Skip to content

1VSDAT

שלישי, 27 דצמבר 2011 13:07

האדם הרזה שסוחב על גבו את החרדי העצל

דרג מאמר זה
(2 מדרגים)
החרדים מרבים לקונן על מר גורלם אבל אם מתעלמים ממסכי העשן שהם אוהבים לפזר מתברר שהם נהנים מהטבות יתר מוגזמות שאינן ניתנות לאף מגזר אחר בציבור. במאמר זה, הראשון בסדרת מאמרים, אני מתרכז בתקציבי החינוך והתרבות ומראה לא רק את ההעדפה המקוממת של החרדים אלא גם את העיוותים הלוגיים עליהם החרדים מבססים את כל טיעוניהם.
 
 
הקוזקים הנגזלים
 
מבין כל הקוזקים הנגזלים שזועקים בעולמנו[א] אין לך עשוקים יותר מאשר אנשי המגזר החרדי. בניהם אמנם מצליחים למצוא את עצמם הרחק מסכנות השירות הצבאי והם עצמם ממעטים להשפיל את עצמם בתעסוקות סדירות אבל התקציבים היחודיים, הקצבאות השערוריות והסובסידיות הנדיבות שהם מצליחים לסחוט מקופות המדינה והרשויות המקומיות נראים בעיניהם כלא יותר מאשר פירורים שהרוב הדורסני משליך לעברם. 'אפליה' זאת גורמת להם להסתובב עם תחושת קיפוח תמידית ורצון עז להשיב את הצדק אל כנו ולקבל עוד תקציבים ועוד תמיכות עד שתתמלא המכסה שלדעתם מגיעה להם. תחושות הקיפוח הללו נבנות על ההנחות המופרכות, ההבנות הלקויות והנתונים השגויים בהם מנהיגיהם מסמאים את עיניהם ולכן הגיע הזמן לפוגג את מסכי העשן ולהסביר במילים חדות וברורות מדוע אנחנו, ולא החרדים, הם המדוכאים האמיתיים וכיצד החרדים, באמצעות כוחם הפוליטי ובסיועם של שקרים והסחות דעת, מצליחים לינוק את לשד עצמותיה של החברה הבריאה ובהדרגה לגרום לדעיכתה, קמילתה ואולי, בסופו של דבר, גם להכחדתה.
 
 
הבעיה בהשגת נתונים רלוונטיים
 
חוץ מאשר התקציבים המיועדים לצבא וביטחון, שחלקם יישארו כנראה עלומים לנצח, התקציבים החשאיים ביותר הם אלה המיועדים לאוכלוסייה החרדית. פה ושם אנו יכולים לאתר סעיף תקציבי שמטיב עם הגורמים התורניים אבל רק הבקיאים ביותר יצליחו להבין אם הכסף יגיע בסופו של דבר לחרדים שמתנגדים לציונות, לציונים הדתיים שמתנגדים לשלטון החוק או לסתם דתיים מן השורה. ברוב המקרים האחרים התקציבים וההטבות שניתנים לחרדים נקברים בתוך סעיפים תקציביים שונים ומשונים כך שרק בעלי הקשרים הנכונים והידע הפנימי המתאים ידעו למצאם ולחלצם. בנוסף, משלמי המיסים מממנים את החרדים באמצעות תקציבי הרשויות המקומיות, פטור מתשלומי ארנונות, הקצאת קרקעות מדינה במחירים מסובסדים, העדפות בתשלומי הביטוח הלאומי וכדומה. במקרים רבים המדינה והרשויות מסווים את ההטבות לחרדים תחת שם כולל אך דואגים לקבוע תנאי זכאות שמתאימים רק למשפחות חרדיות, למשל, מספר גדול של ילדים במשפחה, הכנסה לנפש נמוכה, צפיפות דיור גבוהה וכדומה.
 
הרשויות, עקרונית לפחות, היו רוצים להתנהג בשקיפות ולספק לציבור מידע על פעילותם אבל בפועל קשה מאד לחלץ מהם מידע ספציפי שעלול להביך אותם. לשם דוגמה, פניותיי לדוברות משרד החינוך לא הניבו דבר מעבר למידע השטחי יחסית שהמשרד מפרסם באתר האינטרנט שלו ולי לפחות נראה שאת הנתונים המביכים באמת המשרד מעדיף להצניע ולהרחיק מהעין הציבורית.
 
על מנת שלא להאשים את הציבור החרדי על סמך נתונים לא מבוססים החלטתי להגביל את המאמר הזה רק לתחום החינוך ורק לעניינים לגביהם יש לי תיעוד מהימן ובנושאים אחרים אדון במאמרים נפרדים לאחר שאצליח לחלץ מאתרי האינטרנט הממשלתיים ומדוברי המשרדים מידע נוסף. עם זאת, כבר עתה ניתן להצביע על מסכי העשן המעוותים שהחרדים אוהבים לזרות בעינינו ובמאמר זה אתייחס לטענותיהם ואצביע על הטעויות הלוגיות עליהן הן נשענות.
 
 
גודלה של האוכלוסייה החרדית
 
כהכנה לבחינת טענותיהם של החרדים עלינו לברר מה גודלה של האוכלוסייה החרדית ומהו שיעורה מתוך כלל אזרחי מדינת ישראל. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה האוכלוסייה הממוצעת של מדינת ישראל בשנת 2010 מנתה 7,623,600 נפש, מתוכם 5,753,300היו בני הדת היהודית, היינו כ-75.46% מכלל האוכלוסייה.[ב]את מספר החרדים במדינה קשה לקבוע באותה רמת דיוק ולמעשה הנתון שנוי במחלוקת בין החרדים שטוענים שמגזרם מונה למעלה ממיליון נפשות לבין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שבדקה בשנת 2009 את הקף האוכלוסייה החרדית על פי ארבעה מבחנים שונים[ג] והגיעה למסקנה שגם על פי הקריטריונים המקלים ביותר מדובר באוכלוסייה של 785,000נפשות בלבד. בכדי למנוע כל לזות שפתיים אני אניח שבשנת 2010 חיו בישראל 800,000 חרדים בני כל הגילים.
 
הנתונים שהמדינה מפרסמת אינם מבדילים בין חרדים לדתיים אחרים, ובכלל זה הדתיים הלאומיים, אך מניתוח הקצבות משרד החינוך בשנת 2009[ד] התברר ש-25.5% מכלל ההקצבות הגיע למוסדות חרדיים, 17.8% הגיע למוסדות דתיים והשאר למוסדות לא תורניים. משתמע מכך ש-59% מההקצבות המיועדות לגופים תורניים מגיע למוסדות חרדיים ו-41% למוסדות דתיים אחרים ובהיעדר נתונים טובים יותר אני נאלץ להסתמך על ההנחה הזאת אף שלהערכתי הנתח של המגזר החרדי, על 16 חברי הכנסת שלו, חייב בהכרח להיות גדול יותר.
 
 
מימון החינוך הטרום ישיבתי
 
ניתוח נתוני המימון הממשלתי למוסדות חרדיים דורש עבודת מחקר מקיפה שכן מערכת החינוך החרדית אינה מקבילה למערכת החינוך הממלכתית והתלמידים החרדיים עוברים ללמוד בישיבה גבוהה כבר בגיל 16 או 17, שנתיים לפני שבני גילם מסיימים את לימודיהם בבתי הספר הממלכתיים. בנוסף, קשה להשוות בין התקציבים של מערכות החינוך השונות ובעוד שתקציבי החינוך החרדי ניתנים לנו כמקשה אחת תקציבי החינוך הממלכתי מתחלקים על פני סעיפים רבים כך שלא ניתן להקביל את תקציבי החינוך החרדי לאלו של החינוך הממלכתי. לבסוף, התמונה משתנה משנה לשנה בצורה קלידוסקופית ורק הבקיאים ביותר מסוגלים לעקוב אחר שינויי החקיקה והנוהג. עם זאת לא נטעה אם נניח שהמשרד ממשיך להעניק למוסדות חרדיים את מלוא התמיכה, בין אם הם מלמדים את לימודי הליבה ובין אם לאו.[ה]
 
עם זאת נתוני משרד החינוך והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים שלפחות במספר התלמידים למורה החרדים אינם מופלים לרעה ובכיתותיהם יש בממוצע כתלמיד וחצי פחות מאשר בכיתות החינוך הממלכתי, כפי שמוכחים נתוני 2010 הניתנים בטבלה הבאה:[ו]
 
סוג הפיקוח של המוסד החינוכי
 
מספר התלמידים
שיעור מהסה"כ
מספר מורים[ז]
תלמידים למורה
ממלכתי
640,186
58.0%
22,332
28.66
ממלכתי דתי
201,094
18.0%
8,353
24.07
חרדי
218,665
19.8%
8,063
27.12
תלמודי תורה
46,727
4.2%
 
 
סה"כ
1,106,672
100%
38,748
28.56
 
 
תלמידים במוסדות ישיבתיים (או מקבליהם)
 
על פי השנתון הסטטיסטי, בשנת 2010 התלמידים בחינוך התורני העל-תיכוני התפצלו בין המוסדות הבאים:[ח]
 
סוג מוסד
סה"כ תלמידים
אחוז מהסה"כ
ישיבה גבוהה
40,047
29.4
כולל
83,055
61.0
ישיבת הסדר
8,407
6.1
מדרשה לבנות
4,685
3.4
סה"כ
136,194
100
 
לא כל התלמידים הללו היו תושבי ישראל וחלקם היו תושבי חוץ. התפלגות הלומדים בין תושבי הארץ לתושבי חו"ל הינה כדלקמן:[ט]
 
סוג מוסד
סה"כ תלמידים
תלמידים תושבי ישראל
תלמידים תושבי חו"ל
ישיבה גבוהה
40,047
33,519
6,528
כולל
83,055
76,827
6,228
ישיבת הסדר
8,407
8,362
45
מדרשה לבנות
4,685
2,065
2,620
סה"כ
136,194
120,773
15,421
 
המדינה מממנת תלמידים תושבי חו"ל ב-40% מהסכום המגיע לתלמידים תושבי הארץ[י] ולכן במונחים של תקצוב מלא התמונה הינה כדלקמן:
 
סוג מוסד
סה"כ תלמידים
תלמידים תושבי ישראל
תלמידים תושבי חו"ל
ישיבה גבוהה
36,130
33,519
2,611
כולל
79,318
76,827
2,491
ישיבת הסדר
8,380
8,362
18
מדרשה לבנות
3,113
2,065
1,048
סה"כ
126,941
120,773
6,168
 
אם נניח שמשקל החרדים באוכלוסייה התורנית הוא אכן 59% נוכל להסיק שמספר החרדיים תושבי ישראל שלומדים במוסד תורני על-תיכוני עמד על כ-71,250 נפשות, כלומר כ-9% מכלל האוכלוסייה החרדית.[יא]
 
המספר הזה אינו משקף את התמונה במלואה ולמספר החרדים שלומדים במימון המדינה יש להוסיף את הסטודנטים החרדיים שלומדים במוסדות אקדמאיים מוכרים כמו מכון לב ובר אילן. על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, מספר הסטודנטים החרדיים (גברים ונשים) בתוכניות לימוד המופנות למגזר החרדי עלהמכ-2000 בשנת 2005 לכ-5,000 בשנת 2010. נוסף על אלה לומדים סטודנטים חרדיים בתוכניות ובמוסדות לימוד לא מגזריים (דוגמת האוניברסיטאות והמכללות) ואף שאין דרך לזהותם בסטטיסטיקות ההערכה היא שבשנת 2010 מספרם הכולל של הסטודנטים החרדיים עמד על כ-6000.[יב]
 
לעומת זאת, מספר הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה (כולל מוסדות חוץ-תקציביים, לא כולל את האוניברסיטה הפתוחה ושלוחות מחו"ל) הסתכם בשנת 2009 בכ-226.3 אלף סטודנטים. באוניברסיטה הפתוחה למדו בשנת 2009 כ-43,280 סטודנטים לתואר הראשון בכ-400 קורסים שונים. מספר זה שקול לכ-20,000 סטודנטים הלומדים תכנית לימודים מלאה באוניברסיטה אחרת. בנוסף אליהם למדו בה ב-2009 כ-2,640 סטודנטים לתואר השני. אם נסכם את כל המספרים נמצא שבשנת 2009 מספר הסטודנטים במוסדות שתוקצבו על ידי המועצה להשכלה גבוהה עמד על כ-249,000 איש ואישה.[יג]
 
אם נוסיף את 6,000 הסטודנטים החרדים למניין האברכים ותלמידי הישיבה ונפחית את המספר הזה ממספר הסטודנטים הלא-חרדיים נקבל שמתוך אוכלוסיה של 800,000 חרדים, כ-77,250 לומדים במימון ממשלתי לעומת כ-243,000 סטודנטים שהמדינה מממנת באוכלוסיה הלא-חרדית שמונה כ-6,823,600 נפשות. את הממצאים הללו ניתן לסכם בטבלה הבאה:
 
האוכלוסייה
גודל האוכלוסייה
מספר התלמידים במוסדות על תיכוניים
שיעור התלמידים באוכלוסייה
 
חרדים
800,000
77,250
9.7% לערך
לא חרדים
6,823,600
243,000
3.6% לערך
סה"כ
7,623,600
320,250
4.2% לערך
 
כלומר, שיעור הלומדים במימון המדינה בחברה החרדית הוא פי 2.7 משיעור הלומדים במימון המדינה בחברה הלא-חרדית.
 
 
שקר השוויון
 
עתה עלינו להסיר מסדר היום את טיעון החביב ביותר על החרדים, טיעון שהם מעלים בכל הזדמנות ומתאימים לכל צורך משתנה. על פי הלוגיקה החרדית הם, החרדים, מממנים במיסיהם גם פעילויות שמבחינתם הן מיותרות לגמרי: ספורט, תיאטרון, קולנוע, אופרה וכדומה, ולכן אך צודק הוא שהחילונים יממנו פעילויות דוגמת חינוך ותרבות תורניים וכשם שהם אינם קובעים לחילוניים מה לעשות בכספים שמוזרמים אליהם גם החילונים אינם צריכים להכתיב להם מה לעשות בנתח התקציב שמגיע למגזר שלהם. אדרבה, טוענים החרדים, בדקו את משקלנו באוכלוסיה והחליטו בעצמכם אם אנחנו מקבלים את נתח התקציב שמגיע לנו. אנחנו מהווים היום בסביבות עשרים אחוז מהאוכלוסייה[יד] אבל הסכומים שמועברים אלינו מסתכמים במיליארד אחד או שנים מתוך תקציב של 348 מיליארד שקלים חדשים, כלומר, קצת מעל חצי אחוז מהתקציב הכולל. האם זה צודק? האם לא מגיע לנו הרבה יותר? האם לא ברור לגמרי שהרוב החילוני עושק אותנו ומונע מאיתנו את נתח התקציב שמגיע לנו על פי משקלנו באוכלוסייה?
 
התשובה היא – לא! כמובן שלא. כל תקציב המדינה, למעט הנתח השמן שניתן לחרדים, נועד לשרת צרכים לאומיים ולא רק את צרכיה של האוכלוסייה החילונית. מהבטחון שמקנים תקציבי הבטחון ובטחון הפנים נהנים גם החרדים, חרדים מתאשפזים בבתי חולים בדיוק כמו החילונים, את השריפות בבתיהם מכבים אותם מכבי האש ובמצוקותיהם האישיות מטפלים אותם שירותי רווחה. גם הם נוסעים על הכבישים שהמדינה סוללת ומטיילים בשמורות ובחורשות שהמדינה מכשירה ומטפחת[טו]. למעשה, החרדים צורכים את רוב השירותים שמתוקצבים על ידי המדינה בדיוק כמו החילונים, ובמקרים רבים אף יותר מהם.
 
על קרח דק מאד עומדת גם הטענה שהחרדים אינם נהנים כלל מהתקציבים שמופנים לעידוד סרטים, תיאטראות, ספורט, קונצרטים, אופרות, אומנות, מוזיאונים וכדומה. האמת היא שמתקציבים רבים גם אני איני נוהג להנות. אני לא חסיד גדול של אומנות המחול ונראה לי שלא אשים לב אם מופעי הבלֶט יעלמו אט אט מהנוף הישראלי. גם הכדורגל והזמר המזרחי מעולם לא הצליחו לשבות את ליבי ואיני רואה את עצמי מתאבל יתר על המידה אם יסתבר שמדורי הספורט בעיתונות היומית החלו להתדלדל בצורה ניכרת או שתחנות הרדיו החלו לשדר כמות מופרזת של מוזיקה קלאסית. עם זאת ברור לי שהמדינה המתוקנת בה אני רוצה לחיות חייבת לאפשר מגוון רחב של פעילויות תרבותיות וספורטיביות מחלקן אני אוכל לההנות ומחלקן יוכלו להנות אחרים. אנו רוצים לחיות במדינה שתתאים לכולנו ולכן על המדינה לטפח את התרבות, ובכלל זה תרבות הספורט, כדי שהיא תהיה מקום שנעים לחיות בו ומקום שיהודי התפוצות ירצו לעלות אליו.
 
יתר על כן, למתלוננים אין למעשה במה להיאחז והטבלה הבאה[טז] תדגים זאת היטב:
 
יעוד התקציב
 
סכום התקציב (בש"ח)
אופרה
18,980,000
גביע אירופה לקבוצות
232,500
התאחדות ספורט בבתי ספר
8,813,000
חוק הקולנוע
66,975,839
מוסיקה – תזמורות, מקהלות ומוסדות למוסיקה
46,088,291
מחול – תמיכה
30,255,000
עידוד פעילות ספורטיבית של ארגונים ומוסדות
8,232,373
פעולות ספורט עממיות
4,570,555
תיאטראות – תמיכה
79,217,425
סה"כ
263,364,983
תמיכה לנפש לא חרדית (סה"כ 6,823,600 נפשות)
כ- 39 ₪
 
לעומת זאת החרדים מקבלים מאוצר המדינה תמיכות שמיועדות לצרכים תורניים בהיקף של כ-671,766,257 ש"ח[יז], כלומר:
 
סה"כ התמיכות בגופים חרדיים
671,766,257
תמיכה לנפש חרדית (סה"כ 800,000 נפשות)
כ- 840 ש"ח
 
במילים אחרות, כנגד כל שקל שמוזרם לתמיכה בפעילויות שאמורות לעניין רק את האוכלוסייה הלא תורנית, החרדים מקבלים 21.50 שקלים אותם הם מנצלים לצרכים שאינם מעניינים כלל את שאר האוכלוסייה, ובעיקר את החילונים המוצהרים.
 
כיוון שאני רוצה שהמדינה תציע לתושביה ולמבקרים בה עושר תרבותי רב ומגוון אני גם רואה צורך לסבסד את התרבות התורנית. לא חס וחלילה את מאמצי ההחזרה בתשובה אותם החרדים והדתיים משום מה אוהבים להכליל בסעיפי התקציב המוקדשים לתרבות[יח] אבל כל דבר שיכול להיות מוגדר באופן לגיטימי כפעילות תרבותית: מזמורים חסידיים, הילולות על קברי צדיקים, טיולים מאורגנים לעמוקה וכדומה. החרדים אינם חייבים ליטול חלק בפעילות התרבותית שלי וזכותם לקיים פעילות תרבותית משלהם ולקבל נתח ראוי מ-870 מליון השקלים לערך שהמדינה מקצה למשרד התרבות והספורט. גם הם אזרחים במדינה הזאת וגם להם מגיע תקצוב בסדר גודל של כ-91.4 מיליוני שקלים[יט] לעידוד הפעילויות התרבותיות הטובות בעיניהם, ובכלל זה גם כל שיעורי הדת שהם כה אוהבים להעביר. 
 
 
העלות העודפת של מערכת החינוך החרדי
 
הבעיה מחמירה עשרות מונים כשמגיעים לתקציב החינוך. גם כאן החרדים מנסים להקביל את החינוך התורני לחינוך הממלכתי ולדרוש את ליטרת הבשר שלהם אבל גם במקרה זה אין שום בסיס לטענותיהם. אין זה מתפקידה של המדינה לסבסד כל ארחי פרחי שחפץ להפיץ את דעותיו ועליה להפנות את משאביה רק למערכות שמקנות לתלמידיהן את הידע, הכלים והערכים שתורמים לחיזוקה של החברה כולה. המערכות הללו, בתי ספר יסודיים, בתי ספר על-יסודיים, בתי ספר מקצועיים, אוניברסיטאות, מכללות וסמינרים, מכשירים את דור העתיד של המנהיגים ובעלי המקצוע שיעניקו לחברה הישראלית את הידע והמיומנות שיאפשרו לה לתפקד, לגדול ולשגשג לאורך שנים רבות.
 
המדינה משקיעה סכומי עתק בהכשרתם של רופאים ואלה ישרתו בבא היום את כל תושבי המדינה ולא רק את החילוניים שבהם. המהנדסים שיצאו ממערכת ההשכלה הגבוהה יבנו בתים, כבישים, גשרים, מכונות, רשתות חשמל, תשתיות, תוכנות ומערכות אלקטרוניות שישרתו את כולנו ורבים מהם יקלטו בתעשיות עתירות הידע ויפתחו את מוצרי הייצוא שמעניקים למשק הישראלי את יציבותו ואת מעמדו הבכיר בשווקי העולם. מערכת ההשכלה הגבוהה מכשירה מורים שאמורים להכשיר את דור העתיד, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים שמופקדים על החלקת ההפרעות שמונעות את פעילותם התקינה של הפרט והחברה, כלכלנים שמסייעים לכולנו בקבלת החלטות מושכלות ועורכי דין שמסדירים את הבסיס החוקי והחוזי בלעדיו אף חברה מתוקנת אינה יכולה לפעול. חלק גדול מתקציבי ההשכלה הגבוהה יוסיפו לזרום, כך אני מקווה, גם להכשרת המתמטיקאים, פיזיקאים, כימאים וביולוגים למיניהם שימשיכו להדהים את העולם במחקרים, תגליות ופיתוחים שבעבר הציבו את ישראל בפסגת הקדמה האנושית והקנו לה את התהילה שעדיין מצליחה להסתיר הרבה מהכיעור והסחי שכבר פשו בחברה הישראלית. לבסוף, המדינה השקיעה בעבר, ומי יתן שהיא תשקיע גם בעתיד, בהכשרתם של אנשי רוח: היסטוריונים, פילוסופים, ארכיאולוגים, בלשנים וחוקרי הספרות, תולדות האומנות, המוזיקה, מדעי הדתות ותרבויות העולם. הללו לא רק חושפים בפנינו את העושר העצום שגאון הרוח של האנושות בכלל, ושל העם היהודי בפרט, העניק לעולמנו במהלך אלפי שנות יצירה אלא שהם גם מספקים לנו את מערכת המושגים האוניברסלית שמאפשרת לחברה לתפקד כיחידה הרמונית ולא כאוסף של קבוצות סגורות שאינן מסוגלות להבין ולתקשר האחת עם השנייה.[כ]
 
האם נרצה להפריד את החרדים ממארג החברה הישראלית? כמובן שלא. כשם שהמדינה צריכה להכשיר רופאים, מהנדסים ועובדים סוציאליים היא גם צריכה להכשיר רבנים שידאגו לצרכים הדתיים והרוחניים של האוכלוסייה בכלל ושל המגזר החרדי בפרט. אני אישית אלחם בכל כוחי למען התמיכה הממשלתית בהכשרת מוזיקאים וחוקרי תולדות האומנות וכאדם בעל מצפון איני יכול שלא לדרוש מהמדינה לתמוך גם בהכשרתם של רבנים. השאלה היא, כמובן, עבור כמה רבנים אני מוכן לשלם. בקהילות חרדיות אין להשליט נורמות חילוניות שכן ממלאים מגוון פונקציות שבקרב החילונים מתחלקים למספר מקצועות שונים ולכן החלטתי לא להתקמצן ולדרוש מהמדינה להכשיר רבנים באותו שיעור שהיא מכשירה גם מנהיגים רוחניים, גם עובדים סוציאליים וגם מורים ברמות שונות. עתה החישוב הופך לפשוט יחסית. במדינת ישראל יש כשני מורים לכל אלף נפש אבל אנחנו ניקח בחשבון את שיעורם הגבוה של הילדים בקהילות התורניות ונכפיל את המספר הזה לארבעה מורים לכל אלף נפש. נוסיף לכך עוד שני רבנים לכל אלף נפש שישמשו כעובדים סוציאליים, עוד שני רבנים לכל אלף נפש ליתר ביטחון, עוד ששה רבנים לכל אלף נפש כמתת חינם שניתנת לזולת שלא על מנת לקבל פרס ועוד רב אחד לתפארת מדינת ארץ ישראל ונגיע למסקנה שבמקרה של החרדים על המדינה להכשיר חמישה עשר רבנים לכל אלף נפשות במגזר. אין צורך ביותר מזה ואם הציבור בכללותו נאלץ להטיל הרבה מטלות חברתיות על מעט כתפיים שממומנות מהתקציב הלאומי אין שום סיבה להרשות לחרדים להתרווח יתר על המידה ועליהם להסתפק בסטנדרטים הנהוגים במדינה כולה.
 
מכאן הדרך כבר סלולה. אם בישראל מתגוררים 800,000 חרדים ואם נרצה שכל אלף מהם ייהנו משירותיהם של חמישה עשר רבנים נהיה חייבים להכשיר עבורם בדיוק 12,000 רבנים. כאן המקום להעניק לידידנו החרדים הנחה נוספת ולקבוע שכל רב יחזיק במשרתו 25 שנים, במקום 35 עד 40 השנים המקובלות במגזרים אחרים. נמצא, אם כך, שכל שנה יפרשו כ-4% ממצבת הרבנים, היינו, 480 רבנים אותם יהיה צורך להחליף ברבנים טריים שהוכשרו בסיוע ממשלתי. אם נניח שמשך ההכשרה של רב הוא שש שנים נמצא שעל המדינה לממן מערכת של ישיבות בהם ילמדו בכל רגע נתון כ-2,880 תלמידים. בשלב זה, במטרה ליצור אווירה הטובה ולהשכין שלום והאחווה בין הפלגים השונים, עלינו להפגין גדלות רוח ולעגל את המספר כלפי מעלה ל-3,000. זה המספר המקסימאלי של רבנים שמשרתים את צרכי הציבור, ולא את צרכי עצמם, ועל המדינה, לטעמי לפחות, להכשיר ולממן את עלות לימודיהם. זה הוגן, זה צודק ואני אישית לא אסכים לוותר אפילו על אחד מהם. הבעיה היא שאני נדרש לממן 75,250 אברכים, למעלה מפי 25 מהנדרש, וזאת איני מוכן לעשות, בייחוד לאור העובדה שההכשרה עבורה אני משלם לעולם לא תקנה לאברכים הללו שום מיומנות שתתרום לחברה ולכלכלה ולאחר שהם יגמרו להשתמט מהשירות הצבאי הם ייקחו עימם מלימודי הישיבה רק את שטיפת המח שרבניהם החדירו בהם, את השנאה שהם למדו לרכוש לקדמה, המדע, הנאורות, ההשכלה, הדמוקרטיה ושלטון החוק ואת הניסיון הרב שהם צברו בהשלכת אבנים על שוטרים וביריקה על נשים.
 
גם באשר לגובה התמיכה באברכים איני מוכן להתפשר ולדעתי יש להתייחס לכל תלמיד ישיבה כאל סטודנט לרפואה ולתקצבו בהתאם. אם להכשיר רופא עולה למדינה כרבע מליון ₪, או בממוצע 42,000 ₪ לשנה בעיגול כלפי מעלה, האם נוכל להרשות לעצמנו להשקיע פחות בהכשרת הרבנים? נכפיל עתה את מספר תלמידי הישיבות שעל המדינה להכשיר כרבנים בעלות השנתית לתלמיד, היינו 3,000 כפול 42,000, ונגלה שבתנאים המופרזים הללו יידרשו תקציבים בגובה 126,000,000 ₪, סכום גבוה במקצת אבל עדיין בחזקת מציאה היסטרית יחסית ל-578,559,000 השקלים החדשים שאנו משלמים היום[כא]
 
 
סיכום
 
מאמר זה חושף רק את קצה קצהו של הקרחון הגדול שעתיד להטביענו והוא מראה שמספר התלמידים בכיתה חרדית נמוך ממספר התלמידים בכיתה של החינוך הממלכתי, ששיעור הלומדים במימון המדינה בחברה החרדית הוא פי 2.7 משיעור הלומדים במימון המדינה בחברה הלא-חרדית. שפעילויות שמעניינות רק את האוכלוסייה החרדית נהנות, בחישוב לנפש, מתוקצבות בהיקף של פי 21.5 מפעילויות שמעניינות את הציבור הלא חילוני ושהמדינה מממנת את החינוך החרדי פי 25 יותר מהנדרש. זאת רק ההתחלה ובעתיד אראה כיצד גם התקציבים האחרים, ובכללם תקציבי הרשויות ותקציבי הביטוח הלאומי אינם מהססים להטיב עם החרדים שלמדו זה מכבר כיצד ניתן להשתמט משירות צבאי, להימנע מעבודה ולינוק בשקיקה מעטיני הקופה הציבורית.
 
 
נספח – התכתבות עם דוברות משרד החינוך
 
בתאריך 29.11.11 שלחתי לפניות הציבור של משרד החינוך את השאלה הבאה:
 
רבותי,
 
בעת איסוף נתונים למאמר שאני כותב בימים אלה הגעתי לסעיף התקציבי 29-10 הנקרא 'חינוך מוכר אחר'. לא הצלחתי למצוא בשום מקום באינטרנט את רשימת המוסדות שנהנים מתקציב זה. אודה לכם אם תספקו לי את רשימת המוסדות, או לחליפין, את הסכום הכולל שעובר באמצעות סעיף תקציבי זה למוסדות חרדיים.
 
בברכה,
 
עדי אביר
 
שבע דקות מאוחר יותר קיבלתי את התשובה הבאה:
 
שלום רב,
איזה מאמר אתה כותב? לאיזה עיתון?
 
שאולי פאר
דוברות משרד החינוך J
02-5602710
0506283044
This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
 
הגבתי תוך 4 דקות:
 
שאולי שלום,
 
אני כותב מאמר לאתר שלי, 1vsdat.org.
 
עדי אביר
 
שאולי השיב לי כמעט מייד:
 
או קיי,
 
נא להיות בקשר עם רז קיל הדובר שלנו למגזר הדתי: 050-6282542
 
הפנייה הועברה אליו.
 
בהצלחה רבה
 
שאולי פאר
דוברות משרד החינוך
02-5602710
0506283044
This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
 
התקשרתי לרז קיל מספר פעמים לבסוף תפסתי אותו. הוא היה בנסיעה. אמר לי שעדיין לא ראה את המכתב שלי. הבטיח לחזור אלי ביום ראשון. לא חזר. בעקבות כך כתבתי: בתאריך 5.12.11:
 
היי,
 
בתאריך 29.11.11 שלחתי אליכם שאלה וקיבלתי את התשובה שבהמשך[כב]. דיברתי בטלפון עם רז קיל והוא הבטיח לחזור אלי ביום ראשון. מאז לא שמעתי ממנו.
 
בינתיים עלו עוד שאלות:
 
1.
איזה אחוז מתמיכות האגף לחינוך תורני בשנת 2010 הגיעו למוסדות אותם ניתן להגדיר כ'חרדים' ואיזה אחוז למוסדות אותם ניתן להגדיר כ'דתיים' (ובכלל זה למוסדות הציונות הדתית)?
 
2.
בשנת 2010, מה היה התקצוב השנתי של המל"ג עבור כל סטודנט במדעי הרוח?
 
3.
האם המשרד נותן תקציב כלשהו ל'תלמודי תורה'?
 
4.
האם האגף לחינוך תורני, או כל אגף אחר במשרד, מתקצב בדרך כלשהי את הלימוד בישיבות של אזרחי חו"ל?
 
אודה לכם על תשובתכם.
 
עדי אביר
 
לאחר שלא התקבלה כל תגובה התקשרתי לרז קיל ביום חמישי, ה-15.12.11. הוא שוב היה בנסיעה. הבטיח לטפל בנושא ביום ראשון. ביום ראשון, 18.12.11 אכן התקבלה תשובה:
 
עדי שלום רב,
 
הנתונים התקציבים מצויים באתר האוצר, תחת הכותרת, תקציב 2011. התמיכות מצויות באתר משרד המשפטים.
 
שאלות הקשורות למל"ג, יש לפנות לדוברות המל"ג.
 
בקשר לתלמידי חוץ לארץ, משרד החינוך מתקצב כל תלמיד בסכום של 40 אחוז מהתקציב שמקבל תלמידי-ישיבה, תושב ישראל.
 
בכל מקרה, למידע נוסף, אני מציע לך לפנות לאתר משרד החינוך, לחלון של חוק - חופש המידע. שם תקבל את כל המידע הדרוש לך.
 
בברכה
רז
דוברות המשרד
 
לדוברות משרד החינוך פניתי לאחר שביליתי זמן רב עם באתר של משרד החינוך, בו, כמובן, אין אף אחד מהנתונים שביקשתי ולכן הנחתי שמר רז קיל הקדיש למכתבי לא יותר מאשר את הדקות הספורות שנדרשו לכתבו. לאור זאת כתבתי לו בתאריך 18.12.11 את המכתב הבא:
 
רז שלום,
 
עיינתי ארוכות בתקציב שבאתר האוצר ובחלון חופש המידע שבאתרכם עוד לפני שפניתי אליכם ולשאלות ששאלתי אין שם שום מענה.
 
לאור זאת נראה לי שתשובותיך ניתנו רק על מנת לצאת ידי חובה ולא בדקת את העניין לאשורו, למרות שעברו שלושה שבועות ממכתבי הראשון ושבועיים ממכתבי השני. אני חושב שמגיע לי יחס יותר רציני מזה שקיבלתי.
 
אני מבקש להשיב לי בצורה ספציפית לשאלותיי או להודיע לי שאינכם יודעים את התשובות או שאין לי זכות לבקש את הנתונים הללו.
 
כיוון שהנתונים חשובים לי בדעתי לפנות מחר לשר החינוך ולשר הממונה על חוק חופש המידע ולבקש מהם את התשובות לשאלות הספציפיות ששלחתי אליכם.
 
אודה לך אם תקצר את ההליכים, תקרא היטב את שאלותיי ותענה לי לעניין.
 
אני שב ומעלה את השאלות ששלחתי אליכם:
 
1.
אבקש לקבל את רשימת המוסדות שמתוקצבים על פי הסעיף התקציבי 29-10, הנקרא 'חינוך מוכר אחר'. לחליפין, אסתפק בסכום הכולל שעובר באמצעות סעיף תקציבי זה למוסדות חרדיים.
 
2.
איזה אחוז מתמיכות האגף לחינוך תורני בשנת 2010 הגיעו למוסדות אותם ניתן להגדיר כ'חרדים' ואיזה אחוז למוסדות אותם ניתן להגדיר כ'דתיים' (ובכלל זה למוסדות הציונות הדתית)?
 
3.
בשנת 2010, מה היה התקצוב השנתי של המל"ג עבור כל סטודנט במדעי הרוח?
 
4.
האם המשרד נותן תקציב כלשהו ל'תלמודי תורה'?
 
5.
האם האגף לחינוך תורני, או כל אגף אחר במשרד, מתקצב בדרך כלשהי את הלימוד בישיבות של אזרחי חו"ל?
 
אודה לכם על תשובתכם.
 
עדי אביר
 
למכתבי זה לא התקבלה שום תשובה.
 
 
אם אתם חושבים שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות', אליו תוכלו להגיע באמצעות המשבצת הירוקה הנקראת 'תגובות והבעת דעה' שנמצאת בשמאלו של דף הבית.
 
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו. בנוסף, אשמח אם תצביעו בסקר שבדף הבית. אני חושב שצריך להפיץ ברבים את בשורת הספקנות ולכן אם המאמר מצא חן בעיניכם אנא שתפו אותו עם חבריכם ברשת החברתית אליה אתם משתייכים. לנוחיותכם, תמצאו בסוף המאמר כפתורי שיתוף שיקשרו אתכם באופן אוטומטי לכל רשת חברתית שרק תרצו.
 


ראה למשל מאמר באתר 'חדרי חרדים'
[ב]                 
ראה טבלת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 'אוכלוסייה, לפי דת'.
[ג]                  
ראה לוח 34 ב-פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 'שיטותמדידהואמידתגודלהשלהאוכלוסייה החרדיתבישראל' שפורסם במרס 2011.
[ד]             
ראה הטבלה 'תמיכות משרד החינוך בשנת 2009'
[ה]             
על מורכבותו של הנושא ניתן ללמוד ממאמרה של לטם פרי-חזן, 'הרגולציה של החינוך החרדי בישראל פוליטיקה משפט ומה שביניהם'. 
[ו]                  
ראה נתוני מערכת החינוך לשנת תש"ע. חדי העיין לבטח ישימו לב לעובדה שדווקא בחינוך הממלכתי-דתי ניתן למצוא את היחס הטוב ביותר של תלמידים למורה, כשלושה תלמידים פחות מאשר בחינוך החרדי וארבע וחצי פחות מאשר בחינוך הממלכתי חילוני.
ראה לוח 8.6 בשנתון הסטטיסטי לישראל - שנת 2011. הנתונים מוצגים בשווה ערך של משרות הוראה מלאות.
ראה לוח 8.37 בשנתון הסטטיסטי לישראל – שנת 2011
ראה לוח 8.38 בשנתון הסטטיסטי לישראל – שנת 2011
[י]             
ראה הנספח שבסוף מאמר זה.
[יא]            
מספרים אלה אינם מתיישבים יפה עם הנתונים שמר עמוס צאידה, ראש האגף לארגונים ומוסדות תורניים במשרד החינוך מסר לצוות הפיקוח של הכנסת על חוק טל. על פי מר צאידה בישיבות הגבוהות לומדים כ-33,000 אברכים לא נשואים, רובם בגיל צבא, ובכוללים לומדים כ-70,000 גברים נשואים כך שבסך הכל המדינה מממנת את לימודיהם של כ-103,000 אברכים ותלמידי ישיבות. ייתכן מאד שנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כוללים גם תלמידים שאינם מתוקצבים על ידי המדינה או שמר צאידה לא הכליל בדיווחו את תלמידי ישיבות ההסדר והמדרשות לבנות.
[יב]            
ראה ההודעהלעיתונות של בנקישראל. בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים מרכז את המספר הגדול ביותר של הסטודנטים החרדיים עם כ-3,500 תלמידים (ראה ההודעה לעיתונות של בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים). בבית הספר הגבוה פועלים ארבעה מכונים, כאשר גברים ונשים לומדים בקמפוסים נפרדים: מכון לב לגברים שמשלב את הלימודים האקדמיים עם לימודי תורה במתכונת ישיבה גבוהה, מכון נוה שמעניק לימודים אקדמיים לגברים בעלי רקע תורני חזק, מכון טל לנשים שמשלב את הלימודים האקדמיים עם מדרשה תורנית ומכון לוסטיג לבוגרות בית יעקב שמשמש כסמינר למורות (כסמינר ראה אתר בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים).
החרדים, לצרכי מיקוח, אוהבים לצרף לשורותיהם את כל הדתיים, ובכלל זה גם חובשי כיפות תרבותיים שנהנים מקונצרטים, אופרות, תיאטראות וכדומה. מספר החרדים, כפי שכבר ראינו, עומד על 800,000 לערך, היינו, כ10.5% מהאוכלוסייה.
[טו]                
החרדים, בהיעדר כל הכשרה מקדימה בתנועות הנוער, בגדנ"ע או בצבא, נוטים ללכת לאיבוד בטיוליהם בטבע בתדירות הרבה יותר גבוהה מהחילונים ובכך הם מטילים עומס נוסף על שירותי ההצלה, שכמובן חייבים לטפל בהם כמו בכל אחד אחר.
הנתונים נלקחו מריכוז התמיכות לשנת 2010 בתקציב משרד החינוך והספורט
[יז]             
הנתון נגזר ממכפלת סך כל התמיכות במוסדות תורניים, 1,138,586,877₪, במשקלם של החרדים באוכלוסייה התורנית - 59%. ראה הטבלה 'שאר התמיכות במוסדות תורניים בשנת 2010 וסיכומים'
[יח]            
כל מאמצי ההחזרה בתשובה, ובכללם גם למשל 'ערוץ ההידברות' המוגדר בפרסומי הוט כערוץ טלויזיה שעוסק 'במהות היהדות, במצוות ובמגוון נושאים הנוגעים ליהדות' הם לא יותר מאשר כלים לשיווק ומכירה של אורח החיים החרדי ומטרתם היחידה היא לעבות את שורות הקבוצות החרדיות ולהעצים את כוחן. אין זה מתפקידה של המדינה לממן תשדירי פרסומת ולכן אסור לה לתקצב את כל הארגונים והמכונים העוסקים בהחזרה בתשובה. החרדים רשאים, אם הם חפצים בכך, לבקש מימון ממשלתי להפקת סרטי תעודה שמתארים את אמונותיהם ומנהגיהם אבל על ערוצי התקשורת הממלכתיים לשדר את הסרטים הללו רק אם הם עומדים בקריטריונים שמחייבים את שאר הסרטים הדוקומנטריים שהם משדרים.    
[יט]            
הסכום מתקבל מהכפלת תקציב המשרד לתמיכות, 870 מליון שקלים, ב-10.5%, שיעורם של החרדים באוכלוסייה.
[כ]            
בימי הזוהר של האימפריה הבריטית השכבות הגבוהות באנגליה שלחו את בניהם למה שהם קראו בשם Public Schools (היינו בתי ספר ציבוריים, אף שמדובר בבתי ספר פרטיים, יקרים ויוקרתיים דוגמת Eaton, Harrow ודומיהם), בהם הנערים למדו בעיקר לימודים קלסיים שהכשירו אותם לקרוא, לכתוב ולדבר לטינית ויוונית, שתי שפות מתות שכבר לפני מאות בשנים חדלו לשמש לכל צורך פרקטי. בימינו כבר קשה להבין מדוע האצולה הבריטית בחרה להעניק לילדיה השכלה חסרת כל תועלת מעשית אבל עלינו לזכור שמדובר בתקופה בה השמש מעולם לא שקעה על האימפריה הבריטית והממלכה היתה צריכה להקנות לפיקוד הצבאי, למושלי המחוזות ולפקידות הגבוהה מערכת מושגים אחידה ונורמות משותפות שיאפשרו להם לתקשר ולעבוד אחד עם השני גם ללא שום הכרות מוקדמת. השפות המתות והלימודים הקלאסיים היוו את הפיתרון האידיאלי. הם בידלו את השכבות השולטות מההמונים, אפשרו להם לזהות האחד את השני וסיפקו להם מערכת התייחסות אחידה בעזרתה הם יכלו לשלוט ביעילות על האימפריה הרחבה שהם הקימו.
 
את התופעה מדגים בצורה הקולעת ביותר הסיפור על הגנרל צ'רלס ג'יימס נאפייר (Napier) שכבש בשנת 1843 את מחוז סינד (Scinde) הנמצא היום בתחומה של פקיסטן. האגדה מספרת שמייד לאחר הכיבוש הגנרל שלח לאדמירליות בלונדון טלגרמה ובה מילה אחת בלבד - Peccavi אבל מילה זאת הספיקה לשמח את כל הקצינים שנכחו במקום והללו מיהרו לפתוח בקבוק שמפניה ולחגוג את הניצחון הגדול. בעידן בו כולם נהנו מהשכלה קלסית לא היה צורך ביותר ממילה אחת שהרי בלטינית מובן המילה Peccavi הוא 'אני חטאתי', באנגלית 'I have sinned', שכולם הבינו כמשחק מילים על הביטוי 'I have Scinde' שמובנו הוא כמובן 'מחוז סינד בידי'.
[כא]           
הנתון חושב כ-59% מתקציב האגף לחינוך חרדי במשרד החינוך בסך 924,121,402 (ראה הטבלה 'תמיכות האגף למוסדות תורניים ב-2010) ותקציב משרד הרווחה לסיוע לפנימיות בסך 56,487,303 (ראה הטבלה 'שאר התמיכות במוסדות תורניים בתקציב 2010 וסיכומים)
[כב]            
תשובתו של שאולי פאר מתאריך 29.11.11 שמפנה אותי לרז קיל.
נקרא 5292 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

7 תגובות

  • קישור לתגובה שני, 09 ינואר 2012 18:13 הוסף ע״י בר פלגתא

    שלום עדי,
    אני מציע את זה רק כי הסעיפים האלה יכולים להיות עוד שניים שלושה פרטים קטנים שלא משנים את התמונה לכאן או לכאן, ויכולים להיות חומר נפץ.

    או שמא אתה אומר שלא נשאר הרבה מה להסתיר.

  • קישור לתגובה שני, 09 ינואר 2012 16:23 הוסף ע״י עדי אביר

    בר פלגתא,

    על פי חוק חופש המידע אני יכול להגיש בקשה בנוסח רשמי, לשלם אגרה ולקוות שהנתונים שאני מבקש נמצאים בידם ולא נדרשת מהם עבודה מוגזמת בכדי להשיגם. בכוונתי לעשות זאת אך ברור לי שמי שאינו מעוניין לפרסם את המידע הזה בפומבי ידע להסתירו גם ממני. עקרונית הם יכולים להפנות אותי, כפי שהם כבר עשו, לתקציב המשרד ולהסתפק בכך. אחרי זה נותר רק בית הדין ואיני צריך לציין שאין בכוונתי להמתודד עם כל המערכת רק בכדי להשיג כמה נתונים שהם אינם רוצים לספק.

    בברכה,

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שני, 09 ינואר 2012 16:07 הוסף ע״י בר פלגתא

    האם הם לא מחוייבים להשיב לך? מה בכוונתך לעשות אם משרד החינוך לא ישיבו לשאלותיך?

  • קישור לתגובה רביעי, 04 ינואר 2012 10:17 הוסף ע״י עדי אביר

    יהודה,

    שכחת לציין שעל אנשי הצוות החיצוני להיות גם דוקטורים, גריאטריים, גבאים ושחיינים אולימפיים. באשר לתשלומים המוגזמים שהמדינה גבתה וגובה ממך:

    1. הרשה לי להתנצל בשם המדינה על המיסים שהיא גובה ממך ומיתר אזרחי המדינה. אדון עימה בנושא ונראה אם אוכל לשכנע אותה לבטלם.

    2. שקלת אולי להפסיק לעשן. זה מאד לא בריא.

    3. הילד החילוני, והממלכתי דתי, לומד בחינם את מה שהמדינה רוצה שידע בכדי שבעתיד יוכל לתרום לחברה ולא ליפול למעמסה על כתפיה. כשהילדים הללו רוצים ללמוד דברים שאינם כלולים בסל הממומן על ידי הממשלה, דוגמת מוזיקה, מחול, קפוארה, לימודי דת וכו', הוריהם נדרשים לשלם סכומים גבוהים בהרבה ממה שאתה משלם. שלח את ילדיך לבית ספר שמלמד לימודי ליבה ותיווכח שגם אתה יכול לחסוך מאות שקלים לחודש על כל ילד.

    4. נושא התרומות מחו"ל אינו יורד מהפרק. אנא הפנה אותי למקום בו אוכל למצוא נתונים מהימנים על הקף התרומות שמגיע מחו"ל ונראה ביחד בכמה 'מאות מליונים' מדובר.

    5. יהודה, עצה אישית מאדם שמחבב אותך: לעולם אל תפתח את נושא ההונאות הכספיות בעמותות, את האופן החשאי בו מתנהלות עמותות מסויימות ואת נטייתן של עמותות אלו או אחרות לעבור על החוק. זכור את דברי התלמוד הקדוש 'יפה שתיקה לחכמים קל וחומר לטפשים שנאמר אויל מחריש חכם יחשב' (פסחים צט:א).

    6. לתקציבי הבידור והספורט התייחסתי בהרחבה מייגעת. ראה הסעיף -שקר השיוויון לעיל.

    לסיום, אני מבין שרק אם אשקלל "את כל הפרטים" ואשחה את תעלת למאנש בפחות מארבע דקות אוכל להסיק מסקנה. אני מתחיל לעבוד על זה.

    בתודה,

    עדי

  • קישור לתגובה רביעי, 04 ינואר 2012 09:49 הוסף ע״י עדי אביר

    בר פלוגתא

    השורה האחרונה מפורטת בסיכום ומודגשת בצכע אדום לאורך המאמר. תקציר בסיכום הוא שהחרדים, בזכות כוחם הפוליטי, מצליחים להפנות אליהם תקציבים שאינם עומדים בשום פרופורציה לתקציבים שמופנים לצרכי הציבור כולו. כנגזרת מכך מסתבר שלטענות הקיפוח שהם חוזרים ומשמיעים אין שום בסיס עובדתי.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שלישי, 03 ינואר 2012 22:58 הוסף ע״י יהודה

    עדי הנעשק והרזה
    כל עוד לא יערך החישוב ע"י גורם חיצוני שיכלול מספר אנשים קרי: חרדים חילונים דתיים ערבים כולם בעלי תואר בכלכלה וממומנים ע"י כמה גורמים ויעבדו אצל חברה בעלת מוניטין (שלא יפגעו בשמם הטוב עם דברי כזב) לא אועל להסתמך על דבריך
    בעיקר בשל העובדה שאני אישית שילמתי כבר למדינה יותר ממה שאקבל עד יום מותי
    1. קניתי דירה שלפחות חצי מיליון מהכסף הלך למיסים למדינה
    2. אני לא משלפ פחות מיסים ממך על פלאפון ועל רכב ועל דלק וסיגריות ו....
    3. בינתיים הילד החילוני הולך לביה"ס ""בחינם"" ואני נאלץ לשלם טבין ותקילין 600 ש"ח על כל ילד !!!
    4.אל תשכח לחשב את העובדה שהחרדים מכניסים מגיוס תרומות מחו"ל מאות מליונים בשנה תרומה לא קטנה למשק הישראלי.
    5. חשוב שלא תפספס את פרשיות ההונאה שנחשפו בעמותת צער בעלי חיים (על כספים שלקחו מהמדינה) בהיקף של עשרות מיליונים וכן את עמותות השמאל שאין גישה לעיין בהם בנוגד את החוקה שניתן לעיין בכל עמותה ולדעת את כל הנעשה בתוכה.
    6. שחכת שכל תקציבי הבידור והספורט והתקשורת (שהציבור החרדי מושמץ בו יומם וליל) ואין צורך לומר שהציבור החרדי אינו נהנה מהם כלל.
    לסיום רק אם תשקלל "את כל הפרטים" תוכל להסיק מסקנא ולא כמה טבלאות מטופשות אם שאלה ללא מענה (כאילו יש מה להסתיר)

  • קישור לתגובה שלישי, 03 ינואר 2012 20:39 הוסף ע״י בר פלגתא

    מר אביר,
    המאמר כבד בנתונים ומבהיל לקריאה. מהי שורתו התחתונה?

    בנוסף, אתה כותב שלא קיבלת תשובות לשאלותיך. מה בכוונתך לעשות בעניין?

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים