Skip to content

1VSDAT

שישי, 01 מרס 2013 06:07

תרמיל מלא אבנים (עדו)

דרג מאמר זה
(0 מדרגים)

בהרי קוקוריקו חי לו שבט הצ'וקומוקו . לבני השבט מסורת עתיקה ולפיה הם חייבים ללכת לכל מקום עם תרמיל מלא אבנים על גבם. יש למסורת הזאת סיבות היסטוריות, יש לה גם תוצאות חיוביות – בני השבט הם אנשים חזקים מאד מן הסתם. 

יום אחד חזר אחד מצעירי השבט מביקור בעיר הגדולה נפעם כולו.

"ראיתי אנשים הולכים בלי תרמיל אבנים על הגב", סיפר הצעיר בהתרגשות לאנשי השבט, "למה בעצם שלא ננהג כמותם?"

"אז מה אתה רוצה שנשים בתרמיל, חול?" שאלו אותו אנשי השבט

"לא. שום דבר", ענה הבחור.

"חצץ?" ניסו שוב בני השבט להבין מה רוצה הטרחן.

"לא", השיב הצעיר קצת מתוסכל, "לא צריך לסחוב כלום על הגב, לשם מה בעצם?"

"חתיכת תחמן", חייך אחד הזקנים בערמומיות, "נוצות! אתה רוצה שנסחב תרמילים מלאים בנוצות, זה העניין?"

"לא", נאנח האיש בייאוש, "לא נוצות, לא חצץ ולא חול, בלי תרמיל בכלל"

"אז איך נלך ממקום למקום?" , היקשו בני השבט ועל זה באמת לא הייתה לבחור שום תשובה הגיונית.

מדי פעם עולה השאלה, 'מה יש לחילונים להציע  במקום הדת?' 

עוד לא החלטתי אם מדובר בתרגיל ערמומי שנועד להגניב את השקפת העולם של הדת בדלת האחורית או שבאמת השואל לא מסוגל לדמיין אדם שחי בלי מערכת ערכים סדורה שאומרת לו כיצד לנהוג בכל מצב.  

כשאדם הוא חילוני כל מה שידוע לנו עליו הוא שאיננו דתי. באותה מידה אדם שהוא גוי פשוט איננו יהודי, אין לנו מושג אם ה'גוי' הוא אדולף היטלר או ראול וולנברג.  אם הוא גאון או מפגר , מליארדר או קבצן, רק שאיננו יהודי. כך גם ה'חילוני' איננו דתי. הוא יכול להיות הגון או מנוול, קפיטליסט או קומוניסט, פטריוט או קוסמופוליט, בעצם היותו חילוני הוא רק הצהיר על עצמו שאיננו דתי, לא יותר מזה.

באופן אישי אני חייב להודות שאין לי מערכת ערכים מסודרת כמו לדתיים. אני באופן אישי בעד החוק שמחייב אופנוענים לחבוש קסדה. כמי שדוגל בזכויות אדם אני יודע שיש פה בעיה, איזו זכות יש לי להגיד למישהו אחר איך להגן על ראשו? ובכל זאת כל עוד החוק הזה קיים פחות אנשים מתים בתאונות אופנוע וזה מבחינתי מצב יותר טוב מאשר להיפך. מצד שני אם היה חוק שהיה מחייב אנשים להתעמל כל יום (בריא מאד ומפחית מחלות שונות  הלוואי וכולם היו נוהגים כך) הייתי מתקומם נגד זה כי יש כאן פגיעה בזכויות האדם .

אני יכול להסביר את כל הסתירות האלו באמירה הפשוטה 'זהו חוק המדינה' ולצאת לידי חובתי. הבעיה היא שאז לא אהיה שונה במאום מהדתי שגם הוא כשמגיע לבעיה מוסרית כלשהי פשוט מכריז שכך אלוהים רוצה : להותיר אישה עגונה במשך שנים, להטיל על אדם כתם של ממזרות בגלל שאימא שלו הייתה לא בסדר וכן הלאה.

אז נכון. עדיף היה אם אפשר היה לחיות לפי כללים מסודרים והגיוניים. מה זה עניינה של המדינה אם אני רוצה לצרוך סמים ? או לחילופין מדוע לא לאסור גם על  שתיית אלכוהול?  העולם של החילוני איננו עקבי כל כך.  מצד שני הוא גם מתפתח כל הזמן בדיוק בגלל הסיבה הזאת. הנה לפני שלושים שנה הומוסקסואליות הייתה עבירה פלילית והיום כבר לא - עוד התקדמות לעקרונות של זכויות הפרט.  מצד שני לפני שלושים שנה היה אפשר לנהוג ברכב ללא חגורת בטיחות והיום , גם אם הנהג לבדו ברכב, זה אסור.  המדינה קיבלה את העמדה שנטיותיו המיניות של הפרט אינן מעניינה ומצד שני החליטה שהדרך שבה אדם שומר על חייו בזמן נהיגה הוא כן עניינה. הגיוני? עקבי? חייבים להודות שיש פה בעיה. היה נוח מאד אם היה לנו איזה אלוהים שיחליט כך או אחרת וישים סוף לספקות.

לחילוני תמיד יהיו ספקות ותמיד העולם שלו יהיה בלתי יציב ומשתנה, הפתרון לזה הוא להמשיך לשאול שאלות ולהטיל ספקות, לא להתייחס לכללים כאל תרמיל מלא אבנים שנגזר עלינו לשאת אותו בלי סיבה הגיונית. 

עדו

נקרא 395 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

2 תגובות

  • קישור לתגובה שבת, 23 מאי 2015 09:24 הוסף ע״י יואב

    יש חוסר דיוק מסויים בהצגת הדת כמערכת ערכים. למעשה היא יותר אוסף של חוקים, ציוויים וטקסים, כאשר הערך האמיתי היחיד שמסתתר מתחת לכל אלה הוא ערך הציות המוחלט. לדוגמה, התעסקות האינסופית של הדת והממסד הדתי בכשרות: אין כאן שום ערך מרכזי, עקרון כללי ומופשט, ממנו יכול המאמין לגזור דרכי התנהגות בכל הנוגע למזון שהוא אוכל. מדוע צריך להפריד בשר וחלב? ככה, מפני שכך קבעו חכמים. אין שום סיבה יותר טובה. מדוע אסור לאכול שרימפס? כי כך הוחלט ולא אחרת. הערך היחיד שהמאמין צריך להפנים הוא הצורך לנהוג כפי שכולם נוהגים ולציית להוראות ההנהגה הדתית.

  • קישור לתגובה שבת, 23 מאי 2015 05:14 הוסף ע״י חני אשד

    ההבדל היחיד שמצאתי בין מערכת החוקים הדתית והאזרחית, היא באפשרות האזרחית לשנות חוקים לפי התקדמות התרבות והטכנולוגיה, בעוד מי שמאמין שאלוהים נתן לו חוקים - אינו יכול. אסור לו (האלוהים אסר).

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים