|
פסיקה חדשה עשויה לגרום למעשנים רבים לחדול ממנהגם: הגאון רבי אליהו אברג'יל, ראש אבות בתי הדין בירושלים, ראש ישיבת צוף דבש ורבה של שכונת בקעה בירושלים, פרסם פסק הלכה בקובץ ההלכתי 'תחומין ל"ג' בהוצאת מכון צומת, ובו הוא מורה שלא לתת למעשנים להיות עדים בחופות, זאת מכיוון ש'אדם שמודע לחומרת הנזק שגורמות הסיגריות וממשיך בזה, עובר על ציווי התורה'. למעשה, לא מדובר רק בעדות בחופה, אלא בכל עדות שאמורה להינתן בבית הדין, על ידי אדם שמוגדר כ'מעשן'.
למעשה, לא מדובר בפסק תקדימי. קדם לו הגרש"ז אויערבך, שכבר בתקופתו הרחיק לכת בפסיקה אודות המעשנים וקבע כי הם פסולים לעדות. הרב ד"ר מרדכי הלפרין, ראש מכון שלזינגר לחקר רפואה על פי התורה, מעיד ששמע מפי הגרש"ז, ש'רק במצב שבו המעשנים אינם יודעים שהם עוברים על איסור רציחה, (שעונשו בידי שמים) הם אכן לא נפסלים לעדות'. ומכאן, שאם מדובר באדם שהגיעו אליו הנתונים העובדתיים הנוגעים לעישון, והובהרו לו המשמעויות ההלכתיות הנובעות מהם גם לגבי כשרות לעדות, הוא אכן יפסל אם ימשיך לעשן, שכן הוא נחשב כמי שחובל בעצמו ואף חמור מכך, הוא גם יכול להיחשב כגורם לרצח (שלו עצמו).
בהרצאות שנושא הרב הלפרין הוא מונה את סכנות העישון, את המחלות הקשות הכרוכות בעישון אקטיבי ופאסיבי, מצטט ראשונים ואחרונים על דינו של מי שגורם לרצח וקובע כי עישון אסור לחלוטין, כנראה מהתורה. כדי להמחיש את חומרת הדברים הוא גם הציג פסק דין של הגאון רבי אביגדור נבנצאל רבה של העיר העתיקה, המתיר - במקרים מסוימים - לחלל שבת כדי לגמול אדם מעישון. 'אם מישהו מכם מעשן', אומר הרב הלפרין לקהל, 'שידע שהוא פסול כעת לעדות, אולי זה יעזור'.
בין הפוסקים ישנו נידון הלכתי רחב היקף, האם העישון מותר ביום טוב או לא. השאלה היא, האם עישון נחשב כ'דבר השווה לכל נפש' ונחלקו בו הפוסקים עוד לפני שנות דור. כיום, שהנזק הרב שנגרם מעישון, ידוע לכל, התמעטו הפוסקים המקלים בכך.
|
|
אם החרדים זקוקים לעוד דעה תורנית הרי שגם אני שולל לחלוטין את העישון. אני אמנם מאמין בכנות הרבה ביותר שהוספת המילה 'לא' לתחילתה של הוראה רבנית רק הופכת אותה לנכונה יותר אבל במקרה הזה אני מרגיש שניתן לקבל בברכה הוראה שאוסרת על העישון אפילו אם מקורה באנשים ששמם הפרטי מתחיל במילה 'הגאון'.
|
התגובות האחרונות