Skip to content

1VSDAT

שלישי, 19 אוקטובר 2010 15:27

יהוה בין האלים

דרג מאמר זה
(3 מדרגים)
 
ההכרה בזכויותיהם הלגיטימיות של האלים המתחרים מצאה את מקומה ברוב ספרי התנ"ך ונראה שהאל היהודי לא פסל את זכותם של אלי הנכר לשלוט באחוזותיהם כל עוד הם לא שללו את זכויותיו המונופוליסטיות בשטחי יהודה והשומרון.
 
 
קטע קדום שהצליח לחמוק מידיו של העורך המקראי מתאר במפורש את חלוקת העולם בין אלים השונים ומעלה על נס את בלעדיותו של יהוה בחבל הארץ שהוקצה לו.
  
בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
כִּי חֵלֶק יְהֹוָה עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ.
יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבֲבֶנְהוּ יְבוֹנֲנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ.
כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֶף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ.
יְהֹוָה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר.[א]
 
האל העליון חילק את העולם בין האומות והציב גבולות בין אומה אחת לרעותה. כל אל קיבל כנחלה את אחת האומות וארצם של בני יעקב נפלה בחיכו של יהוה. יהוה נצר את נחלתו כאישון עינו והגן על בני עמו כמו שנשר מגן על גוזליו. בנחלה זאת יהוה שלט לבדו ולשום אל נכרי לא הייתה בה דריסת רגל. באותו אופן, כך יש להניח, כמוש שלט על נחלת בני מואב, מלכם על נחלת בני עמון, עשתורת על נחלת הצידונים וכדומה.
 
קטע זה גם מבדיל היטב בין 'עליון', האל שחילק את הארץ לנחלות עמים, לבין 'יהוה' שזכה רק באחת מהנחלות הללו. דורות מאוחרים יותר מיזגו את 'עליון' עם 'יהוה' והפכו אותם לאל אחד אבל נראה ש'עליון' היה אל קדום יותר ותושבי ארץ כנען סגדו לו הרבה לפני שיהוה החל את מסעו המפורסם ממולדתו הדרומית.
 
'עֶלְיוֹן' זכה להכרה גם בקטע המעניין הבא:
 
מִזְמוֹר לְאָסָף אֶלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט.
עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה.
שִׁפְטוּ דַל וְיָתוֹם עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ.
פַּלְּטוּ דַל וְאֶבְיוֹן מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ.
לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ יִמּוֹטוּ כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ.
אַנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם.
אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָֹּרִים תִּפֹּלוּ. קוּמָה אֱלֹהִים שָׁפְטָה הָאָרֶץ כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכָל הַגּוֹיִם.[ב]
 
בקטע זה אנו מוצאים את 'אֶלֹהִים' ניצב בַּעֲדַת אֵל ושופט בְּקֶרֶב 'אֱלֹהִים' אלו או אחרים. טענות קשות לו נגד אותם 'בְנֵי עֶלְיוֹן', היינו צאצאיו של האל הקדום 'עֶלְיוֹן', וכולם הם אמנם אלים בזכות עצמם אבל הוא, 'אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים'[ג] רשאי לשפטם ולהענישם כאילו היו רק שרים גדולים או אפילו סתם בני אדם.   
 
את 'אל עליון' אנו פוגשים בסיפור נוסף ומהקשרו ברור שלאל זה הייתה נוכחות בכנען עוד לפני שאברהם ואלוהיו, יהא זה אשר יהיה, היגרו לשם מארצם של הכשדים. בסיפור זה אמרפל מלך שנער, אריוך מלך אלסר, כדרלעומר מלך עילם ותדעל מלך גוים נלחמו בעמק השדים נגד ברע מלך סדום, ברשע מלך עמורה, שנאב מלך אדמה, שמאבר מלך צביים ומלך בלע היא צוער. חמשת המלכים ניגפו בפני כדרלעומר ומרעיו והמנצחים לקחו עימם את כל שלל סדום, ובכלל זה את לוט, אחינו של אברהם, ואת כל רכושו. כשאברהם שמע על נפילתו בשבי של בן אחיו הוא גייס את שלוש מאות ושמונה עשרה בני ביתו[1] ואת ידידיו ענר, אשכול וממרא ובראש צבאו הקטן הוא יוצא להלחם בכדרלעומר וארבעת מרעיו. אברהם, כמצופה, מביס את הרעים, מפיץ את צבאם לכל עבר ורודף אחריהם עד סביבות דמשק שם הוא משחרר את לוט ונוטל חזרה את כל הרכוש הבזוז. הבעיות מתחילות כשמלך סדום יוצא לקראת אברהם מלווה במלכיצדק מלך שלם שכן הכתוב מוסיף ומספר:
וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן.
וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל.
וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ.
וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל יְהֹוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם.
בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם.[ד]
 
סיפור זה למעשה שולל מאברהם את תואר המונותיאיסט הראשון. הכתוב מציין במפורש שמלכיצדק שימש ככהן לאל-עליון וכהונה זאת מעלה בפנינו רק שתי אפשרויות: או שמלכיצדק האמין בקיומו של אל אחד בלבד ואז הוא, ולא אברהם, זכאי לתואר המונותיאיסט הראשון או שמלכיצדק, האמין בפנתיאון שלם של אלים, כשאל עליון הוא לכל היותר הבכיר שבהם, ובמקרה זה יסתבר שאברהם נתן מעשר לאחד מהאלים שאכלסו את הפנתיאון הפוליתיאיסטי. תסבוכת זאת תתפוגג אם נניח שבסיפור המקורי כיכב רק 'אל עליון', אותו אל שמאוחר יותר העניק ליהוה את נחלת בני ישראל, ועורך מאוחר ניסה לתקן את המשמעות הבעייתית על ידי הוספת 'יהוה' למרקחת וטביעת המונח 'יְהֹוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ' מבלי לשים לב לעובדה שעל ידי כך הוא מדגים כיצד יהוה, שלימים הצטיין בקנאותו חסרת הפשרות, מסוגל היה בעצם לחיות בשלום עם אלילי העץ, הסלע, הכסף והזהב שסבבו אותו מכל עבר. גם לאברהם, כך נראה, לא הפריע במיוחד העובדה שיהוה הוא רק הראשון בין שווים ואיכשהו, אף שהדבר אינו מוצהר במפורש, מתקבל הרושם שאברהם ויהוה אלוהיו בעצם הרגישו די בנח בסביבה מרובת האלילים של ארץ האבות.
 
למען ההגינות יש לציין שניתן למצוא בתורה ובנביאים הראשונים ארבעה פסוקים שמדגישים באופן ברור וחד משמעי את יחודו של יהוה:
 
*
אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.[ה]
 
*
וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד.[ו]
 
*
לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד.[ז]
 
*
וַיִּתְפַּלֵּל חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי יְהֹוָה וַיֹּאמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ.[ח]
 
אבל אם נתעמק נראה ששני הפסוקים הראשונים נלקחו מנאום הפרידה של משה רבנו - בעל העניין העיקרי בשלטונו המונופוליסטי של יהוה, לפסוק השלישי אחראי שלמה המלך שברבות ימיו יחזור בו ויבנה מקדשים למבחר רחב של אלים זרים בעוד שהפסוק האחרון נשלף מתפילתו של חזקיהו המלך שבאותה עת היה שרוי במצוקה וראוי שלא לתפסו בשעת צערו. ארבעת הפסוקים הללו, אותם ניתן לשייך בנקל לקטעים שנכתבו לאחר המהפכה המונותיאיסטית של חזקיהו ויאשיהו ואולי אפילו לאחר שיבת ציון, מלמדים שניתן למצוא במקורותינו גם פסוקים שאינם רומזים בעקיפין על הימצאותם של אלוהים אחרים והללו רק ממחישים את הקלות בה ניתן היה לנסח את ההתבטאויות הבעייתיות אם הכתוב היה באמת רוצה להרחיק לחלוטין את אפשרות קיומם של כל אותם אלים נוספים.
 
פסוקים אחרים, דוגמת:
 
וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת.[ט]
 
אף שהם מרוממים את יהוה אינם יכולים להיחשב כהצהרה על יחודו. מכל מקרה, משפט ספציפי זה נאמר על ידי רחב הזונה שמלכתחילה נפסלה לעדות ואל לנו להעניק לו משקל מחייב כלשהו.
 
נוכל, אם כן, להניח שברבדיו המוקדמים יותר של ספר הספרים ניתן היה למצוא מספר לא קטן של תיאורים וניסוחים מהם צפה ועולה ההכרה בלגיטימיות שלטונם של כמוש, מולך, מלכום, דגון, בעל ועשתורת על מחוזות אדום, מואב, עמון, צידון, פלשת וכנען. יהוה הוא בהחלט אל אחד ויחיד, אבל זאת רק בחלקים נבחרים של יהודה והשומרון. המדינות השכנות ניתנו לשלטונם של אלים אחרים וחובה על האל היהודי לכבד את זכויותיהם במדינותיהם בדיוק באותו אופן שהוא מצפה שהם יכבדו את זכויותיו במדינתו הוא.
 
 
אם אתם חושבים שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות', אליו תוכלו להגיע באמצעות המשבצת הירוקה הנקראת 'תגובות והבעת דעה' שנמצאת בשמאלו של דף הבית.
 
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו. בנוסף, אשמח אם תצביעו בסקר שבדף הבית. אני חושב שצריך להפיץ ברבים את בשורת הספקנות ולכן אם המאמר מצא חן בעיניכם אנא שתפו אותו עם חבריכם ברשת החברתית אליה אתם משתייכים. לנוחיותכם, תמצאו בסוף המאמר כפתורי שיתוף שיקשרו אתכם באופן אוטומטי לכל רשת חברתית שרק תרצו.
 
 


[א]             
דברים לב:ח-יב
[ב]             
תהילים פב:א-ח
[ג]             
דברים י:יז
[ד]             
בראשית יד:יח-כד
[ה]             
דברים ד:לה
[ו]             
דברים ד:לט
[ז]             
מלכים א' ח:ס
[ח]             
מלכים ב' יט:טו
[ט]             
יהושע ב:יא


[1]      
אב הכנסיה ברנבס (Barnabas) בן המאה השניה לספירה, ניצל את המספר 318 בכדי להוכיח שהדרש חסר השחר לא הופקר לחזקתם הבלעדית של הרבנים. העובדה שמספר בני ביתו של אברהם עמד על 318, כך ברנבס, אינה מקרית או סתמית שכן בגימטריה היוונית המספר 18 נכתב כ-Іη, צירוף שמבטא גם את שתי האותיות הראשונות בשמו של ישו (Іησοϋς), והמספר 300 נכתב כ-Τ, היינו סמל הצלב שעליו נצלב אותו האיש. המספר 318, אם כן, מרמז על הגאולה שצליבתו של ישו עתידה להביא לאנושות.
נקרא 8248 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

14 תגובות

  • קישור לתגובה חמישי, 13 ספטמבר 2018 12:56 הוסף ע״י עדי אביר

    יוני,

    כל אחד ונקודת המבט שלו. אני חושב שאבות החטא הם בני ברק, ירושלים, בית שמש, אלעד ןדןמיהן.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה חמישי, 13 ספטמבר 2018 11:05 הוסף ע״י יוני

    אביר,

    אני מבין שהרגשת מקופח אז תדע שלא רק אלנבי ודיזנגוף הם סמל לחטא ופורקן עול אלא גם רמת אביב

  • קישור לתגובה שבת, 08 ספטמבר 2018 22:16 הוסף ע״י עדי אביר

    זלמן,

    הניסוח שלי לא היה זהיר דיו. אני שולל כל גזירה והדבקה - חרדית, דתית או אתאיסטית. מי שמאד רוצה יכול להפנות למקור אחר אבל אני לא מסכים שיציפו את האתר הזה בתכנים מועתקים ו/או בתעמולה טרולית. אם למישהו יש מה להגיד שיאמר זאת במילים שלו.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה שבת, 08 ספטמבר 2018 21:09 הוסף ע״י זלמן בן קלמן

    סתם סקרנות, אתה אוסר העתקת טקסטים דתיים דייקא, או כל העתקת טקסט. נניח שאני רוצה להעתיק קטע מדעת אמת לכאן, זה כשר?

  • קישור לתגובה חמישי, 06 ספטמבר 2018 16:49 הוסף ע״י עדי אביר

    מנחם,

    כללי האתר אוסרים הדבקת תכנים תורניים נשגזרו מאתרים חרדיים (במקרה זה גיליון 'במה' מיום יח' אלול תשע"ח). אני עומד על כך שיעלו לאתר שלי רק תכנים מקוריים ולרוב אני מוחק כל מי שמנסה לנצל את הפלטפורמה הזאת לצרכי הדתה או החרדה. במקרה הזה החלטתי לא למחוק את התגובתך כי, לדעתי, ניתן ללמוד ממנה הרבה תובנות על העולם החרדי:

    1. אינשטיין היה גאון. מוצרט היה גאון. פיקסו היה גאון. רבי מרדכי בונם זילברברג הוא לא גאון. אם הוא היה באמת גאון הוא לא היה הרב של שיכון ה' בבני ברק. אתם מכנים רבנים שכמותו בתואר 'גאון' כדי להעצים את חשיבותם כי אתם יודעים שבלי תוארי הכבוד וראשי התיבות איש לא היה מתעניין במעלליהם, דבריהם וסיפוריהם. לא כל מי שמלהיג דברים שנעימים לאזניכם הוא בהכרח 'גאון' וכל מי שמכנה אותם בתואר זה פשוט מאחז את עיני הבריות..

    2. הרב ש"ך לא היה 'רבן של ישראל'. זהן עוד תואר ריק מתוכן שמנסה לרומם אדם קנטרני שהצליח לריב עם חלק לא מבוטל של עם ישראל.

    3. החידוד של הרב ש"ך הוא תפל וטפל. לא ברור מדוע אתם מתעקשים לחזור על הדברים הרדודים הללו כאילו יש להם משמעות כלשהי בעולם האמתי.

    4. אתה חושב ש'חודש אלול מהווה צומת דרכים שבו האדם בוחר וקובע את מסלול חייו לקראת השנה החדשה'. אני טוען שחודש נובמבר הוא צומת הדרכים בה האדם בוחר וכו'. מה, חוץ ממיתוסים וסיסמאות סרק הופך את הטענה שלך ל'נכונה' ואת שלי ל'שגוייה'?

    5. אתה מטיף 'אם יבחר במסלול הנכון להתקרב לד' יתברך ולעובדו, אזי מילוי ראשי התיבות של אלול יהיה - 'אני לדודי ודודי לי', והוא יקבל סייעתא דשמיא מיוחדת של 'ודודי לי'! אך אם חלילה יבחר במסלול של פריקת עול הרחוק מתורה ושמירת מצוות, מילוי ראשי התיבות שלו יהיה - 'אני לים והים לי', ואף תהיה לו עזרה מיוחדת בדרך הזו, כפי שאמרו חז"ל: 'בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו'.

    ראשית, אולי תסביר לי דבר שמעולם לא הבנתי: למה לכתוב ד' יתברך במקום ה' יתברך? מה רע באות ה' שאתם מחליפים אותה באות ד'? האם לא נראה לך שמדובר בהתחסדות מזוייפת גרידא? למה אתם לא יכולים להתבטא כמו אנשים נורמטיביים?

    שנית, האם יש לך הוכחות לכך שמי שמתקרב לאל שהמצאתם לצרכיהם יזכה ל'סייעת דשמיא'? האם יש לך דרך להעלים את כל המקרים בהם ה'מתקרבים' הגדולים ביותר נשרפו בכבשני הנאצים? מצד שני, האם תוכל להוכיח שפורקי עול נענשים? אתה מצטט סיסמאות רבניות אבל מעולם לא בדקת את מקורם ולא גילית שכל הסיפורים שהרבנים מספרים לך הם לא יותר ממיתוסים חסרי כל בסיס שהם המציאו במטרה לקדם את האינטורסים שלהם.

    6. אתה מסיים באיחול הבא: 'ואשרי הבוחר וקובע את המסלול הנכון לחייו וזוכה לרכוש חיי נצח ולזכות באושר המופלג השמור לצדיקים!'

    מניין לך מהו 'המסלול הנכון'? החרדים לומדים שאורח החיים שלהם והאמונות שנשטפו למוחם הם ה'נכונים' אבל מניין לך שכל האמונות הללו לא הומצאו על ידי רבנים אינטרסנטים ששאפו לשמר את סמכויותיהם, כבודם ומקורות פרנסתם? זה שאתה מאמין במשהו לא הופך אותו לנכון. האם אתה מסוגל להוכיח את דעותיך מבלי להסתמך על ה'אמונה'?

    באותו אופן, גם המונח 'צדיקים' תלוי בהגדרה שרירותית. אתה חושב שאלו שהולכים ב'דרך הישר' הרבנית הם 'צדיקים'. אני חושב שהצדיקים הם אלו שמפתחים תרופות מצילות חיים, אפילו אם הם אוכלים שפנים וארנבות ובועלים נידות. מי מאיתנו 'צודק' ומי רק מדקלם סיסמאות שהרבנים הטמיעו בתודעתו.

    אשמח לקרוא דעות שאתה מנסח בעצמך אבל אבקשך לא לגזור ולהדביק תכנים של אחרים.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה חמישי, 06 ספטמבר 2018 14:24 הוסף ע״י מנחם

    סיפר הגאון רבי מרדכי בונם זילברברג שליט"א, רבה של שכונת שיכון ה' בבני

    ברק: יהודי שליווה את רבן של ישראל מרן הגרא"מ שך זצוק"ל, לאחר תפילת

    שחרית בדרכו לביתו, בחודש אלול, סיפר לי, כי לפתע שאלו מרן זצוק"ל: "מי

    אמר שאלול ראשי תיבות 'אני לדודי ודודי לי'? אולי אלול ראשי תיבות 'אני

    לדיזינגוף ודיזינגוף לי'? או 'אני לים והים לי'?!"... ידוע שמרן ראש הישיבה

    זצוק"ל, היה מזכיר תמיד את רחובות דיזינגוף ואלנבי כסמל לחטא ופורקן עול.

    אלא, אמר מרן זצוק"ל, בצחות לשונו: אלול אינו בהכרח ראשי תיבות של 'אני

    לדודי ודודי לי', אלא הוא ראשי תיבות של: 'אני ל... ול... לי' - והאדם הוא זה

    שקובע ובוחר כיצד למלא את ראשי התיבות הללו.

    חודש אלול מהווה צומת דרכים שבו האדם בוחר וקובע את מסלול חייו

    לקראת השנה החדשה. אם יבחר במסלול הנכון להתקרב לד' יתברך ולעובדו,

    אזי מילוי ראשי התיבות של אלול יהיה - 'אני לדודי ודודי לי', והוא יקבל

    סייעתא דשמיא מיוחדת של 'ודודי לי'! אך אם חלילה יבחר במסלול של פריקת

    עול הרחוק מתורה ושמירת מצוות, מילוי ראשי התיבות שלו יהיה - 'אני לים

    והים לי', ואף תהיה לו עזרה מיוחדת בדרך הזו, כפי שאמרו חז"ל: 'בדרך שאדם

    רוצה לילך מוליכין אותו'.

    ואשרי הבוחר וקובע את המסלול הנכון לחייו וזוכה לרכוש חיי נצח ולזכות

    באושר המופלג השמור לצדיקים!

  • קישור לתגובה ראשון, 26 אוגוסט 2018 19:36 הוסף ע״י עדי אביר

    ע,

    אני אולי שקרן עלוב אבל בניגוד לך אני לא מתבייש להזדהות בשמי המלא ולחשוף את כל המידע הרלוונטי לגבי.

    את ספר השנה של השנתון שלי בישיבת רבי יצחק אלחנן בניו-יורק, המסונפת לישיבה יוניברסיטי, תוכל להוריד בכתובת הבאה:
    1vsdat.org/images/ArticlePdfs/mta1967.pdf

    את תמונתי תמצא בדף 24.

    הישיבה בה למדתי משתייכת לזרם תורה ומדע של רבי סוליבייצ'יק והרב לאם. בוגרי הישיבה שנמצאים בארץ השתייכו למפד"ל והיום ל'בית היהודי'. זרם תורה ומדע דוגל בהרכשת לימודי חול לצד לימודי הקודש ולכן רוב בוגרי הישיבה הם גם דתיים וגם בעלי מקצועות חופשיים וזאת בניגוד לבורים המוחלטים שהישיבות החרדיות מטילות על כתפי הציבור.

    כעת, אולי כדאי שתחשוף את שמך ואת שם הישיבה בה אתה לומד?


    עדי אביר

  • קישור לתגובה ראשון, 26 אוגוסט 2018 12:22 הוסף ע״י ע

    עומרי,

    אביר הוא שקרן עלוב הוא אינו בוגר ישיבה תבקש ממנו קצת פרטים על "הישיבה" שבה הוא למד ותבין עם מי יש לך עסק

  • קישור לתגובה שישי, 24 אוגוסט 2018 09:30 הוסף ע״י עדי אביר

    עומרי,

    מדוע נדמה לך שרק הפרשנות שלימדו אותך היא הנכונה וכל מי שמפרש את התנ"ך אחרת, ובכלל זה גדולי החוקרים, הוא בור?

    הרבנים ממהרים להגדיר כל ניסוח מביך בתור 'מטאפורה' שאם לא כן הם ייאלצו להתעמת עם משמעויות מאד בעייתיות שסותרות את הנרטיב שלהם. אם בני השנים עשרה היו לומדים לקרוא את התנ"ך במשקפיים מחקריות וסקפטיות הם היו, למשל, מגלים של'אל עליון' היו מקדשים וכוהנים עוד לפני שאברהם אבינו, המונותאיסט הראשון, הגיע לארץ כנען. החוקרים, לעומתם, חושבים ש'אל עליון' היה אל כנעני שלאחר ההשתלטות הישראלית 'התמזג' עם 'יהוה אלוהי ישראל' - בדיוק כפי שהאלים היווניים והמצריים שולבו עם האלים הרומיים לאחר שרומא כבשה את העמים הללו.

    האם אתה מוסמך לקבוע מי צודק, הרבנים או החוקרים? האם אתה בקי במיתולוגיה הכנענית? האם יש לך את הידע ההיסטורי והארכיאולוגי שיכול לגבות את הקביעה שהרבנים צודקים והחוקרים טועים? אתה מכיר רק את מסכי העשן הרבניים. האם ניסית ללמוד את הדעות המחקריות? יש המון ספרות בנושא. האם ניסית לקרוא אותה או שאני ה'בור' הראשון בו אתה נתקל?

    אני בוגר ישיבה ולכן למדתי שהתורה מוצפת במטאפורות עשרות שנים לפני שנולדת. לקח לי הרבה מאד זמן לגלות שהבורים האמתיים הם הרבנים האינטרסנטיים שמדחיקים את ממצאי המחקר המודרני ומסלפים את הכוונות המקוריות של בעלי המקראות על ידי הפיכת דבריהם לאלגוריות, מטאפורות ומליצות שיר. במאמר בשם 'זעקתו הגדולה של רבי יוסי' אני בודק לעומק את אחת ה'אלגוריות' הגדולות שיוחסו לתנא רבי יוסי ומגיע למסקנה שדבריו המביכים הפכו ל'אלגוריה' רק לאחר שהסתבר שהם נשענים על ראיית עולם מיושנת שקוסמולוגיות חדשות יותר הפכו למביכה.

    http://1vsdat.org/index.php/2010-07-21-07-41-39/%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D/item/1744-%D7%96%D7%A2%D7%A7%D7%AA%D7%95-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99

    קרא את המאמר הזה, ועוד רבים אחרים שדנים ב'אלגוריות', וגלה את האמת על ה'אליגוריזציות' הרבניות שכל מטרתן היא להכשיר דעות שבינתייים הפכו לנושנות ומביעות. אתה לא חייב ל'קנות' את התירוצים של הרבנים. שכח את מה ששטפו למוחך בגיל 12 ונסה לחשוב בכוחות עצמך. נסה לדמיין מה ילד בן 12 היה חושב אם הוא היה נדרש להבין את המקראות בעצמו, ללא סיועם של רבנים שלמען האינטרסים שלהם נאלצים לעוות את המשמעויות הפשוטות והברורות של הפסוקים. אתם לא מכירים את התנ"ך עצמו. אתם לומדים רק את הפרשנות הרבנית של המקראות הללו. נסה ללמוד גם פרשנויות אחרות ורק אחר כך לקבוע מי בור ומי לא.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שישי, 24 אוגוסט 2018 01:13 הוסף ע״י עומרי

    כמה בורות, כמה...
    "אל עליון" מתייחס במקרא בצורה מטאפורית לאותו האלוהים - יהוה אלוהי ישראל.
    אל עליון ו-יהוה הוא אותו האל.
    אם הייתה בכם פחות שנאה לאלוהינו ולתורה ויותר שכל והיגיון הייתם מבינים את מה שכל ילד בן 12 שפותח ספר תורה מבין.

  • קישור לתגובה רביעי, 23 יולי 2014 09:18 הוסף ע״י עדי אביר

    קרן,

    תודה. מקובל עלי כל מה שכתבת.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שלישי, 22 יולי 2014 13:23 הוסף ע״י קרן

    אהבתי את הפירוש שהמאמר נותן לפסוקים, במיוחד מאחר שהפירוש הנ"ל מסדיר את התסבוכת שהפסוקים יוצרים בעבור התפיסה היהודית הרווחת כיום.
    אני, באופן אישי, חושבת שהמילה "אלוהים" מייצגת צאצאים לאל בכיר, מילה הקדומה הכנענית למילה פנתאון או תיאור יצור/ישות שחולקת את אותן היכולות של האל הבכיר גם מבלי קיומה כצאצא ישיר שלו (כלומר-אלים שאינם צאצאי האל הראשי).
    אני סומכת את טיעוניי על כך שהמילה "אל" בצורתה הבודדת מייצגת את שמו של האל הבכיר בפנתאון הכנעני, כך שזה, כנראה, מקור המושג שהתפתח עם הזמן.
    לגבי טיעונך, עדי אביר, אני חושבת שהפיכת פירוש המילה "אלוהים" כמילה נרדפת ל"יהוה" הייתה המרה שנעשתה בסמוך לכתיבת התנ"ך, כפי שהנצרות המירה את האלילים המקומיים במקומות אליהם היא הגיעה לקדושים, כדי שבני המקום יקבלו את הנצרות. דבר שמסביר את מנהג הכוהנים לכנות את "יהוה" -"יהוה אלוהים".

  • קישור לתגובה רביעי, 29 יוני 2011 22:31 הוסף ע״י עדי אביר

    מתן, הקביעה שאלוהים הוא הכח החזק ולא הכח הבסיסי נולדה בימי הביניים מתוך הצורך לתרץ את הניסוחים התנ"כיים (ראה המאמר הבא, 'מי כמוך באלים יהוה'). גם אלה שהשתמשו בתירוץ הזה מעולם לא ניסו להחילו על כל המופעים של המילה אלוהים ולא צריך להיות לנו ספק שלגבי דידם של בעלי המקראות 'אלוהים' ו-'יהוה' הם שמות נרדפים. השם 'אלוהים' היה כנראה מקובל יותר בממלכה הצפונית והשם 'יהוה' בממלכה הדרומית. בקטעים שיוחסו לכוהנים ניתן להבחין בהעדפה בולטת לכינוי 'יהוה אלוהים'.

  • קישור לתגובה רביעי, 29 יוני 2011 13:30 הוסף ע״י מתן

    אולי נעלמה מעיניך הנקודה שאלוהים פירושו כוח חזק ולא הכוח הבסיסי שמאחורי הכל (להלן אשתמש בקצרה במילה God כדי לתאר משמעות זו). כך שיהוה הוא האלוהים פירושו יהוה הוא החזק (החזק ביותר או היחיד שיש לו כוחות בלתי מוגבלים. לא שזה אומר משהו באינפלציית התארים שבתנ"ך - האומר פשוט מתחנף ליהוה, כמו גבר שאומר לאשתו שהיא היפה בעולם. יש גם שיר הלל למלך שבו כתוב "יפיפית מבני אדם" ואין הכוונה שכותב ספר תהלים עשה מחקר סטטיסטי בנושא).
    לראיה - אילו אלוהים פירושו God (=הכוח הבסיסי הראשוני), והכוונה היא לזהות בין האל הפילוסופי-המונותאיסטי לבין יהוה, היה עליהם לומר: אתה הראית לדעת כי לאלוהים קוראים יהוה והוא איתנו, ולא כי יהוה הוא God. זה יוצר משפט מוזר ומבולבל

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים