Skip to content

1VSDAT

שני, 17 ספטמבר 2018 19:28

ההדתה נכנסת לנו עמוק לתוך התפריט (רם פרומן בעיתון הארץ)

דרג מאמר זה
(0 מדרגים)

ההדתה נכנסת לנו עמוק לתוך התפריט

ראש הטופס

 

תחתית הטופס

ראש הטופס

תחתית הטופס

16.09.2018 19:49 עודכן ב: 20:41

רם פרומן

 

עוד צעד נעשה באחרונה בתחום הדתת האוכל, כאשר רשת "אגאדיר" הכריזה על פתיחת סניף כשר ראשון ועל הוצאת החזיר (בייקון) מהתפריט ביתר סניפיה. הסמיכות בין ההצהרות מרמזת, שהוצאת הבייקון קשורה לפתיחת הסניפים הכשרים. ייתכן, שכתנאי לפתיחת סניפים כשרים הופעל על הרשת לחץ להימנע מחזיר גם בסניפים האחרים. בעלי הרשת הכחישו שהיה לחץ כזה, אבל מי שמכיר את השיטה שבה מופעלת הדתה על עסקי האוכל בישראל יודע, שלחץ מסוג זה הוא אפשרי.

 

זה מתחיל כמובן בעוצמת דיני הכשרות. התפקיד ההיסטורי שלהם היה להפריד בין היהודים לעמים שמסביבם. כשאינך יכול לאכול אצל שכנך, קטן הסיכוי שייווצרו ביניכם יחסים קרובים. זאת היתה דרך לשימור הקהילה היהודית ומניעת התבוללות. לכן תפסו דיני הכשרות מעמד כה חזק ביהדות, תפקיד כמעט אבסורדי בחשיבותו כשמשווים אותו למעמד של כללי האכילה בדתות אחרות.

 

גם אם היה ערך בדיני הכשרות לשימור העם היהודי בתקופת הגולה, יש לפקפק בתפקיד שהכשרות ממלאת במדינת ישראל, ובעיקר בכל הקשור ליחסי דתיים וחילונים. למעשה, החילוני מחליף כיום את הגוי בתפקיד האחר שיש להיבדל ממנו. לכן לא מפתיע הוא, שלא רק לגוי אסורה הגישה לתהליך הייצור של יין, אלא גם לחילונים.

 

שמירה על דיני הכשרות מונעת מדתיים לאכול בבתים של חילונים; כדאי להזכיר זאת לכל הדתיים המדקלמים סיסמאות נבובות על אחדות העם. דינים אלה משפיעים גם על יחסי חילונים ודתיים מחוץ לבית. כל קבוצה מעורבת המבקשת לצאת לבילוי משותף תיאלץ תמיד להתקפל בפני החברים הדתיים בה, בלי קשר למספרם. די שיהיה חבר דתי אחד, כדי שהחילונים ייאלצו להתבטל בפני דרישתו לאכול במסעדה כשרה; הם הרי אינם רוצים שמישהו ייפגע או ירגיש דחוי, והם עצמם אינם מנועים מאכילת אוכל כשר.

 

ההתחשבות באחר היתה בעבר רק עניין פרטי, ואילו היום יש מגמה של שינוי בסטטיסטיקה בין מסעדות כשרות לאלה שאינן כשרות. בשנה האחרונה, לראשונה זה שנים רבות, נפתחו אפילו בתל אביב יותר מסעדות כשרות ממסעדות שאינן כשרות. הטרנד הזה מושפע משינוי בסגנון הבילוי של דתיים וחרדים, אבל גם מהעובדה שקבוצות מעורבות יבחרו לסעוד במסעדות כשרות.

 

זו איננה גזירת גורל, כשרות היא תחום נזיל. פגשתי דתיים, שבארץ אוכלים רק במסעדות כשרות, אבל בהיותם בחו"ל מוצאים פתרונות רכים יותר. ראיתי גם דתיים, שישבו במסעדות לא כשרות והקפידו לאכול רק מאכלים שביחס להם אין סיכון. בסופו של דבר, יש כאן בחירה בין היצמדות דקדקנית להלכה לבין כיבוד האחר, אלא שהדתיים שיכנעו אותנו, החילונים, שביחסים בינינו רק צד אחד (אנחנו כמובן) נדרש לכבד את הצד האחר.

 

העניין לא נגמר רק בדיני הכשרות. מתברר, שההתעקשות על מסעדות כשרות היא לא רק צורך דתי, אלא גם חלק מתהליך הדתה שהציבור הדתי מקדם. כאשר מתרעמים על הדתה, למשל בחינוך, מנופפים דתיים רבים בחילון של הרחוב הישראלי ומדגישים את תחום המסעדות. לכן לא מפתיע, שהם מכוונים את תהליך ההדתה גם לתחום הסמלי הזה.

 

לפני כמה שבועות סירב עיתונאי דתי שבא לראיין אותי לעשות זאת בבית קפה לא כשר, אף על פי שהוא היה יכול לשתות משהו בלי לעבור על דיני הכשרות. הדתיים מכנים זאת "מראית עין". גם ההחלטה השערורייתית שקיבלה השנה הנהגת בני עקיבא, להחרים עסקים הפתוחים בשבת, קשורה לתהליך הזה.

 

הקישור בין הקפדה על כשרות להדתת המרחב החילוני והסטטיסטיקות המראות את האפקטיביות של המהלך מחייבים את החילונים לשנות את תפישתם. כל חילוני הבוחר לכבד את חברו, או סתם בוחר לאכול במסעדה כשרה, או בכזאת הסגורה בשבת או מחרימה מאכלים שאינם כשרים, מוכרח להבין, שבמצב הנוכחי בחירה כזאת משמעה עוד איום על קיומן של מסעדות לא כשרות, הפתוחות בשבת ומגישות את המגוון שהחילוני מצפה לו.

 

כל מעשה כזה תורם לאיום על קיום החילוניות במדינה. יש להבין, שכל בחירה כזאת תורמת לתוצאה הסופית, ולכן העדפת מסעדות חילוניות היא בחירה הישרדותית. הנדיבות כלפי האחר הדתי מוכרחה להימדד על רקע מצב העניינים הכללי והאיומים שהחברה החילונית סובלת מהם בשנים האחרונות. הדברים מופנים גם לחברי וחברותי הצמחונים והטבעונים. הוצאת החזיר מהתפריט צריכה להפריע גם להם — כי משמעותה העמוקה היא דריסת החילוניות.

אני מתרשם, שחילונים רבים מבינים זאת ומתחילים לקשר בין מסעדות כשרות להדתה. מסעדות לא כשרות הן סמל לחילון, ולכן מטרה למתקפה דתית. ראינו את המתקפה החילונית על הכשרת סניף "ארומה" באם המושבות ורואים היום את ההתקפה על רשת "אגאדיר". אלו תגובות מוצדקות של חילונים המבינים את מצבם החדש במדינה. ההבנה, שגם בחירה באיזו מסעדה אוכלים נהפכה לפוליטית חייבת להיות נחלת חילונים רבים יותר.

 

ד"ר פרומן הוא יו"ר הפורום החילוני

נקרא 36 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים