מהי בעצם הגינות? אם אני איש עני ובכל זאת נותן כסף לצדקה, האם אני אדם הגון? אם אחזיר ארנק תפוח שמצאתי ברחוב, מה זה אומר עלי? אם אני מעולם לא משקר, אם אני אזרח שומר חוק. האם אני הגון? מה פרוש המילה הגינות?
יכול להיות אדם שנותן כסף לצדקה אבל הוא גזען, הוא יעזור לזקנה לחצות את הכביש אבל יתעלם מאדם גווע ברעב רק כי האחרון הוא בעל צבע עור לא נכון. יכול להיות אדם שלא ישקר ולא יגנוב אבל ירצח בלי היסוס אם יקבל פקודה. למעשה רוב הפשעים הגדולים בתולדות האנושות היו תולדה של אידיאולוגיה כלשהי.
אני חושב שאחד הדברים שמייחדים אותנו בני האדם הוא היכולת שלנו 'לצאת' מתוך עצמנו, להביט על עצמנו במבט ביקורתי ולשאול 'האם אני אוהב את מי שאני רואה? האם ככה יאה להתנהג?'
למעשה הפסיכולוגיה עושה בדיוק את זה. הדת במובן מסוים מנסה לשקף לנו את עצמנו מבעד לעיניו של אלוהים כל יכול כדי שנחשוב היטב אם אותו אלוהים היה מרוצה מאיתנו או לא.
אני לא יודע אם יש הגדרה מדויקת של המילה 'הגינות' אבל היא בוודאי חייבת להכיל את מושג ה'הדדיות'.
אם אני מצפה מעצמי לפחות ממה שאני מצפה מאחרים, האם אני יכול להיות הגון? הרבה אנשים אינם פוגעים, ישירות, באחרים. הם אינם רוצחים, גונבים או אפילו משקרים. אף על פי כן אנשים אלו הם אינם הגונים. הם אינם הגונים כי יש להם אמת מידה אחת כלפי הסביבה ואחרת כלפי עצמם. כמובן שאם אמות המידה שלך לגבי עצמך גבוהות יותר מאשר אמות המידה שלך לגבי הזולת אתה תיחשב אדם הגון במיוחד. יש מי שיגיד שגם זה אינו טוב אבל זהו כבר נושא לדיון אחר.
תמיד הפליאה אותי המוסכמה הכה מובנת מאליה ש'כולם בוגדים'. אם להאמין לסיפורים באוהל במילואים אני כנראה היחיד במדינה (לפחות החילוני היחיד) שמעולם לא בגד באשתו. כי הרי ברור לגמרי שכווולם בוגדים ומילואימניק שהכרתי לפני שעתיים חייב לשתף אותי בפרטי הפרטים של מעשיו עם השמרטפית הצעירה בין אם רציתי לדעת ובין אם לאו.
"תגיד," שאלתי פעם את הדובר באחת השיחות האלו "למה שלא תחיה בנישואים פתוחים?" קיבלתי מבטים מזועזעים מכל הסובבים. מסתבר שנישואים פתוחים, חילופי זוגות, חיים בשלישיה או כל צורת חיים מתירנית אחרת נחשבים כעניין לסוטים גם בתקופתנו המודרנית. לא, יש לחיות לפי הנורמות הישנות, להתחתן כדת משה וישראל– ואז לבגוד. מה עומד מאחורי זה? פשוט מאד, את החופש שהגבר או האישה הבוגדים נותנים לעצמם הם לא רוצים לצד השני. הם רוצים נאמנות מהצד השני וחופש לצד שלהם. מה אין כאן? נכון, הדדיות.
מהבחינה הזאת הציבור הדתי הגון בהרבה מהחילוני. אני לא יודע כמה דתיים צופים בסתר בסרטים כחולים אבל העניין הוא שהם עושים זאת בסתר. החילוני יצפה בגלוי בסרט פורנוגראפי ולא ירגיש צורך להתבייש אבל אם הבת שלו תודיע לו שהיא שוקלת קריירה כשחקנית בסרטים כאלו הוא יתפלץ.
כן, במובנים רבים הציבור הדתי הגון בהרבה מזה החילוני. הוא הגון כל עוד הוא דורש מעצמו את מה שהוא דורש מאחרים. היכן נגמרת ההגינות? היא נגמרת כאשר הוא דורש מהחילוני 'לכבד' את אמונתו ומנהגיו אבל רומס ברגל גסה את אלו שלי. היא נגמרת כאשר איש ציבור חרדי מודה שאי אפשר להקים ישוב שכולו חרדי כי אז אין מי שישלם ארנונה. כשחרדי צועק עלי בהפגנה בכביש בר אילן שאני 'מוכר את המדינה לערבים' בזמן שהוא צדיק מכדי לשרת בצבא.
כתבתי שהציבור הדתי הגון יותר מהחילוני? אם הייתי צריך לשפוט לפי השיחות שניהלתי עם דתיים באינטרנט במהלך השנים האחרונות הייתי מגיע למסקנה המצערת שרוב הדתיים אינם הגונים.
כשאדם מנסה לשכנע אותך בצדקת הדרך שלו הרי שהוא מצפה ממך ובכן.. להשתכנע. הוא מצפה שאם יטיח בך איזה נימוק מוחץ אתה תגרד בראש ותגיד 'צודק, לא חשבתי על זה'. הוא מצפה שאם יפריך איזו הנחה בסיסית שאתה נשען עליה אתה תודה בזה שהנימוק שלך קרס.
ואז אתה מפצפץ את הטיעון שלו לרסיסים ומצפה לראות אותו, אם לא מוריד את הכיפה, לפחות חוזר בו מהטיעון ומגלה להפתעתך שכלום לא השתנה בעמדתו של הדתי שמולך.
זה קצת כמו לשחק שח מט עם מישהו שממשיך לשחק אחרי שקיבל ממך מט, הוא פשוט לא משחק לפי הכללים, הוא מרמה, הוא לא הגון.
הנה דוגמה למט שכזה:
דתי: 'ברור שהתורה נכונה, הרי מעמד הר סיני התרחש לפני כל העם. איך ייתכן שעם שלם ימציא סיפור כזה וכולם ישקרו לדורות הבאים?'
חילוני : 'מלכים ב, פרק כ"ב'
דתי: 'מה?'
חילוני : 'הנה כתוב : וַיַּגֵּד שָׁפָן הַסֹּפֵר, לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר, סֵפֶר נָתַן לִי, חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן; וַיִּקְרָאֵהוּ שָׁפָן, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. יא וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ, אֶת-דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה; וַיִּקְרַע, אֶת-בְּגָדָיו. יב וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת-חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת-אֲחִיקָם בֶּן-שָׁפָן וְאֶת-עַכְבּוֹר בֶּן-מִיכָיָה וְאֵת שָׁפָן הַסֹּפֵר, וְאֵת עֲשָׂיָה עֶבֶד-הַמֶּלֶךְ--לֵאמֹר. יג לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת-יְהוָה בַּעֲדִי וּבְעַד-הָעָם, וּבְעַד כָּל-יְהוּדָה, עַל-דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנִּמְצָא, הַזֶּה: כִּי-גְדוֹלָה חֲמַת יְהוָה, אֲשֶׁר-הִיא נִצְּתָה בָנוּ, עַל אֲשֶׁר לֹא-שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל-דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה, לַעֲשׂוֹת כְּכָל-הַכָּתוּב עָלֵינוּ.
כלומר הסיפור היפה על מעמד הר סיני שעבר מדור לדור מופרך אפילו לפי התורה עצמה.'
דתי (מגחך): 'אני רואה שצריך ללמד אותך קצת פירושים, היו עותקים למכביר של ספר התורה, חז"ל מפרשים שבכלל מדובר בחלק של לוחות הברית.'
חילוני: 'כלומר אין לך כבר עדות של עם שלם שראה את מעמד הר סיני, מה שיש לך הוא את דברי חז"ל, אתה מאמין להם משום מה, אני לא. האם אתה מוכן להודות בכך שבעצם הטיעון שלך הפך מעם שלם שראה את המעמד ל'אני מאמין לחז"ל ולכן אני דתי?'
אל תעצרו את נשמתכם בציפייה. הדתי שלנו לא יחזור בו מהטיעון שלו.לכל היותר בשלב זה הוא יציף את האתר בתילי תילים של קטעים מועתקים מכל מיני מקורות ובלבד שלא יתמודד.
כשיתקל בחילוני חדש שאולי לא קרא את הפסוק בספר מלכים הוא יחזור על אותם הבלים שוב בניסיון לשכנע ולמרבה הצער זה עלול להצליח לו.
מעולם לא פגשתי בדתי שהיה הגון מספיק להגיד 'וואלה? לא חשבתי על זה ואני הולך לבדוק את העניין.' זה פשוט לא קורה. אני החילוני אמור להשתכנע מטיעונים מוחצים אבל כשמגיע תורו של הדתי מסתבר שיש לנו מכונת תעמולה שיודעת לפלוט את המסרים שבה הזינו אותה בלי שום תהליך חשיבתי ואנחנו החילונים בטיפשותנו עוד נותנים להם במה (הגינות, נכון?)
חבל. אם היינו מצרפים את החלקים ההגונים אצל הציבור הדתי לחלקים האלו אצל החילונים הייתה לנו חברה נהדרת. כנראה שזה אף פעם לא הולך ביחד.
עדו
התגובות האחרונות