Skip to content

1VSDAT

שישי, 01 יוני 2012 15:59

הטיעון של המשוגע (עדו)

דרג מאמר זה
(0 מדרגים)
'לי זה מפריע מאד ולך בכלל לא אז אתה זה שצריך לוותר'. זהו  אחד הטיעונים שמשמיעים דתיים כשהם באים לכפות עלינו את הדת. 'לי מפריע שאתה נוסע בשבת ולך זה לא עניין עקרוני לנסוע בשבת, אז תישאר בבית בשבת ואל תעצבן אותי בנסיעה באוטו'.  הבעיה היא שיש אנשים שקונים את הטיעון הזה, את אותם אנשים אני שואל – נגיד שמפריע לי לגור בקרבה לאתיופים, למה שלא יתחשבו בי ויגורו במקום אחר? עדיין לא השתכנעתם? טוב, אז המאמר הזה הוא בשבילכם. 
 
אני נשבע לכם שאת הסיפור הבא אני לא ממציא. הוא אמת לאמיתה ושמעתי אותו מגברת אחת ששמה אסתר (שאר הפרטים שמורים אצלי בגולגולת) שגרה לפני כעשרים שנה באחת השכונות הותיקות בירושלים. לאסתר הייתה אז גינה פורחת שהיא טיפחה במסירות. יום אחד פתחה השכנה ממול את החלון והתלוננה שהפרחים בגינה של אסתר 'לוקחים לה את האוויר'. אסתר, שרצתה לשמור על שכנות טובה, עקרה את כל הפרחים בעלי הריח החזק ואלו שיש להם אבקנים שעלולים לגרום לאלרגיה. היא חשבה שהשכנה כנראה סובלת מאסתמה או בעיה אחרת שקשורה בפרחים אבל התלונות לא פסקו. הסתבר שהשכנה חשבה באמת ובתמים שהפרחים שואבים אליהם את האוויר בחצר ולה, לשכנה, לא נשאר מספיק אוויר.
 
מה צריך לעשות במקרה כזה? לכאורה ההסבר פשוט, להתעלם מהמשוגעת וזהו. האומנם? הרי אותה שכנה מאמינה באמת ובתמים שהפרחים לוקחים לה את האוויר. מצד שני לא כל אחד מטפח גינת פרחים בחצר ביתו, כלומר לגברת אסתר לא מדובר בצורך קיומי אבל לשכנה המשוגעת דווקא כן. אולי בכל זאת אסתר הייתה צריכה לוותר?
 
סיפור אחר קראתי אצל הסופר מאיר שלו, הוא סיפר על תקופת ילדותו ועל איש אחד, מעורער בנפשו, שהיה עובר מבית לבית. בשנות החמישים לא נעלו את הדלתות והאיש היה נכנס פנימה, רוחץ את ידיו בכיור בשתיקה והולך.
 
נזכרתי בסיפורים האלו כששמעתי, כמו כולם, על אותם צוערים בצבא שקמו ויצאו מהאולם כשנשמעה בו שירת נשים. הטיעון שלהם נשמע הגיוני מאד : האמונה שלנו אוסרת עלינו לשמוע שירת נשים, איזו זכות יש לצבא להכריח אותנו לפעול בניגוד לאמונתנו?
 
האמת? אני אישית חושב שזו זכותם. אני רק מקווה שיבינו שזו זכותם של חיילים חילוניים לצאת מחדר האוכל בארוחה של יום שישי בערב. איך נחייב חיילים לעמוד ולחבוש כיסוי ראש אם הם לא רוצים להשתתף בקידוש?
 
'אבל זה לא אותו דבר', יגידו הדתיים,'לחיילים חילוניים אין איסור על עמידה בקידוש, לדתיים יש איסור על שמיעת קול נשים'.
 
נכון, אף אחד לא 'אוסר' עלי להשתתף בטקס דתי כלשהו. האם אני צריך מישהו 'מבחוץ' כדי להישען עליו? מדובר בהשתתפות בטקס של דת שאינני מאמין בה, זה לא מספיק?
 
לפני הכול צריך לשים דבר אחד על השולחן: גם בחברה החילונית יש לא מעט מגבלות והן לא כולן ניתנות להסבר הגיוני בצורת נוסחה מתמטית. מדוע מותר לגברים ללכת על חוף הים עם חזה חשוף? אם הנשים צריכות לכסות את החזה שילבשו גם הגברים חזייה! למה מותר לי לצרוך אלכוהול אבל לא חשיש? הרי בשני המקרים מדובר בחומרים משני תודעה ובעלי פוטנציאל להתמכרות?
 
סוכני הכפייה הדתית מנצלים היטב את הפרצה הזאת, "הנה", הם אומרים, "גם אצל החילונים יש מגבלות, למה לנו אסור? החברה החילונית מרשה לעצמה להתערב בדבר שהוא כביכול בתחום הפרט, הם אוסרים על אנשים ללכת עירומים ברחוב למשל. כשאנחנו הדתיים, דורשים שנשים לא ישירו כי מבחינתנו זה אותו הדבר, מיד כולם מתנפלים עלינו". 
 
ובכן אפשר לשחק במשחק הזה גם בכיוון ההפוך: היום אין נישואים אזרחיים במדינה. מה יקרה אם יום אחד הציבור החילוני יאסור בחוק על נישואים כדת משה וישראל? (זה לא יקרה, לא לדאוג).
 
"לא, זה לא אותו דבר", מסבירים הדתיים, "לנו הרי מאד חשוב להינשא לפי ההלכה, לכם החילונים זה לא ממש משנה, לכן אסור לכם להתערב לנו בדרך בה אנחנו בוחרים להינשא אבל לנו מותר ועוד איך להתערב לכם".
 
זוכרים את השכנה המשוגעת מהתחלת המאמר הזה?
 
לא, אני לא חושב שצריך להתחשב ברגשותיהם של אנשים שנפגעים מסיבות בלתי שפויות. לרחוץ ידיים עשרים פעם ברציפות מעיד על בעיה נפשית (טורדנות כפייתית, כך קוראים לזה), אבל זה עניינו של האדם שסובל מהבעיה. כשמישהו נכנס אלי הביתה כדי לרחוץ ידיים הוא כבר פוגע בזכויות שלי. אומנם זה כנראה חשוב לו מאד, בוודאי שהוא מונע על ידי כוח שאיננו בשליטתו, אז מה? למה הטירוף שלו הוא הבעיה שלי? אני גם לא צריך להסביר למה אני אוהב פרחים בגינה שלי ובטח לא להתווכח עם משוגעת שהחליטה שהפרחים לוקחים לה את האוויר. 
 
ומה בעניין ההגבלות שהחברה החופשית מטילה על בני אדם? כן, גם הן שרירותיות לפעמים ובלתי מנומקות. מה זה עניינו של הציבור אם אני רוצה ללכת עירום בראש חוצות? להכניס לגוף שלי קוקאין או הרואין?
 
התשובה איננה חדה וחלקה. אבל הנה הבדל אחד בין עולם הדת לעולם החופשי : לפני שלושים שנה הומוסקסואליות הייתה עבירה פלילית, היום יש מצעדי גאווה וחברי כנסת שהם הומוסקסואלים מוצהרים.
 
כלומר בחברה הנאורה יש מקום לשינוי. אם פעם היה ברור ש'כולם חושבים ככה', פתאום זה כבר לא ברור יותר.
 
כשאנשים חזרו ואמרו לציבור החילוני, "זה לא עניינך אם אני הומו או לא", בסופו של דבר הטענה התקבלה. אף אחד לא טען שהומוסקסואליות היא דבר טוב, רצוי או מודל לחיקוי, פשוט נקבע שזה לא עניינו של הציבור.
 
גם תנועת 'עלה ירוק' רצה בזמנה לכנסת במטרה אחת: לאפשר לגליזציה של סמים. נכון, הם לא הצליחו בזה, אבל הוכיחו שמותר לערער על דבר שבחברה החילונית נחשב לעבירה פלילית ממש. אגב, תמיד יהיו מגבלות שרירותיות ואין שום דרך להימלט מזה. כיוון הנסיעה בכביש יכול להיות או שמאל או ימין, אם נרשה נסיעה בשני הכיוונים בו זמנית יהיו תאונות דרכים כל הזמן. נו? מי החליט שצריך לנסוע בצד ימין דווקא? הרי באנגליה נוהגים הפוך.
 
(לחוכמולוגים שאלת בונוס: למה זה מובן מאליו שאנחנו לא רוצים תאונות דרכים?)
 
לא, אין איזה נימוק לוגי למגבלות האלו, אבל אם משהו מפריע לך, הרי שבמדינה דמוקרטית מותר לך לנסות לשנות את זה. הקם מפלגה חדשה, פתח קבוצת פייסבוק, צא והפגן בעד לגליזציה של סמים, החלפת כיוון הנסיעה במדינה או כל דבר אחר שמציק לך. הציבור החילוני יכול בהחלט להשתכנע שמגבלה מסוימת, מגבלה שפעם הייתה מובנת מאליה, איננה במקומה ויש לבטל אותה.
 
מה כן עניינו של הציבור? אני יכול לחשוב על מבחן אצבע להצדקתה של פגיעה בזכויות הפרט:
 
אם הפגיעה קטנה ככל האפשר.
 
אם נבטל את המגבלה, ייגרם בסופו של דבר יותר נזק לחירויות הפרט מאשר אם לא נבטל אותה.
 
גם זה כמובן עניין שרירותי ולא כל כך מדיד. הנקודה היא שאם מגבילים אנשים בדברים שלא פוגעים ישירות באחרים, צריך להצטדק על זה. לדתי שכופה עלי דברים אין שום צורך להצטדק.
 
במפורש צריך להתייחס לדתי 'שכופה עלי דברים'. חייבים לומר ביושר שלא כל הדתיים הם כאלו. יש ציבור לא קטן בקרב שומרי המצוות, שיודע שיש משהו פסול בכפייה הדתית במדינה. ישעיהו ליבוביץ' אף טען , מסיבות דתיות, שהכפייה הדתית במדינה היא חילול השם. 
 
משום מה צריך לשלוף את ליבוביץ' כל פעם מחדש למרות שהוא נפטר ב1994. כלומר, מאז ליבוביץ', אין יותר אף דמות ציבורית בולטת מספיק, של אדם שומר מצוות שקורא להפרדת הדת מהמדינה. נכון להיום, הציבור הדתי לא מסיר את התנגדותו לנישואים אזרחיים במדינה, לתחבורה ציבורית בשבת, לקבורה חילונית (אם כי בזה היו כמה ניצחונות דחוקים למחנה הנאור) ועדיין אסור לייבא לארץ בשר טרף. מה אכפת להם? מי מכריח אותם לנסוע בשבת או לאכול חזיר? שאלה טובה, אבל כאן מגיע הדבר השני שצריך לומר ביושר:
 
בשנות החמישים, כשהמדינה הייתה עדיין צעירה, הופעל מכבש חילון על הציבור הדתי בארץ, בפרט על העולים שהגיעו מארצות ערב. עד היום לא שוכחים ולא סולחים למפא"יניקים המתנשאים של אז שרצו להוציא לבני עדות המזרח את השטויות של הדת מהראש. כן, חד משמעית, גם זאת הייתה התערבות בלתי מוצדקת בחייו הפרטיים של אדם. מצד שני, כבר בשנת 1950 קמה וועדת פרומקין שחקרה את הנושא. באופן מפתיע, הוועדה תקפה את הממסד החילוני וערערה על המוסכמה של אותם ימים: שליישוב הוותיק יש זכות (אם לא חובה) 'לעצב' את העולים החדשים. ליצור מהם את הדמות הרצויה של צבר קשוח, נטול תסביכים גלותיים שהדת היא אחד מהם.
 
רוצה לומר, וועדה שהוקמה על ידי אותו ממסד חילוני הייתה מספיק הגונה וישרה ובעיקר בלתי מתנשאת כדי לקבוע שלעולים החדשים עומדת הזכות להחזיק באמונתם. נכון, וועדת פרומקין לא פתרה את כל הבעיות במטה קסם. ההתנשאות והדורסנות לא נעלמו בן רגע, אבל לפחות נשמע קול אחר מאותו ציבור שהכוח היה בידו. אתם מעלים בדעתכם מצב הפוך? שממסד דתי יוותר על ההזדמנות להחזיר אוכלוסיה חלשה בתשובה? שהציבור הדתי יגיד שזכותם לבחור להם את דרכם בעצמם? הצחקתם את כבוד הרב. מה שברור הוא שאותו ציבור שיודע היטב לנפנף בעוול שנעשה לו מרגיש לגמרי בנוח לעשות את אותו דבר לציבור החילוני.
 
תאמרו, מפריע להם שאני חילוני, הם מתכוונים לטובתי, רוצים לפקוח את עיני אל האור, ומה בכך? הרי לאנשי תנועת העבודה בשנות החמישים הפריע מאד לראות תימנים עם פאות ארוכות, גם הם רצו בסך הכול 'לעזור' להם להיפטר מכל השטויות הגלותיות שהביאו איתם. 
 
מסיבה זו השאלה איננה ואסור שתהיה: דרכו של מי נכונה? אם מסכימים שכול צד חושב שהוא צודק - הדתי רוצה להציל את החילוני מהגיהינום והחילוני חושב שהדתי סוגד לדמיונות שווא - מגיעים רק למסקנה אחת: איש איננו רשאי לכפות את דעתו על זולתו, כל אחד משוכנע שהוא צודק והשני טועה. מי שמנפנף בעוולות של שנות החמישים, לא יכול להתנגד ביושר לכך שיהיו פה במדינה נישואים אזרחיים, זו פשוט צביעות.
 
גם לטעון שיש כפייה שאיננה דתית במדינה זו דמגוגיה זולה. מדינה, מעצם הגדרתה, היא מנגנון שכופה דברים על אנשים, זאת מהותה. הכפייה במדינה היא רע הכרחי, כלומר כשהיא לא הכרחית היא רק רעה.
 
כך שהשאלה העיקרית היא לא מי מתערב יותר בענייניו של מי. השאלה היא למה?
למה מתערבים? או יותר נכון, באיזו זכות?
 
לא מעט מאלו שמקדמים את הכפייה הדתית, מרגישים בחולשת הטיעון שלהם. הם גם מבינים שזה עלול לפנות נגדם, מה הם יעשו כשצוערים חילוניים יצאו באמת מחדר האוכל בזמן הקידוש? יתאוננו על הקרע בעם? וכשצוערים דתיים יוצאים באמצע הופעה זה לא יוצר קרע?
 
מסיבה זאת, עולה עכשיו הטיעון , "לנו זה חשוב מאד ולכם פחות" וכאמור, זהו נימוק של פסיכופטים.
 
האם אני קורא לדתיים מטורפים? לא, יש גם דברים שמעצבנים אותי למרות שעל הנייר הם 'לא מענייני'. מרגיז אותי כשחרדים לא עומדים בזמן הצפירה של יום הזיכרון. אז מה ההבדל ביני ובין אלו שלא רוצים שאייבא לארץ בשר טרף? התשובה: אני לא מנסה להכריח אף אחד לעמוד דום בזמן הצפירה, עד כמה שזה מטריד אותי אני יודע שזו זכותו להמשיך ללכת.
 
יכול להיות שאני בעל כושר גופני מצוין ומטריד אותי לראות אנשים שמנים שלא עושים מספיק התעמלות, יכול להיות שאני בעל חוש אסתטי מפותח ומתעצבן כשאני רואה אנשים מתלבשים ברשלנות. רק אדם שאיננו יציב נפשית ייגש למישהו זר ברחוב וינזוף בו בכעס שהוא לא שומר מספיק על כושר או שהחולצה שלו לא מתאימה לצבע העיניים. לצעוק 'שאבעס', אחרי מכונית שנוסעת בשבת זה בדיוק אותו דבר.
 
מי שרוצה להצדיק את עמדתו כדאי שלא ישתמש בנימוק 'לי זה מפריע יותר', בכך הוא שם את עצמו על אותו מישור שעליו נמצאת המשוגעת שלא רוצה שהשכנים שלה יגדלו פרחים והאיש שנכנס לבתים כדי לשטוף ידיים. אמנם הרבה יותר רחוק על הציר, אבל עדיין זהו טירוף.
 
השאלה שנותרה היא כיצד לנהוג כשנתקלים במשוגע? מתי צריך לחייך בסלחנות ולהגיד, "הוא לא שפוי, בואו נשתף איתו פעולה כדי שיירגע" ומתי לשים את הגבול ולומר, "הוא לא שפוי ובדיוק משום כך אני לא מוכן שיתערב לי בחיים".
 
אין לי ממש תשובה ברורה. יש לי רק הרגשה, שבכל הנוגע לכפייה הדתית במדינה, כבר מזמן היינו צריכים לשים גבול לשיגעון והגיע הזמן שנתחיל. 
 
עדו
נקרא 484 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

30 תגובות

  • קישור לתגובה חמישי, 11 יולי 2013 08:36 הוסף ע״י יובל

    אני מבין שהנוכחות שלי כאן מפריעה לך, אבל אל דאגה זה רק עניין של זמן עד שאביר יתחיל לצנזר את תגובותיי שלא נוחות לכם.

    אתה מדבר על דת מתפוררת,

    אם הדת לא הייתה במצבה הנוכחי כנראה שיאיר לפיד לא היה מכריז עליה מלחמה.
    בינתיים הרב אמנון יצחק והרב זמיר כהן ממלאים אולמות והיכלים כאשר אתה וחבריך משעשעים אחד את השני.
    אני מבין שאתם חושבים שאם תפגעו בדת דרך עצירת תקציבים הדת תימחק. אני שמח להודיע לך שאכן למרבה הצער יפלו חללים בדרך, אבל אתם לא תצליחו. האהבה של הציבור החרדי לתורה אינה תלויה בדבר, בניגוד לאנשים חומריים כמוכם שרק כסף מעניין אתכם.

  • קישור לתגובה חמישי, 11 יולי 2013 07:48 הוסף ע״י עדו

    א. אתה כן מבלה כאן באתר של כופרים הרבה מעל למה שהייתי מצפה ממי שאמור לעסוק יום וליל בלימוד התורה.
    ב. כאבא לילד אוטיסט, כל התעללות באוטיסטים הייתה מקוממת אותי בכל מקום. אתה טוען שאני 'מכפיש ציבור שלם', לא נכון. הציבור הזה עושה עבודה יפה לבדו. אם אנחנו מסכימים שאי אפשר לתת לכל ציבור להתעלל בילדים בשם איזה רוחב אופקים מוגזם אז ברור שטיפוסים כמו אליאור חן מקומם בכלא או בבית משוגעים. למה אם כן אנחנו עוברים בשתיקה כאשר לוקחים ילדה אוטיסטית והופכים אותה לתערוכה ניידת? מסתבר שבשביל טריקים של החזרה בתשובה הכל הולך.
    ג. היות ובעבר אנשים האמינו בלי שראו כל מיני הצגות על גבם של ילדים מוכי גורל המסקנה היא שהדת היהודית בצרות. לכן מגייסים את טובי המומחים מהסטנדאפיסט המשעשע אמנון יצחק ועד למגיבי חצר כמוך. אתה עושה את מעשיך בהתנדבות (אני מניח), לאף אחד אין זכות לנדב ילדה שהגורל התאכזר אליה בשביל לשמר את הדת המתפוררת, תסתדרו בלי זה.

  • קישור לתגובה חמישי, 11 יולי 2013 07:32 הוסף ע״י יובל

    אני לא פותח אתר ומשקיע את כל זמני בכתיבת מאמרי הסתה כמו אביר, ואני לא משועמם כמוך שבמקום לטפל בילד שלו כותב רק מאמרי שטנה ושולח אותם לכל עבר. אז אל תטיף על הסתה והשפרצת רפש.

    משום מה כאשר נגמרות לכם המילים אתם מנסים להסית את הדיון למקומות אחרים.
    אם אתה בוחר מקרים כמו אליאור חן ומסיק מכך שכל הציבור החרדי נוהג כמוהו אז כנראה שבאמת אתה חולה וחבל על האנרגיה לנסות לדבר איתך. ושוב תפסיק לערב פוליטיקה כאשר אין לך מה לומר

  • קישור לתגובה רביעי, 10 יולי 2013 10:56 הוסף ע״י עדו

    א. אני לא תמים, אתה לעומת זאת מיתמם. יש לך משהו ממשי להגיד חוץ מאשר השפרצת רפש לכל עבר?
    ב. אתה צודק ואני מתנצל. באמת אין לי זכות להגיד לאחרים לא להתעלל בילדים שלהם. אולי גם הרב אליאור חן שהחינוך של הכת שלו גרם לילד אחד להיות במצב של צמח לכל החיים והשאר סתם עם טראומות נוראות - אולי גם הם מעבר לכושר השיפוט שלי, אחרי הכל אצל החילונים החינוך פשוט נורא ואיום אז מי אנחנו שנשפוט. ניתן לאנשים כמו אליאור חן להתעלל בילדים, ניתן לחרדים לקחת ילדה אוטיסטית ולעשות ממנה הצגה ונעמוד מהצד. נדמה לי שקוראים לזה 'פוסט מודרניזם' אבל אני לא כל כך בעניינים.
    ג. אני לא מחמיא לעצמי, אני מצטט את נציגי הציבור החרדי שנכנסו להיסטריה ברגע שהתברר להם שבממשלה הבאה הם לא ישבו. קצת מוזר בהתחשב בזה שהם לא ממש בעלי דיעה נחרצת לא לשמאל ולא לימין אז מה בדיוק מפריע להם בישיבה באופוזיציה אם לא הניתוק מברזי הכסף?
    ד. כאמור אני חושד בך שאתה חילוני מתחזה אבל זה לא ממש משנה, טרול הוא טרול.
    ה. 'לכתוב מאמר הסתה כלפי ציבור שלם זו עזות'
    מילים כדורבנות, במיוחד כשמיד לאחר מכן אתה כותב "ידוע לכל שבציבור הד"ל מחנכים לשנוא את הדת".

  • קישור לתגובה רביעי, 10 יולי 2013 09:43 הוסף ע״י יובל

    אני לא כ"כ מבין למה אתה טורח לציין שלפני 45 שנה היו מעט ישיבות חרדיות בארץ ישראל.
    אתה גם יכול לומר שלפני 65 שנה לא היו פה הרבה יהודים בסך הכול 600 אלף.

    אתה מרבה להטיף (שקרים כמובן) על החינוך החרדי הכושל, אולי תמנה לי בבקשה את יתרונות החינוך החילוני מלבד לימודי המדע שאתה כה מתגאה בהם.

    אולי תתחיל בעובדה שיש לא מעט ילדים חילוניים שבכיתה ג עדיין לא יודעים קרוא וכתוב עקב בתי הספר הניסיוניים הפרטיים שהוריהם שולחים אותם תמורת 2000 ₪ בחודש.

    בוא תספר לי על החינוך לערכים שילד חילוני ממוצע מקבל.

  • קישור לתגובה רביעי, 10 יולי 2013 09:31 הוסף ע״י עדי אביר

    יובל,

    הישיבה בה למדתי אכן משלבת תורה ומדע ולכן היו לי מספיק כלים בכדי ללמוד באוניברסיטה, להתפכח ולהתפקח. ישיבות שאינן משלבות לימודי חול עם לימוד התורה מוציאות חרדים שמתאימים לחזון הרבני: בעלי אמת אחת בלבד, חסרי כושר שיפוט, קנאים, ממלאי רצון מנהיגיהם, צרי אופקים ןאלימים.

    דרך אגב, את לימודיי בישיבה השלמתי בארצות הברית. באותה תקופה כמעט שלא היו ישיבות חרדיות באמריקה. הישיבה חרדיות האמריקאית היא תופעה חדשה יחסית. לפני ארבעים וחמש שנים היו גם מעט מאד ישיבות חרדיות בארץ ישראל. גם זאת תופעה חדשה. לא תעשה לעצמך שרות רע אם תמצא באינטרנט תמונות ישנות שמראות תלמידי ישיבה במזרח אירופה ותשווה אותן עם תמונות של תלמידי הישיבות החרדיות בימינו. התמונות ילמדו אותך שהחרדיות עצמה היא תופעה די חדשה והקיצוניות החרדית היא עיוות שנוצר בעשרים שלושים השנים האחרונות.

    בברכה,

    עדי אביר

  • קישור לתגובה רביעי, 10 יולי 2013 09:16 הוסף ע״י יובל

    הישיבה שלך הכשירה אותי, אם זה מה שיצא ממנה עדיף כבר לבחור ללכת לבית ספר אנתרופוסופי.

    מן הראוי שתאמר לחבריך כאן שמדובר בישיבה שמשלבת לימודי חול - תורה ומדע. אל תנסה ליצור תמונה כאילו למדת בישיבה חרדית למהדרין.

    הערה חשובה: שם הישיבה שלך משש יפה אבל מטעה. בדיוק כמו הכשרות: בדץ בית יוסף בנשיאות רבי עובדיה יוסף. לצערנו הרב עובדיה הוא לא משגיח כשרות ואחרי מה שראיתי במו עיני אני אעדיף לא לאכול הכשר זה. עדו - אף אחד שפוי לא טוען שהעולם החרדי הינו מושלם. אם כל הציבור החרדי היה מקיים את התורה אולי לא היינו מתווכחים כאן ולאנשים כמו עדי היו עיסוקים אחרים.

  • קישור לתגובה רביעי, 10 יולי 2013 09:02 הוסף ע״י עדי אביר

    יובל,

    אני בוגר הישיבה על שם רבי יצחק אלחנן ששייכת לזרם האורתודוקסי של הרב סולובייצ'יק. איזו ישיבה הכשירה אותך לתת ציונים לאחרים?

    עדי אביר

  • קישור לתגובה רביעי, 10 יולי 2013 07:53 הוסף ע״י יובל

    א. אל תהיה תמים.

    ב. בגלל שמדובר בנושא רגיש, אין לך זכות להטיף לאחרים כיצד לנהוג. אף אחד לא מינה אותך להיות משגיח. תהיה משגיח של עצמך.

    ג. אף אחד לא היה סמוך על שולחנך, אל תחמיא לעצמך יותר מידי.

    ד. לא זכור לי שטענתי שאני בחור ישיבה. אם תמצא כאן תגובה כזאת בבקשה תראה לי אותה. אני מתנצל על הטעות.

    ה. זה שאין לך מושג ביהדות זו בעיה שלך. אף יהודי ירא שמיים אמיתי (לא אלו ממאה שערים שמבצעים לינץ בחיילים או כל מיני ראשי כתות כמו אליאור חן שמתלבש כמו חרדי) לא טען שלגויים אין מושג מהחיים שלהם וגם לא תמצא ספר שאומר את זה. חביב אדם שנברא בצלם. לכל בנאדם יש את הייעוד שלו בחיים - אתה יכול לא לקבל את זה לא להאמין בזה זו בחירה שלך - אבל לכתוב מאמרי הסתה כנגד ציבור שלם זו כבר עזות.
    אתה יכול לשקר לעצמך ולסובבים אותך, אבל תדע שלבסוף שקריך ייחשפו. ואתה טועה אי אפשר לקבל בסלחנות את ההתנהגות שלך.
    אדם יכול לבחור לא להניח תפילין, לאכול לא כשר זו עניין שלך עם בורא עולם. אבל לגבי בנאדם לחברו אי אפשר לסלוח או לקבל בהבנה התנהגות כמו שלך.
    לגבי עדי, ידוע לכל שבציבור הד"ל מחנכים לשנוא את הדת ועדי הוא ההוכחה לכך. האתר שלו מדבר בעד עצמו.

  • קישור לתגובה שלישי, 09 יולי 2013 10:53 הוסף ע״י עדו

    א. אין לי מושג על מה אתה מדבר, אבל שמתי לב שהעובדות לא ממש מפריעות לך.

    ב. האוטיזם הוא נושא רגיש. לכן ציבור שמבחינתו ילדה אוטיסטית היא בגדר הצגה מעניינת הוא ציבור שיש לו בעיה רצינית מאד.

    ג. אתה זה שכתבת על הירידה שבאה אחרי העליה. תתפלא, זה לא מוגבל לחילונים בלבד. אתה ההוכחה לכך שהציבור החרדי פשוט אינו מסוגל לעשות חשבון נפש אמיתי ולהבין כמה השניא את עצמו על החילונים בכל השנים שבהם היה סמוך על שולחנם.

    ד. בחור ישיבה אמור לדעת לאיית, כבר כתבתי שלדעתי אתה לא בחור ישיבה, לפחות לא במקור.

    ה. המהות של הדת היהודית היא הגאווה וההתנשאות כלפי האחרים. יש יקום ענק ובו מיליארדי כוכבים אבל רק הכוכב הפעוט שלנו נחשב ובין בני האדם שעליו - כשבעה מיליארד - רק העם היהודי הוא העם הנבחר וכל השאר פשוט לא יודעים מהחיים שלהם. ואחר מדברים איתי על חינוך לצניעות.
    לגבי עדי עצמו - אני מבין שהוא מהווה בעיה. כל עוד מדובר בחילוני כמוני אפשר לומר בסלחנות שאני לא יודע על מה אני סח. מה עושים עם מי שקיבל חינוך דתי ועדיין מחזיק בדעות לא רצויות?
    מה שנותר הוא להכפיש ולהשמיץ אותו. הרי הוא כבר מכיר את כל הטריקים ואין תשובות ענייניות לטענות שהוא מעלה.

  • קישור לתגובה שלישי, 09 יולי 2013 10:15 הוסף ע״י עדי אביר

    יובל,

    אני שב ומזהיר אותך להגיב לעצם הנושא ולא לעצם האדם. אני גם מציע לך בשנית לנהל דף משל עצמך בו תוכל להגיב באופן חופשי.

    בכוונתי למחוק תגובות שלך שאינן מתייחסות לגוף המאמר. ראה הוזהרת.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שלישי, 09 יולי 2013 10:11 הוסף ע״י יובל

    א. התגובה הראשונה שלך הייתה התגוננות מתיפיפת.

    ב. אם האוטיזם אכן נושא רגיש מדוע אתה מנסה להשתמש בו כדי לנגח ציבור

    ג. אל תנסה לערב פוליטיקה ולהסיט את הנושא כאשר הנך נמצא במצב לא נוח.

    ד. תודה על התיקון

    ה. המהות של עדי זו הגאווה העצמית שלו וההתנשאות כלפי השני. לא צריך להיות נביא או בעל רוח הקודש כדי להבין זאת.

  • קישור לתגובה שלישי, 09 יולי 2013 09:44 הוסף ע״י עדו

    א. עברתי לצד המתגונן? מתי זה קרה?
    ב. האוטיזם אכן נושא רגיש. כל כך רגיש שלאישה חרדית אין בעיה לקחת את הבת שלה ולהשתמש בה בשביל תעמולה של מחזירים בתשובה. מעניין שמי שרחמיו נכמרים על האוטיסטים חושב שהבעיה היא במאמר שלי ולא בנושא שהמאמר הזה תוקף.
    ג. אכן אחרי העליה עלולה להגיע ירידה. כבר עכשיו רואים את הזעם של החרדים על האפשרות שאולי מעמדם המיוחד יישלל מהם (לא, לא הצבעתי ללפיד) וכבר כתבתי על זה בפוסט 'משגיח הכשרות'. פתאום מתברר שכל השנים הם פעלו ביודעין נגד טובת המדינה כדי לשמור על הברית עם הדתיים לאומיים (כך לדברי החרדים עצמם) וכשהירידה מגיעה הם פתאום מזמרים זמירות שונות.
    ד. מנופח ולא מנופך.
    ה. לא ראיתי בשום מקום שעדי השוויץ בכסף שלו, אבל רואה נסתרות כמוך שיודע 'ללא ספק' שאני לא אוהב את הבן שלי כנראה לא צריך הוכחות.

  • קישור לתגובה שלישי, 09 יולי 2013 08:32 הוסף ע״י יובל

    שימו לב איך עדו באלגנטיות עובר לצד המתגונן. רק על מנת להזכיר לקוראים התמימים - עדו בחר לקחת נושא רגיש כגון האוטיזם והשתמש בו בצורה המגעילה ביותר על מנת לתקוף את החרדיים. לתת אדם כמוהו צריך להחזיר באותה המטבע ולחשוף את פרצופו המכוער.

    זוהי התנהגות טיפוסית של יפי נפש להם מותר הכול בלי גבולות וכאשר מישהו אחר תוקף אותם בנשק שלהם הם נהיים חסידי אומות העולם.

    עדי היקר, אכן החיים מלאי הפתעות היום אתה בטוח בעצמך ובכסף שלך אבל תזכור כלל חשוב ויסודי בחיים שכנראה לא לימדו אותך בלימודי המתמטיקה שלך: כשאתה למעלה, כאשר ההצלחה מאירה לך פנים, אל תשכח שבהכרח תבוא הירידה. אל תתגאה, אל תחשוב שלעולם תהיה למעלה.

    מכיוון שאתה מתגאה בכך שאתה בוגר ישיבה ואתה בקיא בתורה יותר מהרמב"ם אז בוודאי לא צריך לומר לך את הפסוק "וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה: וְזָכַרְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל" (רק במקרה ששכחת)

    מצד אחד אולי עדיף לשתוק ולהתעלם מאביר, עדו ודומיהם כי בגזרה שלהם המלחמה באמת אבודה ולכן עדיף לקיים את מאמר הכתוב אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה. אך מכיוון שהם מחטיאים לא רק את עצמם אלא את הרבים עדיף לנסות להציל אפילו נפש אחת, ולכן יש לקיים את הפסוק הסמוך: עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו – אביר ודאי חכם ונעלה בעיניו, הרי יש לו חשבון עו"ש מנופך ושלל תארים אקדמיים. אותו בוודאי אנחנו לא מנסים להציל, אי אפשר לעזור לבנאדם שלא רוצה לעזור לעצמו, אנו מכוונים לקוראים התמימים שנכנסים לאתר הזה ואם הצלחנו להציל לפחות נפש אחת ממלתעותיו של אביר דיינו.

  • קישור לתגובה שני, 08 יולי 2013 10:52 הוסף ע״י עדי אביר

    יובל,

    החיים הם מלאי הפתעות. מי יודע, אולי בבא היום אתה תרכוש השכלה אמיתית ואני אשכח את כל שידוע לי ואז ייתכן מאד שאבוא אליך לרכוש דעת. עד אז, אם אתה רוצה שאשתכנע בידע ההיסטורי שלך, עליך לגבות את 'העובדות ההיסטוריות' אליהן אתה מתייחס בקצת יותר אסמכתאות.

    אתה אוהב להשתמש בביטוי 'אין לי ספק' לפני שאתה מרשה לעצמך להתבטא בדברים עליהם אין לך שום מושג, למשל 'אין לי ספק שכאשר אתה קורא את מעשי הזוועה שנעשו לעם ישראל לאורך ההיסטוריה אתה בוודאי מזדהה עם האנטישמיים האכזריים. אין לי ספק שזה מה שאתה מאחל לחרדיים' או, כפי שאתה כותב בתגובתך למאמר של עדו 'למרבה הצער אתה רק נותר לי לרחם על הילד שלך ש"זכה" לכזה אבא נפלא. אין לי ספק שעמוק בליבך אתה שונא אותו ומאשים אותו על מצבו. מבחינת אנשים כמוך זקנים, חולים וחרדים הם עול כלכלי שכדאי להיפטר ממנו'.

    גם לי 'אין ספק' באשר להשכלתך, רמתך, הבנתך והרקע התרבותי שלך אבל החלטתי לשמור את חוסר הספקות שלי לעצמי כי אני בטוח שכל שאר הקוראים ממילא הגיעו לאותן המסקנות אליהן אני הגעתי.

    בברכה,

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שני, 08 יולי 2013 09:56 הוסף ע״י יובל

    עדי,

    שוב אתה מנסה להתחמק אך ללא הצלחה.
    כאשר היהודים מתחילים פחות להישמע לרבנים נוחתות עליהם צרות. קשה להתווכח עם עובדות היסטוריות.

    רשמת:

    שאל את עצמך עוד שאלה: נניח שכדבריך אני נוהג בדיוק כמו אותם האנטישמיים האכזריים, האם אתה יכול להעלות בדעתך מדוע? מדוע יותר ויותר ישראלים מקבלים בחילה מכל מה שקשור לרבנים ולדתם? כולם שונאי חינם, אנטישמים ועוכרי ישראל? האם לכם אין שום תרומה למצב?

    אין לי ספק שכאשר אתה קורא את מעשי הזוועה שנעשו לעם ישראל לאורך ההיסטוריה אתה בוודאי מזדהה עם האנטישמיים האכזריים. אין לי ספק שזה מה שאתה מאחל לחרדיים.

  • קישור לתגובה רביעי, 03 יולי 2013 15:16 הוסף ע״י עדי אביר

    עלמה,

    כמובן. בכל חברה שבנויה על שקר ודיכוי קיימת תרבות חשאית שמוצאת דרך לעקוף את האיסורים. זה קורה היום באיראן ובארצות ערב וכך קרה בעבר באנגליה הפוריטנית, בחלק מהמושבות האמריקאיות ובהרבה מדינות קתוליות. בסופו של דבר משטרי השקר והדיכוי נופלים ומצהלות ההמונים מוכיחות עד כמה הם היו שנואים. להערכתי גם השלטון המדכא של הרבנים עתיד להתמוטט והרבה חרדים שנשבו בו יוכלו להשתחרר ולהצטרף לעולם השפוי.

    עדי

  • קישור לתגובה רביעי, 03 יולי 2013 15:00 הוסף ע״י עלמה

    עדי,
    אני מקווה שאתה מבין שרבים מהם לא באמת נמנעים מגלישה חופשית באינטרנט וקריאת תועבות החילונים... הם פשוט צריכים לומר זאת לעצמם, שהם(כאילו)נמנעים, לחזור על הדקלום כלפי חוץ, להשמיע אותו באוזני אחרים, והכל כדי 'לשמור' על השקרים של הקהילה וכדי להרגיש טוב עם עצמם.

  • קישור לתגובה רביעי, 03 יולי 2013 12:34 הוסף ע״י עדו

    בואו ניקח שתי אפשרויות תיאורטיות:
    האחת , יהודים מקיימים מצוות, מתבדלים מהגויים וחיים כעם שנוא ומבודד בלי שתרמו דבר לאנושות עוד אלפי שנים. במהלך השנים האלו הם עוברים פוגרומים, רדיפות וגירושים אבל עדיין נשאר ציבור קטן שמהווה את העם היהודי.
    האפשרות השנייה, היהודים נוטשים את האמונה, מתבוללים בין הגויים וחיים להם ברווחה ובשפע כשהטובים מביניהם תורמים לחברה האנושית בכל התחומים. מהי האפשרות העדיפה מהשתיים? או במילים אחרות, מה כל כך נפלא בזה שעם ישראל יחזיק מעמד אם פרושו של דבר להיות תמיד הנחנח של הכיתה שסופג מכות בהפסקה?

  • קישור לתגובה רביעי, 03 יולי 2013 10:48 הוסף ע״י עדי אביר

    יובל,

    יהודים שנשמעים פחות לרבניהם מתחילים לפרוץ את הדרך לעולם טוב יותר. ראה כמה היהודים החופשיים תרמו לעולם. ראה כמה פריצות דרך מדעיות, מחקריות וחברתיות ניתן לייחס ליהודים שניתקו ממרות הרבנים. תלמד קצת על היהודים בהולנד ובארצות הברית. ותגלה מי הם המדענים, החוקרים, המשפטנים, הכלכלנים, המדינאים, מנהיגי הפועלים, הסופרים, ההוגים והבדרנים הגדולים שהיהודים תרמו לעולם.

    לגבי המלון/בלוף שעתיד להתפוצץ: אני לא נביא אבל אני מוכן להמר בכספי שהבלון החרדי, בישראל ובאמריקה, יתפוצץ ויעלם הרבה לפני מדינת ישראל. הבלון הזה מתנפח ומתנפח בחסות המדיניות האוילית של ממשלת ישראל וכשהאוירה תשתנה וההזרמה הפרועה תיפסק, כל האויר ייצא ממנו. בארה"ב הבעיה היא אחרת. שם החרדים עובדים למחייתם והם אינם תלויים כאבן ריחיים על צוואר משלמי המיסים אבל תוך כדי עבודתם הם באים במגע עם האוכלוסייה המקומית ולומדים שהעולם האמיתי אינו דומה לזה המצטייר מהשקרים של רבניהם. הרבנים מבינים ששפוטיהם עוד עלולים להחשף לאמת ועתה הם פועלים במטרה לצאת מויליאמסבורג והשכונות האחרות בניו-יורק ולהעביר את חסידיהם למקומות יותר נידחים ומבודדים דוגמת מונסיי.

    מדינת ישראל, לאחר שהיא תרפא את עצמה מהסרטן החרדי, תחייה עוד שנים רבות. החרדים, שחייבים להמשיך ולהסתגר לנצח, הם אלו שידרסו תחת מכבשי המודרנה. זה קרה לשבטים הפרימיטיביים ביערות בורנאו, זה קורה לבני כת האמיש וזה יקרה גם לחרדים. אי אפשר לנצח את האמת על ידי צינזור האינטרנט ואיסורי צפייה בטלויזיה וקריאת ספרות חילונית.

    אני, דרך אגב, למדתי מנסיון העבר של עמי ולכן אני לא מוכן להפקיר את גורלי בידיו של אל אדיש שאינו נוקף אצבע בשעה שחיות האדם רוצחים ילדים וילדות קטנים. איך אתה יכול להיות כל כך עיוור לאחר שמליוני שומרי מצוות, שהקפידו על קלה כחמורה ונשמעו לכל הוראותיהם של רבניהם, נכחדו בתאי הגזים. מספיק עם הסיסמאות הנבובות. הן פוגעות לא רק בשכל הישר אלא גם בזכרון השואה.

    שאל את עצמך עוד שאלה: נניח שכדבריך אני נוהג בדיוק כמו אותם האנטישמיים האכזריים, האם אתה יכול להעלות בדעתך מדוע? מדוע יותר ויותר ישראלים מקבלים בחילה מכל מה שקשור לרבנים ולדתם? כולם שונאי חינם, אנטישמים ועוכרי ישראל? האם לכם אין שום תרומה למצב?

    אני מזכיר לך מה שאני נוהג להזכיר לכולם: כשאתה מפנה אצבע מאשימה כלפי מישהו שלוש אצבעות אחרות תמיד מופנות אליך. נסה ותראה.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה רביעי, 03 יולי 2013 09:33 הוסף ע״י יובל

    ומה קורה ליהודים לאחר שהם פחות נשמעים לרבניהם...?

    לגבי מערכת היחסים שלנו עם ארה"ב:
    דבריך מחזקים את טענתי: הבלון/בלוף שנקרא מדינת ישראל עתיד להתפוצץ.
    ומה שיישאר מהמהלך המרגש והרומנטי ביותר בהיסטוריה האנושית זה רק מילים יפות.
    קצת תמוה בעיני איך אדם שמחשיב את עצמו למשכיל לא לומד מניסיון העבר של עמו - רק דרך אחת הצליחה לשמור על העם והיא קיום התורה והמצוות מאז מעמד הר סיני.
    חבל שאתה נותן לשנאה שלך ליהדות לעוור אותך לחיות בדימיונות.

    שים לב: בתגובה הלפני האחרונה אתה רושם:
    "אבל על החרדים לשאול את עצמם מדוע כל הגויים, בכל הארצות, כל כך אוהבים לשנוא אותם?"
    אתה מתנהג בדיוק כמו אותם האנטישמיים האכזריים.

  • קישור לתגובה רביעי, 03 יולי 2013 09:01 הוסף ע״י עדי אביר

    יובל,

    מדינת ישראל היא יותר עצמאית משהיא הייתה ב-2170 השנים האחרונות. למעשה, עם ישראל נשלט על ידי מעצמות זרות במהלך כל ההיסטוריה שלו, והוא הצליח לבטא את עצמאותו המדינית רק בתקופות בהן המעצמות השכנות חוו מלחמות פנימיות או בתקופות בהן המרידות של עם ישראל עדיין לא דוכאו. מבחינת עצמאות מדינית מעולם לא היה מצבנו טוב יותר.

    מדינת ישראל היא גם בין המקומות הבטוחים ביותר שאי פעם היו לעם ישראל. אמנם, גם ארצות הברית נראית לי די בטוחה ובמהלך ההיסטוריה עם ישראל זכה להגנה ולאמנסיפציה במקומות רבים אבל זאת המדינה היחידה בה אנו מסוגלים להגן על עצמנו בכוחות עצמנו, מבלי שנאלץ להטיל את יהבנו על אף גורם אחר.

    להערכתי אנחנו לא מסוגלים להסתדר בלי סיוע של מעצמה אחרת, אמריקה למשל. האם אין להסיק מכך שלא כדאי להרגיז את האמריקאים בבנייה בלתי חוקית בשטחים שאינם שייכים לנו על פי החוק הבינלאומי?

    שאלתך לגבי האינטרס החיוני של האמריקאים מוכיחה שאתה לא באמת מבין את מערכת היחסים בין שתי המדינות. עם זאת, אין ערובה שארה"ב תמיד תעמוד לצידנו ואם יהיה נתק בין שתי המדינות זה אכן יהיה איום ונורא. מה אתה מציע לעשות? לחזור לארצות המוצא ולתת למשטרים שם להגן עלינו? לסמוך רק על האל והרבנים שלו?

    מה היה מצבם הרוחני של היהודים בתור הזהב בספרד? שאלה טובה. נסה לגלות את התשובה בעצמך בעזרת הערכים הבאים בויקיפדיה: הרי"ף, רבי יצחק אבן גיאת, רבי אברהם אבן עזרא, רבי משה אבן עזרא, רבי שלמה אבן גבירול, רבי יהודה הלוי, הרמב"ם, הרמב"ן, רבי שמואל הנגיד וכו' וכו'. תור הזהב הספרדי הותיר לנו מורשת מפוארת שהרבנים לא כל כך אוהבים כי בתקופות בהן היהודים לא נאנקים מסבל הם פחות נשמעים לקול רבניהם ובתקופת תור הזהב מעמדם של הרבנים נחלש.

    גם בתור הזהב של מדינת ישראל מעמד הרבנים נחלש והרבנים עושים כל שביכולתם לשחזר את מעמדם וסמכויותיהם, ולא ממש אכפת להם אם תוך כדי כך הם מערערים את יסודות המדינה ומקדמים את חורבנה.

    בברכה,

    עדי אביר

  • קישור לתגובה רביעי, 03 יולי 2013 08:08 הוסף ע״י יובל

    האם לדעתכם לאחר 65 שנות עצמאות מדינת ישראל באמת עצמאית? האם לדעתכם מדינת ישראל הינה מקום בטוח ליהודי?
    האם אנו מסוגלים להסתדר בכוחות עצמנו ללא האמריקאים? שאלה היפוטתית: מה יקרה כאשר האמריקאים יפסיקו לראות בנו אינטרס חיוני?

    שאלה נוספת לעדי: אתה רושם "בתור הזהב הספרדי יהודים נאורים אכן חיו לצד מוסלמים נאורים בשלווה ובהרמוניה" מה היה מצב הרוחני של היהודים באותה עת?

  • קישור לתגובה שלישי, 02 יולי 2013 17:59 הוסף ע״י עדי אביר

    יובל,

    אם לא היית מסתפק בסיסמאות הרבניות והיית חוקר קצת יותר לעומק את ההיסטוריה של יהדות ספרד, היית מגלה שלפני גירוש ספרד היהודים נרדפו על ידי המשטר הויזיגותי-קתולי ואף יהודי לא ניסה ל'התערב' עם הגויים. אתה מתבלבל בין ספרד של המאה החמש עשרה לספרד של תור הזהב שהסתיים לפחות מאתיים שנה קודם לכן. בתור הזהב הספרדי יהודים נאורים אכן חיו לצד מוסלמים נאורים בשלווה ובהרמוניה אבל הנאורות הזאת הסתיימה לאחר ששבטים מוסלמים פרימיטיבים פלשו במאה ה-12 ממרוקו והחזירו לאסלאם הספרדי את קנאותו וצרות אופקיו. מעמדם של היהודים הלך והתדרדר בד בבד עם התעצמות הרקונקויסטה הקתולית ובסופו של דבר הקנאות הנוצרית היא זאת שגרמה להם לעזוב את ספרד.

    בכוונתי לכתוב באחד הימים מאמר על האנטישמיות וסיבותיה ונראה לי שבמאמר זה אטען שהתופעה היא הרבה יותר מורכבת מכפי שהרבנים רוצים שנאמין וההיסטוריה לא תמיד תורמת את עצמה לתמונות מונוכרומטיות. כשלומדים נושא לעומקו מגלים שבין השחור של הגויים הרשעים ללבן של היהודים הצדיקים יש גם הרבה גוונים של אפור. אני לא מנסה להצדיק אף אנטישמי, ולבטח לא את הקנאים סתומי העיין והמוח שפגעו ביהודים, אבל על החרדים לשאול את עצמם מדוע כל הגויים, בכל הארצות, כל כך אוהבים לשנוא אותם? זה לא נראה לך קצת מוזר שכולם תמיד נגדכם? האם אינך מסוגל להעלות בדעתך שום סיבה לעויינות שהחרדים תמיד מצליחים לעורר בקרב שכניהם?

    בקיצור, לפני שאני מאשים אחרים אני בודק אם בי עצמי לא דבק אבק של אשם. האם אינך חושב שאולי גם החרדים צריכים לעשות חשבון נפש, ואם לא זה, אז שעליהם לפחות לקרוא קצת ספרות מחקרית אובייקטיבית ולגבש לעצמם הבנה היסטורית עצמאית, כזאת שאינה מונעת על ידי האינטרסים של הרבנים.

    בברכה,

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שלישי, 02 יולי 2013 14:28 הוסף ע״י עדו

    לא הבנתי יובל. הרי בדיוק בגלל הסיבה הזאת הקים הרצל את הקונגרס הציוני. החילונים הם אלו שהקימו פה מדינה כדי שלא נהיה תלויים בחסדי הגויים. אם זה היה תלוי ביהודים המאמינים המדינה לא הייתה רמה ואותם יהודים שלא נספו בשואה היו ממשיכים לחיות בין הגויים כמו אותה טניסאית שתיארת.

  • קישור לתגובה שלישי, 02 יולי 2013 13:26 הוסף ע״י עלמה

    יובל,

    יהודי לא צריך להיות משכיל כדי "להתערבב עם הגויים". יהודי, וכל אדם למעשה, זקוק להשכלה ולחופש על מנת להטיב עם עצמו, עם בריאות נפשו, עם איכות חייו. אדם צריך להיות אדון לעצמו ולא להיות תלוי במוצא פיו של אדם אחר, שכמובן דואג, באופן טבעי, אך ורק לאינטרס האישי שלו עצמו. ליהדות החרדית אין שום יכולת לענות על צרכיו של אדם במאה ה-21. והיא בוודאי אינה תשובה לאנטישמיות.
    אני מזכירה לך שלאירופה יש עבר עשיר של אנטישמיות והיא קרקע פוריה, הרבה בזכות הכנסיה, הנאציזם וכעת גם האסלאם נמצא שם בעליה מתמדת. עכשיו הגורמים האלה חוברים יחד והתוצאה ברורה. אמונות ברעיונות מטורפים וגזעניים לא מובילות אף אחד, אף פעם, למקומות טובים. גם לא את החרדים.

  • קישור לתגובה שלישי, 02 יולי 2013 07:51 הוסף ע״י יובל

    עדי, אני לא מתכוון להיכנס אתך לוויכוח חסר טעם, אך אני אומר לך דבר אחד אנו נמשיך בשלנו ואתה מוזמן להמשיך בשלך.

    לעדו,

    היום התפרסמה בעיתונות החילונית כתבה על אנטישמיות בבלגיה שממחישה היטב את דבריי.
    לא מצאתי לינק לכתבה אך היא התפרסמה בידיעות במהדורה המקוצרת לנוסעי הרכבת.
    ישראלית יהודייה (טניסאית לשעבר כמדומני) אשר חייה בבלגיה עם בת זוגתה הפלמית קתולית הותקפו ע"י שכניהם עקב היותה יהודייה חצופה שהעיזה לקבוע מזוזה בפתח ביתה. אני מניח שהיא לא שומרת תורה ומצוות לפחות לא כמו החרדים ובכל זאת היא הותקפה. המקרה הנ"ל מתמצת את ההיסטוריה של העם היהודי. כאשר היהודי מנסה להתערבב עם הגויים הגוי דוחה אותו. כך היה המצב באירופה טרום השואה וכך גם היה המצב טרום גירוש ספרד ואפשר להמשיך עוד אחורה בהיסטוריה. אפשר להמשיך להדחיק את המציאות אבל יום אחד היא פשוט תטפח לך על הפנים.

  • קישור לתגובה שני, 01 יולי 2013 11:41 הוסף ע״י עדי אביר

    יובל,

    אף אחד לא הפקיד אותך ואת חבריך על שמירתו של עם ישראל והזהות היהודית שלו. אתם תשמרו על איזו זהות שאתם רוצים אבל האחרים רשאים באותה מידה לשמור על הזהות שמתאימה להם ואל לכם לפתוח פה ולצפצף. הזהות שלכם אינה 'טובה' יותר, 'נכונה' יותר או 'אמיתית' יותר מכל זהות אחרת והגיע הזמן שגם אתם תבינו את זה.

    אני לא מאמין באל שלכם, אני חושב שהתורה שלכם היא מגמתית וכל יעודה לשמור על האינטרסים של בעלי העניין שתפסו עליה חזקה ואני בז לרבנים הבורים ותאווי הכוח שהשתררו עליכם. היהדות שלכם אינה היהדות שלי ואיני מוכן לסור למרותה ולממן את יומרותיה.

    עם ישראל תרם לאנושות יותר מכל עם אחר, בתחומי המדע, המחקר, הטכנולוגיה, המאבקים לצדק חברתי, החינוך והיצירה הרוחנית למגוון סוגיה. המדענים, החוקרים, הלוחמים לקדמה ואנשי הרוח שלנו מייצגים עבורי את הנשגבות וגאון הרוח של העם היהודי. בהם אני גאה ולאורם אני רוצה לחנך את הילדים שלי. השחור החרדי מאיים לכסות את האור שישראל מפיצה בעמים ולכן אני תמיד אעשה כל שביכולתי כדי לחשוף את השקרים ואחיזות העיניים של הרבנים, בתקווה שעוד כמה עשרות שנים לא ישאר מהם סממן כלשהו.

    עם ישראל שורד בזכות המדינה שהוא הקים לעצמו, בה מדברים את שפתו ולומדים את מורשתו. העולם החרדי הוא זה שהולך ונכחד וזאת משום שאי אפשר לכלוא מאות אלפי אנשים מאחורי חומות של בורות ובערות ולדרוש מהם לחיות בדלות ובעוני רק בכדי לשמר את שלטונם של הרבנים שמפחדים מכל קרן אור שעלולה להאיר את מחשכי אמונתם. הבלון שלכם אמנם נראה כאילו שהוא הולך ומתנפח אבל בסופה של כל התנפחות בא הפיצוץ ואני רק מקווה שאתם תקדימו את המשבר שממתין לכם מעבר לפינה ותנקטו בצעדים שיפחיתו את עוצמת המכה.

    האם לדעתך החרדים יתעשתו, ינתצו את השקרים שכובלים אותם לעברם הלא מפואר ויפתחו במהפיכה שתשיב אותם למציאות של המאה העשרים ואחת או שההיסטוריה תיטול את ההכרעה לידיה ותלמד את החרדים שעל טעויות גדולות חייבים לשלם בגדול.

    בברכה,

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שני, 01 יולי 2013 10:05 הוסף ע״י עדו

    אם זה הנימוק אז תשתמש בו. תאמר שמטרתך היא 'שימור הזהות היהודית' ושאתה חושב שלשם כך מוצדק לפגוע בזכויות של החילונים במדינה.
    לעצם העניין:
    א. אין לך מונופול על 'הזהות היהודית', מי קבע שהרמב"ם הוא חלק מהזהות היהודית ושפינוזה לא?
    ב. אם רוב העם לא רוצה בזהות היהודית הזאת, אם צריך לכפות אותה בחוקים (של המדינה החילונית דמוקרטית שהחרדים כל כך שונאים) אז כנראה שלא צריך שיישאר 'סממן יהודי כלשהו' , לפחות לא במובן שאתה מתכוון אליו.
    ג. אני לא אוסר עליך להיות דתי, כתבתי במפורש במאמר שגזיזת הפאות לתימנים הייתה מעשה פסול. אם אתה רוצה להילחם על 'הזהות היהודית' שיהיה לך לבריאות, רק לא על חשבוני בבקשה

  • קישור לתגובה שני, 01 יולי 2013 09:53 הוסף ע״י יובל

    אנחנו בסך הכול דואגים לזהות היהודית של העם. הרי אם אנו נלך בדרך שחורגת מהתורה הקדושה אנו נגיע למצב של התבוללות מוחלטת ומחיקת העם היהודי. אם נאמץ את דרכו של עדו בעוד כמה עשרות שנים לא יישאר זכר לסממן יהודי כלשהו.
    אפשר לקרוא לזה כפייה דתית אני מעדיף לקרוא לזה - שמירת הזהות היהודית.

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים