Print this page
ראשון, 27 אוקטובר 2013 11:34

חוק אביר השביעי

דרג מאמר זה
(2 מדרגים)
 
 חוק אביר השביעי
 
 
 
                                           לא קיימת מציאות על-טבעית
 
 
 
הגדרות
 
ישויות על-אנושיות
דמויות גשמיות ומוחשיות בעלות תכונות ויכולות גדולות במידה ניכרת מאילו של בני תמותה רגילים.
 
תופעה ברת מדידה:
 
תופעה שניתן לחוות בחושים, למדוד אותה באמצעות מכשירים או לשער את קיומה באמצעות מודלים שנסמכים על נוסחאות מתמטיות.
 
מציאות טבעית:
אוסף כל התופעות ברות המדידה. המציאות הטבעית מכונה גם 'מציאות ריאלית' והיא מורכבת מחומר, אנרגיה, כוחות ושדות פיסיקליים. ברגע שתופעה כלשהי, או עקבותיה, נחווים באחד מחמשת החושים או נרשמים במכשיר מדידה שמופעל על ידי מדען אמין, התופעה הופכת לתופעה ברת מדידה, היינו, לחלק מהמציאות הריאלית. בנוסף, תופעות שעדיין לא נחוו או נמדדו תחשבנה לתופעות ברות מדידה אם קיימת אפשרות תיאורטית למדוד אותן במכשירים מדעיים ואם ניתן לבנות מודל אמין, שנתמך בנוסחאות מתמטיות, שמצביע על קיומן.
 
תופעה שאינה ברת מדידה:
 
תופעה שעדיין לא נקלטה בחושינו או במכשיריו של מדען כשיר כלשהו.
 
מציאות על-טבעית:
 
אוסף כל התופעות שאינן ברות מדידה ובכלל זה תופעות דוגמת רוחניות, גן-עדן, גיהינום, חיות קודש, שדים, רוחות, מלאכים ואלים.
 
תופעה לא מקומית:
תופעה ברת מדידה שאין באפשרותנו לחוות או למדוד כיוון שהיא מתרחשת במימדים אחרים או במרחקים מהן אפילו קרני אור לעולם לא יגיעו אלינו.
 
מציאות לא מקומית:
אוסף כל התופעות הלא-מקומיות שמתרחשות ביקומים מקבילים,  במימדים אחרים או בקונוסי זמן-מרחב זרים לשלנו.
 
ספרות רבנית קדומה:
כתבים רבניים שנערכו לפני שנת 514 לספירת העמים.
 
רקע ומשמעות
 
חושינו, מכשירי המדידה שלנו והמודלים המדעים-מתמטיים שבידינו מעצבים עבורינו את תמונת המציאות הטבעית/ריאלית ורוב המדענים, ללא תלות ברקעם ובתרבות אליה הם משתייכים, רואים לנגד עיניהם תמונת את אותה תמונת מציאות. מאידך, תמונת המציאות העל-טבעית משתנה מתרבות לתרבות ומאדם לאדם ולכן ניתן להעריך שמדובר במציאות סובייקטיבית שנבנית בתודעתם של הבריות ומעוצבת על ידי דמיונם.
 
הרעיון שלצד המציאות הטבעית קיימת גם מציאות על-טבעית פותח בתקופה מאוחרת יחסית והוא אינו בא לידי ביטוי בתנ"ך ובספרות הרבנית הקדומה בהם גן עדן, הגיהינום, שבעת הרקיעים וההיכלות השמימיים הם מקומות אמיתיים, להט החרב המתהפכת, המרכבה וכס הכבוד הם עצמים של ממש והמלאכים, השרפים, האראלים, המצוקים, השרים הגדולים, בני האלוהים ואפילו האל עצמו הם גופים גשמיים ומוחשיים.
 
אנשי דת מקצועיים הבינו שכדי להפחיד את התמימים ולפתותם ללכת ב'דרך הישר' שמשרתת את צרכיהם, עליהם לגייס לעזרתם ישויות על-אנושיות שאמורות לאיים על החוטאים מחד ולתגמל את ישרי הדרך מאידך. עם התרחבות הידע וההיגיון החל להתברר שאין איפה להחביא מקומות קסומים דוגמת גן עדן, גיהנום והיכלות אלו או אחרים וממילא אין גם היכן לשכן את כל אותן ישויות על-אנושיות שבלעדיהם אין לאיומים ולתמריצים כל משמעות. הפתרון לבעיה נמצא בשלילת הגשמיות של כל התופעות החיוניות הללו והפיכתן לתופעות 'רוחניות' שנמצאות במציאות אליה אין לנו כל גישה, היינו, במציאות על-טבעית אליה ניתן להגיע רק באמצעות 'התעלות רוחנית' שתאפשר לרכיב ה'רוחני' שבנו לתקשר עם העולמות הרוחניים והעל-טבעיים בהם לעולם לא נוכל לבקר בגופנו.
 
בניגוד למציאות ה'רוחנית' של העולמות העל-טבעיים, המציאות הלא-מקומית היא בהחלט ריאלית וברת מדידה אלא שאין לנו כרגע, ואולי לעולם גם לא תהייה לנו, כל אפשרות לחוות אותה או למדוד אותה. המציאות הלא מקומית היא חלק מהעולם הריאלי וכבר היום ניתן לבנות מודלים שמתארים את מקצתה, דוגמת מודל הרב-יקום שרואה בעולם שלנו רק בועה אחת מיני אינספור בועות-יקום מקבילות ובלתי תלויות. את המודלים הללו ניתן לבדוק באמצעים אמפיריים וכבר בשנים הקרובות האנושות מתכננת לשלוח לווין שינסה לאתר את כוחות המשיכה שהיקומים המקבילים אמורים להפעיל על היקום שלנו.
 
חוק אביר השביעי קובע שבעוד שאין מחלוקת לגבי קיומה של מציאות טבעית מקומית[א] ובעוד שיש סבירות מסויימת שקיימת גם מציאות טבעית לא מקומית הרי שאין כל הוכחה לקיומה של מציאות על-טבעית כלשהי ואין לנו שום סיבה, או הצדקה, לאמץ את האמונה בה. המציאות הזאת הומצאה על ידי אנשי דת מקצועיים, למטרותיהם האינטרסנטיות, וכל אדם חושב חייב להרחיק את עצמו ממנה ולהסתפק בעולם החומר, האנרגיה, הכוחות והשדות שבסופו של דבר מסביר את כל התופעות הלא-הזויות שקורות בו.

המסקנה ברורה מאליה. עולם על-טבעי, שאינו קיים מחוץ לדמיוננו, אינו יכול להכיל גני עדן, גיהינומים, כסאות כבוד, שרפים, מלאכים ואלים מסוג זה או אחר ובהיעדרם של אלו השכר והעונש נופלים לחיקם של מחוקקים ושופטים ארציים. נגזר מכך שעלינו להתעלם מכל הדרישות והמצוות שאנשי הדת הכניסו לפיו של האל העל-טבעי/דמיוני שלהם, לנהוג אך ורק לפי תכתיבי החוקים הארציים ולנסות להבטיח לעצמנו חיי נצח באמצעות תרומותינו לקדמה האנושית ולהעשרת נכסי הרוח (בלי מרכאות) שאנו מורישים לילדינו. במילים אחרות, אם יש בשמים אל, ולאל בהם נתיב, אז כדאי מאד שהוא יבקש לעצמו תו הכשר ממדענים אמינים ומקובלים כי רק אל שעומד בסדרת בדיקות מעבדה יכול לטעון שהוא חי וקיים מבחינה אונטולוגית. לאלים שמתחבאים מאחורי ההזיות ומסכי העשן של אנשי הדת אין כל קיום עצמאי ומוטב להתנתק מהם, ומתורותיהם ההרסניות, מהר ככל האפשר.
 
כיצד מפריכים את חוק אביר השביעי?
 
1.
האמונה אינה יכולה להוכיח את קיומו של העולם העל-טבעי.
 
2.
קביעותיה של סמכות רבנית, מפוארת ככל שתהיה, אינה מסוגלת ליצור, 'יש מאין', עולמות רוחניים ועל-טבעיים.
 
3.
אין משמעות ל'עדויות' של 'יורדי מרכבה', חולמי חלומות, חווי התגלויות, רואי אותיות אש, מצלמי רוחות ופיות וכדומה. לשום עדות על תופעות מיסטיות ורוחניות שנחוו בחלום או בהקיץ אין שום משמעות אלא אם כן האירוע תועד גם על ידי אנשי מדע מהימנים ובלתי תלויים. עם זאת, ברגע שתופעה כלשהי אומתה על ידי מדענים מהימנים היא עוזבת את המציאות העל-טבעית והופכת למרכיב שווה זכויות בעולם הריאלי וככזאת היא חייבת לנו דין וחשבון לגבי טבעה, מיקומה, צורתה, מרכיביה וכדומה.
 
 
 
מאמר זה הינו חלק מפרק בשם חוקי אביר בו אני מציע מספר חוקים כלליים שמכניסים סדר בבליל ההכרזות, ההלכות, הסיפורים, התורות, השמועות וההזיות אותם אנו מכנים בשם 'הדת היהודית'.

אנו מניח שרוב הקוראים רואים את היהדות אחרת ממני ולכן אשמח לקרוא את תגובותיהם של כל המבקרים שחושבים שהם מסוגלים להפריך את החוקים הללו באמצעות ציטוטים שנלקחו מאחד או יותר מהטקסטים שמרכיבים את ארון הספרים היהודי. אודה למגיבים אם הם יציינו את הספר, הפרק והעמוד ממנו נלקח כל ציטוט.
 
 


[א]             
קיימות אמנם תיאוריות הגורסות שכל היקום נמצא רק בתודעה שלנו (סוליפסיזם), שהיקום הוא רק סימולציה ממוחשבת או הקרנה הולוגרמית של מחשב וכדומה אבל המודלים הללו מעקרים את משמעותם של מושגים דוגמת אנושיות, חומריות ותודעה ומקומם אינו בדיון הזה.
נקרא 4035 פעמים

פריטים קשורים לפי תג

35 תגובות