אין דבר שמענג אותי יותר מאשר דפדוף בספר בשם 'המהפך – המדע מגלה את האמת שבתנ"ך' בו המחזיר בתשובה הידוע, הרב זמיר כהן, מנסה לשכנע את התמימים שרבותינו המנוחים ידעו מאז ומתמיד את כל מה שהמדע גילה רק במאות השנים האחרונות. את יעדיו הרב כהן לרוב מקדם באמצעות עיוות המדע, סילוף הדת או התעללות בשניהם כאחד, כפי שהוא עשה, למשל, בפרק 'הסוד שמאחורי גילוי החיסון' שמופיע בעמוד 182 של ספרו:
|
![]() |
כיצד יכול הלב היהודי שלא להתמלא בגאוה שמסתבר לו ששרשרת המסירה היהודית שימרה ידע אלוהי שלימים איפשר לד"ר לואי פסטר לגלות מחדש את סוד החיסונים ולהציל מיליונים ממחלות שעד אז עשו שמות בפתיים שלא שקדו על לימוד הכתבים הרבניים. רבני ישראל, שצניעותם הטבעית תמיד כפתה עליהם לקדם את המדע רק מאחורי הקלעים, שוב ניצלו את הידע האלוהי המופלא שהופקד אך ורק בידיהם והצליחו לדחוף את המדען הצרפתי להשגים שהטיבו עם האנושות כולה. למי אם לא להם מגיעה התהילה האמיתית על התגלית בה לואי פסטר שיחק תפקיד שולי בלבד? האם יש עוד עם שזכה להיות שותף לסודות האלוהיים? האם מישהו תרם לאנושות יותר מרבנינו?
מסתבר שאת המידע שהציל אינספור נפשות יכול היה כל דכפין למצוא במסכת יומא שם כתוב: 'ומי שנשכו כלב שוטה מאכילין אותו מחצר כבד שלו'[1]. עם זאת, נראה שמשמעותה האמתית של האמת האלוהית הזאת כבר נשכחה והעולם היה צריך להמתין עד שמדען בעל שיעור קומתו של לואי פסטר יופתע משיטת הריפוי באמצעות שימוש בכלב הנגוע עצמו, יתבונן היטב בדברי חז"ל וישער כי חכמי ישראל הבינו שהגוף הנגוע מפתח נוגדנים למחלה המקננת בו. כיוון שהרבנים המליצו על אכילת חצר-הכבד של הכלב הנגוע, ד"ר פסטר הסיק כי שם מרוכזים הנוגדנים הללו ומייד הוא פתח בסדרת ניסויים שהניבה חיסון שהציל 'רבבות מיליוני בני־אדם!!'[א]
כמה שזה חמוד. חבל רק שכמה בעיות קטנות חייבות להעיב על שמחתנו:
|
1.
|
האמונה הטפלה והמזיקה הייתה מוכרת למחברים מסוף העת העתיקה דוגמת Theomnestos, Vegetius Renatus, שהזכיר את התרופה בספרו Artis Mulomedicinae, ובעל הספר Mulomedicina Chironis. בכל מקרה, לואי פסטור יכול היה לקרוא על הטיפול המוזר הזה באינציקלופדיה המדעית שVincent of Beauvaisפרסם כבר במאה השלוש עשרה והוא לא היה צריך להמתין עד שד"ר ישראל מיכל רבינוביץ יבוא ויפקח את עיניו. דרכו של לואי פסטור לחיסון נסללה על ידי מחקריהם של אדוארד ג'נר (1749-1823) ו-Pierre-Victor Galtier (1846-1908) ועל הניסויים שהוא עצמו ערך בעת שגילה חיסונים יעילים לכולרת העופות בשנת 1880 ולאנטרקס בשנת 1881, שתי מחלות אותן הוא חקר עוד לפני שפיתח, כביכול בהשראת הקטע התלמודי, את החיסון למחלת הכלכת.
|
2.
|
הרב זמיר כהן, כהרגלו, מציג רק את קצה הקרחון ומתעלם מכל ההבל התלמודי שעלול להעכיר את התיאוריות היפות שהוא מנסה לרקום. במקרה זה התלמוד דן באריכות בתרופות שדורשות אכילה ביום הכיפורים ובין השאר הוא מזכיר ברייתא האומרת:
|
|
מי שאחזו ירקון מאכילין אותו בשר חמור, מי שנשכו כלב שוטה מאכילין אותו מחצר כבד שלו והחושש בפיו מטילין לו סם בשבת - דברי רבי מתיא בן חרש.
וחכמים אומרים - באילו אין בהם משום רפואה.[2]
|
|
במילים אחרות, אכילת יתרת הכבד של כלב נגוע מועילה לחולה הכלבת בדיוק כמו שאכילת בשר חמור מועילה לחולה במחלת הירקון[ב] וחכמים פחות נלהבים מרבי מתיא בן חרש אפילו טענו שבשר חמורים וכבדי כלבים אינם מסוגלים לרפא דבר ואסור לאכלם ביום הכיפורים.
ברור שהמחלוקת בין רבי מתיא לחכמים שוללת את הטענה שסוד התרופה הגיע לרבני התלמוד בשרשרת המסירה של התורה שבעל פה. אם הסוד הזה זרם במורד הדורות ממורה לתלמיד, מורה לתלמיד, קשה להבין מדוע הוא נפסל על ידי רבנים לא פחות בקיאים מרבי מתיא? הרבנים הרי לעולם לא ישללו אמת שהגיעה לידיהם בקבלה ולכן סביר להניח שגם הם חשבו שרבי מתיא בן חרש למד את האמונה הטפלה הזאת ברחוב ולא בבית המדרש. לנו, בכל אופן, צריך להיות ברור שהאל ידע עוד משבעת ימי בראשית שהמדענים עתידים לפתח את האנטיביוטיקות לסוגיהן ואת כל שאר מיני התרופות המודרניות ולכן לא נחשוד בו שהוא לימד את גדול נביאיו על הסגולות הרפואיות הטמונות בבשר חמורים וכבדים של כלבים נגועים. עלינו, אם כן, לפסוק לטובת החכמים ולשלול, אולי אפילו בבוז, את דעתו של רבי מתיא בן חרש שלשיטתו של הרב זמיר כהן גרמה לגילוי החיסון שהציל רבבות מוכי כלבת.[ג]
עם זאת אין חשש בליבנו. אפילו אם הרב זמיר כהן טעה, ברור שהאל שיקע בתורותיו התייחסויות לכל התרופות, אנטיביוטיות ואחרות, שהמדע המודרני הצליח לחשוף במאות השנים האחרונות ובבא היום יבוא מחזיר בתשובה מוכשר יותר שימצא את האסמכתאות שיוכיחו שגם הפרמקולוגיה המודרנית הייתה מוכרת לרבנים הגדולים שלרגליהם אנו לא יותר מאשר אסקופות נדרסות. |
3.
|
בסופו של דבר אכילת יתרת הכבד של כלב נגוע אינה יכולה להועיל לנשוכי כלבים שוטים וככל הידוע אף אחד מאלו שניסו את התרופה הזאת לא שרד כדי לספר על יעילותה. האל אולי לימד את משה על היתרונות באכילת כבדים של כלבים נגועים ובשר של חמורים והתרופות המופלאות הללו אולי עברו בשרשרת המסירה שבעל פה עד לימיו של רבי מתיא בן חרש אבל בסופו של דבר הסתבר שאין בהן שום תועלת ואם הן אינן הורגות הן לבטח גם אינן מרפאות. מה זה אומר על שרשרת המסירה הרבנית? מה זה אומר על שאר ההבלים שמצאו את דרכם לתלמוד? מה זה אומר על האל שכביכול הפיץ את השטויות הללו?
בהקשר זה מעניין לשאול מה הרב זמיר כהן היה עושה אם חס וחלילה הוא היה נדבק במחלת הכלבת? האם הוא היה שם את יהבו על התרופות שהרפואה המודרנית תעמיד לרשותו או שכיאות למי שאמור גם להאמין בסיסמאות שהוא מוכר, הוא היה רץ לאכול את חצר הכבד של הכלב שנשך אותו, וליתר ביטחון אולי גם ליטרה או שתיים של בשר חמור? |
כך מתמוטט לו עוד אחד מטיעוני הסרק של הרב זמיר כהן ולהערכתי לא אטעה יתר על המידה אם אטען שכך יקרה גם לכל שאר הטיעונים שמנסים להראות שהרבנים תמיד ידעו מה שאחרים הצליחו לגלות רק לאחרונה. להערכתי, מחקר קפדני יוכיח שהרבנים שאבו את אמונות הסרק שלהם מהרחוב, הטמיעו אותן בספריהם הקדושים והפכו את ההבל לנכס צאן ברזל של התורה שבעל פה, שכביכול ניתנה לרבני ישראל על ידי האל עצמו. הדת היהודית אינה בנויה לוותר על הבלים מקודשים ולכן גם בימינו אנחנו עדיין מוצאים מחזירים בתשובה שמנסים להחזיר עטרה ליושנה ולמכור את הבורות העתיקה לשוטים שחיים בעולם שכבר גילה שלאמיתות של הדת היהודית אין שום ערך או משמעות.
|
אם נראה לכם שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות שבהמשך בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי אבל אודה לכם אם תספקו כתובת מייל תקינה. את ההשמצות האישיות אנא הפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות'.
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו.
|
התגובות האחרונות