Skip to content

1VSDAT

שני, 29 אוקטובר 2012 17:26

הדף של עדו

דרג מאמר זה
(37 מדרגים)
דף זה מוקדש לרעיונות שעדו מעוניין לפתח באופן עצמאי, ללא קשר לנושאים המועלים באתר. הקוראים מוזמנים להגיב לדברים הללו.
 

 

נקרא 4337 פעמים
למאמר הבא ולקודם: « התובנות והתגובות של אביחי

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

22 תגובות

  • קישור לתגובה שלישי, 20 אוגוסט 2013 13:58 הוסף ע״י עדו

    טוב עכשיו ראיתי גם את התגובות של שי מלפני חודשיים. זה לא הבלוג שלי אלא של עדי ולכן אינני יכול למחוק כאן תגובות, שי קרא לי שקרן - או שיראה היכן אמרתי לא אמת או שהוא עצמו מוגדר כרמאי עלוב.

  • קישור לתגובה שלישי, 18 יוני 2013 07:42 הוסף ע״י שי

    עדו - מאמר זה נועד לשקרנים ומסיתים כמוך,

    בסמינר "ערכים" שנערך באיטליה בעיצומם של ימי האינתיפאדה הקשים ניגש אלי אחד המשתפים לאחר ההרצאה כשהוא נרגש ביותר.

    - "תגיד... מה אני לעשות בשביל יהודים אחים שלי בארץ יזראל?" שאל בעברית רצוצה. אני שישראלי בן ישראלי אני התפעלתי מלבו החם ומדאגתו לנו אחיו היהודים יושבי ארץ ישראל ו... צחקתי.

    - "למה ראבינו לצחוק?" שאל אותי נעלב. - "למה?" עניתי בשאלה משלי, - "כי אם הרצל היה שומע אותך הוא היה מתהפך בקברו, זה למה". – "אני לא להבין אותך ראבינו יקר" אמר לי בן שיחי. יצאנו אל שפת האגם שלמרגלות המלון. הבטתי בפניו והתלבטתי האם לשטוח בפניו את משנתה של היהדות החרדית בסוגיית הציונות, אולי עדיף ככה? בשביל מה לבלבל אותו? מה גם שסביר להניח שהוא לא יסכים עם דברי. למה לא יסכים? כיון שהשקפה אינה ניתנת לחינוך היא נגזרת ממנו. היחס של המתבונן אל המציאות הנקלטת בעיניו מתורגמת בכוח חינוכו ואמונותיו וכדי לשנותה יש לעסוק באמונה ולא בהשקפה כשאשר תשנה הראשונה תשתנה השניה. – "תגיד ראבינו, תגיד אל תהיה מפחד להגיד לי" קרא את מחשבותי ומשקראם בטל טעם ההסתרה והשבתי לו.

    מדינת ישראל הוקמה כדי לשמש בית לאומי מוגן ובטוח לעם היהודי היושב בה ולהגן בעצם קיומה ובכוחה העצמי על יהודי התפוצות. אלא שמה שקורה במציאות הוא בדיוק ההיפך הגמור, אזרחי מדינת ישראל מתגוררים כיום במקום המסוכן ביותר ליהודים לחיות בו על פני הגלובוס ואילו יהודי הגולה שמדינת ישראל אמורה הייתה להיות להם למשענת, מושמצים בגללה ונרדפים בפעולות אנטישמיות שסיבתם הסכסוך הישראלי ערבי המתמשך בינה לבין אויביה.

    אלא שלמרות שביטחונם האישי מותנה במצבה של מדינת ישראל לא הייתי מציע ליהודי התפוצות לסמוך יותר מדאי על ידה הארוכה של מדינת היהודים לכשיזדקקו לה. למה? כי קראתי את דבריו של ראש המוסד לשעבר מר אפרים הלוי שאמר כי:" לא מן הנמנע שבעתיד נצטרך לקבל החלטות קשות. מדינת ישראל איננה יכולה לנהוג באחריות מלאה כלפי יהודי העולם כמו שהיא נוהגת על מנת להגן על אזרחיה

    במחשבה שניה, נראה לי שהרצל כלל וכלל לא מתהפך בקברו, בודאי לא בוכה, ולמרות כל הסיבות לי דווקא נראה שהרצל צוחק על אף שהכול השתבש.

    למה השתבש? שכן לדברי הרצל הסיבה המרכזית להקמתה של מדינת ישראל הייתה ונותרה, הקמת בית לאומי שיגן על יושביו ללא תלות בחסדיהם של חסידי אומות העולם: "אני חוזר על דברי הראשון: היהודים אשר ירצו ישיגו את מדינתם. הגיעה השעה כי נהיה חופשיים על אדמתינו ושאננים נמות בארץ מולדתינו. חופשתינו תביא חופש לכל העמים, בעשרנו יתעשרו ובגדולתנו יגדלו אף הם."

    החזון ושברו

    הרצל צוחק למרות שקרא את דבריו הנוקבים של יוסף "טומי" לפיד שכתב במעריב ב-5.4.91

    - "אפשר לומר כי ישראל הצליחה בכל מלבד המטרה שלמענה הוקמה מדינת ישראל. ישראל לא הצליחה עדיין להבטיח בטחון ליהודים היושבים בה, בין אם נרצה להודות בכך ובין אם לאו. יהודי חי כיום ביתר בטחון כמעט בכל מקום בעולם מאשר במדינת ישראל, הן מבחינת בטחונו האישי והן מבחינת בטחונו הקיומי לעתיד הנראה לעין.ישראל שיש בה הכל מלבד בטחון היא בסך הכל כשלון"

    למרות ביטויים חריפים אלו של מי שהיה שר בכיר בממשלת החלומות, הרצל,במקום לבכות... ניחשתם נכון, הוא צוחק.

    אחת הסיסמאות המרכזיות בראשית דרכה של התנועה הציונית הייתה "עבודה עברית" כיום סיסמה זו הינה בבחינת "לעג לרש" את מדינת ישראל מציפים מאות אלפי עובדים זרים והסיסמה "ההיא" הוחלפה מ"עבודה עברית" ל"עבודה תאילנדית, סינית, בורמזית, ניגרית, רומנית, טורקית, פיליפינית" ושאר ארצות מתקדמות. הסיסמה הזו אמנם ארוכה יותר אבל היא הרבה יותר מדויקת ולמרות שמול שכירי רעב אלו ניצבים כ-300.000 מובטלים עבריים שצועקים "לחם עבודה", הרצל לא בוכה. איזה בוכה? הרצל... מתפקע מצחוק.

    מדינת ישראל מונה כיום כ -6.000.000 יהודים בלי עין הרע כמובן, המהווים פחות ממחצית מבני העם היהודי. רוב רובו של העם היהודי שבתפוצות אינו חושב כלל לעלות למדינת היהודים שהוקמה עבורו וכרבע ממי שכבר נולדו כאן בחרו מרצון בתואר הרביני המפוקפק "נפולת של נמושות" והפכו ליורדים מרצון וזהו אתם מוכרחים להודות - ללא כל ספק - כשלון ציוני מן המדרגה הראשונה. הכישלון יתעצם עוד יותר אם נוסיף למדורה את מספר היורדים הפוטנציאליים שסורבה בקשתם להגר לארצות הברית או קנדה.

    ולמרות שכמעט כל אזרח ישראלי שיש לו קשר כלשהו למדינה אירופית קיקיונית רץ לשגרירות כדי "לזכות" באזרחותה המיוחלת למרות שלא הצילה את הוריו כשהיו זקוקים לה. הרצל.... צוחק.

    הוא צוחק למרות נתוני סקר שנערך על ידי הוועד היהודי האמריקני שהתפרסמו בחוברת "ישראל ותהליך השלום" בשנת 1995 בו ענו כארבעים אחוז מהיהודים הרפורמים בארה"ב כי "במקרה שמדינת ישראל תושמד לא ירגישו שאירעה להם אחת הטרגדיות האישיות הגדולות בחייהם". ולמרות שלדברי ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי רק כ- 10 אחוז מיהודי ארה"ב בקרו בישראל. למרות כל זאת אני עדיין חושב ששפתיו של חוזה המדינה הציונית דובבות בקבר כשחיוך גדול מרוח על פניו.

    ציונות בלי מסכות

    "אין הציונות והיהדות דבר אחד,אלא שני דברים שונים זה מזה, בודאי שני דברים הסותרים זה את זה. כשאדם אינו יכול להיות יהודי הוא נעשה ציוני... הציונות מתחילה ממקום שתש כוחו של העם. עדיין לא נאמר דבר על מהותה של הציונות. היא הרבה יותר עמוקה הרבה יותר הרת תוצאות עצומות וגורליות ממה שהיא נראית לעין, וממה שנאמר בה. דבר אחד ברור, הציונות היא לא המשך, לא רפואה למכה, היא עקירה והריסה. היא ההיפך ממה שהיה, היא הסוף, היא וקומץ אנשים בראשה גרעין של עם אחר, בבקשה לשים לב: לא חדש לא מחודש, אלא אחר. מי שאינו סבור כך או שהוא טועה או שהוא מרמה את עצמו.על כל פנים יהדות אחרת. אם רוצים אתם דוקא לרמות את עצמכם ולשמור דוקא על השם הזה, אבל לא אותה שהיתה שני אלפי שנה, לא אותה דדוקא, לגמרי, היא אינו המשך היא אחרת, מיוחדת לעצמה, היא כמעט עניין לא יהודי, כמעט בהחלט לא יהודי."

    ובכן חברים... נעים להכיר... ציונות אמיתית במיטבה ובמלא הדרה ללא כל כיסויים של שיעורי אזרחות וללא עטיפות מתחסדות. איך אומר הזז במילים של בית מרקחת - "אחרת". שמעתם אחים שלי? - "לא יהודית" – לא דתית – לא מסורתית – לא לאומית דתית – לא ולא – היא פשוט "אחרת". נקודה.

