה האו וורד
|
|
הוא רומס את הבציר
אמיתותו צועדת בדרכה.
|
|
Mine eyes have seen the glory
of the coming of the lord, He is trampling out the vintage where the grapes of wrath are stored, He hath loosed his fateful lightning of His terrible swift sword, His truth is marching on |
|
|
Glory! Glory ! Hallelujah! Glory! Glory! Hallelujah
Glory! Glory ! Hallelujah! His truth is marching on |
|
|
ראיתיו במדורות של מאת המחנות,[טז]
את צדקת משפטו אקרא בעששיות העמומות,
|
|
I have seen Him in the watch fires
of a hundred circling camps, They have builded Him an altar in the evening dews and damps, I can read his righteous sentence in the dim and daring lamps, His day is marching on |
|
הוד, תפארת, הללויה! ...
|
|
Glory! Glory ! Hallelujah! …
|
|
באותיות פלדה ממורקת קראתי בֹשורה לוהטת,[יט]
"בעמדך מול מנאציי[כ] יטיב עימך חסדי תן לגיבור ילוד אישה,[כא] למחוץ נחש בעקבו", שהרי האל צועד הוא בדרכו. |
|
I have read a fiery Gospel
writ in burnished rows of steel, "As ye deal with My contemners so with you My grace shall deal, Let the Hero born of woman crush the serpent with His heel", Since God is marching on |
|
הוד, תפארת, הללויה! ...
|
|
Glory! Glory ! Hallelujah! …
|
|
|
He has sounded forth the trumpet
that shall never call retreat, He is sitting out the hearts of men before His judgment seat, Oh, be swift, my soul, to answer Him! Be jubilant, my feet, Our God is marching on |
|
|
פאר, תפארת, הללויה! ...
|
|
Glory! Glory ! Hallelujah! …
|
|
|
In the beauty of the lilies
Christ was born across the sea, With a glory in his bosom that transfigures you and me, As He died to make men holy let us live to make men free, His truth is marching on |
|
|
פאר, תפארת, הללויה! ...
|
|
Glory! Glory ! Hallelujah! …
|
|
הוא כהוד הבוקר שעל הגל נישא,
הוא חכמה לחזקים
הוא כבודם של האמיצים,
העולם הדום רגליו יהיה[כט]
אדוננו צועד הוא בדרכו.
|
|
He is coming like the glory
of the morning on the wave, He is wisdom to the mighty He is honor to the brave, So the world shall be His footstool and the soul of wrong His slave, Our God is marching on |
|
פאר, ;תפארת, הללויה! ...
|
|
Glory! Glory ! Hallelujah! …
|
|
לפני פרסומו של מזמור הקרב של הרפובליקה מדינות הצפון לחמו במדינות הדרום במטרה לשמור על שלמות האומה. לאחר פרסומו הם נלחמו גם על נפשה וצביונה. המימדים הכלכליים והפוליטיים נדחקו לשוליים ואת מרכז הבמה תפס המאבק לביעור העבדות, למירוק הכתם המוסרי ולהשבת כבודה העצמי של אומה שעד אז הרשתה לעצמה להעלים עיין מתכתיבי המוסר האלוהי והאנושי ואפשרה למקצת בניה לדכא ולעשוק את האדם השחור.
|
|
הרקע ההיסטורי
|
|
פחות מעשרים שנה לאחר שמרטין לותר[לא] הצמיד את 95 התזות שלו על דלתות הכנסייה בויטנברג ועורר את הרפורמציה הפרוטסטנטית, התנועה כבר התפצלה לארבעה ראשים מהם נבטו כל הכתות, הפלגים והזרמים הפרוטסטנטים שקמו בהמשך:
|
|
לותרנים[לב]: הכנסייה הלותרנית מתבססת על כתביו של ראשון הרפורמטורים, מרטין לותר, ועל הפרשנויות המוסמכות לכתבי הקודש שרוכזו ב'נוסחת קונקורד', ספר ההוראה המחייב של כנסייה זאת. הדת הלותרנית רווחה בגרמניה, ארצות סקנדינביה והמדינות הבלטיות ואחד מזרמיה הרעיוניים, הפיאטיזם[לג] הלותרני, השפיע מאד על הפלג האנגליקני שלימים הפך לכנסייה המתודיסטית[לד]. המתודיסטים היו אחד הגורמים המרכזיים במאבק לשחרור העבדים אבל לבד מהם, השפעת הלותרניזם העל הנוף הדתי של אמריקה בתקופת מלחמת האזרחים הייתה שולית למדיי.
אנגליקנים[לה]: הכנסייה האנגליקנית נפרדה מהכנסייה הקתולית לאחר שהאפיפיור סרב להרשות למלך הנרי השמיני לבטל את נישואיו לקתרין מארגון. כיוון שהכנסייה האנגליקנית התפלגה מהכנסייה הקתולית על רקע אישי ופוליטי, ולא בניסיון לתקן דת שהסתאבה והפכה לכלי שרת בידי הגמוניה, היא לא פנתה למסלול של רפורמות דתיות מרחיקות לכת, לא העלימה את המסורת הפרשנית של הכנסייה ולא מוטטה את הממסד ההירארכי שעמד בראשה.
בהיעדר רפורמציה של ממש גם הכנסייה האנגליקנית, בדומה לכנסייה הקתולית לפניה, התמסדה, הסתאבה וחדלה לענות לצרכיהם של מאמינים שהאמינו שעל הנצרות לחזור למתכונת המתוארת בברית החדשה. כתוצאה מכך קם בתוך הכנסייה האנגליקנית פלג פוריטני שרצה ל'תקנה' מבפנים ובמקביל החלו לצוץ כתות פורשות שכלל לא ראו את עצמן חלק מהזרם האנגליקני. הפוריטנים והפורשים אימצו עקרונות קלוויניסטים, ובמיוחד את הצורך להאמין באמונה שלמה ומלאה בשליחותו של ישו ואת הדרישה לנהוג על פי תכתיבי הצדק והיושר ששוקעו בברית החדשה, דוגמת אלו שבאו לידי ביטוי בדרשה שישו נשא על ההר[לו]. בנוסף, בין אם במודע ובין אם לאו, המורדים בסמכותה של הכנסייה האנגליקנית גדשו את עצמם בדעות אנבפטיסטיות והחלו לראות בברית החדשה את המקור העליון, והיחיד, שעל פיו הם צריכים לעצב את חייהם. במאה השבע עשרה הכנסייה האנגליקנית החלה להתגבש לשתי מחנות: 'הכנסייה הגבוהה' שרצתה לשמר את התיאולוגיה, הפולחן וההירארכיה הקיימת ו'הכנסייה הנמוכה' שרצתה להפריד את הדת מהמדינה, להשלים את הרפורמציה של הכנסייה האנגליקנית ולהטמיע בה את עקרונות האמונה הקלוויניסטית. בשנת 1642 פרצה באנגליה מלחמת אזרחים[לז] בין תומכי המלך והכנסייה הממוסדת לתומכי הפרלמנט שבתחילה נשלט על ידי פוריטנים ששאפו לטהר את הכנסייה מבפנים ומאוחר יותר על ידי בני הכתות הפורשות שכבר הוציאו את עצמן אל מחוץ לכנסייה האנגליקנית. מלחמה זאת הסתיימה ב-1649 בנצחון צבאות הפרלמנט ובהוצאתו להורג, זמן מה לאחר מכן, של המלך צ'רלס הראשון. אחד עשרה שנים מאוחר יותר המשטר המהפכני התמוטט והאנגלים הזמינו את צ'רלס השני לעלות על כס המלוכה. שובם של המלך והכנסייה הממוסדת, והצרת צעדיהם של הפוריטנים והפורשים, גרמו לרבים לעזוב את חופי אנגליה ולחפש את החופש הדתי במושבות האנגליות באמריקה. עד מהרה המהגרים הפוריטנים הפכו לרוב במסצ'וסטס, קונטיקט, ניו המפשיר ורוד איילנד והדעות שהם הביאו עימם המשיכו להשפיע על השקפת העולם של אנשי ניו-אינגלנד גם בימי מלחמת האזרחים האמריקאית.
עם זאת, הכנסייה האנגליקנית, שבאמריקה שינתה את שמה לכנסייה האפיסקופלית[לח], הייתה דומיננטית במושבות הדרומיות והיא הפכה לכנסייה הממוסדת, שנתמכה בכספי המיסים, בוירג'יניה, דרום קרולינה, צפון קרולינה וג'ורג'יה[לט]. מעמד הבכורה של הכנסייה האפיסקופלית בדרום הגביל את תפוצתם של הזרמים האחרים והעניק למושבות הדרום את האופי השמרני שהתאים ככפפה ליד לצרכי המעמדות השליטים.
קלוויניסטים[מ]: מבין שלושת הזרמים המג'יסטריאליים[מא] הקלוויניסטים הביאו עימם את הרפורמות המרחיקות ביותר ולכן הם נקראים במקומות רבים בשם 'הכנסיה הרפורמית'. האמונה הקלוויניסטית גובשה על ידי ג'אן קלוין[מב] ואת עיקריה ניתן למצוא בספרו 'מוסדות הדת הנוצרית' (The Institutes of the Christian Religion). הזרם הקלוויניסטי הרחיב את הפער בין סגולותיו האינסופיים של האל ליכולותיו האפסיות של האדם[מג] וטען שהאל הריבוני, שמחשבותיו לעולם לא תהיינה מובנות לבני האנוש, גוזר את גורלם של בני האנוש עוד לפני לידתם וכיוון שאיש אינו מסוגל להשפיע על החלטותיו, מעשיהם של הבריות אינם מסוגלים לשנות את גזירתו.
בעוד שהאנגליקנים/אפיסקופלים שמרו לא רק על הרבה אמונות ומנהגים קתוליים אלא גם על המבנה ההירארכי של הכנסייה, הקלוויניסטים ביטלו את ההירארכיה הכנסייתית, התעלמו מאלף וחמש מאות שנות פרשנות כנסייתית והעבירו את האחריות לחיי הדת והמוסר לקהילות המקומיות שאמורות היו להסתמך אך ורק על כתבי הקודש – הברית הישנה והברית החדשה. בכנסייה חסרת הירארכיה קשה מאד להתעשר ולכן הכנסיה הקלוויניסטית היא במידה רבה נקייה משחיתות ונאמנה לציוויים הדתיים יותר מאשר לאינטרסים כלכליים. הקלוויניזם היא הדת הדומיננטית בהולנד, סקוטלנד, ודרום אפריקה וקהילות קלוויניסטיות רבות ניתן למצוא גם בשוויצריה, גרמניה, טרנסילבניה, ליטא ופולין. באנגליה הקלוויניסטים כונו בשם 'פרסביטריאניים'[מד] והם היוו את אחת הקבוצות הגדולות שלחמו בשורות הפרלמנט נגד המלך והכנסייה הממוסדת. לאחר מלחמת האזרחים הם היגרו בהמוניהם למושבות שמעבר לים ואף שמקצתם הגיעו גם לצפון קרוליינה רוב הפרסביטריאניים התיישבו בדלוור, מרילנד, ניו ג'רזי ופנסילבניה שבימי מלחמת האזרחים שמרו נאמנות לאיחוד. לכנסייה הרפורמית ההולנדית, זרם קלוויניסטי נוסף, הייתה השפעה ניכרת בניו-יורק, ניו-ג'רזי ודלוור. לצד הכנסיות שמגדירות את עצמן כרפורמיות קמו גופים רבים שהושפעו מהעקרונות הקלוויניסטים. בולטים ביניהם זרמי ה'כנסיה הנמוכה', ובעיקר הפוריטנים, שניסו לטהר את הכנסייה האנגליקנית מבפנים ופורשי הכנסייה האנגליקנית שהקימו קהילות בעלות צביון קלוויניסטי מובהק. לא נטעה הרבה אם נניח שהחשיבה הקלוויניסטית, שתובלה בעקרונות אנבפטיסטים, שלטה בכיפה במדינות הצפון בימי מלחמת האזרחים. אנבפטיסטים[מה]: האנבפטיסטים לא גיבשו לעצמם סמכות הוראה מרכזית וקהילותיהם הסתמכו אך ורק על כתבי הברית החדשה, אותם כל אחד היה רשאי, לפחות בתיאוריה, לפרש כראות עיניו. אם הקלוויניסטים העבירו את ההכרעות האמוניות והמצפוניות מההירארכיה הכנסייתית להנהגות של הקהילות השונות הרי שהאנבפטיסטים הטילו את האחריות הסופית על האדם הפרטי ולכן הם דחו את טקס הטבילה עד לאחר שהאדם יוכל להחליט בעצמו אם הוא רוצה להצטרף לכנסייה ולנהוג עם פי תכתיבי הברית החדשה.
כפלג האנרכיסטי של הרפורמציה, האנבפטיסטים דגלו בהפרדה מוחלטת של הדת והמדינה וסרבו לתת לרשויות האזרחיות לכפות עליהם מחויבויות שלא תאמו את אמונתם. פלגים רבים שהשתלשלו מהאנבפטיסטים הראשונים, דוגמת המנוניטים[מו], ההוטריטים[מז], בני האמיש[מח] והקווייקרים[מט] הקימו קהילות בדלניות ושוויוניות שדוגלות בפשטות ורואות את עצמן מחוייבות אך ורק לכתבי הקודש הנוצריים. פלגים אחרים, ובראשם הבפטיסטים[נ], שילבו בתורתם את עקרונות הצדק והשוויון של האנבפטיסטים והפכו לגדולי המתנגדים לעבדות. הבפטיסטים הינם הגוף הפרוטסטנטי הגדול ביותר בארצות הברית של ימינו ולכן לא נטעה אם נסיק שדעות אנבפטיסטיות, שדוכאו באכזריות הן על ידי הכנסייה הקתולית והן על ידי הזרמים הפרוטסטנטים האחרים, הן אלו שבסופו של דבר הפכו לדומיננטיות בקרב משפחת האמונות הפרוטסטנטיות באמריקה. |
|
הפרוטסטנטיות באמריקה
|
|
כך, כבר מראשית ההתיישבות האנגלית באמריקה אנו רואים חלוקה ברורה בין מושבות הצפון שם נשבה הרוח הקלוויניסטית-אנבפטיסטית לבין מושבות הדרום שבמידה רבה שמרו אמונים לדת הממוסדת של ארץ מולדתם. תמונה דתית זו לא נשארה סטטית והאומה האמריקאית חוותה שני גלים של 'התעוררות' מיסיונרית, האחת בשנות השלושים והארבעים של המאה השמונה עשרה והשנייה בארבעת העשורים הראשונים של המאה התשע עשרה. ההתפרצויות המיסיונריות הללו הזניקו את מספר חסידיהם של הפלגים האוונגליסטים[נא] ששלחו מיסיונרים לאיזורים כפריים בהן נוכחותם של אנשי שאר הזרמים הייתה מאד דלילה. בעקבות שתי 'ההתעוררויות' הגדולות, מאזן הכוחות בארצות הברית השתנה והבכורה עברה לשלושת הפלגים המיסיונריים – הפרסביטריאניים הקלוויניסטים, הבפטיסטים האנבפטיסטים והמתודיסטים שבדומה לבעל שם טוב וחסידיו הושפעו מהתנועה הפיאטיסטית שהתפתחה בזרם הלותרני. שלושת הזרמים הללו אימצו עקרונות אוונגליסטים, דוגמת הצורך להיוולד מחדש לאמונה כנה בישו[נב], הדרישה לקיומו של קשר בלתי אמצעי בין המאמין לאלוהיו, הרצון לחוות את הדת באמצעות הרגש, השאיפה לשפר את העולם והמחוייבות לאמץ עקרונות מוסריים נעלים שמסתמכים על דבריה המפורשים של הברית החדשה ולא על פרשנויות שמרחיקות את מובן הפסוקים ממשמעותם הפשוטה.
מאוחר יותר, כתגובה למתקפות של דרוויניסטים ומבקרי המקרא, האוונגליסטים הפכו לסמן הימני של הפרוטסטנטיות האמריקאית אבל במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה הם עדיין נתנו את הטון לשמאל הדתי של אמריקה שדחף לרפורמות חברתיות שנשענות על הוראות דתיות דוגמת איסור השימוש באלכוהול, הוצאת הזנות אל מחוץ לחוק, שיפור תנאי אסירים וכמובן, ביטול העבדות.
הראשונים שיצאו בקריאה לביטול מוסד העבדות היו הקווייקרים (האנבפטיסטים) אבל לאחר ה'התעוררות' הגדולה השנייה שורות תנועת שחרור העבדים עובו במתודיסטים ובפטיסטים צפוניים שדתם ומצפונם לא אפשרו להם לחיות בשלום עם עוולות העבדות. המתודיסטים והבפטיסטים הדרומיים, בדומה ללותרנים ולאפיסקופלים, לא מצאו בדתם שום אילוץ שיכפה עליהם לצאת למאבק נגד המערכת הכלכלית וממסד הפוליטי הדומיננטי ורוב רובם דחו את הקריאות לשחרור העבדים – דבר שיצר פילוג בשורות הכנסייה המתודיסטית (1844) והכנסייה הבפטיסטית (1845).
כעקרון ניתן לקבוע שבימי מלחמת האזרחים הפרוטסטנטיות האמריקאית התפצלה לשניים: לזרם סתגלן שהתאים את דעותיו לאינטרסים של האוליגרכיה השלטת ולזרם המצפוני שניסה להשליט את אמות המידה המוסריות שלו על אומה שהתרחקה כברת דרך ארוכה מהאידיאלים של מקימיה. באמריקה המצפון השתלט בסופו של דבר על האינטרסים הכלכליים והפוליטיים. במקומות אחרים הוא הרכין את ראשו בפני מלכים, אצילים ואוליגרכים שהטיחו בו את הדת שעמדה לרשותם וכפו עליו את הפרשנויות שקידמו אך ורק את האינטרסים שלהם.
|
|
האמונה המוסרית שלנו
|
|
גם בארץ שלי ישנם אנשים שמכפיפים את האינטרסים שלהם לצווי המצפון ולא להיפך. לעיתים קוראים להם הומניסטים-ליברליים ולעיתים שמאלנים, בוגדים, עוכרי ישראל, אנטישמים ואולי אפילו נאצים[נג].
אני גאה באנשים הללו ומאמין שבגללם יש למדינה הזאת זכות קיום ואולי אפילו עתיד.
|
|
טעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה? במנגנון התגובות שבהמשך תוכלו להעיר על המאמר, לחשוף את טעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להזדהות בשמכם האמיתי אבל אודה לכם אם תספקו כתובת מייל תקינה. את ההשמצות אבקש לשלוח לדף התגובות הכלליות. דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר, דרגו אותו ועשו לייק לדף האתר בפייסבוק.
|
 |
We hold these truths to be self-evident, that all men are created equal, that they are endowed by their Creator with certain unalienable Rights, that among these are Life, Liberty and the pursuit of Happiness.
הפשע אמנם לא בוצע על ידי כנען והאשם האמתי היה חם, בנו של נח ואביו של כנען. עם זאת, למה להסתפק בהכפשת האב המיתולוגי כשביכולתך לגמד גם את אוייבך המיידי.
בראשית ט:כה-כז
בראשית י:ו
הביטוי 'בֶּן-הָאָדָם' מעורר מחלוקת גם בקרב חוקרי הנצרות. כל הסיכויים שבמונח זה ישו מתכוון לאדם שנבחר לייצג את האלוהים, אולי אפילו הוא עצמו.
המתרגם לעברית העניק לביטוי היווני 'ἐλαχίστων' את המובן 'הקטנים האלה' אבל בתרגומים לאנגלית הביטוי היווני מתורגם כ'the least', כלומר, 'פחותי ערך'. ברור מההקשר שישו אינו מתכוון לבני אדם קטנים או צעירים אלא לפחותי הערך שנמצאים בשולי החברה.
הבשורה על פי מתי, כה:לא-מו
ביצוע של ג'ודי גרלנד, ביצוע של ג'ודי גרלנד ובתה ליזה מינלי, ביצוע של ג'ואן באאז, ביצוע של ג'וני קאש, ביצוע של ויטני יוסטון, ביצוע של איזבל פרובוסט, ביצוע של אודטה, ביצוע של כריסטופר וולאס, ביצוע של אנדי וויליאמס, ביצוע של דניאל או דוננל, ביצוע של לי גרינוולד, ביצוע של הזוג ביל וגלוריה גייטר, ביצוע לא מזוהה, עוד ביצוע לא מזוהה על רקע תמונות ממלחמת האזרחים, ביצוע של מקהלת המקדש המורמוני, ביצוע של מקהלת הצבא האמריקאי, ביצוע של הקהל בטקס ההזכרה לקורבנות ה-11 בספטמבר שנערך בלונדון, ביצוע של מקהלה וקהל בהיכל אלברט המלכותי בלונדון, ביצוע של משטרת דורסט, ביצוע בטקס ההשכבה של הנשיא רייגן, ביצוע מלווה בקטעים מסרטי מלחמה, ביצוע מוזיקלי של לואי ארמסטרונג, ביצוע המקהלה של מיטש מילר, ביצוע מוזיקלי של תזמורת חיל הנחתים האמריקאי, ביצוע של להקת 'קול אמריקה', ביצוע מלווה בקטעי סרטים על מלחמת העולם השנייה, ביצוע על רקע שקופיות פטריוטיות, ביצוע של מקהלת המקדש של ברוקלין, ביצוע בסגנון רוק
הכתוב מדבר על שובו בשנית של ישו לשפוט את החיים והמתים, כנאמר בבשורה על פי מתיאוס כד:ל 'אָז יֵרָאֶה אוֹת בֶּן־הָאָדָם בַּשָּׁמַיִם וְאָז יִסְפְּדוּ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ וְיִרְאוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם בָּא עִם עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם בִּגְבוּרָה וּבְכָבוֹד רַב.' ההתייחסות לשובו של ישו רומס הרוע בעיצומה של המלחמה הארצית קושרת את המאבק לשחרור השחורים עם חזון אחרית הימים הנוצרי והופכת את המלחמה לחלק מהמאבק האלוהי להשלטת הצדק והמוסר.
הדימוי מתייחס לדברי חזון יוחנן יד:יז-יט 'וּמַלְאָךְ אַחֵר יָצָא מִן הַהֵיכָל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וְגַם לוֹ מַגָּל חַד. מַלְאָךְ אַחֵר, אֲשֶׁר לוֹ הַשִּׁלְטוֹן עַל הָאֵשׁ, יָצָא מִן הַמִּזְבֵּחַ וּבְקוֹל גָּדוֹל קָרָא אֶל הָאוֹחֵז אֶת הַמַּגָּל הַחַד וְאָמַר: "שְׁלַח אֶת מַגָּלְךָ הַחַד וּבְצֹר אֶת אֶשְׁכְּלוֹת גֶּפֶן הָאָרֶץ, כִּי בָּשְׁלוּ עֲנָבֶיהָ". הֵטִיל הַמַּלְאָךְ אֶת מַגָּלוֹ אֶל הָאָרֶץ, בָּצַר אֶת גֶּפֶן הָאָרֶץ וְהִשְׁלִיךְ אֶל הַגַּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל חֲרוֹן הָאֱלֹהִים.' שבתורו מזכיר את דברי הנביא 'כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵלַי קַח אֶת כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה הַזֹּאת מִיָּדִי וְהִשְׁקִיתָה אֹתוֹ אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם. וְשָׁתוּ וְהִתְגֹּעֲשׁוּ וְהִתְהֹלָלוּ מִפְּנֵי הַחֶרֶב אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ בֵּינֹתָם.' (ירמיה כה:טו-טז)
התגלותו השנייה של ישו תהייה מלווה בברקים שנאמר 'אָז נִפְתַּח הֵיכַל אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וַאֲרוֹן בְּרִיתוֹ נִרְאָה בְּהֵיכָלוֹ; בְּרָקִים וְקוֹלוֹת וּרְעָמִים הִתְחוֹלְלוּ, וּרְעִידַת אֲדָמָה וּבָרָד כָּבֵד.' (חזון יוחנן יא:יט) וכן נאמר 'בְּרָקִים וְקוֹלוֹת וּרְעָמִים הִתְחוֹלְלוּ, וּרְעִידַת־אֲדָמָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּמוֹהָ מֵאָז הֱיוֹת אָדָם עַל הָאָרֶץ; רְעִידַת־אֲדָמָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ!' (חזון יוחנן טז:יז)
משפט זה מזכיר פסוקים רבים מספר חזון יוחנן ובמיוחד את הפסוק 'מִפִּיו יוֹצֵאת חֶרֶב חַדָּה לְהַכּוֹת בָּהּ אֶת הַגּוֹיִם וְהוּא יִרְעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל. הוּא דּוֹרֵךְ אֶת גַּת הַיַּיִן שֶׁל חֲרוֹן אַף אֱלֹהֵי צְבָאוֹת,' (יט:טו)
קריאה זאת מזכירה את הפסוק: 'אַחֲרֵי כֵן שָׁמַעְתִּי קוֹל גָּדוֹל כְּקוֹל הָמוֹן רַב בַּשָּׁמַיִם אוֹמֵר: "הַלְלוּיָהּ! הַיְשׁוּעָה וְהַכָּבוֹד וְהַגְּבוּרָה לֵאלֹהֵינוּ," (חזון יוחנן יט:א)
המשוררת רואה במדורות שהחיילים הדליקו במחנותיהם ערב צאתם לקרב אות לשובו של ישו שבא לשחרר את העבדים ולהשליט את האמת והצדק האלוהיים.
המדורות הללו מסמלים את המזבח עליו חיילי הצפון יקריבו את חייהם במאבק על נפשה של האומה.
יום האל הוא יום הדין המוזכר בפסוקים רבים דוגמת 'הִנֵּה יוֹם יְהֹוָה בָּא אַכְזָרִי וְעֶבְרָה וַחֲרוֹן אָף לָשׂוּם הָאָרֶץ לְשַׁמָּה וְחַטָּאֶיהָ יַשְׁמִיד מִמֶּנָּה.' (ישעיה יג:ט)
הבשורה הנוצרית אינה 'לוהטת' אבל את בשורת הגאולה מעבדות, שנישאת על תותחי ורובי צבא הצפון, לא ניתן לכנות בשום תואר אחר.
המנאצים, במקרה זה, הם אנשי הדרום שבפגעם במוסר האנושי מנאצים את שמו של ישו.
ה'גיבור ילוד האשה' הוא ישו שנולד למריה הבתולה וכך הוא גם נקרא בברית החדשה 'אֲבָל כַּאֲשֶׁר מָלְאָה הָעֵת שָׁלַח אֱלֹהִים אֶת בְּנוֹ, יְלוּד אִשָּׁה וְכָפוּף לַתּוֹרָה, לִפְדוֹת אֶת הַכְּפוּפִים לַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁנְּקַבֵּל אֶת מַעֲמַד הַבָּנִים.' (האיגרת אל הגלתים ד:ד)
החצוצרה היא זאת המוזכרת בפסוקים דוגמת 'אָז יֵרָאֶה אוֹת בֶּן־הָאָדָם בַּשָּׁמַיִם וְאָז יִסְפְּדוּ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ וְיִרְאוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם בָּא עִם עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם בִּגְבוּרָה וּבְכָבוֹד רַב. וְהוּא יִשְׁלַח אֶת מַלְאָכָיו בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וִיקַבְּצוּ אֶת בְּחִירָיו מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת, מִקְצוֹת הַשָּׁמַיִם עַד קְצוֹתָם.' (הבשורה על פי מתיאוס כד:ל-לא). גם במקרא ניתן למצוא את אותן התרועות, לשם דוגמה בצפניה א:יד-טז: 'קָרוֹב יוֹם יְהֹוָה הַגָּדוֹל קָרוֹב וּמַהֵר מְאֹד קוֹל יוֹם יְהֹוָה מַר צֹרֵחַ שָׁם גִּבּוֹר. יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל. יוֹם שׁוֹפָר וּתְרוּעָה עַל הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת וְעַל הַפִּנּוֹת הַגְּבֹהוֹת.'
ישו ישפוט את הבריות על סמך האמונה שבליבם.
ספר הבשורה על פי מתיאוס מסביר את חשיבות המענה: 'כַּאֲשֶׁר יָבוֹא בֶּן־הָאָדָם בִּכְבוֹדוֹ וְכָל הַמַּלְאָכִים אִתּוֹ, יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ וְיֵאָסְפוּ לְפָנָיו כָּל הַגּוֹיִים. אָז יַפְרִידֵם זֶה מִזֶּה כְּרוֹעֶה הַמַּפְרִיד אֶת הַכְּבָשִׂים מִן הָעִזִּים וְיַצִּיב אֶת הַכְּבָשִׂים לִימִינוֹ וְאֶת הָעִזִּים לִשְׂמֹאלוֹ. יֹאמַר הַמֶּלֶךְ אֶל הַנִּצָּבִים לִימִינוֹ, "בּוֹאוּ בְּרוּכֵי אָבִי וּרְשׁוּ אֶת הַמַּלְכוּת הַמּוּכָנָה לָכֶם מֵאָז הִוָּסֵד תֵּבֵל, כִּי רָעֵב הָיִיתִי וּנְתַתֶּם לִי לֶאֱכֹל, צָמֵא הָיִיתִי וְהִשְׁקֵיתֶם אוֹתִי, עוֹבֵר אֹרַח הָיִיתִי וַאֲסַפְתֶּם אוֹתִי, עָרוֹם ־וְהִלְבַּשְׁתֶּם אוֹתִי, חוֹלֶה הָיִיתִי וּבִקַּרְתֶּם אוֹתִי, בְּמַאֲסָר הָיִיתִי וּבָאתֶם אֵלַי."יַעֲנוּ הַצַּדִּיקִים וְיֹאמְרוּ אֵלָיו, "אֲדוֹנֵנוּ, מָתַי רָאִינוּ אוֹתְךָ רָעֵב וְהֶאֱכַלְנוּ אוֹתְךָ, אוֹ צָמֵא וְהִשְׁקֵינוּ אוֹתְךָ? מָתַי רְאִינוּךָ עוֹבֵר אֹרַח וְאָסַפְנוּ אוֹתְךָ, אוֹ עָרוֹם וְהִלְבַּשְׁנוּ אוֹתְךָ? וּמָתַי רָאִינוּ אוֹתְךָ חוֹלֶה אוֹ בְּמַאֲסָר וּבָאנוּ אֵלֶיךָ?יָשִׁיב הַמֶּלֶךְ וְיֹאמַר לָהֶם, 'אָמֵן, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מַה שֶּׁעֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מֵאַחַי הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה לִי עֲשִׂיתֶם'.
ישו נולד בארץ ישראל, מעבר לים האטלנטי והים התיכון.
האוונגליסטים האמינו שהאמונה הכנה בישו ובשליחותו יכולה לשנות את ליבם ונפשם של הבריות ולהפכם לאנשים מוסריים יותר.
על פי התיאולוגיה הנוצרית ישו הוא הקורבן שהועלה על הצלב כדי לכפר על עוונותיה של האנושות.
כשם שישו הקריב את עצמו על הצלב כדי לכפר על חטאיהם של בני האדם, על לוחמי הצפון להקריב את נפשם כדי לשחרר את העבדים ולהשיב להם את כבודם וזכויותיהם.
ראו למשל 'כֹּה אָמַר יְהֹוָה הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי.' (ישעיה סו:א)
במלחמת הצדק על נשמתה של האומה האמריקאית האל וחיילותיו יכניעו את כוחות הרוע והעוולה של מדינות הדרום.
בנוסף היא הייתה גם הדת המוסדית בניו-יורק ומרילנד שלחמו לצד הצפון במלחמת האזרחים.
המושג 'מג'יסטריום' מציין סמכות הוראה שמקובלת על כל החברים בקבוצה מסויימת. האפיפיור הוא המג'יסטריה של העולם הקתולי, בחסידויות כל אדמו"ר הוא מג'יסטריה בזכות עצמו, אצל הליטאים גדולי הדור הם המג'יסטריום שמחייב את כל אלו שמקבלים את מרותם בעוד שהחרדים הספרדים נשמעים למג'יסטריום של מועצת חכמי התורה. בפרוטסטנטיות הקדומה היו שלושה זרמים מג'יסטריאליים: הלותרנים, האנגליקנים והקלוויניסטים וזרם אנרכיסטי שלא נשמע לשום מג'יסטריה, האנבפטיסטים.
תופעה שמקבילה ל'חזרה בתשובה' בדת היהודית של ימינו
התגובות האחרונות