Print this page
רביעי, 02 יולי 2014 21:16

התכתבות עם מר אדיר סבן

דרג מאמר זה
(3 מדרגים)
מר אדיר סבן, בחור מאמין שמשתייך לקשת הימנית של המפה הפוליטית, פרסם מאמר ארוך על תורת האבולוציה. כשקראתי את המאמר וגיליתי שמר סבן מתנסח ברהיטות ומפגין ידע רב בתחום האבולוציה, פניתי אליו והצעתי לו לנהל דיון שייצא מהמאמר של ויתפתח לתחומים אחרים. מר סבן הסכים והרשה לי לפתוח את הדיון בתגובה למאמר שלו.  
 
 
מפאת אורכו, המאמר של מר סבן פוצל לשניים באתר פייסבוק. אני החלטתי להגיב רק על תחילתו וסופו של המאמר ולכן הבאתי ממאמרו רק את הקטעים הרלוונטיים. המעוניינים מוזמנים לקרוא את שני חלקיו של המאמר האורגינלי: מי מפחד מתורת האבולוציה? חלק א' ו-מי מפחד מתורת האבולוציה? חלק ב'. אני מקווה שלאור התגובה שרשמתי למאמרו יתפתח דיון פורה ביני לבין מר סבן, שככל שאני מבין, חושב בדיוק ההפך ממני.
 
קטעים מהמאמר 'מי מפחד מתאורית האבולוציה?'
 
1.
האם תאורית האבולוציה הדרוויניסטית יכולה לשמש כתיאור הוגן של הטבע?
 
 
הבסיס לכל תאוריה מדעית טובה, הוא - בראש ובראשונה - לכמת את כמות הממצאים הנצפים לרמה כזו שלממצאים הנצפים יהיה משמעות בתוך מכלול מאחד - הווה אומר - לא להסתכל על מיליוני גרגירי חול בפני עצמם, אלא לחפש "הסבר" כולל, לנסות לראות את החוף כולו. תפקיד החוקר ההוגה תאוריה, הוא לבנות "סיפור", עם נרטיב הגיוני ומשכנע, על בסיס הממצאים שצפינו בהם כבר ולראות מה עוד אפשר ללמוד מהסיפור, ה"תאוריה", שזה חשוב לא פחות. הקו המנחה מאחורי מימד הסקת המסקנות מן התאוריה הוא לבחון את אמיתות התאוריה שיצרנו, ואת זה עושים בצורה של פרדקציות מדעיות. זאת אומרת, אם התאוריה היא נכונה, אז אפשר לחפש מה עוד עולה ממנה, שעדיין לא צפינו בו במציאות, אך נשמע הגיוני על בסיס הנתונים שלמדנו עד כה "תאורטית", ואם נצפה בתופעה שנחזתה (הפרדקציה) שעולה מן סדרת ההנחות על בסיס התצפיות שכבר עשינו, בתצפיות עוקבות, זה יוכל לאשש (לתת אינדיקציה) לכך שהתאוריה שהגינו נכונה.
בבסיס הסיפור של תאורית האבולוציה קיימת הנחה מרכזית שכל בעלי החיים הממלאים את הפאונה הם צאצאיו של אב קדום אחד, היצור הראשון שיכל להשתכפל, ושבסדרת טעויות "שכפול" בחומר התורשתי שהעביר לצאצאיו, החל להתפצל למינים ביולוגיים בעלי "שוני" שהלך והתחדד ככל שאוכלוסיות קדמוניות הלכו והתפצלו זו מזו (בשלל דרכים) וכך, בהדרגתיות, לאט לאט, נוצרה כל ממלכת החי.
כדי להסביר את ההנחה המרכזית הזו, התאוריה מספקת "מנגנון" שדרכו, לטענת הוגיה, התהליך מתבצע. המנגנון הוא "הברירה הטבעית", והוא תאורטית אמור לעבוד כך:
 
 
א.
לכל יצור מכל מין ביולוגי יש חומר תורשתי, שהוא קיבל מהוריו, וכל יצור כזה נולד טיפה שונה בגלל טעויות שכפול בחומר התורשתי שקיבל מהוריו.
 
 
ב.
חלק מהשונות הזאת יכולה לעבור בתורשה לצאצאיו.
 
 
ג.
בכל דור ההורים מולידים יותר צאצאים בני מינם מכמות הצאצאים שהיה שצריך כדי שישרדו.
 
 
ד.
המתאימים ביותר שורדים, ומתרבים, והמתאימים פחות, מנופים, אם כך יוצא, שדווקא המתאימים ביותר זוכים להביא צאצאים בני מינם, והחומר התורשתי ה"טיפה שונה" שלהם, חלק מהשוני שהפך לתכונות שעזרו להם להתאים יותר לסביבתם, עובר בתורשה לצאצאיהם.
 
 
כך ה"סביבה", הטבע, משמשת כ"מסננת" שדרכה עוברים שינויים טובים ומועילים (וגם ניטרליים ללא השפעה שמצטברים לאיטם) מצד אחד, ומצד שני מנפה את השינויים המזיקים. כך היצורים בעלי התכונות שיותר מתאימים לסביבתם מעבירים את אותם התכונות החדשות בחומר התורשתי שלהם שהועילו להם להתאים יותר מאחרים אל צאצאיהם, וכך התכונות הופכות לנפוצות יותר בדור הבא ושכיחותם תהא נפוצה יותר ויותר במשך הזמן בדורות הבאים. כך בעצם "משתנים" בעלי החיים, וגם מתפצלים זה מזה למינים ביולוגיים שונים דרך בידוד רבייתי כלשהו (למשל מכשול פיסי שמונע מבני אותו המין להתרבות) על ידי הצטברות תכונות מועילות כאלו בצורה הדרגתית ולאורך זמן.
מנגנון הברירה הטבעית המתואר לעיל, אמור לשמש כמנגנון שדרכו הפאונה עוברת אבולוציה מתמשכת לאורך השנים, כמין חוק טבע. מאז ועד היום התאוריה עברה כברת דרך, והחלה לשלב בתוכה תאוריות אחרות, כגון התאוריה המנדלית של התורשה, שממנה נתהוותה בעצם הגנטיקה כפי שאנו מכירים אותה, וה"שינויים" בחומר התורשתי מכאן והלאה, במסגרת ה'סינתזה האבולוציונית המודרנית', תוארו כשינויים 'מוטציוניים', הווה אומר שינוי בשכפול הנוקלאוטידים בDNA , ההרכב הגנטי של כל יצור חי.
היכן הבעייה?
 
לטעמם של חסידי התאוריה, התיאור הולם את הטבע. אך די במבט שטחי ביותר בממצא המאובנים כדי למצוא בעייה מרכזית, אנחנו מגלים משהו שאוטומטית לא תואם את המנגנון העיקרי בתאוריה. אם המאובנים, ממצא חשוב במחקר האבולוציוני שההנחה הראשית לגביו היא שהיצורים המאובנים הם אבותיהם של היצורים הנוכחיים, מתארים בשיטת תיארוכים רדיומטריים שונים את מצב המינים לפני כך וכך שנים. אנחנו מוצאים לא מעט מינים ביולוגיים שקיימים בימינו, אבל גם היו קיימים ללא שום שינוי כלשהו בצורתם גם במאובנים שתיארוכם מראה עשרות מיליוני שנים (לטענתם). כך הוא למשל המצב עם כריש הקרחה לבנה או בשמו היותר פופולרי העמלץ הלבן, שמממצאי המאובנים נראה שהיה קיים כבר מאמצע תקופת המיוקן(1), לפני 16 מליון שנים (לפי שיטות התיארוך הרדיומטרי).(2)
לכאורה אין כאן שום קושי, אפשר פשוט לטעון שהמין הביולוגי הספציפי הזה כל כך תואם לסביבתו שלא היה שום צורך שישתנה כלל ולכן הוא שקוע ב"יציבות אבולוציונית", והצהרה כזאת (שאכן נשמעת בקהילייה המחקרית) היא נאיבית מדי - ולא מספקת, האמת היא שכן יש בעייה:
קצב היווצרות השוני, המוטציות, שיוצרות את סל ה"תכונות" (המגוון הגנטי) שנברר על ידי הטבע על מאפייניו, ומעלה את קרנם של היצורים בעלי התכונות השונות והחדשות, שמתאימות יותר, ומנפה את היצורים בעלי התכונות המתאימות פחות, הגורעות, והמזיקות, לא "עוצר". אתם, חסידי הסינתזה האבולוציונית המודרנית, באמת מצפים מאיתנו, בני התורה, להאמין לרעיון האבסורדי - שבמהלך 16 מליון שנים לא נוצרו סדרת "מוטציות" שיכלו לייעל ולהתאים יותר את, למשל, העמלץ הלבן שהוזכר לעיל? יהא מכונה ביולוגית משומנת היטב ככל שיהא, לטעון שבמשך 16 מליון שנה העמלץ הלבן לא יכל, מתוך מיליוני "מוטציות", להתאים יותר לסביבתו ממה שהוא מותאם עכשיו, מקומית, בכל מיני אוכלוסיות שונות, שהיו יוצרות מינים שונים ומגוונים של עמלץ לבן או אפילו בעל חיים שונה לחלוטין שיכל להתפתח מתוך אוכלוסייה של עמלצים לבנים. זה טיעון אבסורדי שגובל בדרגת הטיפשות הגבוהה ביותר. אצטט את האסטרו-פיסיקאי קארל סייגן, שהיה גם מטיף לאתאיזם ידוע, אך אמר משפט שבהחלט הולם להיות מופנה גם כלפי אתאיסטים שהתחנכו על ברכיו "לטענות יוצאות מן הכלל, דרוש ראיות יוצאות מן הכלל." אתם לא יכולים לצפות מאיתנו להסכים עם משאלת הלב הזו שב-16 מליון שנים לא היו נוצרים מוטציות מועילות מספיק כדי ליצור תכונות שהיו מתאימות את העמלץ הלבן עוד יותר לסביבתו מאשר כרגע.
אם ואכן, המנגנון באמת פועל באופן שבו אתם מתארים אותו ... הרי המוטציות תמיד נוצרות, בכל דור ודור, ומתוך מיליוני המוטציות שנוצרות ... אלפים מהם חייבים להיות מיוחדים מספיק כדי להקנות תכונות מיוחדות שיצרו התאמה והעדפה לחלק מהפריטים - שהיו צריכים להיות מועדפים על ידי הברירה הטבעית. לא המוטציות הנבררות ולא הטבע הבורר, מודעים להחלטה של החוקרים המלומדים ,שזה "מותאם מספיק ..." .
זה לא ייתכן שהאבולוציה המבוססת על ברירת מוטציות (שנוצרות כל דור) עובדת במשרה חלקית. מצד אחד, לטענת הוגי התאוריה, היא יכולה לשנות יצור דמוי שימפנזה (האוסטרלופיתקוס) לבן אדם במוטציות שנוצרו בפחות משני מליון שנים, ומצד שני היא הלכה לנמנם בערסל הקוסמי ל-16 מליון שנים כשזה קשור לעמלץ הלבן ...
 
כמובן, כמו העמלץ הלבן קיימים עוד אינספור יצורים אחרים שלא השתנו, על פי התיארוך הרדיומטרי של שכבות המאובנים, במשך עשרות מיליוני שנים, כגון הספנודון ואחרים. או אפילו יצורים שלא השתנו במשך מאות רבות של מיליוני שנים, למשל הסילוקאנת (Coelacanth) המתוארך (על פי מאובנים) כבן 360 מיליוני שנים (3) ועדיין נראה מורפולוגית, בדיוק כמו הרוב המחולט של מאובני סילוקאנתים 'עתיקים' שלפי התיארוך הרדיומטרי של השכבות בהם נמצאו הם בני מאות מיליוני שנים (4). דוגמא טובה נוספת היא סרטן הפרסה (Horseshoe crab). אף על פי שישנם כמה מינים מבני המשפחה הטקסונומית, הם יותר מדי שימרו את מאפייני מאובניו המראים נוכחות של כבר לפני 450 מליון שנה, למרות שמורפולוגית, לא השתנו במיוחד, למרות - שעם וותק כזה - נכון היה לצפות לשינויים אבולוציוניים מרחיקי לכת.
 
אם 16 מליון שנה של קיפאון אבולוציוני נשמע כטענה יוצאת מן הכלל בהינתן המנגנון המוצע המבוסס על מוטציות שקורות כל דור בכל האוכלוסייה ... 360 מיליוני שנים של "קיפאון" אבולוציוני בתנאים כאלו זה לא רק יוצא מן הכלל ... להאמין שבכל הזמן לא היו נוצרים מוטציות מועילות שהיו יוצרים תכונות שהיו נבררות ומשנות את המין להתנהגות\מורפולוגיה מותאמת יותר, ואחרת יותר זה פשוט לא רציונאלי!
עם כל האמור לעיל . . . יוצא מכל זה, שה"רציונאליים" שמאמינים בתאורית האבולוציה מאמינים ב"חוק טבע" שחציו ער וחציו מנמנם ... מישהו יכול להעלות על מחשבתו שכח הכבידה היה מגיע לקיפאון? שהכח האלקטרו-מגנטי היה פועל באופן חלקי? שמהירות האור הייתה משתנה לסירוגין?
 
במילים אחרות, מה יותר הגיוני, על פי כל הדוגמאות של "חוקי טבע" שקיימות בידינו מכוחות היסוד עד מהירות הקול ... שמנגנון הברירה הטבעית קיים, כחוק טבע וכך הטבע (שמתקתק כמו שעון בכל תחום אחר שאנו צופים בו אמפירית, כולל בתחומים ההסתברותיים) נוהג ... או שהתאוריה פשוט לא נכונה? שפשוט מאד הוגי התאוריה עשו רדוקציה נאיבית לטבע על ידי כימות ילדותי מדי של ידע שבקושי גירדו את שיטחו, של התווית התאוריה על בסיס הנחות לא מבוססות במקום באמת להסתכל על הטבע ולנסות להבין את מה שהם רואים באמת במקום לנסות להכתיב לו את התפקיד הנטורליסטי (או שמא אתאיסטי?) שלו?
 
האם באמת הטבע מתואר באופן הוגן על ידי התאוריה? אני לא חושב שיש שמיניות באוויר שאפשר לבצע כדי להסביר את הפער העמוק שהוצג לעיל בין איך שהמנגנון אמור לפעול (דור דור, אוכלוסייה אוכלוסייה) ובין איך שהטבע נהג באמת בהתבסס על המאובנים - ובהנחה שהתיארוך הרדיומטרי המתבסס על זמן מחצית החיים של החומרים בשכבות שבהם נמצאו המאובנים - נכון.
 
(בשלב זה הושמטו קטעים שלמים אותם ניתן לקרוא במאמרים המקוריים)
 
3.
אז מה בכל זאת בקשר למאובנים ?
 
 
נתחיל מהשאלה הבלתי נמנעת, האמת היא, שמי שמכיר את הספרות ההלכתית ידע שביהדות ישנם קונספטים כגון "השתנות הטבעים". הקונספטים הללו הם עתיקים והופיעו בספרות התורנית הרבה הרבה לפני דארווין (או קודמיו, ארסמוס, בלית', למארק וכו'). הרעיון מאחורי השתנות הטבעים הוא כמובן לא שהמינים נוצרים בעצמם, אלא שלאחר שכבר נוצרו, יש להם יכולת להשתנות באופן כללי, כך חלק מחכמי ההלכה מנסים להסביר לפעמים הפרשים במידות (של למשל ביצים), או לכאורה שינוי בטבע (גם של האדם), מתקופות עתיקות יותר, לתקופתנו. חשוב לציין את זה ברמת העיקרון כדי להוכיח שחכמי ההלכה ידעו שהיכולת הזאת של בעלי חיים להשתנות קיימת. אבל ההפרש בין הידיעה שבעלי חיים מאז שנבראו יכולים להשתנות ובין הרעיון שכל המינים נוצרו מיצור פרימיטיבי ביותר שידע להשתכפל ונוצר מעצמו מחומרים דוממים הוא הפרש ניכר ביותר. הווה אומר, זה שביהדות ישנו קונספט של "אבולוציה", לא אומר שאנחנו נאותים לקבל את הרעיון המגוחך שהחיים נוצרו מעצמם, ובנוסף לזה גם כל המערכות הטקסונומיות נוצרו כך. המינימום שאפשר להסכים עליו, זה שנכון לכרגע, בעיננו, לאחר הבריאה האלוקית, בעליי החיים יכולים להשתנות. (9)
 
הממצא מול דברי התורה
כדי באמת לבחון לעומק אם יש "בעייה" בממצא, העובדות השרירותיות, ללא הפרשנות הניאו-דארווינסטית, מול דברי התורה, צריך לבחון אותם באובייקטיביות (10):
 
 
(תחת הכותרת 'ממצא המאובנים' המאמר מפרט את סדר התפתחות החיים ומסכם:)
 
 
אם כן זהו הסדר של ממצא המאובנים - חיידקים - המופיעים בתחילה כיצורים אשר משותף להם המון עם הצמחים הפורמליים בסיווג הטקסונומי המודרני. כגון הכחוליות. מהם אנו עוברים ליצורים ימיים, ופרוקי רגליים, כולל ראשוני המעופפים, יחד איתם מתחילים להופיע הדו חיים הראשונים, הזוחלים, ועוד יצורים מעופפים, שמהם נכחדו, ומהם שרדו עד ימינו, כגון הציפורים. לאחר מכן מגוון מרשים של יונקים שמחליף את הנישות שמלאו זוחלים שנכחדו בעבר, מיצורים ענקיים, טורפים, אוכלי עשב וכו' וכו'. ובסופו של דבר מופיע האדם.
דברי התורה:
 
 
ראשית החיים בארץ מופיעים בצורת צמחים, ביום השלישי:
 
 
וַיֹּאמֶר אלוקים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ וַיְהִי-כֵן. וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אלוקים כִּי-טוֹב.[א]
 
 
האם זה מתיישב עם ממצא המאובנים? כדי לבדוק האם כן או לא, עלינו ראשית לכל להתנער מהגדרות טקסונומיות מודרניות בבואנו להבין את דברי התורה, מהסיבה הפשוטה:
 
ללא שום ספק, דברי התורה אינם מכוונים למונחים מדעיים שנוצרו אלפי שנים לאחר נתינתה לעם ישראל, אלא היא מדברת בשפה העברית עם הגדרות מונחים של השפה העברית. לשם המחשת הדבר, כשבתנ"ך כתוב מילה כמו "אקדח"[ב], זה ברור שלנסות לפרש את זה עם הגדרה מודרנית, לא יהיה נכון. זה ברור שהתנ"ך לא מדבר שם על ברטה, אלא משתמש במונח עתיק, עם משמעות אחרת ("לשון קדחי אש והם מין אבנים טובות בוערות כלפידים" ,או "ויש פותרין ל' מקדח אבנים גדולות שכל חלל הפתח קדוח בתוכו" רש"י שם). זאת אומרת, זה שישנה מילה שמשתמשים בה גם במקור מודרני, וגם במקור עתיק, לא אומר שהמשמעות תהיה זהה, אפילו אם היא דומה עד מאד, זה אינו מאפשר להשליך הגדרה מודרנית שמבוססת על הגדרות טקסונומיות מודרניות לאותה מילה, על המילה העתיקה שהגדרתה ייתכן ששונה.
 
לכן, למרות שברור שהגדרות מודרניות ועתיקות לצמחים ייתכן שיהיו דומות, בוודאי שהן לא זהות.
על מה התורה מדברת כשהיא מזכירה דשא? האם זה חייב להיות אך ורק ההגדרה - המודרנית מבוססת על מיון טקסונומי - שלנו, לדשא? (שהיא הגדרה כוללת לצמחים חד-פסיגיים) ודאי שלא... אלא הכוונה היא לעצם הווצרות הצומח, בכללותו, וכך אומר הרמב"ן "גזר שיהיה בתולדות הארץ כח הצומח ומוליד זרע", ומציע שהפירוש הוא "ויתכן שיהיה פירוש הכתוב תצמיח הארץ צמח, ועשב מזריע זרע, ועץ עושה פרי." (עיין שם) וחייב להיות שכך כוונת הכתוב, שאם נפרש שמדובר רק על מיני עשבים, ומן הצד השני מוזכר רק עצי פרי ,אז היכן מוזכרים אילנות הסרק? (כפי שהרמב"ן מעיר שם) ולכן חייב שדשא כאן, משמעותו לכל הצומח, מראשיתו, עד אחריתו, כולל אצות, כולל אילני סרק, הכל.
ראשית ממצא המאובנים, מראה יצור שהיה דומה מאד, כפי שהובהר לעיל, לצמחים ואצות. Cyanobacteria, הכחוליות, אשר גנטית, ממשפת האצות והצמחים! ובדיוק כמוהם מבצעת פוטוסינתזה, ומשחררת חמצן (נזכיר שוב שלא כמו חיידקים אחרים שמבצעים פוטוסינתזה). ואם כן, הוא ה"אב-טיפוס" לא רק של חיידקים... אלא אף של צמחים ואצות! (ראוי לציין כאן שללא מעט חיידקים יש אף "דופן התא" בדיוק כמו זה שמופיע בתאי צמחים אצות ואפילו פטריות). כאן אפשר לשאול, שאלה צדדית, מדברי התורה משתמע שנוצרו הדשא ועצי הפרי יחד, אך אם כך מדוע בממצא המאובנים יש הפרש בין הכחוליות לעצי הפרי?

שאלה זאת טובה, אך מניחה הנחה שאין לה שום ראייה ... היא מניחה שהימים של בראשית - מתחילים ונגמרים לפני שהיום הבא מתחיל ... אך לא בהכרח כך הדבר. אין ספק שהיום השלישי החל לפני הרביעי, אך מי אמר שהוא הסתיים עוד לפני הרביעי? אולי הוא תהליך? ראיה לכך אפשר למצוא בדברי התורה, הרי בעניין יום השבת התורה מודיעה לנו: "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל-צְבָאָם."[ג], אם נאמר שהכוונה כאן היא לכך שמלאכת הארץ "כלתה" ביום השבת, שהרי ביום השישי עדיין נבראו דברים, ולכן זה לא יכול לשמש כראיה לכך שהארץ המשיכה בתהליך כלשהו מהימים הראשונים עד השבת, אז נצטרך להסביר מה פשר מלאכת השמים שכלתה? שהרי בבירור לא מוזכר שום ענייני בריאה שקשורים לשמים לאחר היום הרביעי ...אם כן זה בא להשמיע לנו, שעד יום השבת, עדיין המשיך תהליך הבריאה מהימים הקודמים! אם כן ... שוב ,אין כל סתירה בין ממצא המאובנים שבו מופיעים דברים שלכאורה נוצרו ביום אחד, בהפרש של כמה שכבות.) וייתכן שחלק מהתהליך אפילו עד היום ממשיך בפורמט שנברא בראשיתו כבר בימי בראשית, אולי השתנות הטבעיים שהוזכרה לעיל) ועוד בעזרת השם נחזור לדון בעניין לכאורה הבעייה של לוחות הזמנים בממצא המאובנים מול ימי בראשית בהמשך המאמר.
המשך תהליך בריאת החיים מתואר ביום החמישי:
 
 
וַיֹּאמֶר אלוקים --יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה; וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ, עַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. וַיִּבְרָא אלוקים אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים; וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אלוקים כִּי-טוֹב. וַיְבָרֶךְ אֹתָם אלוקים לֵאמֹר: פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הַמַּיִם בַּיַּמִּים, וְהָעוֹף, יִרֶב בָּאָרֶץ.[ד]
 
 
והעניין צריך עיון:
 
אם כבר מוזכר שהמים שרצו נפש חיה, מדוע מוזכר שוב את התנינים הגדולים ו"את כל נפש החיה"? אם כבר מוזכר שהשם אמר שיבראו עוף שיעופף על הארץ, מדוע צריך להזכיר שוב שהשם ברא את "כל עוף כנף למינהו"? ואם הוא כבר ברא אותם, מדוע הוא צריך לברכם שירבו בימים ובארץ? למה לא בראם כבר רבים במידה הרצויה?
כפי שראינו בחלק שעסק בתמצית בממצא המאובנים, לכתחילה החיים החלו בים, ובממצא המאובנים, הרב תאיים הראשונים היו יצורים מוזרים למדי (יעויין לעיל) שמילאו את פני תבל, ללא רמז להופעתם לפני הופעתם, ולאחר מכן החלו להופיע עוד יצורים מימיים שונים ומשונים, בעצם כל המערכות הביולוגיות שהתוו את הצורה הצורנית של בעלי חיים עד היום, כולל פרוקי הרגליים, אבות החרקים, המעופפים הראשונים. האם התורה מדברת על החרקים, כשהיא מזכירה "ויאמר ... ועוף יעופף על הארץ"? אנחנו רואים לא מעט מקומות בתורה שבה חרקים מכונים "שֶׁרֶץ הָעוֹף"[ה], אם כן, הגיוני ואפשרי מאד, שאכן מדובר כאן על החרקים. כמו כן אנחנו רואים שמופיעים אבות הדו חיים והזוחלים, שאולי בהחלט יכולים להיות מוסברים כתנינים הגדולים, הארכוזאוריה הביאה לנו עוד מעופפים, כגון הפטרוזאוריים, והציפורים, שאיתם אולי אפשר להסביר את הריבוי "ואת כל עוף כנף למינהו". אם כן, דברי התורה ,תואמים לממצא המאובנים, גם כאן. ושמא מי מהקוראים יאמר "חכה רגע, בממצא רואים אבולוציה איטית של כל היצורים האלה, לא רמות טקסונומיות שמופיעות בבת אחת", השאלה היא אמנם ראויה ,אך נובעת מחוסר ידיעת המצב לאשורו בממצא המאובנים, שכן בממצא המאובנים לא רואים הדרגתיות איטית כי אם רמות טקסונומיות כגון מערכות (יעויין בספרות העוסקת ב"פיצוץ הקמבריוני" שהוזכר לעיל, בתור דוגמא) וסדרות שמופיעות בבת אחת, שומרות על מבנה מורפולוגי סטאטי ולא משתנה במיוחד לאורך קיומם, ונכחדות בבת אחת, לא באיטיות. אביא מדברי ביולוג אבולוציוני, שהקדיש את מרבית חייו הבוגרים והאקדמאיים להגנה על תאוריית האבולוציה ,כ"עד" לדברי: "ההיסטוריה של רוב מיני המאובנים כוללים שתי מאפיינים שבמיוחד אינם עקביים עם הדרגתיות:
 
 
1.
קיפאון. רוב המינים אינם מציגים שינוי כיווני בזמן כהונתם על הארץ. הם מופיעים בממצא המאובנים כשהם נראים בצורה רבה כפי שנראים כאשר הם נעלמים: שינוי מורפולוגי הוא בדרך כלל מוגבל וחסר כיוון.
 
 
2.
הופעה פתאומית. בכל איזור מקומי, מין לא מופיע בהדרגתיות על ידי שינוי מתמשך\קבוע של אבותיו: הוא מופיע בבת אחת בצביונו המלא." פרופסור סטיפן ג'יי גולד. (11)
 
 
יכול שישאל הקורא, "כל זה טוב ויפה, אך מה עם העטלפים? הם מופיעים בממצא המאובנים הרבה אחרי" כפי שהערתי לעיל, מהתורה עצמה מובן שתהליכי הבריאה בימי בראשית לא הפסיקו באותו היום אלא המשיכו גם לימים הבאים עד "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ", כמו כן, הברכה בפסוקים אלו עצמה ("וַיְבָרֶךְ אֹתָם אלוקים לֵאמֹר: פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הַמַּיִם בַּיַּמִּים, וְהָעוֹף, יִרֶב בָּאָרֶץ.") משמשת כראייה נוספת לכך שזה היה תהליך, שכן, מדוע הוא צריך לברך אותם שירבו? מדוע לא ברא אותם בכמות הרצויה? אלא מוכח מכאן שגם כאן זה היה תהליך, ולא קרה בבת אחת. ואם כן, אין בעייה בין ממצא המאובנים ודברי התורה, "כל עוף כנף" נוצר "למינהו", יכול בהחלט לכלול את העטלף שנוצר הרבה זמן לאחר מכן.
ביום השישי מופיע המשך תיאור בריאת בעלי החיים:
 
 
וַיֹּאמֶר אלוקים , תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ-אֶרֶץ, לְמִינָהּ; וַיְהִי-כֵן. וַיַּעַשׂ אלוקים אֶת-חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל-רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אלוקים , כִּי-טוֹב. וַיֹּאמֶר אלוקים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ וַיִּבְרָא אלוקים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אלוקים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם.[ו]
 
 
כמה עניינים צריכים עיון:
 
מדוע נאמר "תוצא הארץ"? מדוע נאמר "ויעש" ולא "ויברא" בעניין חיית הארץ, הבהמות, וכל רמש האדמה? מדוע בעניין באדם כתוב "ויאמר" וכתוב "נעשה" אך פורמלית כתוב "ויברא"?
 
אנחנו רואים שבצמחים כתוב "ויאמר אלוקים תדשא הארץ", נברא דבר חדש, שלא היה לפניו כמוהו, חיים. אנחנו רואים גם בבריאת (בראשית א:א "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא") השמים והארץ, שהדברים הראשונים נבראו באמירה "וַיֹּאמֶר אלוקים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר" (שם פסוק ג) ומהאור הזה נהיה גם השמים וגם הארץ וכל צבאם, בתהליכים. ישנם דברים שיש בהם פועל של "עשיה", למשל, הבדלת האור מהחושך "וַיַּבְדֵּל אלוקים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (שם פסוק ד), ואנחנו רואים לשון בריאה, גם בדברים שלא היה כדוגמתם, אך שייתכן שמבוססים על דבר אחר למשל, השמים והארץ "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אלוקים , אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ." (שם פסוק א), אולי - מהאור הראשוני, ובעניין החיות הראשונות שנבראו ביום החמישי, אמנם כבר היה חיים לפניהם, ה"דשא", אך הם היו דבר שלא היה כמוהו מעולם, אפילו בחיים שנבראו, וכתוב בהם "יִשְׁרְצוּ" ו"וַיִּבְרָא". אך כאן כתוב משהו חדש, שדומה ל"ויבדל", כתוב "ויעש", שהשם יתברך, עשה אותם. מה פירוש הדבר? המלבי"ם זצוק"ל מפרש שהחיות האלו, של היום השישי, חיית הארץ, הבהמות, כל רמש האדמה, נעשו מהחיות של יום החמישי (כמו שהחושך "נבדל" מן האור, ואפשר להגיד, נעשה ממנו), ונביא מדבריו (הערות בסוגריים):
 
"פה (זאת אומרת, ביום השישי שמתואר בפרק א בבראשית) לא נאמר "ויברא", כי כבר יצאו רוח ונפש בעלי-חיים והושפעו ביום החמישי. רק שבמינים אלה - היונקים - "עשה" ותיקן נפשות בעלי-חיים אלה, ושתל בם (ביצורים של היום החמישי, במהלך היום השישי) מידות ותכונות שלא נשתלו בהקודמים. וזה לא נקרא "בריאה יש מאין" רק "עשייה" שהיא גמר הדבר ותיקונו". דייק המלבי"ם זצוק"ל דיוק גדול. ואולי על דרך זו אפשר להבין את מהות הביטוי "ותוצא הארץ"? אולי המשמעות היא, שמהים, הם יצאו אל הארץ? כך או כך, גם אם נקבל פירוש זה וגם אם נאמר שהחיות של היום השישי אולי נעשו מהאדמה, והם בריאה בפני עצמן.
 
כפי שראינו בממצא המאובנים, אכן זהו הסדר, היונקים, החלו להופיע לאחר כל החיות שהוזכרו לעיל. ולאחריהם כולם, הופיע האדם, בדיוק כמו בסדר התורה:
מדוע באדם כתוב גם ויאמר גם נעשה, וגם ויברא? מכיוון שאף על פי שנעשו כבר בעלי חיים, והוא גם בעל חיים, וגם לו יש אותו "חומר גנטי" כמוהם, ולכן הוא דומה להם בהרבה צורות, הוא "בריאה" חדשה, דבר שלא היה כמוה לפני. יצור שמסוגל לתפוס ולהבין ולהתגבר על יצרו ועל בהמיותו ולהתרומם ולקבל עול מלכות שמים, משהו שבו הוא לא דומה לשום בעל חיים אחר. ולמה נאמר בו "ויאמר"? אולי משום שהוא הסיבה שכל מה שנברא? כל העולם נברא עבור האדם, הוא תכלית הבריאה. לכן גם כל "מאמר" בריאה מהאור הראשון, כלה בדשא, במאורות השמים (שאגב לפי חז"לינו נבראו הרבה לפני היום הרביעי, רק ביום הרביעי, לאחר הדשא, הגיעו למעמדם שיוכלו לשמש את האדם כאותות מועדים ושנים וכו', ואולי זה יוסבר על ידי יצור החמצן והאסטמוספירה שהשתנתה בעקבות ה"דשא" לסוגיו? ואיפשרה לאור מהשמש הירח והכוכבים לעבור דרכה ולשמש לאותות מועדים וכו'? זמנים עבור האדם ובעלי החיים, נועדו ונבראו כולם, כדי לברוא אותו, כדי שהעולם ישמש את האדם? כדי שהוא יקבל את התורה? רבים הם מאמרי חז"ל שאומרים זאת במפורש, שהעולם נברא עבור ישראל, שממלאים את תפקיד האדם הראשון, מדרש ויקרא רבה לה:ה "אמר רבי ברכיה: שמים וארץ לא נבראו אלא בזכות ישראל" כדי שיקבלו תורה.
אם כן כפי שראינו, ממצא המאובנים לא רק שלא סותר את דברי התורה אלא תואם לה גם תואם.
בעיית סדר הזמנים:
ממצא המאובנים לוקט על ידי האדם משכבות על גבי שכבות, גיאולוגיות. אמנם סדר הופעת היצורים בממצא, ואף עצם היותם - אינם מופיעים בבת אחת - אלא בשלבים, תואם את דברי התורה, אך לכאורה סדר הזמנים שבהם תוארכה כל שכבה ושכבה אינו תואם לשישה ימים, האם יש דרך להתאים גם את זה?
ראשית עלינו להבין כיצד מדענים מתארכים שכבות גיאולוגיות:
 
באופן עקרוני לחומרים רדיואקטיביים (יסודות כימיים) ישנו תהליך דעיכה, הכוונה היא שהאטומים של החומר מתפרקים, בתהליך שנקרא "מינהור (tunneling)", שבו מתפרקים דרך המחסום הפוטנציאלי של החומר (והתהליך יהיה איטי יותר ככל שהמחסום הפוטנציאלי רחב וגבוה יותר, זו היא בעצם רדיואקטיביות, ומכיוון שכך חומרים בעלי מחסומים רחבים וגבוהים במידות שונות מתפרקים בקצב שונה, וכשישנם יסודות שמתפרקים במשך שנים רבות, אפשר באופן תיאורטי, לפי הכמות הנשארת בחומר - על ידי חישוב כמה כבר התפרק ממנו, לדעת בן כמה הוא.
 
'תיארוך רדיומטרי' היא השיטה שמבוססת על ההגיון שתואר לעיל, קצב הדעיכה של חומרים רדיואקטיביים של איזוטופים טבעיים, כפי שהוא נמדד במעבדה נותן מקום ל"חישוב" הכמות ולצידה הקצב של כמה אטומים התפרקו מהחומרים במשך כל זמן חייהם, לפי הקו הזה, מחשבים כמה זמן יקח למחצית ממה שיש בהם מנקודה מסוימת בזמן חייהם להתפרק, זה נקרא "זמן מחצית החיים" שהיא בעצם, מהירות ההתפרקות, הרעיון הוא, אם נמשיל לכוס מים עם חור בתחתיתה, כמה זמן יקח לחצי כוס להשפך, ולאחר מכן, כמה זמן יקח לחצי מהחצי שנשאר להישפך, ולאחר מכן כמה זמן יקח לחצי מרבע כוס המים המקורית שנשארה להישפך, וכו' וכו'. עד שלא ישאר דבר. מכיוון שמדובר על יסודות שלוקח להם להתפרק (על פי התאוריה) מאות עד מליארדי שנים, נשאר "משהו" שעדיין לא התפרק, ולפיו, אפשר לחשב כמה כבר התפרק, ולפי זה, את קצב ההתפרקות על פי התצפיות בדעיכת החומרים בימינו, במילים אחרות, כמה זמן עבר מאז שהתחיל להתפרק.
 
לפי הגיון זה מתארכים שכבות גיאולוגיות (לא את המאובנים עצמם, אלא את השכבות שבהם נמצאו המאובנים, שזה דבר שמאד חשוב להבהיר, אף על פי שישנם חומרים אורגניים שאפשר למודדם באמצעות השיטה, למשל פחמן 14, חומרים אורגניים אפשריים לתארך בצורה רדיומטריית אך ורק לזמן קצר, מכיוון שאלו חומרים רדיואקטיביים שדועכים מהר, סביבות אלפי שנים בודדות, לעומת חומרים רדיואקטיביים בעלי זמן חיים כולל של עד מיליארדי שנים, כמו אלו שמשמשים לתיארוך שכבות, כי את העצמות בדר"כ אי אפשר לתארך בפני עצמן).
כיצד מיליארדי שנים מסתדרים עם שש ימים?:
לכאורה הגענו למבוי סתום, שבו התורה והמדע מתנגשים באופן חזיתי, אך האמת היא שזה לא בדיוק המצב. ננסה לבדוק כמה גישות שבהם ניתן להסתדר עם הגילאים במחקר על ידי קבלת ההנחה, 'לצורך הדיון' שנכונים כל חישובי שיטת התיארוך המקובלת במדע המודרני, התיארוך הרדיומטרי:
ראשית להצגת הגישות, נשאל את הקורא (הסובר כך), מהיכן הנחת שכשמדובר בתורתנו הקדושה על "יום" הכוונה היא "יום" במובן האנושי הרגיל, יום של 24 שעות?
 
הרי להנחה זו אין כל בסיס! מדוע?
 
 
1.
מכיוון שלפחות ביום הראשון - לפחות בחלק מהיום, עדיין לא היה שמש (ולא כדור ארץ)! אז כיצד אפשר שהיום הראשון נקבע על פי מסלול סביב וכנגד (סיבוב הציר) שמש שעדיין לא קיימת, על ידי כדור הארץ, שלפחות בחלק מהיום, עדיין לא היה קיים? הרי לך שכבר מתחילה, כבר ביום הראשון, מופרך הרעיון שזה היה יום של 24 שעות (או מספר מחזורי מלא אחר)!
 
 
2.
הרי היום לא מתחיל בצורת תפיסה אנושית ממוצעת, בוקר, צהריים, ערב. ראשית לכל "וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד." (בראשית א פסוק ה)! זאת אומרת ראשית לכל היה ערב, רק אחר כך בוקר. אז כיצד זה היה יום רגיל? (ובאמת ביהדות עד היום, אנחנו סופרים את ראשית היום מהערב,לא מהבוקר). כמו כן, הדבר הראשון שנברא ב"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אלוקים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ." (שם פסוק א) הוא ככל הנראה האור דווקא "וַיֹּאמֶר אלוקים , יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר." עוד לפני שהיה שמש! אז איך היה ערב קודם? (שמא תאמר שהארץ נבראה ראשונה, שכן הפסוק הראשון מתאר את בריאת השמים והארץ, טעות בידך, שכן מסופר שם על ראשית הארץ לאחר ברא אלוקים שמים וארץ, וגם אם תאמר שמה שמתואר בפסוק הראשון הוא לא תיאור של הארץ לאחר בריאת השמים והארץ (כלל הוא שבתורה אין מוקדם ומאוחר  אלא כמובן אם משהו מצוין מפורשות כמוקדם ומאוחר), אלא באמת תיאור של מה שנברא קודם, אם כך, השמים נבראו קודם, כי מוזכרים בפסוק לפני הארץ, לכן למה הארץ מתוארת והשמים לא? אלא שהשמים, אכן נבראו ראשונים, מהאור ! ואפילו אם תתעקש שקודם נבראו השמים והארץ מהפסוק הראשון, גם זה יוכיח שהארץ עדיין לא הייתה בהתחלה, כי קודם נבראו השמים המוזכרים קודם בפסוק, כך שכך או כך, חלק מהיום לא כלל זמנים שקשורים לסיבוב הארץ סביב השמש או ספירה אנושית לפי השמש, ועיין בסוגריים של סעיף 3 (3)
 
 
3.
ספירה אנושית יכלה להיות רק מהיות האדם על פני הארץ, בסוף כל בריאת בעלי החיים, ביום השישי. ואם נאמר שכבר מהיום הרביעי שבו הוסדרו אותות השמים למועדים ימים ושנים וכו', הרי גם שם נאמר "וַיֹּאמֶר אלוקים, יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהַבְדִּיל, בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה; וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים, וּלְיָמִים וְשָׁנִים. וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן." אם כן, נאמר שיהיה מאורות להבדיל בין היום ובין הלילה "והיו" לאותות, בעתיד כשיהיו בני אדם, וכך נכתב, "ויהי כן", לגבי המאורות, לא לגבי האותות. כי כך מוכח מפסוקי ההמשך "וַיִּתֵּן אֹתָם אלוקים, בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם, לְהָאִיר, עַל-הָאָרֶץ. וְלִמְשֹׁל, בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וּלְהַבְדִּיל, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ;" אך לא כתוב שהפכו לאותות למועדים לימים ושנים עדיין. אלא שהם באו להאיר על הארץ, ולהבדיל (שוב) בין האור והחושך (משמע שההבדלה הראשונה הייתה בין אור לחושך מסוג אחר, לא אור וחושך של כדור הארץ. הרי למה צריך להבדילם שוב אם כבר הובדלו ביום הראשון? שוב נזכיר, אף על פי שחז"ל אומרים שהכוכבים השמש וכו' היו קיימים כבר מהיום הראשון, יחד עם כדור הארץ, אף על פי כן, משהו ביום הרביעי, גרם להם להפוך להיות אותות ולהאיר על הארץ, לפי הדיון לעיל, משמע שזה קרה לאחר הופעת הצמחים, וייתכן שיש עוד סיבות, למשל הכיוונונים של יחסי הסיבוב בין כדור הארץ והירח שייתכן שהשתנו ביום הרביעי להשפיע על מהלך היום בכדור הארץ, כי גם מהמחקר המדעי עולה, שלא תמיד היו כפי שהיום, אורך היום היה שונה פעם, והכל קשור ביחסים האלה בין הירח וכדור הארץ, שלא השתנו במשך המון שנים, ייתכן מאז היום הרביעי.
 
 
ואם כן, מכיוון שספירה אנושית יכלה להספר רק מהיום השישי (וגם לא בכולו), ושגם מהיום הרביעי לא ניתן להוכיח שששת ימי בראשית נספרו ב24 שעות, אז כיצד כן הם יכלו להספר? אין מנוס מהעובדה שהספירה היא הספירה של הקב"ה, לא של אדם, ולא של גרמי שמים. האם התורה מאירה לנו, מהו "יום" בעיני הקב"ה? אנחנו קוראים בתהילים פרק צ:ד "כִּי אֶלֶף שָׁנִים, בְּעֵינֶיךָ -- כְּיוֹם אֶתְמוֹל, כִּי יַעֲבֹר; וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה." מכאן משמיע לנו שבעיני הקב"ה אלף שנים יכולים להיות גם כיום אתמול, וגם כאשמורה בלילה (כמה שעות!!!) לא משמע מכאן שיום בעיני הקב"ה הוא כאלף שנים ... כי אם גם אשמורה שהיא חלק קטן מהיום גם יכולה להחשב בעיני הקב"ה כאלף שנים, אז יום יכול להחשב הרבה יותר מאלף שנים. מה שזה בא להשמיע לנו זה לא שאלף שנים יכולים להיות או יום או אשמורה, אלא שבעיני הקב"ה לזמן אין משמעות כמו שיש לבני אדם, אלף שנים, יום, אשמורה, הם זהים בעיניו. גם כיום, וגם כאשמורה. אם כן, בעיני הקב"ה ששת ימי בראשית יכלו להיות מיליארדי שנים, 6 ימים של 24 שעות, או אפילו פחות מיחידת זמן פלאנק!!!! כי אין לזמן בעיניו משמעות כמו שיש לנו!
ומכאן ניגש לכמה גישות אפשריות להתמודדות, בהנחה שאנחנו מקבלים את הצורה שבה הידע המדעי שמשמש את שיטת התיארוך הרדיומטרי נכון, ובהנחה ששיטת התיארוך הרדיומטרי נכונה, ובהנחה שכל החישובים נכונים ()וספק, ספק רב, בנוגע להנחה הזאת), עם השיטה המחקרית הזאת:
 
 
גישה אחת:
 
 
ששת ימי בראשית היו "תקופות" בתוך תהליך בריאה ארוך של מיליארדי שנים ושיטת התיארוך הרדיומטרי משקפת אותם נאמנה! לא רק זה, יש במקורותינו התורניים רעיון שיכול להיות שאנחנו - על אלפי השנים שאנחנו מכירים שכוללים שבועות ושבתות שמסמלות את ימי בראשית, המתועדים גם במקורות התורניים, וגם במחקר - עדיין ביום השביעי!
 
חישבו על זה, בכל יום מימי בראשית, נאמר "וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם אֶחָד. ""וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי." וכו', אך ביום השביעי לא נכתב. משמע, שהוא עדיין לא הסתיים!
 
 
גישה שנייה:
 
 
במדרשי חז"ל (שלאו דווקא צריך לתופסם כפשוטם) יש לנו מדרשים שמספרים "אמר רבי יוחנן אדם וחוה כבני עשרים שנה נבראו" (מדרש בראשית רבה פרשה יד:ז), שור בראשית שהיה שור (בן יומו) שהיה כבר גדול כפר (בן כמה שנים) (גמרא ראש השנה דף כו עמוד א' למשל) וכו'... אם כן דברים יכלו להברא מבוגרים. אין שום בעייה שגם החומרים שמרכיבים אותם, ואת השכבות הגיאולוגיות בכדור הארץ שבהם הם נבראו לכתחילה, נבראו מבוגרים, או "דעוכים חלקית" אם תרצו... באופן זה, אפשר להסביר את גיל כדור הארץ והיקום, אף הם. היקום נברא מבוגר, החומר "המאיץ" בו, נברא מואץ, כדור הארץ נברא מבוגר לצד מערכת שמש, מבוגרת, וכו'.
 
אין שום בעייה לאלוקים כל יכול לברוא את הכל בדיוק כפי שאנו מוצאים אותו, וכך גם התיארוך נכון, אף על פי שהכל נברא לא מזמן באופן יחסי, ובשש ימים, יהא יחידות הזמן שלהם אשר יהא.
 
 
גישה שלישית:
 
 
ישנו מאמר מעניין שכתב ד"ר ג'רלד שרודר בנושא שמשקף גישה נוספת, תחת הכותרת The Age of the Universe: הימים היו ימים רגילים, השאלה מאיפה מתחילים לספור אותם, אולי צריך לספרם - מראשית היקום, ב"מקום" שהיקום התחיל - וכך, המידע שהגיע מהימים האלה ,"התרחב" ביחד עם היקום - וכשהגיע (המידע מהם) באופן שוטף, לכדור הארץ, המאוכלס כבר במין האנושי שיכל לראות מידע זה ולהבינו, זה היה לאחר - כל התהליך מראשית היקום עד לימינו - משך מיליארדי שנים?
 
ישנם הרבה מקומות (ביקום) שאם נצפה בשש ימים חולפים בהם - אצלנו בכדור הארץ יעברו 13 מיליארד שנים, אם היינו יכולים לצפות ברגע היבראות היקום מתחילתו ועד זמננו אנו... בגלל האפקט של התפשטות החומר מאז ועד היום -היינו צופים בתהליך של מעל 10 מיליארד שנה - מכדור הארץ - כשאנו צופים בעצם בכמה "ימים" מבחינת יחידות הזמן במקום הבריאה. יעויין במאמרו להרחבה על הרעיון והראיות המתמטיות לכמה הוא סביר וכמובן אפשר לנסות ליישב את העניינים ולמצוא עוד גישות, אבל שורה תחתונה, אם מישהו מנסה למכור את הרעיון שהממצא המדעי ודברי התורה סותרים זה את זה, הוא יתקל בחומה בצורה של ראיות הפוכות. הממצא לא סותר את דברי התורה, ההפך, אם כבר הוא רק מוכיח את אמיתותה. אם התורה הייתה צריכה להבחן כתאוריה מדעית, היה לה יותר ראיות מלתאוריות הכי מבוססות במדע.
 
אין שום ראיה בתורה שמדובר בששת ימי בראשית בימים של 24 שעות, המתעקשים על כך כדי לנסות לנגח את תורתנו בסך הכל מטפחים את משאלת ליבם של אותם אתאיסטים שלא נתנו לטקסט שהם זילזלו בו את מלוא תשומת הלב שהיו צריכים לתת, ומילאו את דעתם בהנחות לא מבוססות.
 
 
סיכום דבר:
 
 
השטח רב, ובקושי גורד, ראיות רציונאליות בעד אמיתות תורתינו רבים הם, ומספקטרום שלם של ענפים מחקריים שהאנושות עמלה לגביהם כדי להבין את עולמו של הקב"ה ואת ההיסטוריה האנושית בהשוואה לנבואותיה והמידע המופיע בה.
 
הביקורת על תאורית האבולוציה רבה היא, ומעטים מאד הדוגמאות שהובאו במסגרת מאמר זה. אך אני מקווה שמאמר זה הצליח להקיף לפחות את חלק מהנושאים המרכזיים בנושאים אלו, ולהשיב מלחמה שערה לכופרים המעיזים להטיל דופי באמיתות תורתנו.
המדע, הוא בסך הכל סדרת מקצועות שנועדו לספק את הסקרנות האנושית, לא לשמש ככלי ניגוח לתורתנו, ואם ינסו להשתמש בו ככזה, בוודאי שתורתנו תביס את אויביה, כי תורת אמת נתן לנו ביד משה רבינו זצוק"ל עבדו, כפי שיראה כל אדם בעל שכל ישר.
 
 
תגובתי מתאריך 1.7.14 שעה 21:15
 
אדיר שלום,

ראשית עלי להודות שהדיוט שכמוני אינו מסוגל להתמודד עם הידע העמוק שהפגנת במאמר ולכן לא אנסה אפילו להתעמת איתך על נכונותן של העובדות שאתה מציג ואניח מראש שכל מה שאתה כותב הוא בדוק ומדוייק. אסתפק, אם כך, רק בהערה כללית לגבי הניתוח המדעי שלך שלהערכתי מבטלת ומאיינת את כל טיעוניך. ביהדות אני מבין מעט יותר ושם בהחלט יהיה לי מה להגיד הן על הפרשנויות עליהן אתה מסתמך והן על מסקנותיך.
 
1.
לתומי חשבתי שכל העמלצים הלבנים שהחזירו את נשמתם לבוראם הותירו אחריהם, במקרה הטוב, לא יותר מאשר מאובנים. האם יש ברשותך עמלץ לבן בן 16 מיליון שנה שעודנו נמצא בין החיים, או לפחות עמלץ משומר בתמיסת פורמלין, חנוט או מפוחלץ? אם אין בידך עמלץ עתיק שהשתמר בשלמותו כיצד הצלחת לקבוע שכריש הזה לא השתנה במהלך מיליוני השנים האחרונות? למרות הבנתי הדלילה בתחום אני בכל זאת זוכר שברוב רובם של המקרים תהליך ההתאבנות משמר רק את החלקים הקשים של הגוף, דוגמת עצמות ושיניים. הרקמות הרכות, עד כמה שידוע לי, מרקיבות, נאכלות ונעלמות הרבה לפני שהן מתאבנות ולכן אנחנו אולי מסוגלים לקבוע שהשלד והשיניים של העמלץ הלבן לא השתנו במהלך 16 מיליון השנים האחרונות אבל אין לנו שום דרך לדעת מה עבר בתקופה זאת על שאר המערכות בגוף. אולי במהלך 16 מיליון השנים הללו החושים של העמלץ התחדדו ואפשרו לו לזהות את טרפו ביתר קלות? אולי מוחו גדל והניק לו יתרון ל פני מתחרים יותר 'טפשים'? אולי שריריו התחזקו והוא שיפר בהדרגה את מהירות שחייתו? אולי לבו התרחב והעניק לו סיבולת מוגברת? אולי מערכת העיכול השתכללה ואפשרה לו להפיק יותר אנרגיה מהמזון שנכנס לפיו? האמת היא שאין לנו כל דרך לענות על השאלות הללו וממילא אין באפשרותנו לקבוע אם מנגנוני האבולוציה, היווצרות מוטציות והברירה הטבעית שמעדיפה את הפריטים המותאמים ביותר, פעלו על העמלץ הלבן אם לאו. 

לפיכך, התשובה לשאלתך 'היכן הבעיה?' היא שאין בעייה. תורת האבולוציה קובעת שהמינים מאמצים את התכונות שמעניקות להם יתרונות תחרותיים, לעיתים על ידי שינויי מבנה ושלדה ולעיתים על ידי שינויים פנימיים שאינם מותירים את עקבותיהם במאובנים. כיוון שאינך יכול לפסול את האפשרות שהעמלץ הלבן עבר 16 מיליון שנים של שינויים פנימיים אינך רשאי לדחות את תורת האבולוציה וטוב היית עושה אם היית מוותר על ההערות המגמדות שכיוונת כלפי חוקרים אקדמיים, שהשקיעו שנים ארוכות בלימוד, הבנת וחקר תורת האבולוציה:

'יוצא מכל זה, שה"רציונאליים" שמאמינים בתאורית האבולוציה מאמינים ב"חוק טבע" שחציו ער וחציו מנמנם ... שפשוט מאד הוגי התאוריה עשו רדוקציה נאיבית לטבע על ידי כימות ילדותי מדי של ידע שבקושי גירדו את שיטחו, של התווית התאוריה על בסיס הנחות לא מבוססות במקום באמת להסתכל על הטבע ולנסות להבין את מה שהם רואים באמת במקום לנסות להכתיב לו את התפקיד הנטורליסטי (או שמא אתאיסטי?) שלו?'
 
נראה לי שאפילו אם חוקרי הטבע ממאנים לאמץ את הראייה התורנית עדיין לא מגיע להם שנזלזל בממצאיהם ונבטלם כלאחר יד. האם לא ראוי שלפני פסילתן של תיאוריות כה מבוססות נשאל את עצמנו מדוע אנשים משכילים, שנהנים מגישה חופשית למיליוני ממצאים, עשרות אלפי ספרי מחקר ומאות מעבדות משוכללות, בכל זאת לא ראו את האור התורני והגיעו למסקנות שונות מהרבנים? האם ייתכן שהאמת הרבנית אינה 'סמכות על' שמצליחה להסביר את כל תופעותיו של הטבע וגם למדע יש מה לומר בנידון?    
 
2.
כפי ציינתי לעייל, ביהדות אני דווקא קצת מבין ועשרות שנות לימוד גרמו לי להבין שאין כמעט מטרה שעיוות מתאים של הפסוקים לא יצליח להשיגה. אתה רוצה שהבריאה תארך ששה ימים אנושיים כך שתוכל למרר את חייהם של החילוניים ביום השביעי? הפסוקים שם נכונים לשרתך. בשלוש עשרה וחצי מיליארד שנות בריאה חפצת? אין לך לחפש רחוק יותר מאשר את אותם הפסוקים. הפלפול הרבני חזק מכל אתגר שיוצב לפניו ולכן תוכל להיות סמוך ובטוח שהוא תמיד ייגבה כל מי שינסה להוכיח שהדת ידעה מאז ומעולם את מה שהמדע הצליח לגלות רק לאחרונה. הבעייה היא שהדת היהודית אינה יכולה להשתולל כאות נפשה והיא כבולה לאמירותיהם של רבנים מוקדמים דוגמת חכמי התלמוד, רש"י והרמב"ם. לכן, אם גם הללו חושבים כמוך אז דבריך, ללא ספק, ראויים להתייחסות רצינית. מאידך, אם מאורות העבר התנסחו בצורה ברורה ומדוייקת, שאינה משתמעת לשני פנים, בזכות הבנה פשטנית יותר של המציאות אזי כל התרגילים האקרובטיים של אלו שמנסים לפשר בין הדת למדע הם למעשה חסרי כל משמעות ותוקף.

ברשותך אתייחס לשאלה כיצד חמשת אלפים שבע מאות ושבעים וארבע השנים שחלפו מאז בריא העולם יכולים להפוך לפתע ל-13,500,000 השנים שחלפו מאז המפץ הגדול בהותירם אחריהם אינספור ממצאים פיזיקליים: ההסטה של תדירויות האור, קרינת רקע אולטרה-סגולה, עשרות 'שעוני זמן' דוגמת טבעות עצים, שכבות שלג בקטבים וחצאי חיים של מספר רב של איזוטופים רדיואקטיביים, שחיקה של תוואי השטח, שכבות סלע שמלמדות על פעילות וולקנית עתיקה, נדידת היבשות עד למצבם העכשווי, מסלולי חיים של כוכבים, יסודות שנוצרו בהתפרצויות של סופרנובות, מאובנים שמוטבעים עמוק בתוך סלעים עתיקים, התפתחויות גנטיות שמתרחשות על פני זמן וכדומה. אתה הצעת מספר הסברים וראוי שאתיחס לכולם:       
 
 
א.
נתחיל עם הטיעון האומר 'מכיוון שלפחות ביום הראשון - לפחות בחלק מהיום, עדיין לא היה שמש (ולא כדור ארץ)! אז כיצד אפשר שהיום הראשון נקבע על פי מסלול סביב וכנגד (סיבוב הציר) שמש שעדיין לא קיימת, על ידי כדור הארץ, שלפחות בחלק מהיום, עדיין לא היה קיים? הרי לך שכבר מתחילה, כבר ביום הראשון, מופרך הרעיון שזה היה יום של 24 שעות (או מספר מחזורי מלא אחר)!'
 
טיעון זה מבליט את מצוקתם של כל הדתיים המודרניים שכבר יודעים שמידת היום נקבעת על ידי סיבוב הארץ סביב צירה בעת שהיא חגה סביב השמש. למרבה הצער הארץ 'החלה' לסוב סביב צירה וסביב השמש רק במאה השש עשרה ולפני כן השמש הייתה זאת שסבבה את הארץ בתדירות של אחת ל-24 שעות. עם זאת, למרות העובדה שה'ארץ' המקראית לא סבבה סביב צירה, אנו עדיין חייבים לשאול כיצד ניתן היה למדוד את משכו של ה'יום' גם לפני בריאתה של השמש שכזכור הופיעה ברקיע השמים רק ביום הרביעי. שאלה מטרידה זאת מן הסתם הציקה גם לאמורא רב שמצא לנכון לקבוע:

'עשרה דברים נבראו ביום ראשון ואלו הן שמים וארץ תהו ובהו אור וחשך רוח ומים מדת יום ומדת לילה'
[1]
 
רש"י פירש את דבריו של רב בצורה ברורה ומדוייקת:
 
'מדת יום ומדת לילה - עשרים וארבע שעות בין שניהם.'[2]
 
במילים אחרות, ימי הבריאה היו כולם בני 24 שעות אנושיות וזאת משום שמשכה של השעה נקבע כבר ביום הראשון, ללא קשר למציאות אסטרונומית כלשהי, בדיוק כשם שאתה מסתמך על שעון היד שלך כשאתה שוהה בתוך חדר שתריסיו מונעים את כניסתו של אור היום.
 
דף יב:א של מסכת חגיגה, אותו אני ממליץ לך לקרוא בעיון אם אתה באמת רוצה להבין כיצד הרבנים ראו בעיני רוחם את מבנה היקום, מוסיף וטוען:
 
'אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו דברי רבי יעקב. וחכמים אומרים הן הן מאורות שנבראו ביום ראשון ולא נתלו עד יום רביעי'.
 
מכך מסיק הרמב"ם:

'כבר הודעתיך שיסוד התורה כולה - שהאלוה המציא העולם לא מדבר, בזולת התחלה זמנית, אבל הזמן נברא, כי הוא נמשך לתנועת הגלגל, והגלגל – נברא.'[3].
 
מאחורי הניסוח של המתרגם הימי-בינימי עומדת קביעתו של הרמב"ם שהזמן נקבע על פי סיבובו של גלגל השמש וכיוון שגלגל השמש נברא הרי שגם הזמן נברא. ניתן להבין מכך שהרמב"ם מפרש את המונח 'מאורות' בתור 'גלגלים' והללו נבראו והחלו לקצוב את הזמן כבר ביום הראשון אף שהם נתלו במקומם בשמים רק ביום הרביעי.
 
הדברים הללו למעשה שומטים את השטיח מתחת לרגליהם של כל אלו שמנסים למצוא בששת ימי הבריאה את שלוש עשרה וחצי מיליארדי השנים המוכרות למדע המודרני, מה עוד שבין סדר הבריאה בתיאור המקראי ולסדר התפתחות היקום על פי התפיסה המדעית אין ולא יכול להיות שום דמיון וממילא כל הקבלה בין השניים היא יותר פרי התקווה מאשר תכתיב המציאות. המקרא מתאר בריאה שהתפתחה בסדר הבא: ארץ + שמיים, רקיע, שמש + ירח + כוכבי לכת + כוכבי שבת, צמחים, חיות, בני אדם. המדע, לעומת זאת, קובע שסדר ההתפתחות היה: חלקיקים תת-אטומיים, אטומים, מולקולות, ענני גז, גלקסיות, שמש, כוכבי לכת + ארץ, ירח, יצורים חד-תאיים, צמחים, יצורים חיים, בני אדם.
 
על פי התיאור המקראי השמש הירח והכוכבים נבראו שלושה ימים לאחר הארץ בעוד שעל פי תכתיבי המדע הארץ נוצרה כמה עשרות מיליוני שנה לאחר השמש והירח נוצר כמה מיליוני שנה מאוחר יותר. קשה לי להאמין שקיימת אקרובטיקה פרשנית שתחליק גם את אי ההתאמה הזאת ולכן אני חייב להניח שבכל הנסיונות לפשר בין הכתוב בספר בראשית לבין ממצאי המדע אין דבר זולת אחיזת עיניים ורצון כן לשוות ארשת של הגינות למסמך שנכתב לפני אלפים וחמש מאות שנה על ידי אנשים שלא העלו על דעתם שהמציאות הריאלית אינה תואמת את מראה עיניהם ואת הסיפורים המיתולוגיים שהם מספרים לעצמם.  
 
 
ב.
לפני שאתייחס לתירוץ השני אדון בקצרה בשיטתו המוכרת של ד"ר ג'רלד שרודר שמנסה כבר שנים לגייס לטובתו את תורת יחסות הפרטית של איינשטיין ולטעון שאת ההפרש בין ששת הימים האנושיים למיליארדי שנות ההתפתחות ניתן להסביר על ידי תופעת 'דילול הזמן' (Time Dilation) שמתרחשת בעת ששתי מערכות ייחוס מתרחקות זו מזו במהירויות שמתקרבות למהירות האור או בעת שאחת המערכות היא כה מאסיבית שהאור אינו מסוגל להשתחרר מכוח הכבידה שלה. מעולם לא הבנתי את היישום של שרודר לתיאוריה הזאת ואולי אתה תוכל להסביר לי מי לשיטת אמור היה לכתוב את הפרק הראשון של ספר בראשית והיכן הוא ניצב בעת הכתיבה. מתבונן שניצב על כדור הארץ אינו יכול לראות אירועים שהתרחשו 'במקום הבריאה' כיוון שהוא כבר נמצא במקום ה'בריאה' והאור שנושא את האינפורמציה על אותה הבריאה כבר לא ישוב אליו לעולם. משתמע מכך ששעונו של המתבונן זהה לחלוטין לשעון בו נמדד משך הזמן של אירועי הבריאה ולא ייתכן כאן שום דילול זמן, אפילו אם הארץ נעה במהירויות אסטרונומיות. מאידך, מתבונן שניצב בנקודה אחרת ביקום אולי הזדקן בשישה ימים בשעה שעל פני הארץ חלפו מיליארדי שנים אבל זה יקרה רק בתנאי שאותו מתבונן מתרחק מאיתנו במהירויות שמתקרבות למהירות האור או שהוא כלוא בשדה כבידה כמעט אינסופי.

אני באופן אישי לא אתעצב יתר על המידה אם יסתבר לי שהאל שכביכול הכתיב את תורתו למשה מתרחק מאיתנו במהירות שמתקרבת ל-300,000 קילומטרים לשנייה או שהוא לכוד לנצח בתוך איזה שהוא חור שחור מאסיבי אבל לא נראה לי שזאת הייתה כוונת המשורר. כוונתו של שרודר להערכתי, הייתה לגשר על פני התהום הפעורה בין הדת למדע באמצעות מונחים מדעיים שרק מעטים מסוגלים להבין וכך לטשטש את התחושה שבסיפורים התורניים אין דבר זולת תיאורים מיתולוגיים וראית עולם פרימיטיבית.
 
 
ג.
נשארנו עתה עם היהלום שבכתר, התירוץ שקובע שהעולם נברא לפני 5774 שנים כשכבר טבועים בו כל הסממנים של יקום בן 13.7 מיליארד שנים. עקרונית אין דרך לסתור את הטענה הזאת בדיוק כשם שאין כל דרך לסתור את ההנחה שהעולם נברא לפני 20 שניות כשטיפות הגשם כבר נמצאות באמצע נפילתן, העלעלים כבר נישאים ברוח וכל הזכרונות הטריים כבר שתולים במוחותיהם של כל הבריות. השאלה היא רק מדוע אל שרוצה להצטייר כהגיוני, ישר ואמין ירצה לרמות את הבריות על ידי שתילת ראיות סרק על כל צעד ושעל. במה תואיל לו אחיזת העיניים שמצליחה לבלבל כל אדם נאור שחושב לתומו שהטבע משקף את המציאות הריאלית ולא את גחמותיו של אל שהחליט לתעתע בבריותיו? מי יכול להתייחס ברצינות לאל שמנסה ל'סדר' את מדענים באמצעות ראויות כוזבות? מדוע שרבנים ירצו להתייחס אליו ברצינות? אולי הוא שתל מוקשים ומסיחים גם בתורה שהוא המיט עליהם?

אם עולם חדש אכן נברא עם מראה של עולם עתיק, אזי התרמית היא בהחלט בסדר גודל אלוהי. לא רק שהאל שתל מאובנים בסלעים, הוא גם כיוונן במדוייק את כל 'שעוני הזמן', ובכלל זה את שכיחותם של עשרות האיזוטופים הרדיואקטיביים כך שיתאימו במדוייק לגילם המזוייף של המאובנים והסלעים בהם הם נשתלו. גם האור נברא בעת מעופו כשהוא נושא אינפורמציה על גלקסיות וכוכבים רחוקים ועל אירועים, דוגמת התפוצצות של סופרנובות, שכביכול התרחשו לפני מאות מיליוני שנה. בדומה, פני השטח היו חייבים להיברא עם סימנים לפעילות וולקנית עתיקה ושחיקה שמבטאת, כביכול, מיליוני שנות פעילות של רוחות, נהרות וקרחונים. כדובדבן שבעוגה, האל הכל-יכול גם אמור היה ליצור לפני 5774 שנים מכתש גדול במפרץ יוקטן ובו שרידי מטאוריט שמסביר את ההכחדה הגדולה שהתרחשה לפני 650 מיליון שנים ואת שכבת משקעי האירידיום אותה ניתן למצוא במספר רב של אתרים על פני כל כדור הארץ.

אין ספק שלא כל אחד יכול מסוגל לברוא עולם חדש שנראה בדיוק כמו עולם עתיק ויש להניח שרק אל שנוהג להשיג את יעדיו באמצעות שקרים, עיוותים ואחיזות עיניים בכלל היה טורח. אנחנו, בני התמותה, אמנם לא מסוגלים להבין את דרכי הבורא אבל מי צריך בורא שאי אפשר להבינו, ובמיוחד אם הוא מנצל את זכותו להיות בלתי מובן ומחליט לעצום את עיניו בעת שרוצחים שישה מיליון מבניו האהובים? אם הוא מרמה אותנו באשר לגילו של העולם מי כף לידינו יתקע שהוא אינו מרמה אותנו גם בכל הנוגע להשגחה עליונה, שכר ועונש וגן עדן וגיהינום?

בקיצור, אני מבין את הצורך לגשר בין המדע, שמצאיו מגובים על ידי אינספור עדויות ותורות מתמטיות יציבות, לבין הדת שעונה לצרכי הנפש, ובמקרים רבים גם לצרכי הכיס, אבל יש פעלולים אקרובטיים, דוגמת זה האחרון, שמוטב להימנע מהם. אפילו אם הם יעזרו לך לנצח את הקרב, בסופו של דבר הם יגרמו לך להפסיד את המלחמה כולה.
 
 
לסיכום הרשה לי להזכיר לך שההפרכות שלך לא הורידו מסדר היום הרבה מאד דוגמאות לתהליכים אבולוציוניים שהשאירו את עקבותיהם במאות אלפי המאובנים שבידינו ודי בדוגמאות הללו כדי להוכיח שתורת האבולוציה מסבירה מספר רב של תופעות עימן הפרשנויות התורניות אינן מסוגלות להתמודד. לשם דוגמה, המדע מזהה סדרה של הומינידים שחיו במהלך שני מיליון השנים האחרונות וכולם משתייכים לעץ המשפחתי של האדם המודרני שכביכול נברא רק לפני 5774 שנים. האם האל הוא זה ששתל באדמה את שרידיהם של ההומינידים הללו? האם הוא צייר ציורים בני 50,000 שנה על קירות המערות? האם בידיו הוא סיתת את כלי האבן הקדומים ויצק את כלי הנחושת הראשונים? כל אדם שאינו חפץ לעשות שקר בנפשו חייב להודות שהארכיאולוגיה מוכיחה שקורותיו של האדם לא החלו לפני פחות מששת אלפים שנה וכל מי שאינו רוצה להצטייר כחסר בינה ודעת חייב לאמץ את תורת האבולוציה ולהניח כמובן מאליו שהחיים החלו להתפתח מיליארדי שנים לפני בריאת העולם. תורת האבולוציה אולי אינה מושלמת אבל היא מסבירה את המציאות הרבה יותר טוב, ובצורה הרבה יותר אמינה, מכל התירוצים שהעולם התורני הצליח לגייס מהיקב ומן הגורן.
 
אני דנתי לא מעט בנושאים שהעלית במאמרך במיוחד במאמר "ניתוח החוברת 'אבולוציה: תורת ההתפתחות'", במאמר 'איך בדיוק נברא העולם על פי המסופר בספר בראשית' ובהתכתבויות שונות שהיו לי עם חרדים למיניהם ואני משוכנע שלא ייגרם לך כל נזק אם אם אתה תקרא את המאמרים הללו.
 
עדי אביר
 
 
תגובתו של אדיר שבן מתאריך 17.8.14 שעה 19:31
 
1.
אתה צודק שנדיר למצוא מהתקופות הנ"ל מעבר למאובנים ליצורים בגדלים כאלו אך יש כמה פריטים שנשמרו היטב, מעבר לשיניים, עיין למשל ב:

Journal of Vertebrate Paleontology 29(1):1–13, March 2009 'EXCEPTIONAL PRESERVATION OF THE WHITE SHARK CARCHARODON (LAMNIFORMES, LAMNIDAE) FROM THE EARLY PLIOCENE OF PERU'

אמנם, לא אני זה שהכרזתי שהמין המודרני קיים מאז, אלא החוקרים, ולא לחינם בחרתי בעמלץ, אלא דווקא משום שהוא מובא כדוגמה לכזה שחי ב'שיווי משקל אבולוציוני' במשך כל הזמן הזה, בלא מעט מקורות פופולאריים.

המהות של הטיעון שלי היא שהתופעה, שהחוקרים בעצמם מכנים, 'מאובן חי', לא הייתה אמורה להתאפשר לו התאוריה הייתה עובדת כפי שהם טוענים, וישנם מאות מינים שנופלים בקטגוריה זו, בחרתי בכמה דוגמאות מהקל אל הכבד.

בקיצור, התלונות על קביעות כאלו לא אמורים להיות מופנים כלפי, אני פשוט משתמש במידע הזמין ע"ב עבודות מחקריות.

אמנם מול הטענה שיכלו להיות אינספור שינויים שלא נצפים במאובנים - באופן כללי, למול הקושיה שלי על ה'רעיון' של מאובן חי באופן כללי, אפשר להשתמש באוכלוסיות של המין שמופרדות גם הם במשך מיליוני שנים, ובכל זאת, מראים על דמיון מלא או כמעט מלא (כמו האוכלוסייה האנושית, שהניואנסים שלה אינם מספיקים כדי להגדיר את בני האדם כמינים שונים).

אמנם, זה לא כ"כ עוזר לי במקרה הזה, לעמלץ ישנם בעצם שני על-אוכלוסיות שונות, וכמה קטנות יותר, אמנם, כולם משתייכים לאותו המין, אבל יש ביניהם ניואנסים קטנים כמו צבע, כמו אוכלוסיות אנושיות. אך זמן ההפרדות ביניהם, למיטב ידיעתי, מועיל רק להראות בטווח מיליון שנה וכדומה שלא היה שינוי... לא מספיק למעבר לכך. אך זה רק בנוגע לעמלץ, יש שפע של אוכלוסיות כאלה לחלק מהמינים האחרים שהזכרתי, שאכן מפרידים ביניהם סימנים גנטיים רבים שמצטברים לכדי מיליוני שנות הפרדה.
 
2.
הקדמה קטנה:
 
 
1.
דעת חכמנו מחז"ל ראשונים ואחרונים לא הייתה אחידה כלל בנוגע לא לבריאת העולם, לא לסדר זמניו, ולא לאסטרונומיה שלו.
 
 
2.
הנקודה בה התמקדתי היא האם הפסוקים בהבנת פשטם בלבד והממצא (לא המדע) חופפים ,כן או לא, (ולענ"ד כפי שהבהרתי, אכן כן). לא אם הממצא מתאים לדעה כלשהי שמופיעה בחז"ל ראשונים או אחרונים, לענ"ד בהחלט יש לא מעט מהם עם הבנה שזהה לזו של הממצא כפי שהתגלה, אבל זה לא רלוונטי.
 
 
3.
את הדעה ה'מיינסטרימית' אפשר לומר, של חז"ל, הבאתי רק בנוגע לסדר הזמנים (אופציה שניה אצלי, שלישית אצלך), כאחת מהאפשרויות (ויש רבות) שבה אפשר להתמודד עם התמונה שעולה מממצאים ושיטות התיארוך. זה הכל.
 
אגש עתה להתמודדות עם הנקודות שהעלית לפי הסדר.
 
א.
1.
כאמור בהקדמה ס'1 , דעת חכמינו (ובשאר העולם) לא הייתה אחידה כלל בנוגע לרעיון שהשמש במרכז והארץ סובבת סביבו, אכן הייתה דעה כזו, אך היו גם דעות אחרות, הד לכך אפשר למצוא בספר הזוהר חלק ג פרשת ויקרא דף י עמוד א מדבר בבירור, ומסב דבריו על ספר עתיק יותר (ספרא דרב המנונא), שכדור הארץ סובב על צירו וזה סיבת חילוף האור והחושך, שיש אנשים בשני הצדדים, וכשצד אחד מואר צד אחר חשוך, ובספרא דרב המנונא סבא פריש יתיר (בספר רב המנונא הזקן פרש יותר), דהא כל ישובא מתגלגלא בעיגולא ככדור (שכל הישוב מתגלגל בעיגול ככדור), אלין לתתא ואלין לעילא (אלו לצד מטה ואלו למעלה), וכל אינון בריין משניין בחזווייהו (וכל אלו הבריות משונים במראיהם), משינויא דאוירא (משינוי האוויר), כפום כל אתר ואתר (כפי כל מקום ומקום), וקיימין בקיומייהו כשאר בני נשא (ועומדים בקיומם כשאר בני אדם). ועל דא אית אתר בישובא (ועל אשר יש אתר בישוב), כד נהיר לאלין חשיך לאלין (כאשר מואר לאלו חשוך לאלו), לאלין יממא ולאלין ליליא (לאלו יום ולאלו לילה), ואית אתר דכוליה יממא (ויש אתר שכולו יום), ולא אשתכח ביה ליליא בר בשעתא חדא זעירא (ולא נמצא בי לילה להוציא שעה אחת).... ומזכיר דבר שהזכיר לפני כן, ועליהם כותב (ורזא דא אתמסר למאריהון דחכמתא (וסוד זה נמסר לבעלי החכמה), ולא למפלגי תחומין (ולא למחלקי הגבולים (גיאוגרפים)), בגין דאיהו רזא עמיקא דאורייתא (כיוון שהוא סוד עמוק בתורה)).
  
כך שזה לא מדויק שדעת חכמנו כולם הייתה כפי הרמב"ם שהבאת (שבבירור הסתכל אסטרונומית על גרמי השמים כפי המודל של תלמאי, תפיסת האסטרונומיה של העולם היווני-רומי, שהוא בעצמו מפרט את אופי המודל בספר המדע הלכות יסודי התורה פרק ג) אלא בבירור הייתה גישה שתפשה את כדור הארץ כמסתובב על צירו והתייחסה לכך כסוד תורני שנמסר לבעלי החכמה ועבר במסורת וזה במינימום משקף לפחות אסכולה. כמו כן, גם בעולם היווני, היו דעות שכדור הארץ מסתובב על צירו, אמנם הם היו בדעת מיעוט, אך חלק מחכמי יוון היותר מוכרים הזכירו אותם, למשל, ארכימדס, בספרו למלך גלון על תאוריות שוליות לצד התאוריות המרכזיות, סיפר לו על תאוריה כזו של אריסטרכוס (עיין בספרוThe Sand Reckoner I. 4 ) שככל הנראה התפתחה על בסיס רעיון האש המרכזית באסכולה הפיתגוראית. בכל אופן, ידוע לנו על לפחות עוד יווני אחד שתמך בגישה זו (סולכוס שמו) ואולי עוד אחד שאפשר לייחס לו את הגישה, וכך זה מראה לנו שבתוך שתי תרבויות בעולם העתיק לפחות, היו שבהחלט לא 'הסכימו' עם הדעה שאתה טוען ששלטה בבלעדיות עד המאה ה16 בכיפת האסטרונומיה, אחת יהודית המיוחסת כ'סוד' תורני (לא פרי של מחקר מדעי כלשהו, אע"פ שגם כאלו היו בעולם היהודי), אחת יוונית, המבוססת על תאוריה שהאש מרכזית (ואכמ"ל) ולכן לא ייתכן שהשמש תסבוב סביב הארץ.
 
 
2.
לעניין משך היממה בבריאה כאמור לעיל בהקדמה א, היו דעות שונות, אני מעוניין להציג כמה מהם כדי שיובן על מה אני מדבר, אנחנו רואים למשל שני גישות שמתבססות על תהילים צ:ד "כִּי אֶלֶף שָׁנִים, בְּעֵינֶיךָ--   כְּיוֹם אֶתְמוֹל, כִּי יַעֲבֹר; וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה." על 'ואשמורה בלילה' יש שדורשים בוי"ו החיבור ולכן המשמעות היא שיום של הקב"ה = אלף שנים ועוד קצת (אשמורה כמה שעות), כך פירשו בראשית רבתי ותיקוני הזוהר כך שלפי שיטתם ימי בראשית היו מעל אלף שנה כל אחד, אחרים גורסים את זה כשתי השוואות שונות, גם כיום, וגם כאשמורה, לפי שיטה זו, יום, אשמורה ואלף שנה זהים בעיניו, ובעצם אין לזמן משמעות עבורו - עיין למשל ספורנו זצוק"ל. גישה נוספת, למשל כפי שהציג הרב מניטו זצוק"ל, היא שבכל ימי בראשית נאמר 'ויהי בוקר ויהי ערב יום' כך וכך, מלבד יום השביעי, ולכן, יום השביעי עדיין לא הסתיים, ע"פ פירוש זה, כל אלפי השנים מאז הבריאה הם 'יום' אחד. ולכן כך יכלו להיות גם ימי הבריאה עצמם, 'תקופות', ולא 'ימים'. גישה אחרת, בעיקר מודגשת בכמה ספרי הקבלה, גורסת שהעולם מתנהל בתבנית סדר זמנים של שמיטות, שכל אחת מהן מורכבת מאלפי שנים (ולפי גרסאות אחרות, גם מיליארדי שנים, אמנם זאת דעת מיעוט, אך ראוי לציין שקיימת), ויש דעות שונות בקשר לאיזה שמיטה אנו נמצאים (השנייה או החמישית בעיקר, אלו הגישות המוכרות). גישה כזו אפשר למצוא בספרים ופירושים רבים כגון ספר התמונה, מערכת אלוקות, אוצר החיים ועוד, מוזכר ע"י פרשנים אור החיים הקדוש זצוק"ל.

בקיצור: יש מלא גישות, לא רק הגישה המיינסטרימית של חז"ל (שהכל נברא מבוגר בבת אחת ובימים כפשוטם) זה חשוב להזכיר את זה כי זה שומט את הקרקע מתחת הנסיון שלך להציג גישה אחידה אצל חכמים בנושא זה שכביכול אתה מנסה לטעון שאני מתחמק ממנה בנסיונות שלי להסביר כיצד הדברים יכולים להתיישב. (כמו כן, הדעות האלה היו קיימות הרבה לפני שהיה צורך 'ליישב' בין ממצא שעדיין לא התגלה ובין התורה, למאן דהוא המעוניין ליישב) כאמור, רק אזכיר, כל הנקודה שלי הייתה היא: האם הממצא והפסוקים סותרים זה את זה? כן או לא. השאלה היא כמובן לא אם המדע והפסוקים סותרים זה את זה, ודאי שכן, התורה טוענת 'כך היה', והמדע הוא דינאמי ויכול להשתנות ע"ב תצפיות המאששות או מפריכות השערות שמותנות בהנחות. ודאי שדינמיקה של תוצר מידע מתפתח וסטטיות של 'כך היה' בפירוט כזה או אחר - לא אמורות להתיישב זו עם זו. השאלה היא רק בנוגע לממצא עצמו, לא עם המשקפות שדרכן מסתכלים עליו אמורות להתאים.
 
ב.
זה ברור שלפי הדוגמא ששרואדר בעצמו מביא כוונתו היא המקום היחסי שממנו היקום התחיל ביחס לאיך שזה נמדד מהמיקום היחסי שלנו ביקום המתפשט מאז ועד
זה ברור שלפי הדוגמא ששרואדר בעצמו מביא כוונתו היא המקום היחסי שממנו היקום התחיל ביחס לאיך שזה נמדד מהמיקום היחסי שלנו ביקום המתפשט מאז ועד עתה. כפי הדוגמא שהוא הביא שיש בעצם הרבה מקומות שאפשר לראות בהם את ההליך הזה מתרחש ביקום הנוכחי, יש הרבה מקומות שלצפות באור שמגיע מהם - בשש ימים מקומיים - יקח מעל 10 מיליארד שנים מהמקום הצופה.

אך הקב"ה, המתבונן היחיד האפשרי מתחילה, אינו חלק מן היקום עצמו, אלא חיצוני לו, בוראו. מכל מקום, אכן לא נראה לי שכוונת המשורר, שרואדר במקרה הזה , תלויה אכן במתצפת, אלא רק הדגמה של כיצד זה יבוא לידי ביטוי ע"י מתצפת. לדעתי הוא מתכוון פשוטו כמשמעו שהזמן שאנחנו 'מודדים' כאן וכרגע - שם - במקום היחסי שהיקום התחיל להתפשט ממנו - עבר בסה"כ 6 ימים ע"פ החישוב של יום כפי שאנו תופשים אותו. ויעויין בדבריו להסבר.
 
ג.
1.
היהלום שבכתר הזה הוא אמנם הדעה המיינסטרימית ביותר בחז"ל ראוי לציין, הווה אומר, הוא היה הדעה המרכזית גם הרבה לפני שלכאורה היה צורך כלשהו בנסיון ליישב עם הממצא שידיעות לגביו חדשות יחסית, והבאתי מקורות בגוף ההצעה השנייה. כמו כן אם נלך לפי ההבנה הזאת, שהכל נברא במהירות יחסית, כיצד כביכול הבורא משקר אם הוא נותן טקסט שנותן על כך עדות ישירה ממנו? הכל נברא במאמרו, זה פשט הטקסט, סדרות שלמות של בעלי חיים נבראו בני רגע, וכו', זה מה שכתוב אליבא דמי שסובר כך והוא יכול למצוא לכך ראיות בפסוקים. אז למה יש כאן 'רמאות'?

הנקודה היא, שניסיתי להדגיש כמה פעמים, התורה כלל לא מדברת על שום סדר זמנים לבריאה, אפשר להבין מהתנ"ך שימים של הקב"ה אינם ימים אנושיים (יעויין חלק א.2 לעיל), לכאורה זה אומר שזה גם יכל להיות פחות מ-6 זמני פלנק, לא רק מיליארדי שנים. אין מהתורה שום נסיון לשקר את האדם, הבריאה מתוארת בפני עצמה, לא כל הפרטים לגביה נמסרו, אלא רק אופייה הכללי ביותר, אם ישנה הרחבה כלשהי, זה אך ורק בנוגע לאדם.

כשאתה בודק את הממצא למול הפסוקים - אין סתירה, כפי שניסיתי להדגים, ואני מניח מחוסר הנסיון שלך להתמודד עם זה שאתה מסכים שההתאמה שהצגתי אכן לא נסתרת ע"י הממצא וסומך בכלליות על "אפשר להתאים את זה לכל דבר" (אני חולק על כך כמובן).

"אם עולם חדש אכן נברא עם מראה של עולם עתיק" וכו': אך התנ"ך אינו מתאר בריאה בבת אחת, לכן הנסיונות שלך להקשות מכך שרואים שלבים כלל אינו מקשה, הבריאה אכן נבראה בשלבים לכולי עלמא, ויוכל לטעון כל אחד שגישתו שהדברים נבראו מבוגרים, שאכן נבראו, לצד כל שלב, כל מיני מאפיינים בו.
 
 
2.
"להבין את דרכי הבורא אבל מי צריך בורא שאי אפשר להבינו, ובמיוחד אם הוא מנצל את זכותו להיות בלתי מובן ומחליט לעצום את עיניו בעת שרוצחים שישה מיליון מבניו האהובים?"

"להבין את דרכי הבורא אבל מי צריך בורא שאי אפשר להבינו, ובמיוחד אם הוא מנצל את זכותו להיות בלתי מובן ומחליט לעצום את עיניו בעת שרוצחים שישה מיליון מבניו האהובים".

אע"פ שאין לכך רלוונטיות מלבד ההתלהמות הרטורית שאיתה אתה מנסה לכסות על "עקרונית אין דרך לסתור את הטענה הזאת" כלשונך, אשיב לך שגם כאן מה הרמאות כאשר הוא בבירור הזכיר (דברים לא טז-יט ועיין שם עוד בפרק הזה ובבא, (ויקרא כו, דברים כח, עיין גם יחזקאל לו בנוגע לסצנריו שבו לא נחזור בתשובה והשם 'יאלץ' לגאול אותנו אע"פ חטאינו משום שחילול השם יהיה גדול מדי.)

 שיהיה הסתר פנים שכזה עם התוצאות בדיוק האלה אם נחטא ב XYZ?
 
אתייחס לחלק מדברי הסיכום שלך:
 
א.
אין כל צורך שאפריך כל דבר שבדעת החוקרים מאשש את תאוריית האבולוציה, די בהפרכה אחת כדי להראות שהתאוריה לא עובדת, וסיפקתי יותר מאחת.
 
ב.
גם ביהדות (עיין בני יששכר מאמר ו אות ב, אמרי פנחס חקת סימן ש"מ, החזיון והתיקון חזיוני יעקב חזיון ה ניב ח', ויש עוד רבים) הקוף הינו הממצע בין החיה והאדם, וכל הדמיון הגנטי במה שמכונה השעונים המולקולריים והצורני המופיע בדמיון הפיזיולוגי אליבא דשיטתכם אמור להופיע גם לשיטתנו. כך שטכנית אין בעייה, ככל שתמצא קוף שיותר דומה לנו - זה מועיל לשיטתי לא פחות ממה שזה מועיל בדעתך לשיטתך.

אמנם אני רואה לנכון לציין שעדיין על אף ההסכמה התאורטית שיכלה להיות ביננו על לפחות מעמדו של הקוף בין החיה והאדם, עדיין, התאוריות המובילות בתחום כושלות בכמה מובנים, לדוגמא : כל הכללים שהסברתי בנוגע לסטאטיות המאובנים נכונים גם בנוגע להומינידים, אתה מוזמן לעיין בחלק הרלבנטי בספרם של אלדריג' וטטרסל (חוקרים אתאיסטים, מאמינים באבולוציה)  THE MYTHS OF HUMAN EVOLUTION בהדגמה של הסטאטיות של מאובני ההומינידים וקפיצות בין לבין, לא אבולוציה נצפית. כמו כן אני חושב שראוי לציין שלא נתקלים בשום קדימון לעולם הרוח והתרבות האנושי באף הומניד לפני ההומו סאפיינס. טכנית, שימוש בכלים מופיע גם בשימפנזים, עד רמה כזו שאפשר לזהות תרבות שימפנזית על פני חברתה מבחינה ארכיאולוגית. זה לא מוכיח 'קדמה' לקראת האנושות, כלל לא, למען האמת כלים של שימפנזים (כמו אלו בסנגל המייצרים, בכמה שלבים, חניתות עיין בcurrent biology Volume 17, Issue 5, 6 March 2007, Pages 412–417 'Savanna Chimpanzees, Pan troglodytes verus, Hunt with Tools') עוקפים ברמת התחכום שלהם והתכנון קדימה כלים פרימיטיביים כמו של הומו הביליס, ונמצאים, ברמת התכנון והסיתות, לפחות עם הומו ארקטוס אם לא אף יחד (גם אם התוצאה בהשוואה פחות מרשימה) - עם הניאנדרטליים (שבהחלט הכלים שלהם אף ייתכן הושפעו ישירות מהומו סאפיינס - אנחנו, וקצרה היריעה מפאת האורך שאליה התגובה הראשונית כבר הגיעה מלהציג את כמות הראיות לכך והתומכים -במחקר- לכך) כמו כן אפילו תוך כדי התעלמות מכך שלשימפנזים יש יכולת מנטלית להבין דברים שלא חזינו בהם בטבע, כולל שימוש באש (למשל קרא על השימפנזה הזה, וישנם עוד http://www.nydailynews.com/news/national/kanzi-chimpanzee-start-fires-cook-making-world-smartest-monkeys-article-1.998716).

נקודה נוספת, ה'אבולוציה' הפיזיולוגית נתקלת באתגר קשה מול מאובנים כמו סהלנתרופוס צ'אדנסיס שמראים שהוא עמד זקוף (ע"פ מיקום הפוראמן מגנום שלו עיין בתצוגה והשוואה ב-Nature, vol 434, 7 april 2005 letters p.758) הרבה לפני שהארדיפתקים והאוסטרלופיתקים כלל הופיעו בממצא (ולכן, כל הנסיון לתאר הדרגתיות אפילו לא ממש מצליח מלבד נפח גולגולת שלא בא לידי ביטוי כלל בכיוון כלשהו שמוביל אלינו), ואפילו לפני שכלל הייתה אמורה להיות ספציאציה (שהייתה אמורה להוביל לתוצאה של דמוי שימפנזה שמחל ללכת זקוף בהדרגה) בין אבות השימפנזה והאדם - ע"פ התיארוך המקובל בתאוריה הזאת. אם תרצה מידע נוסף בקשר לכל הנ"ל, נא תבקש.

וכן ישנם לא מעט קושיות אחרות: מחקרים אימיונלוגיים שמראים קרבת האדם לגורילה יותר משימפנזה, מחקרים כמו של החוקר שוורץ שמראים דמיון פיזיולוגי יותר לאורנג אוטן וכו' וכו'), אך אסתפק באלו לבינתיים להדגים שאכן יש בעיות, מבלי להלאות את הקוראים יתר על המידה כל עוד שזה לא הפך לנקודה מרכזית בדיון.
 
ג.
1.
אפשר להיות ספקן במדע ולהשאר רציונאלי, אלא אם מבחינתך פילוסופיה אינה רציונאלית, שכן ההנחות שעליהם מתבסס המדע מייצגות רק ענף פילוסופי אחד, שיש לו לא מעט מתחרים, מכל מקום אשתדל להשיב לך, לא מבטיח שהתשובה תהיה סימפטית.
 
 
2.
ע"פ התיאור המקראי (שוב, פשט בלבד) כאשר אדם וצאצאיו חזרו מגן עדן בו שהו חזרה אל האדמה ממנה לוקחו (בראשית ג:כג) משמע, גן עדן, לא הייתה חלק מהאדמה ממנה לוקחו, אנחנו קוראים שקין חושש שינקמו בו על רצח הבל (בראשית ד:יד) ואף מתחתן עם אשה (שם פסוקים טז-יז) אם כן - עובדתית על פי הפשט - במשך זמן שהות משפחת אדם בגן עדן - בארץ היו עוד אנשים, אדם וחוה היו הראשונים, לא היחידים, שנבראו. אם נבין, כפי שנקל להבין, שהרי גן עדן לא היה באדמה שממנה לוקחו, כשהקב"ה הציג לאדם את בריותיו הוא מביא אותם אליו (בראשית ב:יטוכן עיין בראשית ב:ח) אל גן עדן (שגן עדן היה מקום בפני עצמו) וזו ההנחה היחידה הנצרכת ע"ב העובדות שיכול להיות שהזמן לא היה מקביל בשני המקומות, והזמן שעבר בכדור הארץ עד שהאדם ומשפחתו חזרו לשם - היה רב מאד. מבחינת הפשט בלבד - זה יסתדר עם קיום ההומו סאפיינס אלפי שנים יותר מזמן שושלות האדם המוזכרים בפרשת בראשית ובדברי הימים, שכן אלו מתעדים את קורות המשפחה של אדם ע"ה עד נח ע"ה וקורות המשפחה של נח עד אברהם אבינו עליו השלום, ולא סוקרים את כל האנושות (זו היא עובדה, גם בלי ההבנה הזו).
 
 
3.
מכל מקום - אני רוצה לציין שאין כל דרך אמיתית לקבוע מבחינה ארכיאולוגית את הזמנים המדויקים של אתרים ארכיאולוגיים אנושיים ללא סיוע ממשי של ממצאים כתובים שדרכם אפשר ליצור כרונולוגיה עם סדר זמנים. התיארוך הרדיומטרי בדר"כ נותן לך תקופה, ומתארך את השכבה, לא את הממצא האנושי כ"כ. עבודות תיארוך (כמו של מגן ברושי) של ממצאים שעליהם מופיע התאריך של כותבי המסמך, הראו סטייה מסוימת מהתאריך המופיע (נקרא בגדול 'חוק ברושי') ואין כל ודאות אמיתית שהתיארוך - כאשר אין ממצאים מכיילים כמו כתב, מידע על תצפיות אסטרונומיות, וכו' לצד אינדקטורים נוספים כמו קרמיקה אזורית מסוימת - נותן תיארוך מדויק. למשל, תקופת בית עובייד - בוודאות קודמת לתקופה השומרית, אך הנסיון לתארך את התרבות שלה באופן ממשי - לסדר זמנים מוגדר, לפי דעתי בלתי ניתן ליישום ממשי, כזה שניתן יהיה להגן על התוצאה ולעגן אותה לממצאים שיחייבו אותה. כל שכן כשאנחנו מדברים על אתרים פרה-היסטוריים, לפעמים מתארכים חטיבה 'תרבותית' אחת במשך עשרות אלפי שנים, כאשר אין כל דרך להוכיח את זה, היא הרי, די סטאטית באופיה, אין בה שום חידוש שיאפשר כרונולוגיה ממשית בתוך הטיפוס של הממצאים שנמצאו שמיוחסים אליה, רק שהיא כרונולוגית קודמת לטיפוס בשכבות מעליה, ומאוחרת לטיפוס בשכבות תחתה.

כך ש... אם מאן דהוא ירצה לדחוק את כל הממצא הזה המתפרש על פני 200 אלף שנה בערך לשיטת החוקרים (ועוד יותר מזה ע"פ ממצא בודד של הומו סאפיינס ממערת קסם שמתארך את ההומו סאפיינס הרחק הרחק ללפני 400 אלף שנה - בניגוד לדעת הקונסנצוז - אפילו של החוקרים!) למין תבנית של הייפר-כרונולוגיה - שזמנה הוא קצר יחסית-וסמוך לתחילת עידן הציווילזציה, אין לך יותר מדי מה להשיב כדי להפריך את שיטתו, עד תחילת זמן הכתב והאופי הציווילזציוני ומאפייניו שאפשר להשתמש בהם כדי לכייל את הממצא הרדיומטרי... בקיצור תיארוך רדיומטרי מספק תאריך גג - של תקופה - עם סטיית תקן אפשרית לכל הכיוונים ללא כיול שיאפשר לנו לדעת אם החריגה אסטרונומית או מזערית...שהרי כפי שחוק ברושי הראה באופן ברור אפילו עם כיול, הסטייה היא מאות שנים לכאן ולכאן ,ולולי התאריך שהטביעו כותבי הטקסט, לא ניתן היה לדעת עד כמה.

סתם חומר למחשבה.
 
 
תגובתו של עדי אביר מתאריך 28.8.14 שעה 18:50
 
1.
הפניה למקורות
 
 
ראשית הרשה לי להתנצל על שאין בכוונתי לבדוק את המקורות שאתה מביא לאישוש דבריך, וזאת ממספר סיבות:
 
 
א.
רוב המקורות שאתה מביא אינם מוכרים לי ואין שום סיכוי שארצה להתעמק בהם, ביחוד כשאיני רואה כיצד הם יכולים להשפיע ל עיקר הדיון ולא על שוליו. אני מניח שגם אתה לבטח לא תרצה להשקיע זמן בקריאת והבנת ספרים שוליים ונשכחים שאני יכול בקלות רבה להביא לחיזוק כל טענותיי. 
 
 
ב.
כל מי שמסוגל לשלוף מהמותן אסמכתאות מספרים וכתבי עת מקצועיים הינו בהכרח מומחה גדול בתחומו ואסור לחשוד בו שהוא פשוט מסתמך על ביבליוגרפיה שהוא מצא במקור החביב עליו. כיוון שאני לא נהנה מידע מקביל, ומזמן בלתי מוגבל, אני נוהג להתעלם באלגנטיות מהאסמכתאות, לוותר על הדיון בפרטים ולהסתמך אל ורק על הכלים שעומדים לרשותי: מעט ידע אישי, פרטים שאני מצליח לדלות מחיפוש קצר בויקיפדיה וקורטוב מה של היגיון. כיוון שאיני מסוגל להתעלות לרמתו של בן פלוגתי אני מצפה ממנו שירד לרמתי ויתאים את עצמו למגבלותיי.
 
 
ג.
אני מקבל בברכה כל הפנייה למקור תנכי, תלמודי או מדרשי ובמקרה הצורך אני מוכן להסתמך גם על הראשונים, וזאת בהנחה שפרשנותם מקובלת על כל הזרמים ביהדות. עם זאת, אין לי כל עניין במקורות מאוחרים יותר ולו רק בשל העובדה שהדעות שהתקבלו ב'גמרא', היינו, בשרשרת המסירה, כבר באו לידי ביטוי בתלמודים ובמדרשים ולכן כל האחרונים יכולים לחדש לנו רק מסברתם ועם כל הכבוד שאני רוחש להם איני חושב שסברותיהם עדיפות על סברותיי ולכן איני מאמין שדבריהם עלולים לשנות את דעותיי וממילא אין לי כל כוונה להתעמק בהם. לשם משל, אתה הפנת אותי למספר ספרים שנכתבו בעידן המודרני: 'בני יששכר' שעל פי הויקיפדיה נכתב על ידי רבי צבי אלימלך שפירא בחצי הראשון של המאה התשע עשרה; 'אמרי פנחס', כנראה קיצור של השם המלא 'אמרי פנחס השלם', ספר בו לוקטו בשנת 2003 קטעים מתורתו של פנחס שפירא מקוריץ שחי במאה השמונה עשרה והספרים 'החזיון והתיקון' ו'חזיוני יעקב' לגביהם אפילו הויקיפדיה קופצת את שפתיה ומסרבת לספק ולו פירור אחד של מידע.

ארון הספרים היהודי הועמס ברבבות ספרים תורניים ואיש, כמובן, אינו מסוגל לעכל את כולם. לכן, כל מי שמפנה לספרים בלתי מוכרים למעשה עושה לעצמו שירות דב שכן הוא גורם לתמימים כמוני לחשוב שאין באפשרותו לתמוך את דבריו בספרים יותר מוכרים ומקובלים.
 
2.
תורת האבולוציה
 
 
באשר לתורת האבולוציה – אני חייב להודות שקצת איבדתי אותך. אתה שללת את תורת האבולוציה, בין השאר, עקב היעדר המוטציות אותן ציפית למצוא בעמלץ הלבן. אני טענתי נגדך שמוטציות מסוגלות להועיל גם ליכולות, חושים, ורקמות רכות והללו אינם נשמרים במאובנים כך שאין לנו כל דרך לקבוע אם העמלץ הלבן הוא 'מאובן חי' או יצור שעבר התפתחות במישורים אותם אין באפשרותנו למדוד. אם אני צודק, הרי שאין שום בסיס לטענתך:

'התופעה, שהחוקרים בעצמם מכנים, "מאובן חי", לא הייתה אמורה להתאפשר לו התאוריה הייתה עובדת כפי שהם טוענים.'  
 
אבל לוויכוח סרק זה אין כמובן שום משמעות שכן מסקנתך הסופית:

'אין כל צורך שאפריך כל דבר שבדעת החוקרים מאשש את תאוריית האבולוציה, די בהפרכה אחת כדי להראות שהתאוריה לא עובדת, וסיפקתי יותר מאחת.'
 
היא שגוייה מעיקרה. אכן, די בהפרכה אחת כדי לסתור כל תורה מדעית אבל איזו תורה מדעית נדמה לך שאתה מצליח לסתור? אם תורת האבולוציה הייתה קובעת שכל מין חייב בהכרח להשתנות לאורך זמן אז אולי היית מצליח להכניס אותי ללחץ, אבל תורת האבולוציה אינה טוענת זאת. היא רק קובעת שהברירה הטבעית מעדיפה מוטציות שתורמות לסיכויי השרידות של המין וזאת מבלי לכפות על המינים להשתנות אם תנאיי הסביבה אינם דורשים זאת. אתה יכול להפריך תורה מדעית רק אם אתה מצליח לשלול את ניסוחה או את אחת מההנחות ההכרחיות עליהן היא נשענת. טיעוניך אינם מפריכים דבר אם הם סותרים רק את אחת המסקנות הלא הכרחיות של התורה, ובמיוחד אם הם עצמם מסתמכים אך ורק על השערות, משאלות לב ומקורות שככל הנראה אינם אומרים את אשר אתה רוצה שהם יאמרו.

מאידך, אם התורה 'המדעית' שלך קובעת שמינים אינם מתפתחים אחד מהשני הרי שבידי המדע יש אינספור ממצאים שמפריכים את תורתך והיום אין אף מדען רציני ששולל את ההנחה שלכל המינים הרב-תאיים יש אב קדמון משותף. תורת האבולוציה היא אחת התורות המבוססות והיציבות ביותר במדע ואף שיש מחלוקות לגבי מקצת לפרטיה איש אינו שולל את יסודותיה, היינו, שמוטציות מועילות מצטברות לאורך זמן וגורמות למינים להתפצל לאוכלוסיות שונות ולהפוך בהדרגה למשפחות, סדרות, ומחלקות שונות.     
 
לסיום הדיון בנושא אעיר רק שבמהלך נסיונך לסתור את תורת האבולוציה באמצעות 'מאובנים חיים' כביכול, למעשה הודית בכך שעמלצים ומיני חיים אחרים כבר קיימים במשך מיליוני שנים, הרבה מעבר ל-5774 שנות קיומו של העולם התורני. השאלה אם המינים התפתחו האחד מהשני או שהם נוצרו כולם במתכונתם הנוכחית מתגמדת לעומת הוכחה שאתה בעצמך סיפקת לקדימותו של העולם ושל צורות החיים שממלאות אותו. עמלץ שלא השתנה כבר 65 מיליון שנה, חתול שלא השתנה כבר עשרה מיליון שנים ואדם שלא השתנה במהלך מאות אלפי שנים בהכרח מוכיחים שהמינים לא נוצרו בשבוע אחד בלבד אלא בצורה הדרגתית על פני מיליונים רבים של שנים. אפילו אם נתעלם מהתהליכים האבולוציוניים אותם אינך מוכן לקבל עדיין יש בידינו סתירה ברורה לתיאורים המקראיים ולי אישית די גם בכך.
 
3
העולם הכדורי של ספר הזוהר
 
 
דברי ההבל והשטות שציטטת מספר הזוהר אינם מוכחים שאבותינו הכירו את העולם הכדורי. זאת אחיזת עיניים שנובעת מבורותו של הרב זמיר כהן ואין בה כל ממש, כפי שגם אתה לבטח תבין אם לא תוציא את הדברים מהקשרם ולא תתעלם ממה שכתוב לפני ואחרי הדברים שציטטת. כתבתי על כך מאמר ממצא בשם 'עולמו הכדורי של הרב זמיר כהן' ושם הסברתי מה בדיוק כתוב בספר הזוהר וכיצד בדיוק מחזירים בתשובה ציניים מוציאים את הדברים מהקשרם בנסיון להונות את התמימים שסומכים על מוצא פיהם. במאמר תמצא איור שמדגים כיצד לדעתי נראה ה'עולם הכדורי' של ספר הזוהר ומעניין אותי אם אתה חושב שכך באמת נראה היקום שלנו.
 
4.
סיבוב הארץ סביב צירה
 
 
הקטע שהבאת מספר הזוהר אינו טוען שהארץ סבה על צירה ולכן אין לי מושג מדוע אתה חושב ש'בבירור הייתה גישה שתפשה את כדור הארץ כמסתובב על צירו והתייחסה לכך כסוד תורני שנמסר לבעלי החכמה ועבר במסורת'. לא הייתה שום גישה כזאת, לא היה שום סוד כזה ואם לא תמשיך לסלף את המקורות גם לא תמצא שום אסמכתא שמוכיחה שלאיזה שהוא רב שחי לפני ימיו של קופרניקוס, וברוב המקרים גם הרבה אחריו, היה ולו מושג קלוש ביותר לגבי סיבובה של הארץ סביב צירה. זאת שוב אחיזת עיניים חסרת כל ביסוס שאבירי האמונה אוהבים להטיח בתמימים שאינם טורחים לבדוק את טענותיהם. האם לא ניתן להגן על היהדות גם מבלי לעוות ולסלף את דברי הרבנים הגדולים שמעולם לא הבינו את הדברים אותם כל ילד חילוני בכיתה ד' כבר מסוגל להסביר ולהמחיש? האם הדת אינה מסוגלת להישען על יסודות יציבים יותר?
 
5.
משך היממה בעת ה'בריאה'
 
 
כפי שטענתי, חז"ל קבעו שימי הבריאה היו בני 24 שעות אנושיות ויש להניח שהספורנו (בן המאה השש עשרה), הרב מניטו זצוק"ל (עליו מעולם לא שמעתי, אפילו אם כוונתך לרב יהודא ליאון אשכנזי שנולד באלג'יריה בשנת 1922) ואור החיים הקדוש (בן תחילת המאה ה-18) כנראה ניסו לכסות את ההבל החז"לי במסכי עשן משלהם. לאקרובטיקה התרצנית שלהם אין כמובן כל ערך שכן אין להם על מה להסתמך זולת על סברתם בלבד וסברתם אינה משכנעת יותר, או אפילו מעניינת יותר, מסברתי שלי. העובדה שמאחורי הדברים עומד אדם בעל תואר 'רב' כלשהו אינה מעניקה לדבריו משנה תוקף וניתן להתעלם מהם באותה בטחה בה נוהגים להתעלם מדבריהם של דילטנטים אחרים שנוהגים לפלוש לתחומים לא להם.

בכל מקרה, אפילו אם יומו של האל שקול לאלף שנים אנושיות עדיין אין דרך להסביר כיצד עמלץ לבן בן 65 מיליון שנה היה יכול להיווצר במהלך 7,000 השנים שאתה והרב מניטו זצוק"ל מקצים לבריאה. גם תורת השמיטות מדברת על תקופות בנות אלף שנה ולכן גם היא אינה תורמת דבר לדיוננו, אלא אם כן אתה מביא אותה כדי לזרות עוד חול בעיני אלו שכבר ממילא אינם מסוגלים להבדיל בין עיקר לטפל. מעניינת אותי, עם זאת, טענתך שדעת המיעוט קובעת שהשמיטות הן בנות מיליארדי שנים. על איזו דעת מיעוט אתה מסתמך? איזה רב קדום ידע לדעתך לספור עד מיליארד?
 
אין לי כל כוונה להמשיך ולהתנצח עם מקורות חסרי ערך ואסתפק בהערה שספר הזוהר נכתב במאה השלוש עשרה למניינם, בהשראת תורות גנוסטיות ומניכאיות שרווחו באותה התקופה בכל לנגדוק, ולכן כל התורות הקבליות גם יחד אינן מסוגלות להוסיף דבר לדיוננו.
 
6.
הסתירה בין הממצא לפסוקים
 
 
לא עלה בידי להבין גם את הטענה:

'כשאתה בודק את הממצא למול הפסוקים - אין סתירה, כפי שניסיתי להדגים, ואני מניח מחוסר הנסיון שלך להתמודד עם זה שאתה מסכים שההתאמה שהצגתי אכן לא נסתרת ע"י הממצא וסומך בכלליות על "אפשר להתאים את זה לכל דבר" (אני חולק על כך כמובן).'

איזה ממצא מול אילו פסוקים? אכן לא ניתן למצוא שום סתירה בין סילוף של ממצאים לעיוות של פסוקים אבל אם מחליטים לא להתעלל באלו ובאלו, ומניחים את שניהם במנוחה, אזי אין שום דרך להחליק את הסתירות העמוקות שהממצאים חושפים באמירות הדתיות. את המדע לא תצליח להפריך. אם היית מסוגל לעשות זאת שמך היה נישא על כל לשון ומדפי ספריתך היו עמוסים בכל פרס אפשרי. את התנ"ך הרבה יותר קל לסלף ולהוציא מהקשרו ואני כמובן לא אעמוד בדרכך אם תחליט להתאים את המדע לתורה באמצעות עיוותה של התורה.

אני מסוגל, עם זאת, להניח שניסוחיך המסורבלים מנעו ממני לרדת לסוף דעתך ולכן אם תנסח את דבריך ביתר קיצור, ותימנע מהפניות למקורות שאינם תורמים דבר לדיון, אולי אצליח להבין את כוונתך ולענות לטיעוניך.
 
7.
ענף פילוסופי שמתרה במדע
 
 
אתעלם מכך שאיני מבין מה אתה מנסה להוכיח בדיון הארוך שנסוב על כך ש'הקוף הינו הממצע בין החיה והאדם', ולו רק משום שאיני רואה כיצד דבריך קשורים לנושא שעל הפרק, אבל אתעכב לשנייה על קביעתך:
 
'אפשר להיות ספקן במדע ולהשאר רציונאלי, אלא אם מבחינתך פילוסופיה אינה רציונאלית, שכן ההנחות שעליהם מתבסס המדע מייצגות רק ענף פילוסופי אחד, שיש לו לא מעט מתחרים'.

ואשאל: על אילו מתחרים למדע אתה מדבר? איזה ענף פילוסופי אתה מכיר שמתחרה במדע? את המדע תוכל לסתור רק על ידי הפרכתן של אקסיומות הבסיס שלו. האם אתה מכיר 'ענף פילוסופי' ששולל את הנחות היסוד של המדע? יש אמנם תיאוריות פילוסופיות שמאיינות לגמרי את קיומו של העולם הריאלי ודוד יום אכן הטיל ספק ביכולתו של המדע להסביר את הנסיבתיות (
causality) אבל אלו הם תרגילים בעלמא שאינם יכולים להעלים את העובדה שהמדע הוא היום הכלי היחיד שמסוגל לכמת, להסביר ולצפות את המציאות הטבעית. כשתמצא כלי מקביל אודה לך אם תפקח את עיניי. 
 
8.
האדם הראשון לא היה היחיד שנברא על ידי האל
 
 
כאן, לשם שינוי, אמרת דברים של טעם ומכך ניתן ללמוד שבמקום להתעלל במדע ראוי שתתמקד בתחום התורני אותו אתה כנראה מבין קצת יותר. אכן, על פי הפשט התנכי ניתן אולי להסיק שבזמן שמשפחתו של אדם הראשון שהתה בגן עדן היו בארץ עוד אנשים כך שאדם וחוה היו הראשונים, אך לא היחידים, שנבראו. עם זאת, באותה מידה ניתן גם להסתמך על המדרש בעירובין יח:ב ולקבוע שבמהלך השנים נולדו לאדם הראשון, מפליטה בלתי רצונית של זרע, 'רוחות ושדים וליליות' וייתכן מאד שקין, למגינת ליבו, נאלץ להתחתן עם אחת מאותן הליליות, אם לא עם שדה של ממש. בכל מקרה, חוץ מאותם רוחות, שדים וליליות, אף חכם תלמודי מעולם לא הזכיר, למיטב זכרוני, בן אנוש כלשהו שלא יצא מחלציו של האדם הראשון.
 
גם לדיון הזה אין כמובן שום ערך בפני עצמו שכן אתה מעלה אותו רק כדי שתוכל לקפוץ למסקנה חסרת הבסיס:
 
'שיכול להיות שהזמן לא היה מקביל בשני המקומות, והזמן שעבר בכדור הארץ עד שהאדם ומשפחתו חזרו לשם - היה רב מאד'.      
 
אם אתה רוצה לקרוא בן השורות את מה שלא כתוב שם, אנא הרגש כמו בבית ועשה כל מה שעולה על דעתך. אני אישית חושב שהאדם עזב את הארץ וחזר אליה במהלכה של הזיה אחת, כלומר תוך כמה שעות כל היותר. כשתוכיח לי אני טועה אשמח להוכיח לך מדוע לספקולציות חסרות בסיס אין שום מקום בדיון שאמור להיות רציני. 
 
9.
תיארוך אתרים ארכיאולוגיים
 
 
המשפט:

'מכל מקום - אני רוצה לציין שאין כל דרך אמיתית לקבוע מבחינה ארכיאולוגית את הזמנים המדויקים של אתרים ארכיאולוגיים אנושיים ללא סיוע ממשי של ממצאים כתובים שדרכם אפשר ליצור כרונולוגיה עם סדר זמנים.'

הוא דוגמה מצויינת ליכולתו של האדם להפיק הצהרות פסקניות שאינן נשענות על דבר זולת משאלות לבו ודלות ידיעותיו. ממצאים חומריים מלמדים על תרבויות אנושיות שהשתמשו באש ובכלים כבר לפני מאות אלפי שנים בעוד שהכתב הומצא לכל היותר לפני 5,000 שנה בלבד. מה בדיוק הקשר בין השניים? אכן, בתיארוך רדיואקטיבי יש מידה מסויימת של אי-דיוק אבל לעניינינו סטיה של אחוזים בודדים אינה משמעותית כשמדובר בממצאים בני מאות אלפי שנים. המדע 'מכייל' את העבר על ידי הצלבה של מספר רב של ממצאים בלתי תלויים: קריאות רדיו-מטריות של איזוטופים רדיואקטיביים שונים, השכבות הגיאולוגיות בהן נמצאו המאובנים, תנאי האקלים, טבעות עצים, הרכב הצמחיה שנשתמרה בקיבות ובשרפים, עצמות בעלי החיים שנאכלו על ידי בני התקופה, ציורי קיר, תנאים גיאוגרפיים שמנעו או אפשרו הגירה, תרבות חומרית, שיטות וחומרי בנין, הרגלי קבורה וכולי וכולי וכולי, וכן, גם מילים שנחקקו על סלעים, אבנים או חרסים. הממצאים הללו מאפשרים לנו ליצור כרונולוגיות גם עבור תקופות פרהיסטוריות בהן, מעצם הגדרתן, אין לנו שום עדות כתובה. עם כל הכבוד ל'חוק ברושי', (עליו אני וגוגל עדיין לא שמענו), המחקר המודרני מסוגל לתארך, בצורה אינטליגנטית למדי, את רוב הממצאים הפרהיסטוריים ולהבין מהם שהחיים נוצרו לפני מיליארדי שנים, עמלצים לבנים לפני כ-65 מיליון שנה, ההומינידים לפני יותר משני מיליון שנה והאדם החושב, ההומו-ספיאנס, לפני כמה מאות אלפי שנים – כמה שנים טובות לפני בריאתו של העולם לפני ה'תשע"ד שנים.


סתם חומר למחשבה.
 
 
תגובתו של עדי אביר מתאריך 28.8.14 שעה 18:50
 
הכתוב כאן מתייחס לדבריו של מר סבן שהועלו באמצעות מערכת התגובות בתאריך 7 בספטמבר 2014 בשעה 15:45. לבקשתו של מר סבן דבריו נשארו בתיבת התגובות שבסוף המאמר וזאת משום שכל נסיון לשלבם במאמר היה דורש עריכה גרפית שאינה לרוחו של מר סבן.

מר סבן,

במקום להתנצח על כל סעיף וסעיף הרשה לי לצמצם את הדיון לארבע נקודות מרכזיות ומספר הערות קצרות:
 
1.
השימוש במקורות
 
 
אין כל פסול בהפנייה למקורות. אדרבה, זאת גישה מקובלת ורצוייה ואף אני נוהג לעשות כן ברבים ממאמריי. אמנם, נהוג להפנות למקורות בהערות שוליים אבל אני יכול לחיות בשלום גם עם הפניות שמשולבות בגוף הטקסט. השאלה אינה אם טוב או רע להשתמש במקורות אלא באילו מקורות יש להשתמש ומאילו רצוי להימנע, במיוחד כשאתה דן בנושאים תורניים. האפיסטמולוגיה היהודית מכירה בשתי אפשרויות להגדלת מאגר הידע התורני: 'קבלה' (המכונה גם 'גמרא') ו'סברא'. ה'קבלה' מקיפה את כל הידע והתובנות שנמסרו למשה על ההר והועברו מדור לדור בשרשרת המסירה בעוד שב'סברא' נכללו כל הידע והתובנות שאינם נסמכים על ההתגלות האלוהית אלא על ידיעותיהם, הסקיהם, מדרשיהם וניחושיהם של בני אדם כמוני כמוך. לפיכך, כל אמירה שנסמכת על 'קבלה' מבטאת את 'דעת התורה' בעוד שכל אמירה שהיא רק בגדר 'סברא' מבטאת לא יותר מאשר את דעתו של אומרה, גדול וחשוב ככל שיהיה. זאת הבחנתם של גאונים וראוי גם לנו ללמוד מהם.

בארון הספרים היהודי יש מספר לא גדול של ספרים שמסתמכים כביכול על ה'קבלה': התנ"ך, התלמודים, התוספתות, המסכתות הקטנות, המדרשים הקדומים וכדומה', עוד כמה עשרות ספרים שמחבריהם עלולים להחשד כבעלי ידע מיוחס (הגאונים, רש"י, הרמב"ם וכו') ורבבות ספרים שנכתבו על ידי רבנים שוחרי טוב שעיצבו את סברותיהם גם לאור פיסות ידע שהם הביאו מהגורן, היקב והרחוב. מקורות שמסתמכים על 'קבלה', או על ידע מיוחס כביכול, יכולים לשמש כאסמכתאות להוכחת טיעונים תורניים. לעומת זאת, לסברות של רבנים מאוחרים אין משקל גדול יותר מאש סברות שלי ולא ניתן להשתמש בהם להוכחת אף טיעון שמתייחס לדת היהודית. אתה רשאי, אם אתה רוצה, לתלות את טיעונך במקור תלמודי כלשהו ולהביא איזה רב מאוחר שמסביר את הטיעון בשפה יותר ברורה וקולחת אבל אין שום משמעות ללהג רבני שאינו מפרש ומסביר 'אמיתות' תורניות שכבר הוזכרו בתנ"ך, בתלמודים ובמקרה חרום גם במדרשים.
 
2.
הפרכת תורת האבולוציה
 
 
אתה אפילו לא מתקרב להפרכה של תורת האבולוציה עצמה ולכל היותר הצלחת להפריך כלל שאתה המצאת לצרכיך, שכל קשר בינו לבין תורת האבולוציה הוא מקרי בלבד. תורת האבולוציה אינה טוענת שהמינים חייבים להשתנות אלא ש'המתאימים ביותר שורדים' ואת הכלל הזה תוכל להפריך רק אם תוכיח ש'המתאימים ביותר אינם שורדים' או ש'שורידם אילו שאינם המתאימים ביותר'. את הכללים הללו לא ניתן, כמובן, להוכיח כיוון שמעצם ההגדרה כל מי ששורד הוא בהכרח 'מתאים' ולכן הטענה המרכזית של תורת האבולוציה היא נכונה בצורה טריויאלית.

יש אמנם דרכים לאתגר את תורת האבולוציה אבל הם אינם נמצאים בכיוון בו בחרת ללכת. יהיה לך קשה מאד לתקוף את תובנות תורת האבולוציה שמתייחסות ליצורים מפותחים ולהערכתי מהרגע שהדג הראשון עלה ליבשה התפתחותם האבולוציונית של המינים היא ברורה ובמידה רבה גם די מוכחת. רוב הבריאתנים היותר רציניים אינם נאחזים בטיעונים פשטניים על 'מאובנים חיים' ואת מתקפותיהם הם לרוב מבססים על קיומם של מנגנונים מורכבים שהיו חייבים להתפתח בבת אחת כיוון שאף שלב ביניים לא יכול היה לספק לאורגניזם יתרון תחרותי כלשהו. כדוגמה פשטנית ומופרכת נוכל לומר שעין פונקציונלית דורשת מספר רב של מרכיבים: אישון, קרנית, רשתית, עצב ראיה וכדומה אבל אף אחד מהאלמנטים הללו, כשלעצמו, אינו מעניק לאורגניזם שום יתרון תחרותי ולכן יש להניח שכולם היו חייבים להיברא נבראו בבת אחת על ידי מתכנן תבוני שכיוון מראש לאיבר המוגמר. לטיעון זה אין שום תוקף משום שהיום כבר ידוע שאפילו יצורים פרימיטיביים הצליחו לסדר לעצמם מעין 'עיניים' קדמוניות שאפשרו להם להבדיל בין אור וצל והעניקו להם יתרון על פני מתחרים שלא יכלו לזהות את הטורף המתקרב. המנגנונים הפרימיטיביים הללו השתכללו בהדרגה, לאור תכתיבי תורת האבולוציה, ובמהלך מאות מיליוני שנים הם הפכו לעיניים האנושיות המוכרות לכולנו. 
 
עקב אכילס של תורת האבולוציה נמצא כנראה בתחום המיקרוסקופי, ובעיקר בכל הקשור למעבר בין הפרוקריוטים ליוקריוטים ולמטען הגנטי של היוקריוטים הקדומים שאינו מצביע על ההתפתחות הישירה המתחייבת מתורת האבולוציה. סביר להניח שעם התרחבות המחקר גם הנושא הזה יתבהר ויהפוך לחלק מהתורה אבל כיום הוא עדיין בעיתי במקצת ושם תוכל אולי למצוא טיעונים לשיטתך. הבעייה היא שלשם כך תצטרך להתעמק בביולוגיה הגנטית ולהתעמת עם כמות עצומה של מידע אותו אפילו המדענים המנוסים ביותר מתקשים לעכל. בהצלחה.   
 
3.
סדרי הזמנים במקורות היהודיים
 
 
אין לי ספק שרבנים רבים החלו להעלות כל מיני 'סברות' בניסיון לפשר בין אלפי השנים שעברו מאז הבריאה התנכית לעידנים שהיו דרושים להתפתחות התרבויות האנושיות ומאוחר יותר, להתפתחות הזואולוגית, גיאולוגיית וקוסמולוגית שנחשפה בהדרגה על ידי המדע. כפי שציינתי קודם, 'סברות' אלו אינן 'סדר הזמנים התורני' אלא דעות פרטיות של רבנים אילו או אחרים שאינם מחייבים איש זולתם. 'דעת התורה' חייבת להסתמך רק על התנ"ך, התלמודים ואולי גם המדרשים ובהם לא תמצא אף טענה לבריאה שדרשה יותר מאשר שבעה ימים אנושיים. כל שאר התיאוריות צמחו מאוחר יותר מראשים אנושיים והם אינם תקפות יותר מתיאוריות שפותחו על ידי בני אדם אחרים, דוגמת המדעים והפילוסופים. לפיכך, אם הרב יצחק דמן עכו אכן טען שהשמיטות הן בנות מיליארדי שנים הרי שלדבריו אין שום משמעות לא הזויה ואין לכבד את סברתו בתואר 'דעת מיעוט'. לא כל טענה של כל רב הופכת מייד ל'דעת מיעוט'. לעיתים זאת סתם 'דעת הבל'.
 
4.
העולם שסובב סביב צירו בספר הזוהר.
 
 
צר לי על שאתה נתפס במילה שמצדיקה להערכתך את פרשנות השגויה שאתה מעניק לדבריו של ספר הזוהר ואינך מוכן לפקוח את עיניך, לראות את התמונה המלאה ולהבין שספר הזוהר לא אמר את מה שאתה חושב שהוא אמר. תרגום הסולם למשפט שהצית את דמיונך הוא 'וּבְסִפְרוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא פֵּרַשׁ יוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי כָּל הַיִּשּׁוּב מִתְגַּלְגֵּל בְּעִגּוּל כְּמוֹ כַּדּוּר' ואתה מיהרת לקפוץ למסקנה שהביטוי 'מִתְגַּלְגֵּל בְּעִגּוּל כְּמוֹ כַּדּוּר' בהכרח מלמד שהארץ סבה סביב צירה. זה, למרבה הצער, אינו הפירוש הנכון ולמעשה, אם היית טוען שכוונת המחבר הייתה שהארץ מתגלגלת ככדור במורד היקום היית קולע למטרה בדיוק באותה רמה של סבירות.
 
הכתוב טורח לציין שמדובר ב'כָּל הַיִּשּׁוּב' ולכן הביטוי 'כָּל הַיִּשּׁוּב מִתְגַּלְגֵּל בְּעִגּוּל כְּמוֹ כַּדּוּר' שקול לביטוי 'הקלף מתגלגל בעיגול כמו טבעת' שמתאר מה קורה לקלף שאני שם בכף ידי לפני שאני סוגר אותה. רב המנונא סבא, דמות דמיונית שבעל ספר הזוהר המציא יש מאיין, לא אמר שהארץ סובבת סביב צירה ובניסוחו המסורבל הוא רק ציין שארבע עשר השכבות (שבע שכבות ארציות ושבע שכבות 'רקיעיות') שמרכיבות את היקום כולו נראות יחד ככדור. אם היית קורא את המאמר שלי (בו אני מפנה לתיאורים מקבילים במדרש כונן ומדרשים קבליים נוספים), וצופה בסרטון של 'נו באמת' ששילבתי במאמרי (שמציג, בין השאר את התרשים ששרטט הרב אזולאי, תלמיד תלמידו של האר"י, בו הוא הראה בדיוק כיצד נראה העולם של שבעת הרקיעים ושבעת הארצות) היית מבין שלא מדובר בתגלית מדעית מרעישה אלא בתיאור הזוי וחסר שחר שרווח בחוגים הקבליים שבין שאר ההבלים האמינו גם ש:  
 
 
'וחברינו יושבי דרום ראו בספרי הראשונים ובספרו של אדם, שכך מחלק כל אלו הארצות, אשר כולם נמצאים למטה כמו אלו הרקיעים שלמעלה, דהיינו אלו על אלו ואלו על אלו ובין כל ארץ וארץ יש רקיע המחלק בין זו לזו, ועל כן כל הארצות מפורשות בשמות, וביניהן גן עדן וגיהנום, ויש ביניהן בריות משונות אלו מאלו, כעין של מעלה, שמהם בשני פנים, ומהם בארבעה פנים ומהם באחד. ומראה של אלו אינה כמראה של אלו.'
 
 
בקיצור, אם די לך במילה אחת ואינך מוכן לנסות ולהבין את הקשרה אזי המשך להאמין במה שאתה רק רוצה. אם, בכל זאת, היית רוצה להשיל את התדמית שביושר רכשת לעצמך טרח ולמד את הנושא והפסק להפיץ את שקריהם של מחזירים בתשובה אינטרסנטים ששמו את השקר כנר לרגליהם.
 
5.
הערות קצרות
 
 
א.
אני לא מעוניין להציג את הדעה שלי כדעה היחידה ביהדות. אני מעוניין להציג את הדעות של היהדות כדעות היחידות ביהדות. דעות של רב זה או אחר אינן 'דעות של היהדות' כפי שתיווכח אם תקרא את מאמרי "ניתוח החוברת 'אבולוציה: תורת ההתפתחות'". בחוברת זאת הרב רדלר מציג עמדות שאף יהודי תקני אינו מוכן לקבל כחלק מה'יהדות' ובכך הוא מוכיח שהתואר 'רב' אינו מקנה שום תוקף לדעות חריגות שאינן מתיישרות עם איזה שהוא קונצנזוס, ולו המינימלי ביותר. לא כל דעה קיצונית הופכת מייד לאסכולה ביהדות ועליך, כחוקר, מוטלת החובה לברר את מקורה ואת תפוצתה.
 
 
ב.
ה'מטפיזיקה' עוסקת ב'יש' שמעבר לגבולות הפיסיקה ולכן היא אינה מתחרה במדע - באותו אופן שסיפורי האחים גרים או עלילות הברון מינכהויזן אינם מתחרים במדע. קיימת אמנם מטפיזיקה קיצונית, דוגמת זאת שאומצה על ידי הכלאם האסלאמי, שרואה באל את הסיבה היחידה לכל תופעה ריאלית, ועליה ניתן לומר שהיא מתחרה בפיזיקה אבל בעוד שהפיזיקה מסביר תופעות טבעיות באמצעות חוקיות וסיבתיות טבעיים הרי שהמטפיזיקה כבר הפסיקה מזמן לנסות להסביר את הטבעי על ידי העל-טבעי, לפחות כל עוד אין מדובר בניסים שבלעדיהם אין למטפיזיקה כל זכות קיום מלכתחילה.

על הסופיזם אני כותב עתה מאמר ארוך וכשהוא יתפרסם תבין שאינך מבין את משמעות המושג. בכל מקרה, הסופיזם אינו מתחרה במדע ומבחינות רבות הוא סלל את הדרך למדע. את כוונתך במושג 'ההסתברות הלוגית' קטנתי מלהבין. אודה לך אם תוכל להסבירו עבורי.

אתה צודק לחלוטין כשאתה קובע שניתן לבנות תורות פילוסופיות, אמוניות וכדומה, שמתייחסות לממצאים בצורה שונה מהמדע ומגיעות למסקנות שאינן תואמות את מסקנות המדע. השאלה היחידה היא אם התורות הללו יכולות לזכות ברמת האמינות והמהימנות שמאפיינות את המדע. התשובה לכך היא לא. אם תורה אלטרנטיבית הייתה מצליחה להפגין אמינות גבוהה היא הייתה הופכת למדע ומאיינת את התפיסה הדומיננטית. כתבתי על כך ארוכות ואת מחשבותיי בנושא תוכל לקרוא במאמר
'האם קיימת אמת מוחלטת'. אשמח לקרוא את דעתך על מאמר זה.
 
 
ג.
אני לא מאמין שאני נכנס לדיון חסר טעם זה אבל מחקרו של ברושי אינו מוכיח את מה שאתה חושב שהוא מוכיח. ברושי אינו שולל את נכונותו של התארוך בשיטת הרדיו-פחמן אלא מאשר אותו. זה נכון שרמת הדיוק של בדיקות רדיו-פחמניות אינה יכולה להגיע לדיוק שיאפשר לקבוע בוודאות אם ממצא מסויים משתייך לימי דוד המלך או לימי המלך עומרי אבל זאת בעייה מובנית בכל שיטת תיארוך רדיומטרית. ברוב המקרים המחקר אינו רגיש עד כדי כמה עשרות שנים ואז התארוך באמצעות פחמן רדיואקטיבי הוא יעיל ומועיל. כשדרוש דיוק רב יותר, החוקרים מחפשים אימותים נוספים ביניהם גם טקסטים כתובים, אם טקסטים כאלו אכן קיימים. מכל שאר הבחינות אני עומד מאחורי תגובתי הקודמת ואין בכוונתי לחזור עליה.
 
סיכום
 
אתה לא מתעלל באף 'שגעון גדלות נטורליסטי'. אתה מתעלל רק בתדמיתך.
 
משורר דגול כתב פעם:
 
A little learning is a dangerous thing;
Drink deep, or taste not the Pierian spring.
 
או בתרגום:
 
לימוד מועט הוא דבר מסוכן.
שתה לרוויה, אחרת אל תטעם ממעיינות החוכמה.
 
ניכר בך שצברת לא מעט ידע אבל באותה מידה גם ברור שעדיין אינך מסוגל להתעלות מעל לפרטים השוליים ולראות את היריעות הגדולות. במקום לצאת מהמסקנות ולאתר את העדויות שלדעתך תומכות בדעותיך נסה ללמוד את הנושאים שמעניינים אותך ממגוון ספרי מבוא מקבילים, ובכללם גם ספרים שכופרים בדעותיך. אתה תוכל להגן על הדת שלך רק אם תהנה מידע רחב והבנה מקיפה, אותם תוכל לרכוש רק אם תלמד את הנושא מכל הבטיו. עובדות סתמיות שאינן משובצות בהקשרן לעולם לא יועילו לך ולכן עליך ללמוד את התורות (עדיף באקדמיה) לפני שאתה ממהר להפריך אותן. אם אתה אכן שולט באנגלית כפי שהייתי מצפה מכל מי שמפנה אותי למחקרים מדעיים שנכתבו באנגלית אני מאד ממליץ לך לרכוש ולצפות בקורסים של חברה אמריקאית בשם 'The Great Courses'. החברה הפיקה מאות קורסים ברמה אקדמית במגוון רחב מאד של תחומים וכל קורס מועבר על ידי פרופסור בעל שם. אם אתה מתעניין בתורת האבולוציה תרצה אולי לצפות בקורסים הבאים (כל אחד, למיטב זכרוני, בן לפחות 24 הרצאות של חצי שעה):

 
אני אישית השקעתי רק בקורסים המסומנים בכוכבית אבל אני משוכנע שגם האחרים הם מצויינים. לאחר שתרחיב במעט את אופקיך ותעשיר את ידיעותיך, אשמח לשוב ולדון עימך על תורת האבולוציה ו/או על היהדות.

עדי אביר
 
 
תגובתו של עדי אביר מתאריך 28.9.14 שעה 19:37
 
תגובה זאת מתייחסת לתגובתו האחרונה של מר סבן שהועלתה באמצעות מנגנון התגובות בתאריך 23 ספטמבר 2014 שעה 13:21. את התגובה ניתן למצוא בתחתית הדף.
 
1.
השימוש במילה 'יעוין'
 
 
הרשה לי להתעכב שניה על השימוש שאתה עושה במילה 'יעוין'. מילה זאת אמנם מעניקה לך הילה של למדנות אבל לא יגרע דבר מכבודך אם תוותר עליה לטובת מילים פשוטות יותר, דוגמת 'קרא או 'ראה', שאינן מחייבות אותי לעיון עמוק, שקילה והרהור. בסריקה של מאות ספרים בארון הספרים היהודי מצאתי רק תשעה מחברים שהשתמשו במילה הזאת ומתוכם רק שניים, החתם סופר ובעל 'משך חכמה' (רבי מאיר שמחה הכהן) שעשו בה שימוש נרחב, וגם זאת רק בבואם להפנות לכתביהם של אחרים ולעולם לא בהתייחסותם לספריהם שלהם.
 
2.
משקלם של המקורות
 
 
לצערי עדיין לא התאפסנו בקשר למשקל שיש לתת לכל אחד מהכתבים שהועמסו על ארון הספרים היהודי. אנסה להסביר את עמדתי פעם נוספת:

כל אדם, אפילו אם הוא רב, מסוגל לכתוב ספר אבל לא לכל הכתבים יש משקל שווה. היהדות מקפידה לשמור על הירארכיה שאוסרת על הרבנים לסתור את דברי קודמיהם, ובמיוחד את דבריהם של רבנים שאמורים להיות בעלי ידע מיוחס שהגיע אליהם באמצעות שרשרת המסירה שבעל פה. לכן, ברגע שאחד מחכמי התלמוד הוציא מפיו אמירה מפורשת הוא קיבע לנצח את האמת התורנית ורבנים מאוחרים יותר כבר אינם רשאים לסתור את דבריו. 'אסכולות' שונות יכולות להיווצר רק במקרה ששני רבנים בעלי מעמד הירארכי שווה (שני תנאים, שני אמוראים, שני ראשונים וכדומה) אוחזים בשתי דעות מנוגדות בסוגיות שעדיין לא קובעו סופית על ידי קודמיהם.
 
עם זאת, חכמי תלמוד לא תמיד סגרו את כל הקצוות והשאלות הפתוחות שהם הותירו אחריהם  איפשרו לבאים אחריהם לתרום לנושא על ידי ביאור ופירוש דברי קודמיהם.
הוויכוח בינינו נסוב על משך ימי הבריאה ובהקשר זה אני מכיר רק שתי 'אסכולות' שגובשו בתקופת התלמוד: ה'אסכולה' של האמורא רב שטען שמידת היום ומידת הלילה קובעו ביום הראשון לבריאה וה'אסכולה' של האמורא רב יצחק שבעזרת סרוס יפה קבע שיומו של האל הוא בן אלף שנים (בראשית רבא יט:ח). דבריו של רב הם סתומים במקצת ולכן רש"י והרמב"ם נחלצו לפרשם וכך אנו יודעים שרב החזיק בדעה שכל אחד מימי הבריאה היה בעל 24 שעות אנושיות. שים לב שרש"י והרמב"ם לא סתרו את דברי רב אלא רק פירשו אותם ולכן דעותיהם הן לגיטימיות וניתן להסתמך עליהן להבנת הסוגיה. לדעות שסותרות את דעותיהם של חכמי התלמוד, כפי שהם פורשו על ידי הראשונים, אין שום ערך והן לכל היותר 'סברות' חסרות כל בסיס תורני.
 
גם הרמב"ם, גדול המטמיעים של תורות זרות בדת היהודית, נזהר לא לסתור את דבריהם המפורשים של חכמי התלמוד שמעולם לא הטרידו את עצמם באמירות מפורשות שמתייחסות לפיזיקה האריסטוטלית שכה ריתקה את הרמב"ם. הם אמנם ליהגו לא מעט בנושאים קוסמולוגיים אבל לא היה קשה להתעלם מדבריהם, או להוציא אותם מפשטם, והרמב"ם הצליח להחליק פנימה את הקוסמולוגיה האריסטוטלית מבלי לסתור בצורה מפורשת אף אמירה של חכמי למוד. במילים אחרות, מי שרוצה להתבטא בנושא בו חכמי התלמוד כבר קיבעו מסמרות חייב להוציא את דבריהם מהקשרם ולהפכם לאלגוריות, משלים, עניינים רוחניים, סודות עמוקים וכדומה. להתעמת ישירות עם פשט דברי חכמי התלמוד אסור בתכלית האיסור.    

זה נכון שזרמים מסויימים, ובראשם הציונות הדתית, החליטו במודע לסטות מהלוגיקה התורנית ולהחדיר לאמונה שלהם תובנות חדשות, שחלקן אפילו סותרות את דבריהם של חכמי התלמוד, אבל הגותם של רבני הציונות הדתית אינה מקובלת על הזרמים האורתודוקסים ורבים רואים בהעדפת הסברות האנושיות על פני הוראות התורה שבעל פה משום כפירה שמוציאה את המחדשים מגבולות הדת היהודית. כתבתי על כך לא מעט
[ז] ואם הייתי מרשה לעצמי להתלוצץ הייתי כותב: 'יעוין שם'.     
 
2.
סיכום הדיון בפוסט שלך 'מי מפחד מתורת האבולוציה'
 
 
תיאוריית האבולוציה נכונה גם אם קיימים ממצאים עימם, לפי דעתך, היא אינה מתיישבת. למעשה, למרות שאני מתכתב עימך כבר זמן מה עדיין לא הצלחתי לרדת לסוף דעתך, במיוחד לאור העובדה שאתה ממשיך להזכיר ספרים, דוגמת 'Extinction: Bad Genes or Bad Luck' שמחברו, David M. Raup, דוגל באדיקות בתורה הדרוויניסטית, אותה הוא מנסה להתאים למחקר המודרני שעוסק בהכחדות המוניות. פרופסור Raup הוא מדען רציני ולכן גם בלי לקרוא את ספרו אני סומך את ידיי על כל מה שכתוב בו. אם תביא לי ציטוט מהספר שסותר את התורה הדרוויניסטית (ולא את ההבנה שלך של התורה הזאת) אשמח לשקול את האפשרות שאתה יודע על מה אתה מדבר. 
 
בשלב זה נראה לי שהנושא מוצה עד תום אך אשמח לשוב ולדו בו כשתצליח לנסח עמדה ברורה ותוותר על הרחקת עדותך לספרים שאינם אומרים את אשר אתה רוצה שיאמרו.
 
3.
דיון בבריאת עולמות והחרבתן.
 
 
לחיזוק הטיעון לקיומם של סדרי זמנים אחרים הבאת את הקטע המדרשי הבא:
 
 
אמר רבי יהודה בר סימון: לא נאמר 'יהי ערב' אלא 'ויהי ערב', בלשון עתיד, מכאן לומדים שהיה סדר זמנים קודם לכן.
אמר רבי אבהו: מלמד שהיה האל בורא עולמות ומחריבן עד שברא את אלו. אמר האל: אלו הם להנאתי ולקורת רוחי. הקודמים לא היו להנאתי ולקורת רוחי.
אמר רבי פנחס: טעמו של רבי אבהו שנאמר 'וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד'. אחרי שהאל ראה את 'כל' מה שעשה, גם את העולמות הקודמים וגם את העולם הזה, הוא מצא שהעולם שלפניו הינו 'טוב' מכל אלו שקדמו לו.[4]
 
 
נעזוב לרגע את הלוגיקה הדרשנית שהייתה מצחיקה אפילו את נכדתי בת החמש ונמקד את תשומת ליבנו בעובדה שרב אבהו אינו מדבר על משך ימי הבריאה, אלא על זמנים שקדמו לששת ימי הבריאה התנכית ולכן דבריו אינם משרתים את דיונינו יותר מכל מסך עשן אחר.
 
4.
היקום המתואר בזוהר
 
 
מובנו של הקטע בספר הזוהר לא ישתנה אפילו אם תהפוך בו ותהפוך בו עד קץ כל הדורות. הנושא הוסבר היטב בספר 'חסד לאברהם' של המקובל הרב אברהם אזולאי (מעין שני נהר ד) ועל קצה לשוני עומד הביטוי 'יעוין שם'. מקבילות לדברי הזוהר ניתן למצוא גם במדרש כונן אותו ציטטתי בהרחבה במאמרי.

להערכתי לא טרחת לקרוא את המאמר שלי שדן בנושא. חבל. אם היית קורא אותו היית אולי רואה את התמונה הנכונה ומוותר על הדבקות בפירוש שגוי שנסמך אך ורק על קריאה אפולוגטית, מוטית ומגמתית שהומצאה על ידי מחזירים בתשובה בני זמננו. בכל מקרה, הזוהר נכתב במאה השלוש עשרה והוא אינו מוכיח שהיהודים הכירו מאז ומתמיד בקיומו של עולם עגול אלא להיפך, שהיהודים המשיכו לדבוק בהבלים מיתולוגיים גם כשרוב העולם הנאור כבר הבין שהיקום אינו יושב על סנפיריו של לוויתן.

באשר ליוונים: אריסטרכוס מסאמוס אכן דבק בתורה ההליוצנטרית כבר במאה השלישית לפני ספירת העמים אבל דעותיו, שסתרו את תורתו של אריסטו, ומאוחר יותר גם את המודל של התוכן תלמי, נדחקו לשוליים ומעולם לא השפיעו על ראיית העולם של המשכילים היווניים, ועוד פחות מכך של הרבנים היהודים שכנראה מעולם לא שמעו על אריסטרכוס או על ארץ שמסתובבת סביב צירה בעת שהיא חגה סביב השמש. אתה סתם מגבב עובדות חסרות כל קשר ומסיק מהם את שאתה רוצה להסיק, בין אם לטיעוניך יש משמעות כלשהי ובין אם לאו.  
 
5.
הסתברות אפריורית ברמה הלוגית
 
 
אין לי מושג על מה אתה מדבר אבל זאת אינה אשמתך. נראה לי שהתואר שלי במתמטיקה וסטטיסטיקה הוא זה שעומד לי לרועץ. בכל מקרה, הסטטיסטיקה היא אחד הכלים שמשרתים את המדע ואין באפשרותה להתחרות בו או להחליפו.
 
6.
כיול של שעונים רדיואקטיביים
 
 
כל כלי מדידה, אפילו השעון המדוייק ביותר, טומן בחובו אי-דיוקים כאלו או אחרים. אתה לא מפסיק להשתמש בשעון דיגיטלי משום שהוא אינו מדייק לרמה של עשיריות השנייה והמדענים אינם זונחים שעונים אטומיים משום שלא ניתן לקבוע מהי הספרה ה-34 אחרי הנקודה. אי-דיוק מתלווה גם לשעונים רדיומטריים אבל תופעה מובנית זאת אינה פוסלת את השימוש בהם. אם אתה רוצה לקבוע את תאריכו המדוייק של אירוע שהתרחש לפני שלושת אלפים שנה אזי השעון הרדיומטרי שמתבסס כל פחמן 14 אינו הכלי עבורך. מאידך, אם די לך בדיוק של כמה עשרות שנים לכאן או לכאן אזי לא תמצא שום כלי טוב ממנו. הדבר נכון לגבי כל שיטות התיארוך הרדיומטריות וכולן סובלות מאי-דיוקים שהולכים וגדלים ככל שהזמן הנמדד ארוך יותר. עם זאת, מבחן רדיומטרי שמעניק לסלע מסויים גיל של שלושה מיליארד שנה יכול לסטות מהגיל האמיתי בשני מיליון שנים לערך אבל הוא לעולם לא יהפוך את הסלע לצעיר בן 5774 שנה, במיוחד לאור העובדה שניתן לאשש קריאות של שעון רדיומטרי שמסתמך על איזוטופים מסוג אחד באמצעות קריאות של שעון רדיומטרי שמסתמך על איזוטופים מסוג אחר. למרות כל נסיונותיך האמיצים, לא הטעויות המובנות בשעונים הרדיומטריים הן אלו שיצילו את המיתוסים התנכיים מהזלזול אותו הם הרויחו בכבוד וביושר.

הערך 'תיארוך רדיומטרי' בויקיפדיה עושה רבות להבהרת הנושא ויעו .. סליחה, וראה שם.
 
7.
ההדיוטות שלי
 
 
בכל תחום ישנן רמות שונות של הדיוטות ואף שאני מגדיר את עצמי כהדיוט ברוב, אם לא כל, התחומים אני עדיין חושב שאני מסוגל לזהות הדיוטות גדולים ממני. אתן לך דוגמה: לאחרונה העליתי לאתר דף שמצביע על מספר הרצאות של פרופסור רחל אליאור שמצאתי ביו-טיוב. אם תתבונן בהרצאות הללו תבין איך נשמעת מומחית וברת-סמכא אמיתית ולמותר לציין שבהשוואה אליה, ולרבים שכמותה, אני הדיוט מושלם. במקביל ניתן לצפות בהרצאות ומופעים של רבנים גדולים וחשובים ורבים לא יחשיבו כחוסר ענווה את קביעתי שכולם הם הדיוטות גדולים ממני, לפחות בכל הנוגע להבנה לא הזויה של הדת היהודית ושל ההיסטוריה של עם ישראל, שלא לדבר על המדע, מחקר הדתות, המחקר הארכיאולוגי ושפע התחומים האחרים בהם אין להם ולו שמץ של מושג.

אין לי ספק שאתה קורא לא מעט ספרות אקדמאית ומחקרית אבל קשה שלא להבחין בעובדה שקריאתך אינה נתמכת על ידי תשתית השכלתית שהייתה מאפשרת לך לתרגם את הידע שאתה צובר לתובנות בעלות ערך. אני חוזר על הצעתי – במקום להפריך תיאוריות מבוססות שאומצו על ידי כל העולם המדעי, נסה לקרוא כמה ספרי מבוא לתורת האבולוציה ולצפות בהרצאות עליהן המלצתי. ייתכן שלאחר שתשבץ את הידע שלך בהקשרו הנכון תוכל לזכות בהתייחסות קצת יותר מכובדת.
 
עדי אביר


אם אתם חושבים שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות'.
 
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו. בנוסף, אשמח אם תצביעו בסקר שבדף הבית. אני חושב שצריך להפיץ ברבים את בשורת הספקנות ולכן אם המאמר מצא חן בעיניכם אנא שתפו אותו עם חבריכם ברשת החברתית אליה אתם משתייכים. לנוחיותכם, תמצאו בסוף המאמר כפתורי שיתוף שיקשרו אתכם באופן אוטומטי לכל רשת חברתית שרק תרצו.
 


[א]             
בראשית פרק א פסוקים יא-יב
[ב]             
ישעיהו נד:יב
[ג]              
בראשית ב:א
[ד]              
בראשית א:כ-כב
[ה]             
ויקרא יא:כ,כא,כג. דברים יד:יט
[ו]              
בראשית א: כד-כז
[ז]              
ראה המאמר 'ניתוח החוברת "אבולוציה: תורת ההסתברות"' והמאמר 'שו"ת אביר - שאלתו הסמויה של ד"ר אלחנן שילה מתאריך 30.7.14'


[1]          
חגיגה יב:א
[2]          
רש"י על חגיגה יב:א
[3]          
הרמב"ם, מורה נבוכים, חלק ב, פרק ל
[4]          
אר"י בר סימון יהי ערב אין כתיב כאן אלא ויהי ערב מכאן שהיה סדר זמנים קודם לכן א"ר אבהו מלמד שהיה בורא עולמות ומחריבן עד שברא את אלו אמר דין הניין לי יתהון לא הניין לי א"ר פנחס טעמיה דר' אבהו וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד דין הניין לי יתהון לא הניין לי.
(בראשית רבה ג:ז)
נקרא 11136 פעמים

פריטים קשורים לפי תג

150 תגובות