Skip to content

1VSDAT

סתירות
הכתוב מציין במפורש שבני ישראל ישבו במצרים במשך 430 שנה. הוא גם קובע שהאל גזר על אברם שזרעו יהיה גר בארץ לא לו במשך 400 שנה. כל הנתונים הללו חייבים להסתדר עם סכום הגילים של קהת בן לוי, בנו ונכדו ועם העובדה שאברהם יצא מחרן לכנען בגיל 75 והוליד את יצחק בגיל 100. את הסבך הזה ננסה לפתור בשיטת 'עשה זאת בעצמך' ועל הפרשנים המסורתיים נסתמך רק לאימות הפתרונות שרקחנו בכוחות עצמנו.
 
 
פורסם ב בעיות גיל
שני, 02 אוגוסט 2010 17:58

פדיון הבכורות

מי אוכל את בשר הבכורות, הכוהנים או הבעלים? המקרא אמנם תומך בשתי האפשרויות אבל אם לא על חכמי ישראל על מי נוכל לסמוך שיעדיף את טובת הכוהנים על פני טובת הנישומים, במיוחד לאור העובדה שמתנות הכהונה למיניהן משמשות כתקדים לכל טובות ההנאה שהרבנים היו רוצים לקבל? העדפת הפסוק שמחייב לתת את בשר הקורבנות לכוהנים אילצה את הפרשנים להוציא מהקשרו את הפסוק הסותר אבל, כפי שראינו כבר מספר רב של פעמים, את זה הם היו יכולים לעשות גם עם שתי ידים קשורות מאחורי הגב.
 
 
שני, 02 אוגוסט 2010 17:58

תחילת שרות הלויים

אין דבר יותר מוחלט מהציווי האלוהי, זאת אומרת, כל עוד צרכי השעה אינם כופים על גורמים בוגרים ואחראיים לעדכן את מצוותיו של האל ולהתאימם למציאות המשתנה.
 
 
שני, 02 אוגוסט 2010 17:57

אוכלי המעשרות

התורה אינה מצליחה להגדיר במדויק מי זכאי לאכול את המעשרות והיכן בדיוק עליו לאוכלם. הרבנים, במקום להניח שקיימת סתירה בין ציוויים שונים שנכתבו בתקופות שונות, החליטו לצרף את כל הציוויים יחד ועל ידי כך להכפיל ולעיתים אף לשלש את שיעור המס שהוטל על הנישומים שנדרשו לממן את המערכת הלא יצרנית שהתעלקה עליו.
 
 
שני, 02 אוגוסט 2010 17:55

גיל יהויכין במולכו

תירוץ ותיק ובדוק מבהיר מדוע ספר מלכים קובע שיהויכין הומלך בגיל שמונה עשרה בה בשעה שספר דברי הימים מוכן להודות שהוא היה בן שמונה בלבד.
 
 
פורסם ב בעיות גיל
שני, 02 אוגוסט 2010 17:54

גיל אחזיהו במולכו

רק עשרים שנה מפרידות בין גיל המלכתו של אחזיהו בספר מלכים לגיל המלכתו בספר דברי הימים. עשרים השנים הללו הצליחו לכפות על חכמינו לא מעט התפתלויות ולגרום להם להאחז בלא מעט תירוצים חסרי שחר ובכללם אף לא אחד שנמנע מפגיעה אנושה בשכל הישר.
 
 
פורסם ב בעיות גיל
שני, 02 אוגוסט 2010 17:54

גיל שאול במולכו

את הפסוק 'בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ וּשְׁתֵּי שָׁנִים מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל' אסור לייחס למעתיק עייף שהשמיט מילה באחת האשמורות המאוחרות של הליל ולכן לבטח חייב להיות איזה שהוא תירוץ אבסורדי שיסביר את הניסוח התמוה.
 
 
פורסם ב בעיות גיל
שני, 02 אוגוסט 2010 17:46

אניות יהושפט

הרפתקאותיהם הימיות של יהושפט מלך יהודה ואחזיה מלך ישראל תוארו בשני סיפורים סותרים, האחד בספר מלכים והשני בספר דברי הימים. הפרשנים, כהרגלם, מייחסים את התיאורים השונים לאירועים שונים אך על ידי כל הם מעלים שתי שאלות מציקות: מדוע בעל ספר דברי הימים בחר להשמיט את האירוע שתואר על ידי בעל ספר מלכים ומדוע בעל ספר מלכים החליט להתעלם מהאירוע שתואר בספר דברי הימים, במיוחד לאור העובדה שאירוע זה מבליט את הצורך להשמע לדברי הנביאים.
 
 
שני, 02 אוגוסט 2010 17:45

עבדי שלמה

בעל ספר מלכים רוצה להתל בנו ולכתוב 'וּמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נָתַן שְׁלֹמֹה עָבֶד כִּי הֵם אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וַעֲבָדָיו', שיבושם לו, אבל כיצד הוא יכול לטעון בפנים חתומות ששלמה התייחס בכבוד אל בני ישראל כשהוא עצמו כותב 'וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מַס מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הַמַּס שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ'. האם גם הוא, כטובי הפרשנים, העדיף לגלגל עיניים ולהסתתר מאחורי משחקי מילים חסרי כל שחר?
 
 
שני, 02 אוגוסט 2010 17:44

עונשו של דוד

גם בדוגמה הבאה הניסוחים המפורשים החליט להתייצב בנחישות נגד הפרשנים ולהפריך את כל תירוציהם. מעניין עם זאת לראות שהפרשנים חושבים שעזרא הסופר היה רשאי להכניס את פרשנותו לפיו של האל ולכתוב 'כֹּה אָמַר יְהֹוָה' כשיהוה עצמו שם בפיו של גד הנביא מילים אחרות לחלוטין.
 
 
עמוד 2 מתוך 4

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים