במטרה לבדוק את רמתם של האתרים החרדיים שלחתי תגובה למאמר בשם 'ביקורת המקרא – חלק ב'' שהתפרסם באתר החרדי 'הדוס'. בתגובתי ניסיתי להראות שלמרות שהחברה האלה בזים לביקורת המקרא הם אינם יכולים להוריד מסדר היום את כל הסתירות שמצאו את דרכם לספרם הקדוש, למשל את הסתירה בהתייחסות המקראית לבליעתם של בני קורח[א]. כמצופה, תגובתי צונזרה קשות אך בעקבות התעקשותי הצלחתי לגרום לחרדי הצעיר שמנהל את האתר לנהל עימי התכתבות די ערה אותה ניתן למצוא גם במאמר בשם 'המפגש עם הדוס' באתר זה וגם, כאמור, באתר 'הדוס'.
לאחר שהדיון הזה דעך באי הסכמה קולנית 'הדוס' החליט משום מה להעלות לפורום באתרו את השאלה הבאה:
|
|
'לענות לעדי אביר, כן או לא?'
הכנתי מאמר תגובה חריף ומשפיל נגד עדי אביר, בתגובה למאמר שלו עלי.
מה דעתכם, לענות או לשתוק? |
מספר מגיבים המליצו לענות לי בצורה תקיפה ומוחצת, או כדברי המגיב הראשון: 'לענות לו ללא רחמים - תענה לו עד שהוא יסתום לתמיד', ואף אני הצטרפתי לקריאה וכתבתי 'אני ממתין בקוצר רוח למאמר התגובה החריף שלך ומבטיח לפרסמו, מילה במילה, באתר שלי'. התמיכה המוראלית עשתה את שלה ו'הדוס' אכן פרסם את המאמר הבא:
|
|
תגובה לעדי אביר
עדי אביר החליט לפרסם את ההתכתבות שלו מולי, תוך כדי שהוא מוסיף הערות והארות, ומבליט בצבע זרחני כל מיני קטעים שוליים לגמרי מתוך הדיון, כדי לעוות ולסלף ולטשטש את הויכוח המרכזי שממנו יצא אדון אביר כשידיו על התחתונה. אני משתדל בדרך כלל שלא להיקלע לסיטואציות מסוג זה, ולו בכדי לחסוך ממני את העיסוק העלוב של חילופי האשמות ילדותיים, אך היות וכאן קמו להשמיץ אותי אני נאלץ להשיב לכסיל כאוולתו.
בניגוד לעדי אביר שפרסם את ההתכתבות עם כל מיני הדגשות צבעוניות וצעקניות, אני מתכונן להראות את כל ההתכתבות כולה בלי שום הדגשים והערות. אינני זקוק לכך, אני חושב שכל מי שיקרא את ההתכתבות הארוכה מתחילתה ועד סופה יראה בדיוק מי הוא זה שיצא מהויכוח כשהוא מוצג בצורה לא הכי מכובדת, אם נדבר בלשון נקיה.
האמת מדברת בעד עצמה. אני לא צריך להוסיף ולו מילה אחת, אינני זקוק להדגשות צבעוניות וזרחניות. בדיוק להיפך. אני נותן למילים לדבר בעד עצמם. כל קורא שפוי שיקרא את ההתכתבות יזדעזע לראות כיצד אני מנסה להסביר לעדי משהו, שוב ושוב ללא הצלחה. האסימון פשוט אינו נופל בשום פנים ואופן. ושלא תחשבו שמדובר באיזו משואה מטימטית מסובכת, אלא בתשובה פשוטה מאד, מה שכל ילד בישיבה קטנה היה מבין אחרי פעם אחת!!!
למעשה, ניתן לתמצת את כל הויכוח לשני מילים בלבד. עדי טען שחז"ל כתבו שבני קורח נותרו תלוים בגיהנום כדי לענות על סתירה בין הפסוקים בשאלה האם בני קורח נבלעו או לא. אני לעומתו עניתי, שחז"ל לא באו לענות על שום סתירה, היות ואם מתבוננים בפסוקים על דרך "פשוטו של מקרא" איננו מוצאים כל סתירה כלל וכלל, אלא היינו מגיעים למסקנה שהם מעולם לא נבלעו. באים חז"ל ומלמדים אותנו שלא זו ההבנה. האם במה שאמרתי ישנו איזה שהוא חוסר אמונה בדברי חז"ל? חס וחלילה. אני מאמין באמונה שלימה, תמימה ופשוטה, בכל דברי קדשם של רבותנו הקדושים. אבל, בדרך כלל כמעט כל דבריהם של חז"ל הם דברים שאין להם מקור מפורש בכתוב. לחז"ל היה את המקורות שלהם. הייתה להם מסורת, הייתה להם רוח הקודש, והם חמדו דברים בי"ג מידות שהיו בידם, והם מלמדים אותנו את מה שלא נראה כך מפשוטו של מקרא.
האם הבנתם?
אני מניח שכל אדם סביר שמסתובב פה באתר מהנהן בראשו במרץ רב.
האם ישנו צורך לחזור על הדברים פעם נוספת?
לא. נכון?
עכשיו תראו איזה יופי.
בויכוח מול עדי נאלצתי לחזור על סברה כל כך פשוטה פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, ועד לרגע זה הדברים לא נקלטו.
(בהמשך הוא מביא בשנית את כל הדיון מהמאמר בקרת המקרא חלק ב' שבאתרו)
|
מאמר זה זכה במספר תגובות, רובן כמובן אוהדות ל'הדוס'. גם אני ניסיתי לתרום לנושא את תרומתי ושלחתי לו את התגובה הבאה:
|
|
הדיון שהיה יכול להיות
את הויכוח שהתפתח עם 'הדוס' ניתן היה לסיים לאחר חליפת מכתבים קצרה ומנומסת שהייתה נראית בערך כך:
|
||
|
|
1.
|
אני הייתי פותח בהתייחסות שאומרת משהו כמו:
אדון 'הדוס' הנכבד,
בתנ"ך יש סתירות רבות אותן הרבנים תמיד הורידו מסדר היום באמצעות תירוצים והסברים שלא תמיד עלו בקנה אחד עם ההיגיון האנושי, לשם דוגמה, קיימת סתירה בנוגע לבליעתם של בני קורח הנובעת מכך שבמקום אחד כתוב 'וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרְכוּש', פסוק שמספר לכאורה על בליעתם באדמה של כל בני ביתו של קורח, ובכללם מן הסתם גם של בניו, ובמקום אחר כתוב 'וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ', עובדה שכביכול סותרת את האפשרות שבני קורח אכן נפלו לבטן האדמה.
בברכה,
עדי אביר
|
|
|
|
2.
|
למכתב זה 'הדוס' היה שולח את התגובה הבאה:
מר אביר הנכבד,
פרשני המקרא הסבירו את הפסוק 'וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרְכוּש' בשני אופנים שונים:
|
|
|
|
|
א.
|
בני קורח לא נפלו כלל לבטן האדמה: כלומר, הביטוי 'כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח' מתייחס רק לעבדיו ושפחותיו של קורח ולא לבנים שנבדלו מאביהם, לא הלכו בדרכיו ולא מתו בעת שהאדמה פתחה את פיה. בגישה זאת דגלו רבי יוסף בכור שור, הרמב"ן ורבים אחרים.
|
|
|
|
ב.
|
בני קורח אכן נפלו לבטן האדמה: כלומר, הביטוי 'כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח' אמנם מתייחס גם לבני קורח אבל אלו עשו ברגע האחרון תשובה בליבם ולכן בעת שהארץ פתחה את פיה האל ביצר עבורם עמוד גבוה בשאול והם נחתו עליו ונותרו בחיים. בגישה זאת דגלו חכמים תלמודיים דוגמת רבי יהודה הנשיא, רבה בר בר חנה, רש"י, רבנו בחיי, המהר"ל, 'שפתי כהן' וכדומה.
|
|
|
|
כך או כך אין בתורה כל סתירה: אם תקבל את דברי האסכולה הראשונה תמצא שבני קורח לא נפלו לבטן האדמה וממילא הם לא מתו באותו אירוע ואם תקבל את דברי האסכולה השנייה הרי שהעמוד בלם את נפילתם של בני קורח והם אכן לא מתו.
בכבוד רב,
'הדוס'
|
|
|
|
3.
|
על כך הייתי מגיב:
ידידי ה'דוס',
אני בהחלט מסכים איתך שהרבנים הצליחו להחליק את הסתירה בין שני הפסוקים אך לא נוכל להתעלם מהעובדה שכל הבעיה התעוררה בעקבות הניסוחים המבלבלים של בעל ספר במדבר אותם אפילו גדולי החכמים הבינו בשני אופנים סותרים: האחד שבני קורח כלל לא נפלו לבטן האדמה והשני שהם אמנם נפלו אך ניצלו. ניסוחים אלה מתאימים יותר לבני אנוש מאשר לאל ולכן הם מחזקים את התחושה שספר במדבר נכתב על ידי בני אדם ולא על ידי האלוהות המושלמת.
יתר על כן, נס העמוד שהתבצר לבני קורח בתהום חורג מגבולות הסבירות וקשה להאמין שהוא אכן התרחש בפועל.
בברכה,
עדי אביר
|
|
|
|
4.
|
למקרא דברים אלו 'הדוס', ללא ספק, היה לבטח ממהר להסביר:
עדי היקר,
אין אנו יכולים לרדת למלא עומקם של דברי התורה אך לא צריך להיות לנו כל ספק שבבא היום עוד נבין מדוע האל בחר להשתמש בביטוי הרב-משמעי 'כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח' במקום בביטוי הרבה יותר ממוקד וברור. לי נראה שהסיפור נושא בחובו מסרים עמוקים על החזרה בתשובה אותם נבין כשיבשל הזמן. בנוסף, אל לנו לאפשר לידע המדעי הדל שבידנו לשלול את האפשרות שהאל נהג להשתמש בניסים שעומדים מעל לחוקי הטבע ולכן לא נוכל לטעון שנס העמוד שהתבצר לבני קורח אינו בגדר הסבירות.
בידידות,
'הדוס'
|
|
|
|
5.
|
לזה לא הייתי יכול שלא להשיב:
'הדוס' יקירי,
נראה שעתה, כשהבעיה הובהרה עד תומה, לא נותר לנו אלא להעביר את הסוגיה לשיפוט הקוראים. שיחליטו הם אם ספר במדבר נכתב על ידי האל או על ידי בני תמותה.
בברכה,
עדי אביר
|
|
|
|
חליפת דעות מעין זאת הייתה מאפשרת ל'הדוס' לשמור גם על כבודם של חכמי ישראל, גם על כבודם של הקוראים, גם על כבודי וגם על כבודו שלו עצמו אבל נראה ש'הדוס' קורץ מחומרים אחרים ולא איש כמוהו ייגרר לדיון ענייני כשאפשר לנצל את ההזדמנות בכדי להתנשא, להכפיש ולהפגין קנאות יתרה. כתוצאה מעודף מוטיבציה ומיעוט הידע, 'הדוס' בחר באסטרטגיה שונה לחלוטין:
|
||
|
|
1.
|
הוא אימץ את דברי האסכולה הראשונה וקבע בצורה חד-משמעית ונחרצת שבני קורח כלל לא נפלו לבטן האדמה. זאת, כאמור, דעה לגיטימית ואין שום סיבה שלא ידגול בה, במיוחד אם הוא מוכן להגן על זכותו של האל להתנסח בצורה לא מדויקת, לא ברורה ומבלבלת. עם זאת, קצת חבל שהוא שכח להזכיר גם את האסכולה השנייה ושבמקום ללמוד את הנושא לאשורו הוא בחר לשחק את תפקיד הסמכות הבלתי מעורערת שמבטאת בדבריה את האמת האחת, היחידה והמוחלטת שכל מי שמסרב לקבלה הוא בהכרח כופר ולכן גם טיפש, חגב, חצוף, עז מצח, מסלף מקרא, שוטה, בעל מח טמא וחבובלה.
|
|
|
|
2.
|
כשראיתי את דבקותו חסרת הפשרות בדברי האסכולה הראשונה שאלתי אותו אם לדעתו גם רבי יהודה הנשיא ורש"י, שכזכור דגלו באסכולה השנייה, הוציאו מפיהם רק דברי שטות והבל? שאלה זאת הייתה אמורה להדליק אורות אדומים אצל כל אדם מהשורה שלאחר עיון נוסף במקורות היה מבין שקיימת גם גישה פרשנית שונה וסותרת, אך בהחלט לגיטימית, ובעקבות כך לרדת מהפסגות, להתנצל על הערותיו המזלזלות ולעדכן את טיעוניו. אדם מהשורה היה אולי מתנהג כך אבל לא איש כ'הדוס' יסכים לפגוע במו ידיו בתדמיתו הסמכותית ולכן הוא ניסה לפתח, תוך כדי תנועה, אסכולה שלישית שמשלבת את גישתן של שתי האסכולות הסותרות, זאת שאומרת שהבנים לא נפלו למעבה האדמה וזאת שאומרת שהם דווקא כן נפלו. זאת כמובן משימה בלתי אפשרית ולכן לא הצלחתי להבין את הפנים החדשות ש'הדוס' גילה בתורה למרות שהוא ניסה להסבירם לי בשנית ואף בשלישית. למזלו, בסופו של דבר הוא הקריא את הסבריו לקיר שבניגוד אלי הנהן בהסכמה.
|
|
|
|
3.
|
בניסיון להגן על הפרשנות החדשה והנועזת שהוא המציא, 'הדוס' נאלץ לא רק לפתח תורה חדשה אלא גם לשנות את טיעוניו במהלך הויכוח ולכן אנו מוצאים אותו טוען:
|
|
|
|
|
א.
|
מפשט הדברים יש להבין שבני קורח לא נפלו לבטן האדמה.
|
|
|
|
ב.
|
לחז"ל הייתה מסורת עצמאית שאינה עולה בקנה אחד עם פשט הפסוקים.
|
|
|
|
ג.
|
חז"ל אמרו משהו שאין לו שום הכרח מהפסוקים.
|
|
|
|
ד.
|
מהפסוקים לא משמע שבני קורח נבלעו וגם לא כתוב שהם לא נבלעו.
|
|
|
|
וברור שאם לוקחים את כל טיעוניו כמקשה אחת נהיה חייבים להסיק שהמקרא הצליח לבלבל גם את 'הדוס' המסכן ושחז"ל למעשה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. על ההשמצה הזאת כבר לא יכולתי לעבור בשתיקה ולכן קראתי ל'הדוס' להתייעץ עם רב שבאמת יודע על מה הוא מדבר ולשאול אותו אם מותר לאדם עתיר גאווה אך דל בידע להמשיך ולהטעות נפשות תמימות שמקבלות את דבריו כתורה מסיני ומשכנעות את עצמן שהן מבינות את הגיונו ואת דרכי חשיבתו.
|
|
|
|
יקירי 'הדוס', אני לא ממש מחבב אותך ובכל זאת לא הייתי רוצה שתיפגע מחרון האף האלוהי שאמור להתלקח כל אימת שמייחסים לרבנים את השטחיות שהיא מנת חלקם של המתיימרים לחוכמה שחושבים שהם רשאים ללמד ולהפיץ את אשר הם אינם מבינים.
אני אישית לא מאמין בבורא, בעולם הבא או בשכר ועונש ולכן, כך לפחות נדמה לי, לאלוהים שלך אין שום סיבה להתעסק איתי והוא מתעלם ממני בדיוק כפי שהוא מתעלם משבעה מיליארד בריות אחרות שאינן מוכנות לאמץ את דברי הרבנים ולנהוג על פי הוראותיהם. אתה, לעומת זאת, מכפיף את עצמך למרות האל ורבניו ועוד טורח, בהתנהגותך היהירה, המתנשאת והתוקפנית, להעמיד את עצמך היישר מול עיניו ולכן אין לי שום ספק שלא תוכל להסתיר ממנו את העובדה שאתה מגלה פנים חדשות בתורה, מטיל דופי בדברי החכמים ומטעה את הרבים.
אנא, אני מתחנן בפניך בפעם השלישית, חזור בתשובה שלמה, סור מדרכיך הרעות והפסק להחטיא את בני ובנות ישראל התמימים. זכור, המדור השלישי בגיהינום ממתין לחוטאים כמוך.
בברכה,
עדי אביר
נ.ב.
בהתכתבות בינינו עלו שלוש סתירות לכאורה:
|
||
|
|
1.
|
שאלת בליעתם של בני קורח שלא הצלחת להבין גם אחרי שהסברתיה לך שלוש וארבע פעמים (גם הקיר בביתי לא ממש הבין את הבעיה אבל ממנו אין לי שום ציפיות).
|
|
|
|
2.
|
שאלת מקום לידתו של בנימין אותה הורדת מסדר היום על ידי הקבלת דבריו של האל לדברי בני אדם, גישה העומדת בניגוד גמור לגישתו של רבי עקיבא שטענתו 'לא דברה תורה כלשון בני אדם' היא המקובלת היום על הזרם החרדי אליו אתה משתייך.
|
|
|
|
3.
|
שאלת מניין שנות בני ישראל במצרים אותה השארת עם לא יותר מאשר הבטחה להתייחסות עתידית.
|
|
|
|
אנא, השלם את הדיון בצורה מכובדת.
בברכה,
עדי אביר
|
||
את התגובה הזאת 'הדוס' כבר בחר שלא לפרסם. האם זאת בגלל שהיא מעמידה את כל הטיעונים שלו באור קצת מגוחך? האם הוא חושש שעם פרסום תגובתי יוכח קבל עם ועדה שכל המיליארדים שהמדינה השקיעה במערך הישיבות הניבו, בסופו של דבר, רק בחורים צעירים וחצופים שאינם מבינים אפילו את הספרים עליהם הם מתיימרים לתפוס בעלות? האם הסתבר לו שבבקרת המקרא יש יותר ממשות ועומק ממה שהוא העלה על דעתו? האם הוא חושש לחשוף את האמת לעיניהם של חסידיו השוטים.
אנא פנו ל'הדוס' ובקשו ממנו לפרסם את תגובתי האחרונה גם באתר שלו.
|
אם טעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי העיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות', אליו תוכלו להגיע באמצעות המשבצת הכחולה הנקראת 'מדורים קבועים' שנמצאת בשמאלו של דף הבית.
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו. אשמח אם גם תצביעו בסקר שבעמוד הבית.
|
התגובות האחרונות