    אם זוהי הציונות האמיתית אותה הגה במוחו חוזינו אין שום ספק שהוא צוחק. למה? פשוט מאוד כי לפחות בכך ניתן לומר שהוא הצליח. אם 60 אחוז מילדי ישראל לא יודעים לומר את הפסוק "שמע ישראל" שאתו צעדו אבותינו אל מותם רק לפני שנות דור, אם לשאלה מה זו "הלכה" ענו למעלה מ-50 אחוז כי זהו גשר בתל אביב, אם בהרצאה לנערי צופים בסביון אמרו לי הנערים כי הם לא "יהודים" אלא ישראלים, אזי שהציונות הצליחה לעשות לנו מה שלא הצליחו לעשות לעם ישראל שונאינו האכזריים ביותר ולאורך כל תקופת גלותו. לכן אני מניח שהרצל צוחק. הוא צוחק כיון שהציונות לא מתה למרות גילה ולא נס לחה למרות שאוטוטו היא יוצאת לגמלאות. אם ציונות היא משהו "אחר" ואם אבדן הזהות היהודית היא ציונות הציונות כמעט הצליחה שהרי "אין הציונות והיהדות דבר אחד", הציונות היא "אחרת".

    אני מגזים נכון? ממש לא. ראשי הציונות ראו במימסד הרבני האורתודוקסי איום, לא משום שהוא מסכן את שלטונם אלא משום שהוא מהווה את החוליה המקשרת בין העם למורשתו, הם ידעו שכל זמן שהיהודי הפשוט יוותר נאמן למורשתו לא תיפתר "שאלת היהודים" כפי שהיטיב להגדיר זאת המשורר דוד שמעוני:

    אַל תִּשְׁמַע, בְּנִי, אֶל מוּסַר אָב

    כִּי מוּסַר אָב הוּא: "קַו לָקָו..."

    וּדְרֹס לְךָ שְׁבִיל, וְסוּרָה מִן

    כִּי לָמָּה תֶּחֱטָא אֶל הַדּוֹר,

    זהו סוד הקונפליקט החרדי ביחס למדינת ישראל. יש להבהיר כי עצם הרעיון של הקמת מדינה יהודית אינו מנוגד בהכרח להשקפה התורנית, אלא ששורשה של מדינה יהודית זו בה אנו חיים אינו כה תמים והוא נועד ביסודו ע"פ חיים הזז להזיז ו"לחסל" את המסורת היהודית, להחליף אותה במשהו "אחר" לסלק את "וזכרת את ה אלוקיך" ולקבע במסמרות את "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" ובכך לבנות יהודי "חדש" ו"אחר" על חורבותיה של היהדות האותנטית. לאור זאת תודו חברים... יהיה מעט קשה ליהודי חרדי להזדהות עם רעיון הציונות. שכיצד זה ישכנו יחדיו מהרסי היהדות ובוניה?.

    מצד שני לא נוכל להתכחש לעובדה כי מדינת ישראל הינה מחזיקת התורה הגדולה ביותר בעולם היהודי - מאז ומעולם!. מדינת ישראל תומכת בישיבות רבות ובמאות "כוללים" וגני ילדים, היא מקימה אלפי בתי כנסת ומקוואות במספר דומה. ואולי כך יאמרו לי ובצדק, אולי חובת הכרת הטוב יש כאן?... שהרי מדינת ישראל הינה המקום היחיד בעולם בו נפתחים שידורי הרדיו הממלכתי בתפילת "שמע ישראל" למרות כל דברי הרהב הנאמרים לאחריה . היא גם המקום היחיד בעולם בו אפשר לאכול כשר בכל מקום... טוב... כמעט וכו, כן, היא גם המקום היחיד בעולם בו אפשר להסתובב עם כיפה על הראש בלי לספוג מילות גנאי... טוב... גם כמעט.

    אתם מבינים חברים?... מצד אחד היא "אחרת" ומצד שני לא. מצד אחד יהודית מצד שני דמוקרטית. גם חילונית וגם חרדית כמין יצור כלאיים שכזה. מצד אחד מתגאים בכוחו של טנק המרכבה ומצד שני לפני שיוצאים עימו למלחמה קורא מפקדו ברשת הקשר את "תפילת הדרך". זהו סוד הקונפליקט עימו מתמודד החרדי ביום העצמאות. אלא שסתירה זו אינה חדשה וכבר עסקו בה חכמינו זיכרונם לברכה.

    בויכוח שהתנהל לפני כ-1800 שנה בין רבי שמעון בר יוחאי ליהודה בן גרים עסקו שניהם ביחס לרומאים ולמעשיהם בארץ ישראל: "פתח רבי יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות. רבי יוסי שתק. נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר: כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקין וכו מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס".

    מדבריו של רבי שמעון בר יוחאי אנו למדים כי לא רק המעשה חשוב אלא בעיקר הכוונה וכיון שהכוונה הרומאית פסולה הייתה אין אנו מחויבים להכיר להם טובה על כך. לעומתו טען רבי יהודה כי אין לנו עסק בנסתרות אלא בתוצאות בלבד.

    הגמ לא מגלה את עינינו השקפתו של מי מבין ענקים אלו צדקה אלא שיודעים אנו כי "מעטים עשו כרבי שמעון ועלתה בידם".

    הכרעתו של ויכוח זה שלא הוכרע עד היום למרות גילו ייתכן רק בדרך אחת ולא חברים... ממש לא בדרך הדיבור אלא בדרך המעשה. דרך זו היא שמוכיחה את עצמה בעקביות פעם אחר פעם בעשרות השנים מאז קום המדינה. במקום להתפלמס ולהתנצח בויכוחים שאין להם לא סוף ולא טעם, ויכוחים שבדרך כלל לא מביאים לשינוי בעמדתו של הצד השני, במקום זאת יש להמשיך ביתר שאת וביתר עוז את הפצת היהדות בקרב הציבור הרחב פעולה שבכוחה להשיב בנים אל עצמאותם האמיתית שאבדה להם. דרך זו מוכיחה את עצמה היטב ועד היום ממש.

    אם הרצל היה רואה את מאות אלפי האזרחים הישראלים – הציונים החדשים ה"אחרים" שמוותרים על יום העצמאות המסורתי ובמקום למלאות את כריסם בנקניקיות אמריקאיות מתובלות ובבשרים ממונגלים בנוסח מכסיקני ובשאר חלבונים, מעדיפים למלאות את נפשם בתורה בכנסים וימי עיון של ארגון "ערכים" ויתר תנועות התשובה, אם הרצל היה רואה את מספרם המתעצם מול עיני המשתאות מידי שנה בשנה היה מבין ש"ותשחק" הוא רק "ליום אחרון" דהיינו בסופה של דרך. ו"אז ימלא שחוק פינו" פינו דייקא ולא פיו ואז הרצל לא היה צוחק כלל וכלל.

    לאחר קום המדינה התבטא דוד בן גוריון "עוד שלושים שנה יהיו חרדים רק במוזיאון" מעניין מה הוא היה אומר היום. בטח הולך הוא אצל הרצל ושניהם... צוחקים או בוכים? תחליטו אתם.

  • קישור לתגובה שני, 17 יוני 2013 08:10 הוסף ע״י שי

    עדו,

    בחימה שפוכה אמלוך עליכם, והיה אם תלכו עמי קרי(בקשיות עורף) אלך עמכם בחמת קרי. אלו מקצת מהלשונות שהתורה מזהירה מצב שבו עם ישראל מורד במלכות אלוקים , ואלוקים ימלוך עליו בחימה שפוכה.

    השואה עם כל עוצם נוראותה אינה מקרה חריג היא המשך בשרשת של סבל ועינוי שעמנו סובל מימי חורבן בתי המקדש שמתו מליוני יהודים והוגלו לעבדות, דרך ימי האינקויזציה , פוגרומים, פרעות תח תט, באופן פלאי כל כשבעים שמונים שנה בא והתרגש אסון על עמנו שגרם לאבדות רבות.

    אנחנו עם מיוחד שלא זוכה למנוחה בחיי אומתו , ובשעה שיש חשש להדרדות קרטית במצב האומה מבחינה רוחנית הקב``ה פועל לזעזע ולשנות את המצב , כשבאופן עקרוני זה נעשה למטרה שלא יאבד עם ישראל הרוחני מהעולם.

    כך למשל את השואה מי שיודע- מספר לומדי התורה בזמן השואה היה מועט ביותר והגיע מצב שלהיות בחור ישיבה בזמנו היה הדבר המבוזה ביותר בעיירה(גם בקרב יהודים שומרי תורה ומצוות), והנה לאחר השואה פתאום התרחב מעגל לומדי התורה מאות ישיבות נפתחו עם ישראל חזר לארצו והחלה תנועת התעוררות בקרב העם, כל זה הוא תוצאה של הזעזוע שנעשה בשואה , הגילוים של מסירות הנפש וקידוש שם שמים הכאב והצער מעוררים רחמי שמים לאחריהם ויוצרים השפעת טוב וצמיחה מחודשת, אבל גם זה לא לנצח והקב``ה יושב ומצפה שהעם יחזיק מעמד בכך ולא יכנס שוב לשיגרה ותחל שוב נסיגה בעבודת השם והאמונה.

    בזמנים אלו של הסתר פנים וקיטרוג המשחית אינו מבחין בין טוב לרע וכולם נתבעים במידה שווה , התביעה היא מהכלל וכל מי שייך לכלל ישראל נלכד ונתבע.

    אין אפשר לדעת מדוע כל אדם באופן אישי מת אך כמובן שהיתה השגחה על כל פרט וכפי שאלו שניצלו מעידים באלו ניסים והשגחה פרטית זכו להנצל דברים שאינם הגיונים בגדר נס מוחשי.

    הדברים הללו רשומים בתורה בצורה המפורשת ביותר. הן בפרשת בחוקותי והן בפרשת כי תבוא כפי שאתמול כתבתי.
    גם גירוש ספרד דומה בנסיבותיו לשואה.

  • קישור לתגובה שני, 14 ינואר 2013 21:23 הוסף ע״י עדו

    לפעמים אני שולח מאמרים גם לאתר חופש.

  • קישור לתגובה שני, 14 ינואר 2013 20:06 הוסף ע״י עלמה

    עדו, יש אתר נוסף שאתה כותב בו ? ערוץ ב-YouTube ?

  • קישור לתגובה שני, 07 ינואר 2013 20:19 הוסף ע״י עדו

    אבא שלי היה ילד חרדי בישוב הישן של ירושלים לפני קום המדינה והוא מספר כיצד בכל יום בארבע אחר הצהריים היו הנשים החרדיות יוצאות החוצה כל אחת לפתח הבית שלה, פותחות כפתור בחולצה ומניקות את התינוקות. אפשר היה כמובן לעשות את זה בפנים אבל בחוץ היה יותר נעים ואף אחד מתושבי השכונה האדוקים לא חשב שיש כאן משהו לא תקין.
    הוא גם נשבע שלא פחות ממאתיים איש נכחו בחתונה של אחותו לפני שבעים שנה. מאתיים איש נדחסו לדירת שני חדרים קטנה בשכונת בית ישראל. הפרדה בין נשים לגברים? מי חשב על זה בכלל, זה נס שאף אחד לא מת שם מהדוחק. יש מי שבדק ומצא תמונות ישנות של רבנים גדולים ומפורסמים יושבים באירועים פומביים כמו חתונות ושמחות אחרות ליד נשותיהם בשיא הטבעיות. הפרדה בתחבורה הציבורית? מדרכות נפרדות לנשים וגברים? שאף אחד לא יספר לכם סיפורים, אלו המצאות של השנים האחרונות ולא נהגו כך בעבר.

    הרבה זמן חשבתי שההקצנה בהלכות הצניעות של החרדים היא פשוט תגובת נגד למתירנות של החילונים. אני כחילוני זוכר חברה יותר צנועה ושמרנית בילדותי. לא היה אז אינטרנט , פחות מודעות עם נשים חצי ערומות בראש חוצות, לבוש שמכסה קצת יותר. לפחות בירושלים עיר הולדתי זה היה כך.

    אם לומר את האמת, גם לי מפריעה הבוטות של השנים האחרונות. בייחוד מפריעה לי הצביעות. מצד אחד כתבה מזועזעת בעיתון על חיים רמון שהעז לנשק חיילת, מצד שני באותו עיתון בעמודים האחרונים מודעות של 'מארחות' שמציעות לארח אותי בביתי (איך אני יכול להיות אורח בבית שהוא שלי? מוזר) ומודעות להסרת שיער שפשוט חייבות להראות עירום נשי – למען האמינות כמובן.
    אני מבין לרוחם של חרדים ששלטי חוצות לא צנועים מרגיזים אותם, אני מבין כיצד אברך שיושב באוטובוס מרגיש בוודאי שלא בנוח כשמתיישבת מולו אישה עם מחשוף נדיב במיוחד. כבר זכיתי ללא מעט כינויי גנאי כשהבעתי את העמדה הזאת בפני פמיניסטיות לוחמניות. יחד עם זאת, אני לא יכול להבין את ההפרדה בין גברים לנשים בתחבורה ציבורית, הרי מדובר באוטובוסים של חרדים, מה בדיוק הסיכוי שנראה אברך ובתולה מתמזמזים להם לעיני כל במהלך הנסיעה?
    מה בדיוק חשבו אלו שהכריזו על מדרכות נפרדות במאה שערים? שבכך הם יפסיקו עם הנוהג של נשים דתיות שהולכות מכוסות מכף רגל ועד ראש לצבוט לגברים חולפים בישבן או להתחכך בהם בכוונה?

    אני יכול להבין כיצד חרדים מתקוממים כשיש מודעות שמראות נשים בלבוש לא צנוע (גם חלק מאותן פמיניסטיות שהזכרתי קודם טוענות שזה מהווה ביזוי נשים).
    אני לא יכול להבין למה בבחירות הקודמות היה צורך להשחיר מודעות עם פניה של מנהיגת קדימה , ציפי לבני (זוכרים?) , אלא אם כן המסר הוא 'אל תראי את פנייך במרחב הציבורי, זה מותר רק לגברים'.

    היה בעל חנות צילום בשכונת הבוכרים שנדרש על ידי משמרות הצניעות להוריד תמונות של נשים מחלון הראווה שלו, לא נשים חשופות חס וחלילה אבל נשים, בסופו של דבר הוא לא רצה צרות והוריד את התמונות.
    אחר כך דרשו ממנו להוריד תמונות של ילדות מהחלון, הוא הוריד גם את התמונות האלו.
    אז באו ודרשו ממנו להוריד גם תמונות של ילדים, הרי מישהו חס וחלילה עלול לחשוב שאלו ילדות.

    אני מניח שהמסר ברור אבל בכל זאת אני חייב לציין מקרה מקומם במיוחד: בפיגוע מזוויע מאין כמוהו בישוב איתמר נטבחה משפחה שלמה – אבא , אימא ושני ילדים קטנים – על ידי מרצחים מהכפר הסמוך. בכתבה על המשפחה בעיתון דתי הציגו תצלום של הנרצחים אבל את פניה של אם המשפחה, מרים פוגל, טשטשו למען הצניעות.
    רק להדגיש, מדובר באישה דתייה שהצטלמה עטוית שביס אבל גם זה היה 'לא צנוע' בשביל אותו עיתון.

    צניעות היא דבר יפה, היא באה מלשון 'להצניע'. לא להתרברב, לא להתבלט, לא לנקר עיניים.
    אם אתה עשיר אתה לא חייב ללכת בחליפת ארמאני ונעלי גוצ'י . אם אתה חכם אתה לא חייב להוכיח לכולם כמה אתה יודע אם זה לא מתבקש באותו רגע. אם אתה שרירי או שאת יפה לא חובה ללכת בבגדים צמודים שיבליטו את הנתונים , בדרך כלל זה ברור גם בבגדים לא חושפניים.

    מנסיוני רוב הנשים בארץ נוהגות בצניעות ומתלבשות בהתאם למקום ולזמן. אני לא מכיר נשים שמסתובבות עירומות בראש חוצות (ומי שמכיר שיודיע לי ואני רץ מיד לבדוק את ההפקרות הזאת באופן אישי) ועל חוף הים מי שתלך עם מיני ומחשוף תהיה מן הסתם הכי מכוסה.
    אם מדברים על חוסר צניעות במובן הראשוני שלו אז אישה שהולכת עם ג'ינס וחולצה קצרה היא צנועה בהרבה מאישה שהולכת עם שמלת משי שמכסה פי שניים ועולה פי עשר, הראשונה סתם זרקה על עצמה משהו ויצאה מהבית, השנייה החליטה להתפאר בעושר שלה ולנקר עיניים לכל הרחוב.
    הלבוש החילוני חשוף מדי בשביל החרדים? אפשר להבין. אי אפשר להבין שמראה פניה של אישה הוא – כשלעצמו – לא צנוע. ושלא יספרו לי סיפורים, החרדים הם עדיין לא סעודים (אם כי גם בזה כבר יש ניצנים ראשונים וקיימות נשים חרדיות שהולכות לבושות בסגנון הטאליבן) וגבר חרדי רואה פנים של נשים כל הזמן בסביבתו. כבר ציינתי שיש לי שורשים חרדיים ואני יכול להעיד שלעיתים בדירה צפופה נדחסות להן חמש או שש נערות בשלבים שונים של גיל ההתבגרות, איכשהו החרדים לא מאבדים שליטה על עצמם. למה בדיוק מפריע להם לראות מודעה עם פניה של אישה בראש חוצות?
    אין כאן שום קשר לצניעות. יש כאן מסר ברור בשביל אותה אישה: את, בעצם קיומך, הנך חטא מהלך על שניים, את בזויה, את לא ראויה להיות חלק מהמרחב הציבורי.

    אולי זה קשור לכך שהנשים החרדיות של היום יוצאות לעבוד והחברה החילונית לא דוחה אותן מעליה מה שמעלה חשש כפול, גם התחככות בחילונים (והבנה שהם לא נוראים כל כך) וגם שינוי בסטטוס של האישה שהופכת להיות המפרנסת ולא רק עקרת הבית. אני לא אנתרופולוג ולא מתפקידי להציע פתרונות.
    אני רק קובע חד משמעית שבמתקפת הקנאות האחרונה שעוברת על הציבור הדתי הצניעות מהווה את מה שהיוותה האנטישמיות בשביל הנוצרים: כאילו מדובר בלהט דתי ודבקות במצוות אבל בפועל יש מטרות אחרות לגמרי מאחרי כל ההיסטריה הזאת והיא נועדה לשרת מטרות של אליטה שמתחילה לאבד מכוחה ולא אוהבת את זה.

  • קישור לתגובה שני, 31 דצמבר 2012 21:23 הוסף ע״י עלמה

    עדו, אחרי שביקשתי הסבר חשבתי שוב על הדברים שלך ואז כבר הבנתי את העניין. לכן כבר לא רציתי להטריח אותך.
    בכל מקרה ההסבר שכתבת מחדד יותר את הדברים.

  • קישור לתגובה שני, 31 דצמבר 2012 19:15 הוסף ע״י עדו

    אני יודע שביקשת שלא אסביר אבל לא יעזור לך, אני בטוח שהדתיים הלאומיים לא רואים את עצמם ככת וכפורשים מהיהדות. לעומת זאת היהדות החרדית בהחלט כן רואה אותם ככאלה בדיוק כפי שהיא תופסת את הרפורמים, הקונסרבטיבים ושאר הזרמים שאינם אורתודוקסיים. אין כאן שאלה איזה זרם 'נכון' יותר. העובדות הם שהאורתודוקסים ממשיכים את מסורת האבות שלנו (גם על זה יש וויכוח, טוענים שהיהדות של פולין לפני שלוש מאות שנה הייתה שונה מאד מהחרדיות של היום) ואילו הרפורמים, הדתיים לאומיים, הקראים וכל השאר לא. בהחלט אפשר לטעון שהיהדות התנוונה וזרם כזה או אחר מחזיר את היהדות לדרך הנכונה, זאת עדיין סטיה מהדרך של הדורות הקודמים.

  • קישור לתגובה שני, 31 דצמבר 2012 14:31 הוסף ע״י עלמה

    במחשבה שניה עזוב. אל תסביר.

  • קישור לתגובה שני, 31 דצמבר 2012 14:21 הוסף ע״י עלמה

    אז אתה טוען שהציונות הדתית בראשיתה היתה כת שהתפלגה מן היהדות וכעת היא דת חדשה ?
    תסביר.

  • קישור לתגובה שני, 31 דצמבר 2012 11:10 הוסף ע״י עדו

    נכון. גם הרמב"ן טען בזמנו שיש לעלות "בימינו" לארץ ישראל.
    בפועל מצוות יישוב הארץ לא נכללת בין תרי"ג מצוות ויהודים שהיו מוכנים למסור את נפשם על קלה כחמורה לא ראו שום צורך לעלות לארץ.
    מה שקובע הוא התנהגות העם בפועל. כבר מאות שנים שאין קשר בין ההלכה לתנ"ך לטוב ולרע וחוץ מהרב קוק הייתה התנגדות גורפת של כל העולם הדתי לציונות. אלו העובדות הבלתי מעורערות. להמציא עכשיו "ציונות דתית" זה כמו לייסד את הנצרות. כת שהתחילה ביהדות אבל בפועל היא בעצם דת נפרדת לגמרי.

  • קישור לתגובה שני, 31 דצמבר 2012 09:11 הוסף ע״י מתן

    עדו,
    הרמב"ן מונה את מצוות ישוב הארץ בין המצוות. זה פשוט עד כדי ויקיפדיה
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

    לגבי האם צריך שתהיה מדינה -
    המצב הרצוי בתנ"ך הוא מדינה תיאוקרטית. התנ"ך הוא ספר לאומ(נ)י מאוד.
    חז"ל, כנראה בעקבות התוצאות המרות של המרד הגדול (זה שגרם לחורבן בית שני) ומרד בר כוכבא (שגרם לחורבן גדול נוסף של הקהילה היהודית בארץ ישראל) הפכו את היהדות ב180 מעלות מדת שעניינה לאום החי בגאון באדמתו הקדושה, עובד את אדמתו, וחיי הדת שלו סובבים סביב הפולחן המקדשי, לדת פאסיבית שהאידיאל שלה הוא תפילות ולימוד תורה וכיו"ב, ולמדינה יהודית אין מקום.
    אז באמת בדת האורתודוקסית (=הרבנית) אין צורך ב-, ואין מקום ל-, מדינה. הציונות הדתית חוזרת למעשה לתפיסה התנ"כית בנושא זה.

  • קישור לתגובה שישי, 28 דצמבר 2012 05:40 הוסף ע״י עדו

    לכל מעשה טוב קוראים ביהדות 'מצווה', זה כל הסיפור.

  • קישור לתגובה חמישי, 27 דצמבר 2012 21:32 הוסף ע״י עלמה

    עדו, אין לי מושג. אני לא מתמצאת בתרי"ג מצוות.
    ראיתי שיש הסבר בכמה אתרים אבל אני לא בטוחה שניתן להסתמך עליהם.
    בהזדמנות, אולי אנסה לברר עם אדם דתי מה המקור למצווה הזאת.
    בהנחה שמצווה לא קיימת, למה הם טוענים שכן ? מה הבסיס או המניע לטענה שלהם ?

  • קישור לתגובה חמישי, 27 דצמבר 2012 20:49 הוסף ע״י עדו

    נכון מאד עלמה. אין שום מצווה כזו ואני רוצה שתראי לי איזו מן התרי"ג היא מצוות יישוב הארץ.

  • קישור לתגובה חמישי, 27 דצמבר 2012 19:03 הוסף ע״י עלמה

    עדו,
    דתיים/חרדים שחיים כאן מדברים על 'מצוות ישוב הארץ'. כלומר התיישבות יהודים בארץ הקודש. אתה רוצה להגיד שאין מצווה כזאת?

  • קישור לתגובה חמישי, 27 דצמבר 2012 15:47 הוסף ע״י עדו

    אין דבר כזה 'ציונות דתית' פשוט לא ייתכן.

    ב1982 שהתה פלוגת טנקים בהרי השוף המושלגים שבלבנון. בגלל הקור הכבד התקבלה הוראה שיש להניע את הטנקים כל כמה שעות כדי למנוע קפיאה של המנוע. חיילי ההסדר שבפלוגה התקשרו לרב כדי לשאול אותו אם גם בשבת עליהם להניע את הטנקים והתשובה שלו הייתה 'עד 0 מעלות לא להניע, מתחת ל0 מעלות כן'.
    אני מניח שיש כאלו שיתרעמו על כך שהרב מתערב בעבודת הצבא, יש שישאלו מה הרב מבין בטנקים ומנין לו שדווקא 0 מעלות היא הטמפרטורה הנכונה , יש הרבה צדדים מוזרים לסיפור הזה אבל אותי מעניינת שאלה אחרת: למה החיילים התקשרו לרב מלכתחילה? למה לא הייתה להם הלכה כתובה מראש שעוסקת במצב כזה?
    טנקים קיימים ממלחמת העולם הראשונה, כיצד זה שאף רב לא נתן את דעתו על סוגיית הנעת הטנקים בשבת?
    התשובה היא פשוטה, אף רב לא העלה על דעתו מצב שבו חייל יהודי במדינה של יהודים משרת בצבאה של המדינה הזאת. גיוס לצבא, מבחינתו של רב יהודי בגולה, הוא סוג של גזירת גורל שיש להימנע ממנה ככל האפשר, לא חלק מהמצוות שממלאות את עולמו ההלכתי של יהודי.
    כך שבעוד שיש הלכות מפורטות לגבי הקרבת קורבנות במקדש (כי הרי אם המשיח יבוא מחר אז המקדש ייבנה ויצטרכו לדעת איך להקריב קורבנות) אין שום התייחסות למצב שבו יהודי איננו אורח בארצו של הגוי אלא בעל הבית במדינתו שלו, להוציא כמה פסוקים אצל הרמב"ם אין דיון הלכתי בשאלה איך צריכה לעבוד חברת החשמל בשבת (גם חשמל קיים כבר יותר ממאה שנים) , איך צריכה להתנהל העבודה בנמלים ובבתי החולים בשבת וכן הלאה.
    זה לא שמדינת הלכה היא דבר גרוע, היא פרדוקס , דבר והיפוכו.
    מדוע? מפני שההלכה אוסרת על הקמת מדינה.
    לא מאמינים לחילוני בור שכמוני? תשאלו את הרב'ה מסאטמר שאין כמותו אדוק במצוות ומבין בהלכה. קוראים דתיים שמתרעמים עכשיו על דברי מוזמנים לעשות בדק בית ולגלות שהררי הפסיקות והההלכות שהם מכירים מתייחסות כולם למצב שבו היהודי הוא אורח בארצו של הגוי. (כן, אני יודע שיש כמה פסוקים אצל הרמב"ם שמתייחסים לימות המשיח, אני רוצה משהו עם קצת יותר בשר בבקשה, הלכות שיאפשרו ליהודי לחיות במדינה הזאת , לשרת בצבאה ולהיות אזרח מועיל ושנכתבו לפני קום המדינה).
    אני באמת לא יודע מה היו פניה של היהדות לפני אלפיים שנה ואיך התחיל התהליך של הפיכת הגלותיות לחלק בלתי נפרד מהיהדות , אני רק יודע שכיום זו עובדה קיימת.
    אני גם לא מתייחס יותר מדי להצהרות ופסוקים של רב כזה או אחר, אני יודע שהרמב"ן קרא לעלות לישראל ושהחתם סופר גם הוא רצה שיהודים יבואו ארצה ושהרב סולובייצ'יק אמר דברים חיוביים על היהדות. למעשה זה לא מעניין אותי. בפועל הרוב המוחלט של היהודים קיים את שלושת השבועות (בעצם שש) שאומרות שאין לעלות בחומה, אין למרוד בגויים ואין לדחוק את הקץ. במשך אלפיים שנה לארץ ישראל היו באים בעיקר כדי למות ולהיקבר באדמתה הקדושה. יהודים שחיו פה חיו בעיקר מכספי החלוקה שהגיעו מחו"ל, מה שאומר שהם מראש הסתמכו על קיומם של יהודים רבים בגולה כדי שיפרנסו אותם.
    יהודים הגיעו לפולין, לעיראק, למרוקו, לרוסיה ואפילו לסין. אתם יכולים לספר לעצמכם שאי אפשר היה לעלות לישראל כי היה קשה מדי, זה פשוט לא מתיישב עם העובדות. קשה היה גם בפולין, בעיראק ובאמריקה .(ורק אנשי העליות הראשונות התקבלו כאן בפרחים, אכלו סטייקים ושתו שמפניה מרגע שירדו מהאוניה)
    במשך אלפיים שנה , כל עוד שלטה הדת היהודית בעם ישראל, לא הייתה ציונות.
    גם התימנים שעלו הנה בתרמ"ב וגם חסידי הגר"א שבאו הנה בהמוניהם, כולם רצו רק להיות פה כשיגיע המשיח, לא לבנות מדינה – בשום פנים ואופן לא (עמדה שעזרה להם מאד בזמן הטורקים כשיצאו בחריפות כנגד ניצניה הראשונים של הציונות).
    מסיבה זו מצחיק אותי לשמוע מחובשי כיפה שאם אני לא מאמין בדת היהודית 'אין לי מה לעשות פה' ואני צריך לעזוב את הארץ.
    ההפך הוא הנכון! אם הייתי יהודי מאמין הייתי צריך לעזוב את המדינה ולנסוע לי לפולין (או רוסיה במקרה שלי) ולהסתגר לי בשטעטל כמנהג אבותי כשאני רועד מהגויים עם הגרזנים ולומד גמרא. כך נהגו יהודים בכל הדורות. (במקרה יש לי סבא אחד שהוא חרדי מהישוב הישן ואחר שהוא אפיקורס להכעיס וציוני נלהב, שניהם מנוחתם עדן) .
    לא רק שאינני צריך את הדת היהודית כדי להצדיק את הציונות שלי אלא שהציונות שלי מהווה סטירת לחי בפרצופה של הדת. המדינה הזאת לא הייתה קמה אלמלא אותם חילונים שבעטו במסורת אבותיהם ועלו לארץ. למה דווקא לארץ? ובכן ראינו שאוגנדה כבר עלתה על הפרק אבל הסיבה לכך שהם רצו להקים מדינה דווקא כאן איננה דתית אלא היסטורית.
    שיהיה ברור, אם היה אפשר לשפר את מצב התחבורה בירושלים מהקצה אל הקצה על ידי הרס הכותל המערבי כדי לבנות עליו מחלף – לא הייתי מסכים.
    מדוע? מאותה סיבה שאנגלי לא יסכים להרוס את ארמון בקינגהם, מאותה סיבה שצרפתי לא יסכים להרוס את מגדל אייפל (מבנה שאמור היה להיות מפורק אחרי שנה ונשאר מסיבות מעניינות שלא נפרט כאן). האם צרפתי מתפלל כל יום לכיוון מגדל אייפל? האם אנגלי מאמין בקדושתה של לונדון? מדוע לא ברחו האנגלים בהמוניהם מארצם במלחמת העולם השנייה כשנראה היה שהכף נוטה לרעתם?
    לא צריך להיות דתי כדי לדבוק בארץ מסוימת ובעם מסוים חרף כל הקשיים והסכנות, גם לא כשמדובר בדת היהודית.
    תאמרו , 'הציונות הדתית היא דבר חדש, שילוב של ציונות עם הדת הישנה של פעם'.
    בלתי אפשרי, 'הדת הישנה של פעם' היא אנטי ציונית. להוציא את הגלותיות מהדת היהודית זה כמו להוציא את תפילת שחרית , לבטל את צום יום כיפור ולקבוע חובת שפגט בסוף תפילת שמונה עשרה. זה אולי אפשרי אבל מי שעושה זאת מייסד למעשה דת חדשה שאיננה יהדות. גם הנוצרים טענו שהם 'יהודים שברוח' ושהדת שלהם היא היא היהדות 'האמיתית'. צודקים או טועים הם ייסדו דת חדשה, כך גם השבתאים, כך גם חסידי חב"ד וכך גם הציונות הדתית.
    אגב, אנחנו כבר רואים את התפרים נפרמים מול עינינו כשנוצר המושג המשונה הזה 'חרד"ל' מין יהודי לאומי שהוא גם חרדי למרות שבפועל חרדי אמור להיות אנטי ציוני. זאת משום שהיהודי הלאומי לא באמת קיבל את סמכותה של המדינה הדמוקרטית אלא היא מבחינתו אמצעי עזר כדי להגיע למטרה האמתית שלו – מדינת הלכה שיש בה בית מקדש והיא מתנהלת לפי חוקי התורה. זה שאותם חוקים בדיוק רואים בהקמת מדינה שיקוץ וכפירה זה פרדוקס שהדתי הלאומי מעדיף להתעלם ממנו. אני מניח שמי שמאמין שהוא יכול להביא את המשיח יעביר גם את הדאגות לגבי קיומה של מדינה לפי חוקי ההלכה אל כתפיו של אותו משיח. ממילא כשהוא יבוא הכל יסתדר באורח נס מעצמו.
    כל מי שאיננו מסכים עם דברי שישאל את עצמו שאלה אחת פשוטה, איפה הייתה הציונות הדתית במשך אלפיים שנה? למה לא הוקמה לנו מדינה לפני אלף שנים? חמש מאות? הרי זה היה יכול למנוע את השואה. יכולנו כבר לחיות פה כמה עשרות מליוני יהודים במדינה גדולה וחזקה ובשלום עם כל שכנינו (או לפחות כשהמלחמות כבר מאחורינו) , למה זה לא קרה אם ההלכה מחייבת להקים מדינה , לשרת בצבא ורק מי שמתפלל הוא ציוני אמיתי?

  • קישור לתגובה רביעי, 19 דצמבר 2012 20:30 הוסף ע״י עדו

    לי זה די ברור. אם אמות המוסר שלנו הומצאו על ידי בני אדם אז ממילא אין לי שום זכות להחליט מי מאחי בני האדם נחות ממני וגם שום סיבה להמליך עלי מישהו 'עליון' - גם הוא רק בן אדם גם אם הוא מאד יפה/חזק/חכם.
    זה לא שאין דברים שרירותיים בחוקים ה'נאורים' שלנו (מי קבע שאסור לעשן סמים ומותר לשתות אלכוהול? למה גיל הבגרות נקבע ל18 ולא 16 או 19 ?) אבל יש לשמור אותם למינימום האפשרי.
    התייחסתי לזה בעקיפין גם פה :
    http://www.hofesh.org.il/articles/kfia/lunatic.html

  • קישור לתגובה רביעי, 19 דצמבר 2012 17:28 הוסף ע״י תינוק שבוי

    עידו היקר שלום,

    קראתי בענין את המאמר האחרון (כרונוגלוגית) בעמוד זה ונהנתי מאד.

    הנה נושא שמטריד אותי :
    לצד החשדנות הרבה שאתה מפגין כלפי הדת - אתה מייחס לאמות המוסר המקובלות עלינו היום מן תוקף אבסולוטי שלאורו אתה בוחן את השלכות האמונה הדתית על פעולות האדם הדתי (זה כמובן ביטוי רחב - אבל נניח - "עלינו" זה אוכלוסיה חילונית מערבית ממוצעת ו"אמות המוסר המקובלות " זה ערכי ליברליזם, דמוקרטיה, שוויון בין כל בני האדם כולל בין גברים ונשים וחופש הפרט).

    ובהנתן שאלו אמות המוסר המתאימות, קרי, הנכונות - המאמר שלך ברור ועקבי. יש לנו דת - שהיא פורמט שמבסס איך צריך להתנהג בהנתן סדר על-טבעי כלשהו ואתה בוחן את זה ביחס לפורמט הנכון של איך צריך להתנהג. המסקנה שאתה מגיע אליה - לוגית ונכונה - בו זמנית הדת מביאה אנשים להדגשת אמות מוסר 'טובות' שהרבה חילונים אינם מקפידים עליהם מספיק,וכןלהדגשת אמות מוסר נוראיות. הסקת אם כך - אנשים שאינם מאמינים אינם צריכים להתפעל/להעריך את האמונה הדתית - שכן ערכיה הוכתבו על ידי בני אדם (או ההורים של קישון באלגוריה שהבאת) והם עלולים לגרום להתנהגות 'טובה' (אכילת תרד) והתנהגות 'קטסטרופלית' (השלכת מגהצים).

    אבל.
    אני חושב שאנחנו כחילונים חוטאים בכך לדיון האמיתי שצריך לקיים. כי הכנות מחייבת אותנו להודות בכך שאמות המוסר שלנו הם המצאה אנושית אחת גדולה ותולדה כמעט מקרית של השתלשלות ההסטוריה.
    קח לדוגמה את ערך השוויון בין אנשים שהזכרת. האם זהו ערך אבסלוטי? האם הטבע קבע אותו? לא. הטבע ללא ספק - קבע את היפוכו המוחלט. בני האדם אינם שווים. ספק אם בכל עולם החי יש יצורים בעלי שונות גדולה כל כך מכל בחינה, בין פרטים מאותו מין.
    ערך השוויון הוא ערך חדש בהסטוריה האנושית שגילו כמאה וחמישים שנה וקל מאד לדמיין היסטוריה חלופית בה למשל האידאולוגיה של ההומינזם הדארוויניסטי (או בשמו הידוע - נאציזם) הייתה משתלטת. בהסטוריה החלופית הזאת - אתה היית מציג את אי השוויון בין בני האדם כאמת אבסלוטית והיית יכול להביא תימוכין הרבה יותר משמעותייים מעולם הטבע והאבולוציה לתמוך בכך. היית קרוב לוודאי מתייחס בבוז ובסלידה ממי שהיו מבקשים לקדם רעיונות מזיקים כמו שוויון בין אנשים. עובדה, אנשים כמוני וכמוך בדיוק בגרמניה לפני 70+ שנה האמינו בכך בכל מאודם.

    ניתן באופן זה להראות על כל אמות המוסר המערביות שלנו היום - שהם פרי תולדה היסטורית של התרבות האנושית ותלאותיה אך בשום אופן זו אינה תוצאה הכרחית. למשל - הליברליזם הוא בוודאי תוצאה מקרית של ניצחון המערב על המזרח במלחמה הקרה. האם אתה חושב שאתה ערכי וחכם יותר מכל אותם הוגי דעות קומוניסטים ששיננו ערכים אלו בברה"מ עשרות שנים בכנות מוחלטת?

    במובן זה - אמות המוסר הדתיות המבוססות, ואני מסכים כמובן, על מוחם הקודח של אבותנו, הם פורמט מתחרה, יריב, לאמות המוסר שלך המובססות על מוחם הקודח של אבותנו האחרים.
    חילונים ממעטים להתייחס לנקודה זאת. אפשר להבין אותנו. נולדנו, חונכנו וכל העולם התרבותי שסביבנו חי סביב אמות מוסר אלו - אבל האם שאלנו את עצמנו מספיק מה באמת התוקף של אמות המוסר הללו?
    ראיתי בחוג להסטוריה של האוניברסיטה העברית כשניסו להגדיר מהי "דת" באופן נייטרילי - מבלי להסתבך בהגדרות בעלות אופי שיפוטי:
    "מערכת לקביעת צורת התנהגות של בני אדם בהתבסס על סדר על טבעי כלשהו". אם תחשוב על זה:
    או שאתה חושב שאמות המוסר שלנו הם אמיתיות ונכונות אבסלוטית באופן חיצוני לבני אדם - ואז אתה למעשה מאמין בדת לפי הגדרה זאת. או שאתה חושב שאמות המוסר שלנו הומצאו על ידי בני האדם - ואז אתה צריך להתמודד עם השאלה - למה הם יותר טובות מאמות מוסר הפוכות.
    לזה אין לי תשובות טובות. אך זו השאלה המהותית יותר לדעתי. על כל פנים - מובן שאם אתה מתעלם ממנה ומחליט אקסיומטית מהם הערכים הטובים יותר - אין ספק שהצגת היטב כיצד ערכים דתיים מתרסקים בהתמודדות מול "אמת נצחית זו".

  • קישור לתגובה שני, 17 דצמבר 2012 20:49 הוסף ע״י עדו

    אפרים קישון ז"ל כתב פעם רשומה הומוריסטית על ילדותו וכיצד הוריו הכריחו אותו לאכול תרד. 'אם לא תאכל את התרד', הם איימו עליו, 'יבוא האלטע זאכן, יחטוף אותך למאורה ויקשור אותך שם בשלשלאות ברזל'.
    ברשומה, קישון הקטן אכן אכל את התרד עד הסוף אבל יום אחד כשעבר האלטע זאכן ברחוב הוא השליך מגהץ על ראשו של המסכן ואף אחד לא הבין מה אירע לילד הקטן והחמוד שככה התפרץ פתאום. כלומר, ההורים במערכון שיקרו לילד והשיגו בכך דבר טוב – הילד אכל תרד, הם לא צפו שאותו שקר עצמו יוביל לתוצאה קצת פחות טובה - מגהץ על ראשו של האלטע זאכן הזקן. מבחינתו של הילד לעומת זאת שני הדברים הגיוניים באותה מידה, אם אכן האלטע זאכן חוטף ילדים שלא אוכלים תרד אז הגיוני לאכול תרד אבל הגיוני באותה מידה להשליך מגהץ על האיש המפחיד.
    מעבר חד לשנת 2003. בבית החולים שניידר מאושפז הבן שלי - בן שנתיים באותו זמן - למשך עשרה ימים שנדמו כמו נצח. לא לדאוג, הוא התגבר על המחלה וחזר להיות ילד שובב ופעלתן כמו תמיד אבל אני רוצה לספר על האנשים הטובים שעזרו לנו בתקופה הקשה הזאת.
    כן, כמובן שהרופאים והאחיות נמצאים בראש הרשימה ואינני רוצה לשכוח אותם לרגע אבל תפקידם הוא להיות שם, ככלות הכל זהו 'בית חולים' והם מקבלים משכורת (קטנה מדי) כדי להציל מאושפזים ולהקל על סבלם. לעומת זאת המתנדבים שהגיעו לשם וחילקו לנו מאכלים , ממתקים או צעצועים , אותם מתנדבים עשו זאת ללא תמורה ועד כמה שראיתי כולם היו דתיים.
    הרי אם יש לך אלוהים חזק וכל יכול שצופה עליך בכל שעות היממה אתה בהכרח תהיה אדם טוב נכון? אני משוכנע שזו הייתה הכוונה של אלו שהמציאו את האלוהים מלכתחילה. איך תגרום לאנשים להתנהג יפה? הרי כבר בילדות לומדים שלפעמים מעשי קונדס מצליחים – כשהמבוגרים לא תופסים אותך - זה נכון היום וזה היה נכון לפני אלפי שנים.
    כדי שאנשים יתנהגו היטב יש לספר להם על אבא חזק וכל יכול אבל בלתי נראה.
    מצד אחד הוא עומד ומשגיח על כל אחד ואחד ומצד שני יש לו דרכים משלו להעניש על מעשים רעים ולגמול על המעשים הטובים. אולי החלקת ונפלת – עונש על משהו רע שעשית.
    אולי קרה לך פתאום משהו טוב - כי עשית מעשה טוב.
    העניינים מתחילים להסתבך כשגדלים ומגלים שיש איזה מנוול שמעולם לא בא על עונשו או לחילופין אדם צדיק שסובל מאד. מה עושים עכשיו?
    בשביל זה המציאו את העולם הבא שבו כבר יסגרו חשבונות עם כולם. כך השקר ממשיך לעבוד גם כשכולם רואים שבמציאות הוא לא מתקיים. הנקודה היא שזה עובד, אנשים באמת מתנהגים יותר טוב כשהם מאמינים באלוהים. אני לא מדבר רק על המתנדבים בבית החולים, בני ברק היא העיר הענייה ביותר בארץ אבל אחוז עבירות הרכוש בה הוא הנמוך ביותר.
    יש הורים חילונים ששולחים את בניהם לחינוך הדתי רק כדי לקבל ילדים מחונכים וצייתנים ולא מופרעים אלימים וחוצפנים כמו שמערכת החינוך החילונית מוציאה הרבה יותר מדי מבין שורותיה.
    אז אם הכל טוב אז מה כל כך רע?
    נחזור לסיפור שהתחלנו בו את המאמר הזה. היה לי פעם וויכוח בנושא עם בחורה חילונית שהסבירה לי שאדם דתי יהיה בהכרח אדם טוב.
    'את חושבת שזה טוב שחרדים לא משרתים בצבא?' , שאלתי אותה.
    'אוי מה אתה מביא לי דברים שלא קשורים'. הייתה התשובה שלה.
    'אני מבין שבעיניך דתי הוא רק דתי לאומי', עניתי, 'את חושבת שברוך גולדשטיין ויגאל עמיר הם גיבורים?'
    'אני לא מדברת על כאלו', היא ענתה לי 'אבל אדם דתי יהיה בהכרח אדם טוב, התורה הרי מחייבת אותו'.
    'והתורה מחייבת אותו גם לא לקבל עדות של אישה', אמרתי לה ונעניתי בתנועת ביטול , להזכירכם המתווכחת הייתה אישה וחילונית בעצמה אבל משום מה זה לא נראה לה חשוב.
    אמרתי לה שאם הייתי דתי הייתי נעלב מהשחצנות שלה והיא לא הבינה על מה אני מדבר, הרי היא בעד הדתיים לא?
    התשובה היא שהגישה ה'מפרגנת' לדתיים היא סוג של שחצנות חילונית בסיסית, גרועה לא פחות מהשחצנות של אותם דתיים שחושבים שהם עובדים לפי הוראות שקבע בורא העולם בכבודו ובעצמו וכל השאר טועים.
    צד אחד של השחצנות החילונית הוא שאם גם החילוני מחשיב את עצמו אדם הגון הרי שהוא הגון בלי להאמין במה שהוא ,מבחינתו של החילוני, שקר מוחלט. בדיוק כמו ילד שאוכל את התרד כי הוא יודע שזה בריא אבל אין לו בעיה עם ילדים טיפשים שאוכלים את התרד כי הם מאמינים באלטע זאכן. [אם החילוני איננו אדם הגון זו צביעות מסוג שני, "שיאמין הדתי בשטויות ויהיה אדם טוב", אומר החילוני, בינתיים אני, שיודע שמדובר בהבלים , אמשיך לעשות דברים רעים].
    אבל יש צד אחר לשחצנות והוא זה שמטריד אותי יותר. אותה בחורה חילונית ביטלה את דברי בבוז על החרדים. היא ידעה כמובן שחרדים אכן אינם מתגייסים בדרך כלל לצבא אבל הם לא ייצגו את הדתי שהיא התכוונה אליו, הדתי ה'אמיתי' .
    אנחנו אוהבים את הדתי שלנו עם כיפה סרוגה. משרת בצבא, לא עושה סמים, לא שולף סכינים בדיסקוטק, מתנדב ותורם. ילדיו מחונכים ואשתו עקרת בית למופת.
    אנחנו אוהבים מין דתי מחמד כזה שאפשר להזמין בחגים לבית הספר בשביל לתת הסברים או לשאת איזו דרשה יפה. רבי שמכין לבר מצווה ואחר כך לא רואים אותו יותר. אתם מבינים למה אני מתכוון, נכון?
    דתי כזה הוא נוח לנו, החרדי לא.
    ובכן מי קבע שדרכם של הדתיים לאומיים נכונה יותר מזו של הרב'ה מסאטמר שהוא אנטי ציוני קיצוני? אני יכול לספר לכם שבין המתנדבים הדתיים שראיתי באותה מחלקת ילדים בשניידר היו מתנדבות של חסידות סאטמר שחילקו צ'ולנט ביום שישי לפני כניסת השבת, אז אותו צד חיובי של התנדבות ותרומה לקהילה קיים גם אצלם. האנטי ציונות של חסידות סאטמר לא נובעת מסתם דעה של הרב אלא מהשקפת העולם הדתית שלהם (גם אין להם 'סתם דעות' ,הכול אצלם לפי ההלכה).
    אז כשהדתי מתגייס לצה"ל כי הוא משוכנע שהתורה מחייבת אותו להתגייס זה מחמם את הלב לנו החילונים למרות שמבחינתנו, אותה הלכה שמחייבת להתגייס איננה נכונה (ואם היא כן נכונה אז גם אנחנו חייבים להאמין בה ולקיים את מצוותיה, אנחנו הרי לא רוצים להישרף בגהנום).
    ומה עם הדתי שמשתמט מצה"ל כי הוא משוכנע שהתורה אוסרת עליו להתגייס? נכון, זה פחות נוח לנו אבל מי אמר שפחות נכון?
    ומה עם הדתי הלאומי שמיידה אבנים על חיילי צה"ל או מפנצ'ר ג'יפים של הצבא כשחיילים באים לפנות איזה קראוון בשטחים? עשבים שוטים אני יודע , אבל מי אמר שאינם צודקים? כלומר כשההלכה מורה להם להתיישב בשטחים כולנו (כולל אנשי השמאל) מעריכים את הדבקות שלהם במצוות יישוב הארץ (אין באמת מצווה כזאת, קוראים 'מצווה' לכל מעשה טוב בהלכה). אז למה שלא יתקפו את החייל שבא לפנות אותם ? הרי הוא מפריע להם לקיים מצווה!
    מה לדעתכם יקרה אם הדתיים יהיו רוב במדינה וישליטו כאן את חוקי הדת היהודית?
    מה? הם באמת יאסרו על בתי משפט לקבל עדויות של נשים? הרי זה מגוחך נכון?
    אולי ואולי לא, הנקודה היא שההלכה אכן אוסרת לקבל עדות של אישה.
    למעשה ההלכה קובעת שהומוסקסואליות היא עבירה שדינה מוות . אתם במילא לא סובלים הומואים? אז דעו לכם שגם חילול שבת הוא עבירה שדינה מוות ואת זה כמעט כל החילונים עושים.
    אם זה יהיה תלוי בדתיים יהיו כאן גרדומים לאנשים שנתפסו מעשנים בשבת?
    אני באמת לא יודע אבל אני כן יודע שזה בדיוק מה שהם אמורים לעשות לפי ההלכה. יש דתיים שכמובן יסבירו שמדובר בהבלים מוחלטים והדינים היום אחרים לגמרי ויש כאלו שמסבירים לי שצריך להקים את בית המקדש במהרה בימינו ולחדש את הקרבת הקורבנות.
    (למי שחושב שמדובר ב'סתם' טיפוסים איזוטריים שלא מייצגים כלום, הנה מאמר פוקח עיניים בנושא: http://tomerpersico.com/2012/12/03/likud_temple/)
    אני מודע היטב לכך שיש כל מיני סוגים של דתיים. יש אפילו , עד כמה שזה מוזר, ארגון בשם 'הוד' של הומוסקסואלים דתיים. האם אני , שאינני מאמין בדת היהודית, יכול לקבוע מהי היהדות ה'אמיתית' ? איזה זרמים הם הדבר האמיתי ואלו רק חיקוי?
    אני לא טוען שאסור לאדם להאמין בדת היהודית, אני כן אומר שהגיע הזמן שנפסיק עם היחס המתנשא כלפי הדת היהודית.
    אי אפשר להתמוגג מהדתי שמתנדב בבית חולים ולהתעלם מכך שמבחינתו של אותו דתי אישה פסולה לעדות .
    אותה מערכת אמונות ששולחת אדם להתנדב בבית חולים היא גם זו שבשמה יש הפרדה באוטובוסים ציבוריים.
    אותה אמונה שמונעת מחרדים לגנוב או לרמות מונעת מנשים חרדיות ללמוד תורה ואין זה משנה עד כמה הן חכמות וחרוצות.
    הציונות הדתית שהוציאה מתוכה את רועי קליין שזינק על רימון רסס והציל את חייליו היא אותה ציונות דתית שהצמיחה את הבריונים שהתפרעו במחנה צה"ל והשחיתו רכוש. ייתכן שאם קליין ז"ל היה שם הוא היה מכניס להם באבי אביהם (אני מאמין שכן) אבל זה לא משנה את העובדה שהם פעלו ממניעים דתיים.
    http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1438305

    אם נספר לילד שאלטע זאכן יבוא אם הוא לא יאכל את התרד אל לנו להתפלא כשהילד משליך מגהץ על הזקן המסכן ואולי עדיף שלא נתייחס לאחרים כאילו הם ילדים ונתחיל לשמוע מה הם אומרים, כולל הקטעים שבדרך כלל נוח לנו להתעלם מהם.

  • קישור לתגובה שני, 26 נובמבר 2012 19:45 הוסף ע״י עדו

    חילונים לא מבינים כלום ביהדות, ממש כלום. קחו למשל את העניין הזה עם 'דין רודף' : אחרי רצח רבין היה הרבה רעש סביב המושג הזה.
    הרושם בציבור החילוני היה שכמו עם ה'פאתווה' המוסלמית כך גם ביהדות יש רבנים שיושבים במחשכים ומוציאים גזרי דין מוות על מי שדרכו הפוליטית לא נראית להם.
    התמונה האמיתית שונה לגמרי: מי שמעמיק קצת ביהדות מגלה שיש בהלכה איסור שנקרא 'לא תעמוד על דם רעך'. פירושו של דבר הוא שאם אתה רואה אדם בסכנת חיים (למשל טובע בים) ואתה יכול להציל אותו – אתה חייב לעשות כן. אתה לא יכול לפטור את עצמך בכך שלא אתה זרקת אותו למים ולא בגללך הוא עומד לטבוע. יפה לא? היהדות לא מסתפקת בכך שהיא אוסרת עליך לרצוח, היא גם מטילה עליך את החובה להציל אדם אחר ממוות ולא לעמוד מנגד. אגב, האם 'רעך' הוא יהודי בהכרח? ואם כן , האם יהודי שומר מצוות? כבר שמעתי קולות מהציבור הדתי שאומרים שהחוק הזה חל רק על מי שהוא 'רעך' בתורה במצוות כלומר שכופרים כמוני אין מצווה להציל.
    בכל אופן נחזור לענייננו , אם אסור לך לעמוד מנגד כאשר מישהו בסכנת חיים הרי שברור שאם אתה רואה רוצח רודף אחרי הקורבן שלו וסכין שלופה בידו חובה עליך לעצור את התוקף ולהציל את המסכן. ומה אם אין שום דרך לעצור את התוקפן אלא להרוג אותו? ובכן כאן בא 'דין רודף' וקובע שעליך להרוג את הרודף במקרה כזה. אחרת היה יכול להיות תירוץ לאנשים לעמוד מהצד ולומר 'הרי כך או כך אחד משניהם ימות – או הרודף או הקורבן שלו – אז אם אהרוג את הרודף אני למעשה רוצח בדיוק כמוהו'.
    לא, אומרת ההלכה, ברגע שאדם הוא בחזקת 'רודף' מותר -למעשה חובה - להרוג אותו אם בכך אנחנו מצילים את הקורבן שלו. כמובן שהבעיה מתחילה להיות סבוכה כאשר אין מדובר ברודף ממש שרץ אחרי אדם אחר והסכין בידו. מה לגבי ראש ממשלה שהחליט החלטה שפרושה קורבנות רבים? מה אם מישהו הוא סוחר סמים למשל שמרבה את הפשע בעולם ובעקבות כך גם את הרציחות? ואם נהג לא זהיר משתולל על הכביש, מותר לירות בו? היכן עובר הגבול ? שאלה מסובכת ואני לא רוצה להיכנס לחילופי ההאשמות שמתלווים לכל עיסוק ברצח רבין שאיתו התחלתי את הפוסט, אז תסלחו לי אם לא אעמיק בכיוון הזה.
    אותי מעניינת שאלה אחרת, מה לגבי חרדים שאינם משרתים בצבא? האם הם אינם עוברים על 'לא תעמוד על הדם'? הרי החילונים הולכים ומתגייסים והחרדים יושבים להם לבטח מאחורי הגמרא. כיצד הם מצדיקים את זה מבחינה הלכתית?
    התשובה כאן מתחלקת לשניים: התשובה השקרית שמספרים לנו החילונים והאמת.
    השקר שמוכרים לחילוניים הוא שהחרדים רואים את תפקידם – לימוד תורה אינטנסיבי – כשקול לשירות בצבא ומגן על המדינה (או לפחות על 'עם ישראל') לא פחות. אל תאמינו להם, האמת היא פשוטה הרבה יותר : החרדים רואים בהקמתה של מדינת ישראל הרמת יד בתורה , כפירה ושיקוץ. ממילא ברור שאינם צריכים לשיטתם לשרת בצבא ולעזור לנו לעשות משהו שאיננו מוסרי ומהווה לדעתם הפרה של ההלכה. כפי שלא נעזור לשודד בנקים יהודי שבורח משוטרים גויים כך גם לא צריך להתגייס לשרת בצבא אם הצבא הזה עושה משהו שמבחינתם של החרדים שקול לשוד בנק ואף גרוע ממנו.
    [לכן אגב, כדאי שנפסיק כבר עם השאלה הנצחית 'למה חרדים לא משרתים בצבא?' , הם לא משרתים כי מבחינתם זה אסור, צודקים או טועים אם היה חיוב הלכתי לשרת בצבא הם היו הראשונים שמתגייסים, רק תראו את חובשי הכיפות הסרוגות]
    כל מה שכתבתי כאן היה נכון עד לפני שלושים ואולי ארבעים שנה, מאז השתנו הדברים ודעות שונות נכנסו למגזר החרדי (יחד עם דברים כמו הקמת גדוד 'נצח יהודה' שמשרתים בו חרדים) וכך אני רואה בהפגנה בכביש בר אילן חרדים עומדים וצועקים עלי שאני 'מוכר את המדינה לערבים'. כלומר הם לא משרתים בצבא אבל פתאום אכפת להם אם יחזירו או לא יחזירו שטחים? מה עם אותם חרדים שמביעים דעות ימניות קיצוניות שלא תשמעו אפילו מוותיקי חרות? האם ידעתם שבכפר חב"ד זכה איש כ"ך ברוך מרזל לרוב מוחץ?
    תגידו מה שתגידו על אהוד ברק (ויש לי הרבה מה להגיד( , עדיין מדובר בלוחם המעוטר ביותר בצה"ל אי פעם. זה נראה לכם הגיוני שבאמריקה צעק עליו חסיד חב"ד "TRAITOR" (אולי כי הוא לא יודע מספיק עברית כדי להגיד 'בוגד')? כלומר מישהו שחי בחוץ לארץ יכול לקרוא 'בוגד' לרמטכ"ל לשעבר של מדינת ישראל?
    ובכן הנה הסיכום שלי:
    אם אתה בעל דעות ימניות ואינך משרת בצבא (ולא מסיבות בריאותיות ) אתה עובר בזאת על איסור 'לא תעמוד על דם רעך'. אם אתה חי בחוץ לארץ על אחת כמה וכמה. ומכיוון שאתה מטיף את דעותיך ברבים, אנשים רואים אותך ואומרים 'היי, לא צריך להתאמץ כדי להיות פטריוט ישראלי, מספיק להגיד כמה מילים נגד נסיגה ובעד התנחלויות וכבר אני יותר פטריוט מקיבוצניק שמשרת בסיירת'. כלומר שאתה גם מעודד אנשים להשתמט משירות צבאי. למה לרוץ , לסחוב ולסכן את החיים אם כל מה שצריך הוא לשים איזה סטיקר על האוטו כמו 'חברון , מאז ולתמיד' וכבר אתה פטריוט?
    ואם אתה מעודד אחרים להשתמט הרי שחל עליך דין רודף.



    טוב, אל תיקחו אותי ברצינות, אני הרי חילוני, וכבר כתבתי בהתחלה שהחילונים האלו לא מבינים כלום ביהדות, נכון?

  • קישור לתגובה שבת, 03 נובמבר 2012 18:52 הוסף ע״י עדו

    שנות החמישים הייתה תקופה רעה לחופש הביטוי בארה"ב. הסנטור מקארתי שעשה לעצמו קריירה מרדיפת קומוניסטים והוועדה לפעילות אנטי אמריקאית תיחקרו אנשים על חייהם הפרטיים, אמונותיהם והאידאולוגיה שלהם, דבר שעומד כמובן בסתירה מוחלטת לעקרונות היסוד של ארצות הברית המבטיחות חופש ביטוי לכולם. בשלב מסוים הרדיפות היו כה קשות עד שהמחזאי הידוע ברטולד ברכט קם ועזב את ארה"ב והשתקע במזרח גרמניה. לכאורה מהלך הגיוני, ברכט היה קומוניסט וברח ממקום שבו רודפים קומוניסטים למדינה קומוניסטית. אבל משהו כאן לא מסתדר, ברכט נרדף על חופש הביטוי שלו באמריקה, כיצד אם כן הוא מהגר למדינה שבה חופש הביטוי הוא לא יותר מבדיחה לא מוצלחת? יותר מזה, גם אם האמין ברכט שכל המזרח גרמנים דוגלים בקומוניזם באמת ובתמים, הוא לא יכול היה שלא לראות את החומה המפורסמת שהקיפה את ברלין ומנעה מעבר אנשים פנימה והחוצה – במיוחד החוצה. כיצד הסביר את זה לעצמו המחזאי בעל הרגישות החברתית? הרי כשהוא רצה לעזוב את ארה"ב כל שהיה עליו לעשות הוא לקנות כרטיס נסיעה.
    ברכט לא היה לבד כמובן, אינטלקטואלים רבים במערב העריצו את הקומוניזם הבלתי חומרני והשוויוני וחשבו שסטאלין הוא מנהיג דגול. אבל מה לנו שנלין על אחרים בזמן שאצלנו ההערצה לסטאלין גרמה לקיבוצים להתפלג יהודה עמיחי למשל, כתב שיר אבל כאשר מת הדיקטטור הרצחני.
    בשביל מי ששנות החמישים נראות לו רחוקות מדי אני יכול לחשוב על דוגמה אקטואלית יותר, זו של ח"כ עזמי בשארה, מייסד תנועת בל"ד. זוכרים את בשארה? זוכרים כיצד הוא היה מופיע בטלוויזיה ומשפד ברהיטות את הדמוקרטיה הישראלית המקרטעת? אני זוכר את עצמי יושב מול המסך ומניד בראשי בהערצה כנה לנוכח השנינות וכושר הביטוי של בשארה. הרי אין אפילו עשרה חברי כנסת יהודים עם כושר התנסחות שכזה, חשבתי לעצמי, וגם - כמה מביך - עברית כל כך רהוטה. בשארה היה אחד המרואיינים המבוקשים ביותר בטלוויזיה ובצדק, כי מעבר לביקורת המושחזת שלו על המדינה הוא גם ייצג סוג חדש של ערבי ישראלי, ערבי זקוף קומה שאיננו מתנצל ולא חושב שעושים לו טובה בכך שמרשים לו להיות אזרח במדינת ישראל.
    היום כבר כולם יודעים שעזמי בשארה נמלט מהארץ בעור שיניו לפני שהועמד לדין באשמת ריגול, עלי הוא נמאס הרבה לפני כן. זה היה כאשר בשארה החליט לבקר , מכל המקומות שבעולם, דווקא בסוריה. שם, מול הרודן חאפז אל אסאד הפך האיש הגאה והאמיץ לערימה רוטטת של חנופה והערצה, פשוט מביך היה לקרוא את דברי השבח שהרעיף הח"כ הישראלי על הרודן הסורי, אפשר היה לחשוב שמדובר בכתב זוטר של בטאון 'תשרין' ולא באדם שעשה קריירה מביקורת והתרסה כלפי השלטון במדינתו שלו. נניח לרגע לעובדה שמדובר בחבר פרלמנט ישראלי שאמור לייצג את המדינה. האם כערבי גאה ואמיץ אין לו מה לומר לאדם שמחזיק עם שלם תחת דיכוי אכזרי (ועכשיו, תחת שלטון הבן שלו אנחנו מתחילים להבין עד כמה אכזרי) ? היכן השנינות? איפה הביקורת והספקנות? למה כל אלו צצים רק מול מדינת ישראל ולא כשמדובר במשטר הסורי? מסתבר ש 13 ערבים ישראלים שנהרגו בהפגנות אלימות במהומות מנהרת הכותל הם כתם על דמותה המוסרית של מדינת ישראל ,אבל טבח אל חמה הוא איזה סכסוך סורי פנימי. אלו שקוראים בוקר וערב לשב"כ הישראלי 'מנגנון חושך' חושבים כנראה שהמוחבארת הסורי הוא ארגון צדקה של פנסיונרים משועממים.
    אני מניח שכולנו קצת צבועים בעניין הזה, לכולנו יש יכולת להיות ספקנים וביקורתיים לכיוון אחד ולא לכיוון השני. אנחנו יכולים לרכל על מישהו ולמצוא בו פגמים בלי לשים לב שאותם פגמים נמצאים גם אצלנו. כשאנחנו מאוהבים כל מה שיגיד בן או בת הזוג יהיה הדבר החכם בעולם וכן הלאה. מה שבטוח הוא שהמנגנון הזה, של ביקורתיות מופרזת מצד אחד והכחשה ועיוורון מהצד השני איננו נחלתם של אנשים דתיים בלבד והוא גרם ללא מעט טרגדיות ואסונות בתולדות המין האנושי.
    אצל הציבור הדתי זה פשוט בולט יותר. יושב לו איש חובש כיפה וחיוך דק על שפתיו בעודו מבטל את ההסבר שלך לגבי המפץ הגדול, האבולוציה או כל תיאוריה מדעית אחרת שסותרת את התורה. "זה לא הוכח באופן חותך", הוא יסביר לך , "אתה לא צריך להאמין לכל אחד שלובש חלוק לבן", יאמר בידענות , "אל תהיה ילד", הוא יגער בך " המדע משתנה כל הזמן ומה שהיו בטוחים בו שלשום כבר לא היה נכון אתמול". בדיוק כמו עזמי בשארה הוא יודע להצביע על זיופים, טעויות, על כך שגם למדענים יש אגו ותאוות פרסום ובדיוק כמו בשארה הוא זונח לגמרי את כל הציניות שלו כשזה מגיע לנכונותה של התורה. פתאום זה בסדר גמור שיש נחשים מדברים, שמבול כיסה את כל הארץ, שהעולם הוא בן פחות מ6000 שנה ושכולנו צאצאים של אב אחד ואם אחת וכן הלאה וכן הלאה.
    אפשר להבין שאדם הוא שוטה, שאין לו חוש ביקורת מפותח והוא מוכן לקבל כל שטות שבה 'מאכילים' אותו. אפשר גם להבין שאדם הוא בור שאיננו יודע את העובדות. במקרה האחרון , אולי אם יפקחו את עיניו הוא ישנה את דעתו. הבעיה מתחילה כאשר אדם הוא חסר יושר, כאשר הוא שופט את המדע המודרני באמות מידה מחמירות וספקניות ואילו כלפי התורה אין לו אפילו שמץ של ספקנות. כאשר הוא מגייס את הטיעונים המתקדמים ביותר כדי לנגח מחקר מדעי אבל בולע בשקיקה כל סיפור בדים על איזה יהודי שניצל בנס ורואה בזה הוכחה ניצחת לכל המלעיזים.
    כאמור זו לא תופעה שייחודית לדתיים. גם הקיבוצניקים של שנות החמישים – מלח הארץ , אנשי עבודה וערכים – התעלמו לגמרי מהדיווחים על זוועות רוסיה הקומוניסטית ולא שאלו את עצמם מדוע אי אפשר להגר משם אם המצב כל כך נפלא. הם עשו זאת כי היה להם אידאל שלא רצו לקלקל ומהבחינה הזאת מדובר בתכונה אנושית מאד שכאמור יש לכל אחד ואחד מאתנו במינון מסוים.
    עזמי בשארה הוא סיפור אחר. אם הוא אכן אשם בריגול (הוא מעולם לא הועמד לדין והעובדה שנמלט מהארץ בקלות כזאת היא נושא מטריד הראוי למאמר נפרד) הרי שלא מדובר ב'סתם' חוסר יושר אינטלקטואלי. די ברור שלעזמי בשארה הייתה מטרה נסתרת. הוא ניצל את הפתיחות והחופש של החברה הישראלית כדי לפעול כנגדה ולהרוס אותה. הוא לא רצה צדק, שוויון זכויות או כל מטרה ראויה אחרת ולא ייצג את ערביי ישראל כאזרחי המדינה אלא שירת מטרות של אויבי המדינה תוך שימוש באותם יתרונות של הדמוקרטיה הישראלית שאפשר רק לחלום עליהם אצל אדוניו שמעבר לגבול.
    הרבה פעמים מאשימים אותי בני שיחי מהצד הדתי בשחצנות. מדוע, הם שואלים, אתה לא יכול לכבד את דעתם של אנשים החושבים אחרת ממך? מדוע אתה חושב שאתה יודע הכול ולא מוכן להקשיב לצד השני?
    ובכן, אני בהחלט אינני מכבד צביעות ואדם שיש לו שני קני מידה , שיכול להפוך מספקן מחמיר לפתי מאמין לפי הצורך . אדם כזה הוא צבוע. אבל בעוד שאני מגחך על צביעות "רגילה" אני מאבד לגמרי את חוש ההומור כשמדובר בהונאה מחושבת. כשאני מבין שהאדם שמולי הוא בעל מטרה נסתרת להרוס את החברה שלי ולהשליט עליה משטר דיקטטורי אז מדובר באויב המדינה חד וחלק. אולי לכן אני שומר על מידה מסויימת של שחצנות כלפי אנשים כאלו: עדיף לי לחשוב שעומד מולי שוטה שחי בהכחשה מאשר בוגד שמשרת אינטרסים זרים.

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים