|
ההתכתבות התפתחה כסדרת תגובות במאמר 'האם הלוגיקה היא אמת מידה מוחלטת'.
|
|
תגובתו של רפי מתאריך 18 ליוני 2013
|
|
הטענות שהבאת לעיל (כמו "האלוהים ברא את העולם ולכן הוא היסוד לכל המציאות.") אינם כללים לוגים. זו אולי הנחת יסוד, אבל בוודאי לא כלל לוגי.
ככלל, כללים לוגים אלו כללים המאפשרים לנו לגזור מסקנות מהנחות. זה הכל. אני לא מכיר שום מערכת לוגית 'מקבילה', ולדעתי זו סתם אמירה ריקה מתוכן. אין שום מערכת לוגית אחרת. העולם שלנו, או ליתר דיוק - התודעה שלנו - בנויים כך. לדוגמא, אחד מכללי הלוגיקה הוא חוק שלישי הנמנע, שאומר במילים פשוטות שדבר והיפוכו סותרים אחד את השני. זאת אומרת, האמירה עכשיו יורד גשם וגם עכשיו לא יורד גשם היא שקר. בלי החוק הלוגי הזה אין שום משמעות כמעט לשום דבר. כתוב בתורה 'לא תרצח'. אילו לא היינו מקבלים את חוק השלישי הנמנע, אזי פעולת רצח לא היתה סותרת את הציווי 'לא תרצח'. זאת אומרת, התשתית הלוגית קודמת להבנתנו את התורה. להרחבה בנושא מרתק זה, אני ממליץ בחום על מאמרו של הרב ד"ר מיכאל אברהם, 'מעמדן הלוגי של דרכי הדרש'. |
|
תגובתי מתאריך 18 ליוני 2013
|
|
החרדים אינם נבהלים מסתירות ברורות וניכרות לעיין ומבחינתם לכל סתירה יש הסבר, אפילו אם ההסבר הזה עדיין אינו מוכר לנו.
ברגע שאתה מניח שהציר המרכזי והוודאי היחיד הוא 'דבר האלוהים' וכל אמירה אחרת צריכה להתאים את עצמה אליו ולא להיפך אתה יוצר מערכת לוגית מקבילה לשלך. לואיס קרול הטיב להדגים את התופעה הזאת בשירת הייסורים בשמונה התקפים (Agony in eight fits) הנקראת ציד הסנארק (The Hunting of the Snark)[א]. בפואמה הזאת הכרוז קובע שכל דבר שהוא אומר שלוש פעמים הוא בהכרח נכון ובהמשך הוא שב ומצהיר על דברים מסויימים שלוש פעמים בזה אחר זה ובכך הוא הופך אותם לנכונים. האם אתה יכול לערער על הלוגיקה שלו? זאת בהחלט אינה הלוגיקה שלי ושלך אבל בכללי המשחק שלו היא תקפה וכל דבר שהוא אומר שלוש פעמים בהכרח הופך מייד ל'נכון' - בהגדרה שלו ולאו דווקא בהגדרה שלך. ההפרכות שלך אינן מרשימות אותו כיוון שהוא אינו מאמץ את הלוגיקה שלך אלא לוגיקה פרטית משלו. כשתחשוב על זה תבין שרק הלוגיקה המדעית-פילוסופית של המערב אימצה כעקרון את הצורך בעקיבות, שלמות, נאותות והתאמה למציאות הריאלית. חברות אחרות אימצו במהלך כל ההיסטוריה 'לוגיקות' אחרות לגמרי שאפשרו להן לבנות תמונות עולם שאינן דומות לאלו של המערב. לשם משל, האם נראה לך שבני דודינו הערבים משתמשים במיטב השיקולים הלוגיים כשהם מאשימים אותנו בפיצוץ מגדלי התאומים ואת הספרדים בגזילת אדמות ערביות? למרות שלגבינו זה האבסורד בהתגלמותו עבורם אלו אמיתות שנגזרות באופן לוגי מהנחות היסוד שלהם. זה גם יכול להסביר לך את ההבדל בין לוגיקה להנחות יסוד: הנחות יסוד הן אמירות, לוגיקה היא האופרטור שאתה מפעיל על האמירות שלך בכדי לקבוע אם הן נכונות אם לאו. הלוגיקה החרדית הופכת את האלוהים לאופרטור, אפילו לפונקציה, בעזרתו ניתן לקבוע לאיזו אמירה יש מטען אמת מוחלט ולאיזו לא. אם האל עומד מאחורי האמירה אזי היא נכונה בצורה וודאית ומוחלטת ואם לא אז בהחלט ייתכן שהאמירה אינה בהכרח אמיתית לחלוטין. |
|
תגובתו של רפי מתאריך 19 ליוני 2013
|
|
אין לוגיקה מערבית, כמו שאין מתמטיקה מערבית. יש לוגיקה אחת בדיוק. לואיס קרול אמנם מציג מערכת חלופית, אבל הוא, כמתמטיקאי, ניסה בסך הכל להראות את אי ההגיון שבכך. אין אף אדם שבאמת מערער על חוק שלישי הנמנע או על תקפותה של הדדוקציה.
אני מעתיק מויקפדיה את ההגדרה ללוגיקה: לוגיקה (מיוונית: λογική) היא תורת ההגיון, התורה הבוחנת קשרי היסק בין טענות. הלוגיקה מנתחת את הצורה של הטענות, ועל סמך ניתוח זה מציעה כללים שבעזרתם ניתן לקשר טענות זו לזו ובכך להסיק מסקנות. הלוגיקה מבחינה בין טיעונים שיש בהם היסק תקף, כלומר כאלו שבהם המעבר מההנחות למסקנה הוא מוצדק, לטיעונים שאינם תקפים. לפיכך הלוגיקה היא בראש ובראשונה התורה המתארת את אופני החשיבה התקפים ואת אופני ביטויהם. שים לב - לוגיקה מדברת רק על הקשר בין הנחה למסקנה, ולא על ההנחות עצמן. אם הנחת היסוד שלך היא שמוחמד היה נביאו של אללה, אזי יתכן שאכן תגיע בדרך הגיונית לגמרי וחפה משגיאות לוגיות לכך שצריך להתפוצץ בתוך אוטובוסים בתל אביב. ואגב, לא רק החרדים אינם נבהלים מסתירות. הפילוסופיה הפוסט מודרנית מקדשת את הסתירות, ואפילו במדע יש סתירות וישנה אמונה שיום אחד הן יפתרו. |
|
תגובתי מתאריך 20 ליוני 2013
|
|
לי לא ידוע שהפילוסופיה הפוסט מודרניסטית מקדשת את הסתירות ושבמדע יש סתירות אבל המדענים מאמינים שיום אחד הם יפתרו. תוכל להפנות אותי למקורותיך?
כבחור שמשתייך לציונות הדתית אתה לבטח מאמין באקסיומה שאומרת 'ספר שמואל נכתב ברוח הנבואה ולכן כל האמור בו הינו אמין ונכון לחלוטין'. האקסיומה הזאת מחייבת אותך להאמין בשני פסוקים שנכתבו בספר שמואל ב': |
|
1.
|
וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֶת שְׁנֵי בְּנֵי רִצְפָּה בַת אַיָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְשָׁאוּל אֶת אַרְמֹנִי וְאֶת מְפִבֹשֶׁת וְאֶת חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן בַּרְזִלַּי הַמְּחֹלָתִי.[ב]
|
|
2.
|
וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ יָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ.[ג]
|
|
את האמור לעייל נמיר לאמירות הבאות:
|
|
A
|
(אקסיומה:) ספר שמואל נכתב ברוח הנבואה ולכן כל האמור בו הינו אמין ונכון לחלוטין.
|
|
P
|
מיכל ילדה לעדריאל חמישה בנים.
|
|
P-
|
מיכל לא ילדה ילד מעולם.
|
|
כלומר, המערכת שלנו כוללת את האמירות P, (P-), A ולכן יש בה סתירות והיא אינה מערכת עקיבה. אם המערכת רוצה לשמור על עקיבות עליה לעשות אחת משניים:
|
|
1.
|
לוותר על האקסיומה A ועל אחת משתי האמירות P או P-.
|
|
2.
|
למצוא פירוש תרצני, לו נקרא RE, בעזרתו ניתן להחליק את הסתירה בין P לבין P-. הנוסחה שתשמש לצורך כך היא Q=(P-)+RE ובעזרתה מערכת האמירות A, P, Q תהפוך לעקיבה ונקייה מסתירות.
|
|
לי אישית אין שום ספק שברגע של עייפות העורך הקדום של ספר שמואל התבלבל וכתב 'מיכל' במקום 'מרב' ולכן המוצא שלי מהפלונטר הוא לבחור באלטרנטיבה הראשונה ולהניח שגם האקסיומה וגם האמירה P הן שגויות ובמקום 'מיכל ילדה לעדריאל חמישה בנים' היה צריך לכתוב 'מרב ילדה לעדריאל חמישה בנים'.
אתה, בהיותך בחור דתי, אינך יכול לפתור את הבעיה בדרך בה אני בחרתי ואסור לך לפסול את נכונותה של האקסיומה. כתוצאה מכך אתה חייב לבחור באלטרנטיבה השנייה ולהניח שקיים פירוש תרצני, RE, עזרתו ניתן לבטל את הסתירה. עתה הגיע הזמן לבקש ממך למצוא את ה-RE המבוקש. לרשותך עומד כל ארון הספרים היהודי ואתה מתבקש לחטט בו ולאתר תירוץ שיניח את דעתך ואת דעתי. הרבנים יציעו לך מספר תירוצים אבל כולם מתעלים מהעובדה שהפסוק אומר 'חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן בַּרְזִלַּי הַמְּחֹלָתִי' ולמיטב ידיעתי אף פרשן עדיין לא הצליח להציג איזה שהוא RE שאינו פוגע בשכל הישר. מה תעשה אם לא תמצא את ה-RE המבוקש? תתעלם מהסתירה? תאחז בקש ותאמץ את אחד התירוצים הרבניים גם אם התירוץ הזה הוא לא מתיישב עם כללי ההיגיון שלך? תניח שקיים RE מספק למרות העובדה שכרגע אינך יכול להעלות בדעתך שום תירוץ הולם? בכל אחד מהמקרים הללו האקסיומה A תהפוך עבורך לתכתיב-על שכופה עליך להתאים את כללי הלוגיקה שמשמשים אותך לקביעה שהאקסיומה A היא תמיד נכונה ותקפה. משמעות הדבר שעבורך A כבר אינה אקסיומה, שהרי בתור אקסיומה היא כבר הופרכה והיית חייב לפסול אותה. עבורך A הופכת לאופרטור לוגי שמכתיב לך שיקולים שאדם שמקפיד להישמע ללוגיקה המדעית-פילוסופית לעולם לא היה מוכן לאמץ. הלוגיקה הרי 'מבחינה בין טיעונים שיש בהם היסק תקף, כלומר כאלו שבהם המעבר מההנחות למסקנה הוא מוצדק, לטיעונים שאינם תקפים' וניתוח לוגי מקובל היה מחייב אותך לפסול שנים מתוך שלושת האמירות אבל כשלא עשית זאת אתה למעשה חקקת בסלע את האמירה: סתירה בין שתי אמירות תנכיות חייבת להיות מדומה ולא אמיתית. והכפפת את כל שיקוליך הלוגיים לאמירה הזאת. משתמע מכך שאתה אוחז בלוגיקה שונה משלי ולכן בהכרח קיימות לפחות שתי לוגיקות שונות – זו שלך וזו שלי. |
|
תגובתו של רפי מתאריך 20 ליוני 2013
|
|
ייתכן שלא הבהרתי עצמי נכון. ישנם שני מישורים. האחד הוא הלוגי הנוקשה, בו סתירות לוגיות מובילות לאבסורדים. ישנו המישור המעשי בו תתכנה סתירות. דוגמה נהדרת היא הפילוסופיה הפוסט מודרנית, שמוכנה לקבל נרטיבים שונים, גם אם הם סותרים. ברור לכולם ששני נרטיבים סותרים לא יכולים להיות אמיתים בו זמנית, אלא שלא ממש חשוב לנו, בחיים בפועל, או שסתם איננו יכולים להכריע מי משני הנרטיבים הוא הנכון. לכן, נקבל את שניהם כנכונים. ברור שמישהו צודק בויכוח בין הישראלים לבין הפלשטינים. אבל למה לריב? עדיף לאמץ תפיסת עולם שגורסת שאין באפשרותנו להכריע מי צודק, ולכן כולם צודקים. שוב, לא במובן הלוגי החריף, אלא במובן הפרקטי.
רוצה סתירה מדעית? בבקשה. זה לקוח מהתחום שנקרא קוונטיזציה שניה. האנרגיה של הוואקום מוגדרת כחצי קוואנטת אנרגיה (קבוע פלאנק חלקי שני פאי) כפול תדר. איזה תדר? כיוון שזה וואקום, צריך לסכום על כל התדרים. כידוע, סכום על אינסוף איברים שגדלים מונוטונית, שואף לאינסוף. זאת אומרת, בוואקום יש אינסוף אנרגיה. בסתירה לכמה עובדות פיזקליות יסודיות אחרות. המעניין הוא שהסתירה הזו טרם נפתרה, וכרגע פשוט מתעלמים ממנה.
לגבי סתירת הפסוקים שהבאת: לו היתה לי מערכת לוגית אחרת, אזי לא היית חושב שהסתירה הזאת מטרידה אותי. כיוון שברור לך שאני צריך למצוא דרך ליישב את הפסוקים, ברור לך שאני מחייב לאותה מערכת לוגית. לפי שיטתך, אני יכול פשוט לענות לך "מה הבעיה? למיכל היו חמישה ילדים והיא גם לא ילדה מעולם." למה לעולם לא תשמע את התרוץ הזה? כי גם אני מחוייב לחוק שלישי הנמנע. הנחת היסוד שלי היא שמי שחבר את ספר שמואל לא היה כל כך טיפש כמו שאתה מנסה לתאר אותו, ולבטח שהעורכים המאוחרים יותר היו מתקנים את הפסוקים אם זה היה נראה להם בעייתי. זה שאני מחפש תרוץ אחר משלך לא אומר שהלוגיקה שלי אחרת משלך. זה רק אומר שהמשקל שאני מעניק להנחות היסוד שלי שונה מהמשקל שאתה נותן להן. |
|
תגובתי מתאריך 21 ביוני 2013
|
|
נראה לי שבסופו של דבר אתה מקבל את כל טענותיי, אף שאת חלקן אתה מנסח במונחים שונים:
|
|
1.
|
הטיעון הבסיסי שלי הוא שאין 'אמת' אבסולוטית ואין 'לוגיקה' אבסולוטית ולכן הרבה 'אמיתות' יכולות לדור זו לצד זו. זאת הינה בדיוק הטענה של הפילוסופיה הפוסט-מודרנית. הפילוסופיה הפוסט-מודרניסטית היא תורת-על שדנה בלגיטימיות של תורות אחרות ואין לה עניין באמירות של התורות הללו ולכן היא אינה צריכה להתמודד עם האמירות של כל תורה ותורה ועליה לדאוג אך ורק לקונסיסטנטיות של האמירות שלה עצמה.
במאמר בשם 'במה אני מאמין', טענתי במפורש שאני סופיסט (במובן האורגינלי של המילה) והסברתי את ההבדל בין האסכולה הסוקרטית-אפלטונית שהאמינה בקיומן של 'אידיאות' מוחלטות לבין הרעיונות של הסופיסטיים שפסלו את קיומן של אידיאות מוחלטות שמכתיבות אמות מידה אבסולוטיות וקבעו שהכל בעולמנו הוא יחסי והערכים היחידים הם אלו שנקבעים על ידי בני האדם בהסכמה הדדית. אפלטון מספק את הבסיס האידיאולוגי לכל הדתות, ובכללן גם הדת היהודית, בעוד שהדעות הסופיסטיות הן אלו שמכתיבות את החשיבה המודרנית ואף יותר מזאת, את החשיבה הפוסט-מודרנית. כיוון שכך מפליא אותי שאתה מוכן להעזר בפילוסופיה הפוסט-מודרנית שעומדת בסתירה מוחלטת להגדרת הדת. הדת, מעצם טבעה, חייבת לדבוק בערכים האבסולוטיים שהוכתבו על ידי האלוהים וקובעו לנצח בכתבים הקדושים והיא חייבת לשלול את הלגיטימיות של כל האמונות האחרות בעוד שהפילוסופיה הפוסט-מודרנית מניחה שכל התורות יכולות להיות לגיטימיות בעת ובעונה אחת ואין לנו שום אמות מידה שיאפשרו לנו לפסול את האחת ולאמץ את האחרת. כיוון שכך אני חייב להסתייג מהאמירה שלך 'ברור לכולם ששני נרטיבים סותרים לא יכולים להיות אמיתים בו זמנית' כי חבויה בה ההנחה שקיימת רק 'אמת' אחת בעוד שאני, וכנראה גם הפילוסופיה הפוסט-מודרנית, טוענים שאין 'אמת' אבסולוטית ויחידה אלא הרבה 'אמיתות' שכל אחת מהן נשענת על אקסיומות וכללי לוגיקה פרטיים משלה. כיוון שאין לנו אמות מידה באמצעותן ניתן לקבוע מתי אקסיומות וכללים לוגיים הם 'נכונים' ומתי הם 'שגויים' עלינו להניח שכל האמונות מסוגלות להתקיים במקביל וכל אחת מהן היא 'נכונה' במגרש המשחקים שלה. |
|
2.
|
הדוגמה המדעית שלך מוציאה אותי הרחק מתחום הנוחות שלי ולמעשה אין לי שום ידע מוקדם שמאפשר לי להבין את דבריך ולדון בהם בצורה אינטליגנטית. עם זאת, כיוון שנראה לי שאתה מתייחס בדרך זו או אחרת לתורה הקוונטית הרי שזאת ההזדמנות להזכיר לך שהתורה הקוונטית מתבססת על לוגיקה שונה לחלוטין מהלוגיקה הקלאסית. למעשה, אם היינו שופטים את התורה הקוונטית על סמך הלוגיקה הקלאסית היינו צריכים לפסול אותה על הסף. חלקיק לא יכול לעבור במקביל דרך שני חריצים, חתולים לא יכולים להיות גם חיים וגם מתים, שום דבר אינו יכול להיות גם חלקיק וגם גל בעת ובעונה אחת והתצפיות שלנו אינן אמורות לשנות את המציאות. עצם העובדה שהתורה הקוונטית, על הלוגיקה המוזרה שלה, נקלטה בקהילה המדעית מוכיחה שתיתכנה שתי 'לוגיקות' שונות לחלוטין שכל אחת מהן נחשבת ל'נכונה' ושתיהן יחד מצליחות לחיות בשלום זו לצד זו.
|
|
3.
|
אני לא אמרתי שבעלי ספר שמואל היו טיפשים. הם פשוט לא שמו לב לסתירה או שהם היו מחוייבים לשני מסמכי מקור שונים, שכל אחד מהם נחשב למהימן במידה שאסור היה לשנותו. ספרי התנ"ך עוצבו ונערכו פעמים רבות ולא כל עורך הרשה לעצמו להתערב בחומרים שכבר טופלו על ידי קודמיו. אני לא מומחה להתעצבות והתגבשות ספרי התנ"ך אבל לא נראה לי שהטענה 'מי שחבר את ספר שמואל לא היה כל כך טיפש כמו שאתה מנסה לתאר אותו, ולבטח שהעורכים המאוחרים יותר היו מתקנים את הפסוקים אם זה היה נראה להם בעייתי.' פותרת את כל הבעיות.
למרות כל זאת, תשובתך לא שללה את דבריי אלא חיזקה אותם. אני מחזיר אותך לתגובתי מתאריך 20.6.13, שם כתבתי: 'אתה, בהיותך בחור דתי, אינך יכול לפתור את הבעיה בדרך בה אני בחרתי ואסור לך לפסול את נכונותה של האקסיומה. כתוצאה מכך אתה חייב לבחור באלטרנטיבה השנייה ולהניח שקיים פירוש תרצני, RE, בעזרתו ניתן לבטל את הסתירה. עתה הגיע הזמן לבקש ממך למצוא את ה-RE המבוקש. לרשותך עומד כל ארון הספרים היהודי ואתה מתבקש לחטט בו ולאתר תירוץ שיניח את דעתך ואת דעתי. הרבנים יציעו לך מספר תירוצים אבל כולם מתעלמים מהעובדה שהפסוק אומר 'חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן בַּרְזִלַּי הַמְּחֹלָתִי' ולמיטב ידיעתי אף פרשן עדיין לא הצליח להציג איזה שהוא RE שאינו פוגע בשכל הישר.' מתגובתך הבנתי שגם אתה לא מצאת אף תירוץ פרשני שמתיישב על דעתך אבל אתה מניח שפירוש כזה אכן קיים ובבא היום הוא עוד יימצא. זהו כלל לוגי שרק אנשים דתיים נוהגים לאמץ. הלוגיקה המקובלת מחייבת כל תורה לשמור על עקיבות ולכן התורה צריכה לפסול את כל האמירות הבעייתיות ולהשאר עם סט של אמירות קונסיסטנטיות. על פי הלוגיקה המקובלת, שלושת האמירות:. |
|
|
A
|
ספר שמואל נכתב ברוח הנבואה ולכן כל האמור בו הינו אמין ונכון לחלוטין
|
|
|
P
|
מיכל ילדה לעדריאל חמישה בנים
|
|
|
P-
|
מיכל לא ילדה ילד מעולם
|
|
|
אינן יכולות לדור בכפיפה אחת ויש לפסול לפחות שתיים מהן. את הדרישה הלוגית הזאת נוכל לעקוף רק אם נמצא תירוץ RE באמצעותו הנוסחה Q=(P-)+RE תהפוך לנכונה וסט האמירות A, P, Q יהפוך לעקיב ונקי מסתירות.
אתה לא מוצא תרוץ כזה אבל אתה מניח שהתרוץ עוד יימצא ולכן אתה מוכן לחיות בשלום עם סט האמירות P, -P, A אף שברור לך שכרגע הוא כולל סתירות פנימיות.
זאת לוגיקה מזן שונה לחלוטין שכן היא מעקרת מתוכן את הדרישה לעקיבות גם בכל שאר התורות. אם לך מותר להחליק סתירות בתורה שלך מדוע אחרים לא יכולים להניח שבבא היום יימצא תירוץ גואל שיחליק את הסתירות בתורות שלהם? ההכשר שאתה מעניק לתורה שלך מאפשר לוותר כליל על הדרישה לעקיבות בכל שאר התורות. באמצעות הכלל הלוגי הזה ניתן להגיד בביטחה שהיהודים אחראים להחרבת מגדלי התאומים ושהנאצים אינם אחראים למותם של שישה מיליון יהודים. שתי האמירות הללו אמנם אינן מעוגנות כרגע בעובדות של ממש אבל איש אינו יכול להבטיח לך שבבא היום לא ימצאו נתונים חדשים שיוכיחו את נכונותן. אם אתה מאמין שכל תורה צריכה להיות עקיבה ולהקפיד על חוק שלישי הנמנע עליך לנהוג כמוני ולהוציא מסל אמונותיך את האקסיומה 'ספר שמואל נכתב ברוח הנבואה ולכן כל האמור בו הינו אמין ונכון לחלוטין' ואת אחת האמירות המתייחסות לילדיה של מיכל. אם בבוא היום יימצא תירוץ רבני מספק, שמצליח להחליק את הסתירה לשביעות רצונך המלאה, תוכל לאמץ חזרה את כל האקסיומות והאמירות שפסלת. אני לבטח לא אבוא אליך בתלונות. העובדה שאינך נוקט בטקטיקה הזאת מוכיחה שהאמונה באל ובתורתו היא תכתיב ולא אקסיומה לוגית ודומה הדבר לאיש שמכוון אקדח לרקתך וכופה עליך לעשות כדבריו, בין אם בקשתו היא לוגית ובין אם לאו. |
|
טעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה? במנגנון התגובות שבהמשך תוכלו להעיר על המאמר, לחשוף את טעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להזדהות בשמכם האמיתי אבל אודה לכם אם תספקו כתובת מייל תקינה. דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו. את ההשמצות אבקש לשלוח לדף התגובות הכלליות.
|
 |
התגובות האחרונות