Skip to content

1VSDAT

שלישי, 20 ינואר 2015 16:46

אחיזת עיניים קטנה ומטריפה

דרג מאמר זה
(3 מדרגים)
הרב זמיר כהן, אלוף מאחזי העיניים של עדת המחזירים לתשובה, לעולם לא ייתן לאמת לחצוץ בינו לבין שטיפת המוח שהוא רוצה להמיט על התמימים שאינם מסוגלים לזהות את שקריו וסילופיו. המאמר הזה בודק את אחד ממאמריו במטרה לחשוף את העיוותים, ההסתרות וההבלים שתמיד סרים למרותו של האדם הציני והמסוכן הזה שמשקיע את כל אונו ומרצו בגרירת צעירים לביצת הבורות והבערות אותה הוא מכנה בשם 'הדת היהודית'.   
 
 
אין דבר שמענג אותי יותר מאשר דפדוף בספר בשם 'המהפך – המדע מגלה את האמת שבתנ"ך' בו המחזיר בתשובה הידוע, הרב זמיר כהן, מנסה לשכנע את התמימים שרבותינו המנוחים ידעו מאז ומתמיד את כל מה שהמדע גילה רק במאות השנים האחרונות. את יעדיו הרב כהן לרוב מקדם באמצעות עיוות המדע, סילוף הדת או התעללות בשניהם כאחד, כפי שהוא עשה, למשל, בפרק 'הסוד שמאחורי גילוי החיסון' שמופיע בעמוד 182 של ספרו:
 
כיצד יכול הלב היהודי שלא להתמלא בגאוה שמסתבר לו ששרשרת המסירה היהודית שימרה ידע אלוהי שלימים איפשר לד"ר לואי פסטר לגלות מחדש את סוד החיסונים ולהציל מיליונים ממחלות שעד אז עשו שמות בפתיים שלא שקדו על לימוד הכתבים הרבניים. רבני ישראל, שצניעותם הטבעית תמיד כפתה עליהם לקדם את המדע רק מאחורי הקלעים, שוב ניצלו את הידע האלוהי המופלא שהופקד אך ורק בידיהם והצליחו לדחוף את המדען הצרפתי להשגים שהטיבו עם האנושות כולה. למי אם לא להם מגיעה התהילה האמיתית על התגלית בה לואי פסטר שיחק תפקיד שולי בלבד? האם יש עוד עם שזכה להיות שותף לסודות האלוהיים? האם מישהו תרם לאנושות יותר מרבנינו?
 
מסתבר שאת המידע שהציל אינספור נפשות יכול היה כל דכפין למצוא במסכת יומא שם כתוב: 'ומי שנשכו כלב שוטה מאכילין אותו מחצר כבד שלו'[1]. עם זאת, נראה שמשמעותה האמתית של האמת האלוהית הזאת כבר נשכחה והעולם היה צריך להמתין עד שמדען בעל שיעור קומתו של לואי פסטר יופתע משיטת הריפוי באמצעות שימוש בכלב הנגוע עצמו, יתבונן היטב בדברי חז"ל וישער כי חכמי ישראל הבינו שהגוף הנגוע מפתח נוגדנים למחלה המקננת בו. כיוון שהרבנים המליצו על אכילת חצר-הכבד של הכלב הנגוע, ד"ר פסטר הסיק כי שם מרוכזים הנוגדנים הללו ומייד הוא פתח בסדרת ניסויים שהניבה חיסון שהציל 'רבבות מיליוני בני־אדם!!'[א]
 
כמה שזה חמוד. חבל רק שכמה בעיות קטנות חייבות להעיב על שמחתנו:
 
1.
האמונה הטפלה והמזיקה הייתה מוכרת למחברים מסוף העת העתיקה דוגמת Theomnestos, Vegetius Renatus, שהזכיר את התרופה בספרו Artis Mulomedicinae, ובעל הספר Mulomedicina Chironis. בכל מקרה, לואי פסטור יכול היה לקרוא על הטיפול המוזר הזה באינציקלופדיה המדעית שVincent of Beauvaisפרסם כבר במאה השלוש עשרה והוא לא היה צריך להמתין עד שד"ר ישראל מיכל רבינוביץ יבוא ויפקח את עיניו. דרכו של לואי פסטור לחיסון נסללה על ידי מחקריהם של אדוארד ג'נר (1749-1823) ו-Pierre-Victor Galtier (1846-1908) ועל הניסויים שהוא עצמו ערך בעת שגילה חיסונים יעילים לכולרת העופות בשנת 1880 ולאנטרקס בשנת 1881, שתי מחלות אותן הוא חקר עוד לפני שפיתח, כביכול בהשראת הקטע התלמודי, את החיסון למחלת הכלכת.
 
2.
הרב זמיר כהן, כהרגלו, מציג רק את קצה הקרחון ומתעלם מכל ההבל התלמודי שעלול להעכיר את התיאוריות היפות שהוא מנסה לרקום. במקרה זה התלמוד דן באריכות בתרופות שדורשות אכילה ביום הכיפורים ובין השאר הוא מזכיר ברייתא האומרת:
 
 
מי שאחזו ירקון מאכילין אותו בשר חמור, מי שנשכו כלב שוטה מאכילין אותו מחצר כבד שלו והחושש בפיו מטילין לו סם בשבת - דברי רבי מתיא בן חרש.
וחכמים אומרים - באילו אין בהם משום רפואה.[2]
 
 
במילים אחרות, אכילת יתרת הכבד של כלב נגוע מועילה לחולה הכלבת בדיוק כמו שאכילת בשר חמור מועילה לחולה במחלת הירקון[ב] וחכמים פחות נלהבים מרבי מתיא בן חרש אפילו טענו שבשר חמורים וכבדי כלבים אינם מסוגלים לרפא דבר ואסור לאכלם ביום הכיפורים.

ברור שהמחלוקת בין רבי מתיא לחכמים שוללת את הטענה שסוד התרופה הגיע לרבני התלמוד בשרשרת המסירה של התורה שבעל פה. אם הסוד הזה זרם במורד הדורות ממורה לתלמיד, מורה לתלמיד, קשה להבין מדוע הוא נפסל על ידי רבנים לא פחות בקיאים מרבי מתיא? הרבנים הרי לעולם לא ישללו אמת שהגיעה לידיהם בקבלה ולכן סביר להניח שגם הם חשבו שרבי מתיא בן חרש למד את האמונה הטפלה הזאת ברחוב ולא בבית המדרש. לנו, בכל אופן, צריך להיות ברור שהאל ידע עוד משבעת ימי בראשית שהמדענים עתידים לפתח את האנטיביוטיקות לסוגיהן ואת כל שאר מיני התרופות המודרניות ולכן לא נחשוד בו שהוא לימד את גדול נביאיו על הסגולות הרפואיות הטמונות בבשר חמורים וכבדים של כלבים נגועים. עלינו, אם כן, לפסוק לטובת החכמים ולשלול, אולי אפילו בבוז, את דעתו של רבי מתיא בן חרש שלשיטתו של הרב זמיר כהן גרמה לגילוי החיסון שהציל רבבות מוכי כלבת.[ג]

עם זאת אין חשש בליבנו. אפילו אם הרב זמיר כהן טעה, ברור שהאל שיקע בתורותיו התייחסויות לכל התרופות, אנטיביוטיות ואחרות, שהמדע המודרני הצליח לחשוף במאות השנים האחרונות ובבא היום יבוא מחזיר בתשובה מוכשר יותר שימצא את האסמכתאות שיוכיחו שגם ה
פרמקולוגיה המודרנית הייתה מוכרת לרבנים הגדולים שלרגליהם אנו לא יותר מאשר אסקופות נדרסות.
 
3.
 
בסופו של דבר אכילת יתרת הכבד של כלב נגוע אינה יכולה להועיל לנשוכי כלבים שוטים וככל הידוע אף אחד מאלו שניסו את התרופה הזאת לא שרד כדי לספר על יעילותה. האל אולי לימד את משה על היתרונות באכילת כבדים של כלבים נגועים ובשר של חמורים והתרופות המופלאות הללו אולי עברו בשרשרת המסירה שבעל פה עד לימיו של רבי מתיא בן חרש אבל בסופו של דבר הסתבר שאין בהן שום תועלת ואם הן אינן הורגות הן לבטח גם אינן מרפאות. מה זה אומר על שרשרת המסירה הרבנית? מה זה אומר על שאר ההבלים שמצאו את דרכם לתלמוד? מה זה אומר על האל שכביכול הפיץ את השטויות הללו?

בהקשר זה מעניין לשאול מה הרב זמיר כהן היה עושה אם חס וחלילה הוא היה נדבק במחלת הכלבת? האם הוא היה שם את יהבו על התרופות שהרפואה המודרנית תעמיד לרשותו או שכיאות למי שאמור גם להאמין בסיסמאות שהוא מוכר, הוא היה רץ לאכול את חצר הכבד של הכלב שנשך אותו, וליתר ביטחון אולי גם ליטרה או שתיים של בשר חמור?
 
כך מתמוטט לו עוד אחד מטיעוני הסרק של הרב זמיר כהן ולהערכתי לא אטעה יתר על המידה אם אטען שכך יקרה גם לכל שאר הטיעונים שמנסים להראות שהרבנים תמיד ידעו מה שאחרים הצליחו לגלות רק לאחרונה. להערכתי, מחקר קפדני יוכיח שהרבנים שאבו את אמונות הסרק שלהם מהרחוב, הטמיעו אותן בספריהם הקדושים והפכו את ההבל לנכס צאן ברזל של התורה שבעל פה, שכביכול ניתנה לרבני ישראל על ידי האל עצמו. הדת היהודית אינה בנויה לוותר על הבלים מקודשים ולכן גם בימינו אנחנו עדיין מוצאים מחזירים בתשובה שמנסים להחזיר עטרה ליושנה ולמכור את הבורות העתיקה לשוטים שחיים בעולם שכבר גילה שלאמיתות של הדת היהודית אין שום ערך או משמעות.     
 
 
אם נראה לכם שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות שבהמשך בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי אבל אודה לכם אם תספקו כתובת מייל תקינה. את ההשמצות האישיות אנא הפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות'.
 
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו.
 
 


[א]             
ברבבה יש עשרת אלפים פריטים. ברבבת מיליוני בני אדם יש, אם כן, עשרה מיליארד נפשות וב'רבבות מיליונים', לפחות עשרים מיליארד - כנראה יותר מכל בני האדם שאי פעם הילכו עלי אדמות.   
[ב]             
אתר ויקישיבה (בסעיף 'מחלות וחבלות) מסביר: 'מחלת הירקון , היינו חיוורון, באה כתוצאה מעצירת שתן. הקשר בין חיוורון על רקע אנמיה לבין מחלת כליות ממושכת הוא קשר רפואי ידוע. יש מי שמשמע מפירושו, שירקון הוא צהבת, אלא שלא ברור מה הקשר בין צהבת למחלת כליות. לפי חז"ל ירקון בא על שנאת חינם.'
[ג]              
מעניין לברר אם ד"ר ישראל מיכל רבינוביץ לימד את לואי פסטור גם על יתרונות בשר החמור בריפוי מחלת הירקון ואלו תגליות מדעיות חבות את לידתן לפנינה התלמודית הזאת.      


[1]          
יומא פד:ב
[2]          
יומא פד:א
נקרא 2420 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

23 תגובות

  • קישור לתגובה שלישי, 26 מאי 2015 12:03 הוסף ע״י דוד

    תיקון קטן - כלבת נגרמת על ידי נגיף ולא חיידק.
    לא ברור אם הנגיף שורד את מערכת העיכול כדי שיהיה חשוף למערכת החיסונית ולכן אכילת כבד לא בטח שמשנה משהו.
    אנשים מקבלים רעיונות מהרבה דברים - לפעמים גם מזה שרואים מישהו מבצע טעות...

  • קישור לתגובה רביעי, 11 פברואר 2015 15:03 הוסף ע״י עדי אביר

    עופר,

    צר לי. למרות ניסיונותיי לא הצלחתי להעלות מהניסוח המפורש את הפרשנות שלך. נראה לי שמדובר ביותרת הכבד עצמה ובבשר חמור של ממש.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה רביעי, 11 פברואר 2015 08:47 הוסף ע״י עופר שמילוביץ'

    שלום רב
    רציתי להעיר לגבי אכילת יותרת הכבד של כלב . האם יתכן שבתלמוד לא יתכוונו לאכול את יותרת הכבד עצמה , אלא להפיק ממנה תרופה ,למרות שאני בספק אם הם ידעו זאת , או אולי יש בתלמוד דרכים להפיק תרופות מאיברים של בע"ח.

  • קישור לתגובה שלישי, 10 פברואר 2015 15:35 הוסף ע״י עדי אביר

    עלמה,

    דוקטור ג'ונסון האגדי שכתב את המילון האנגלי המקיף ביותר עד זמנו הגדיר, עד כמה שזכור לי, את המילה Postern בתור החלק האחורי של רגל הסוס. זאת כמובן הייתה טעות. כשגברת אחת שאלה אותו מדוע הוא עשה זאת הוא ענה לה: 'בורות, גבירתי, פשוט בורות'. זאת גם התשובה שלי כאן. כמובן שהיה צריך לכתוב 'להועיל' ורק בורותי עמדה ביני לבין האיות הנכון. הכתיב יתוקן תוך דקותיים.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שלישי, 10 פברואר 2015 11:58 הוסף ע״י עלמה

    פינת השאלה הקטנונית :
    עדי,
    בסעיף 3, במשפט הראשון, האם יתכן שהתכוונת לכתוב את המילה 'להועיל' במקום 'להואיל'?

  • קישור לתגובה שישי, 06 פברואר 2015 10:40 הוסף ע״י עדי אביר

    ליאור,

    גם לי אין את הרקע הנדרש אבל נראה לי שאתה צודק לחלוטין.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שישי, 06 פברואר 2015 06:02 הוסף ע״י ליאור

    עדי, תקן אותי אם אני טועה אבל לאכול כבד של כלב נגוע בכלבת לא מחסן אותך אלה קבלת חיידק מת או מוחלש בתך לא כבד שלם שעלול אפילו להדביק אותך בכלבת. אם אני צודק אז מה שהתלמוד אומר הוא שגוי ואף מסוכן. אם זאת הידע שלי ברפואה אינו רב ואיני בטוח, אם תוכל לאשר את דברי אשמח מאוד.

    ליאור

  • קישור לתגובה חמישי, 22 ינואר 2015 19:24 הוסף ע״י עדי אביר

    ניר,

    כדי להוכיח סיבתיות לא די לאתר ספר שנכתב באותה עיר בערך באותו הזמן.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה חמישי, 22 ינואר 2015 19:12 הוסף ע״י ניר כהן

    מויקפדיה - לואי פסטר עזר לפתח חיסון לכלבת בעזרת ניסויים רבים; הניסוי המוצלח הראשון בוצע בילד חולה ב-6 ביולי 1885. בעקבות הצלחתו, הגיעו אליו פניות מרחבי אירופה של אנשים שננשכו על ידי חיות משוטטות‏,

    וכאן באותו זמן :
    מועתק מויקיפדיה בערך "הרב יעקב יצחק ריינס "
    שחלק מספריו תורגמו על ידי הרב מיכל רבינוביץ לצרפתית
    בין השאר

    בנו של הרב משה צבי רבינוביץ' שהיה רבה השני של הקהילה היהודית באנטופול. היה בעל זיכרון ותפיסה מבריקים במיוחד. למד בתלמוד תורה בבריסק, ובישיבת גרודנה, ולאחר מכן למד פילולוגיה (ענף בבלשנות) באוניברסיטת ברסלאו ורפואה באוניברסיטת פאריס. תרגם לצרפתית חלקים מהתלמוד וכתב בשפה זו את "התלמוד והרפואה", "החוקים הפליליים בתלמוד", "מבוא לתלמוד" ו"אמונת ישראל". בסוף ימיו פעל בתנועת חיבת ציון והיה ממארגני ועידת קטוביץ.

    מה הבעיה בדיוק עדי אתה לא יכול לחפש ולקשר לבד ,אין זה חשוב אם זה "מבוא לתלמוד" או " התלמוד והרפואה " הספר היה בן זמנו של לואי בדיוק וגם בעיר שלו ,
    קצת מחשיד לא בעוד יש אומרים שגם היה ידידו של הרב


    אני עושה בכוונה עבודה של חיפוש מקורות להראות שאתה טורח להשמיץ בלי לבדוק מקורות,ולהצליב

  • קישור לתגובה חמישי, 22 ינואר 2015 19:05 הוסף ע״י עדי אביר

    ניר,

    כשאתה כותב 'כולנו יודעים שפסטר לא גילה כלום הוא התכוונן ל"תגלית" על ידי לא פחות ולא יותר הבורא יתברך בכבודו ובעצמו !! כשמגיע הזמן הבורא חושף את המידע!' תסייכ את עצמך ותכתוב 'כולנו, חוץ מעדי אביר יודעים ....

    עדי אביר

  • קישור לתגובה חמישי, 22 ינואר 2015 18:30 הוסף ע״י ניר כהן

    כולנו יודעים שפסטר לא גילה כלום הוא התכוונן ל"תגלית " על ידי לא פחות ולא יותר הבורא יתברך בכבודו ובעצמו !!
    כשמגיע הזמן הבורא חושף את המידע !

    להלן:
    תורת החיסונים
    פסטר המציא ונתן לאדם החולה בכלבת את הנסיוב שהוציא מהסוס שאותו פסטר בנסיוי שלו מדביק בכלבת

    מי שיעשה את זה היום יכנס לבית הסוהר מהסיבה ,שהזמן שלוקח מהזמן שנותנים לסוס את ההדבקה בכלבת ,ועד שהסוס מייצר את הנסיוב ,ואז לתת את זה לבן אדם שנדבק בכלבת ,זה עובר את ה" dead line", זה לא יכול להציל אותו ,זה יכול להמית אותו יותר מהר !
    יש לנו תקופה מסוימת מהזמן שאדם ננשך על ידי כלב נגוע בכלבת ,שעוד אפשר להציל ,כי החיידקים מתרביים לאט לאט ,,ואז שנותנים לו לאדם הנגוע את החיידקים המוחלשים בכמות ( מהנסיוב) ,הגוף מצליח ליצור את הריאקציה המתאימה ,כי הוא " לומד את העסק על המוחלשים " ,והגוף מקדם את כוחות ההגנה נגד החיידקים של הכלבת ,מקדם את האנטי גנים לקו החזית במקום הנגוע ,ושהחיידקים האמיתים והחזקים מהכלב בעצמו הם כבר פלוגה ,הם כבר מוכנים לצאת להתקפה ,יש כבר כוחות הגנה גדולים ,ש"מטפלים בהם"

    אבל פה הבעיה שוב,הזמן מאותו זמן שהגוף נדבק בכלבת ,בנשיכה
    ועד לזמן שפסטר נתן לו את הנסיוב ,הוא הרבה מעבר לזמן הקריטי
    האדם היה אמור למות !
    מה שבטוח שלא הנסיוב של פסטר הציל אותו !
    תשאלו כל רופא
    עבר הזמן הקריטי מזמן ,
    אז איך הוא לא מת ,עובדה שהאדם לא מת בניסוי פסטר ! ?

    כל אדם בעולם יש אלרגן - נוגדנים טבעיים לדברים מסוימים
    לאדם שנתן פסטר את הנסיוב ממילא כבר היה באופן נדיר ! נוגדנים טבעיים לכלבת ,כי הנסיוב שניתן כבר עבר את הזמן הקריטי שפסטר היה מציל את מיודענו !

    פסטר שלא ידע את כל התרחיש היה בטוח ! שהוא זה שהציל את מיודענו ולא נוגדניו הטבעיים הקיימים בסבירות נמוכה מאד במעט מאד אנשים בעולם ,דווקא באיש של הניסוי בכלבת של פסטר היה נוגדנים ,שנתנו לפסטר את התמריץ ,לחשוב " אני הצלתי את האיש זה עובד"
    נכון זה עובד אבל רק אם זה היה מוכן מראש!!!

    נו זה לא כוונה משמים אז מה כן ?!
    ככה נולדו להם חיסונים !!!

    כך עוד אחת הטענות שלך עדי אביר כושלת לבוא ולהשמיץ ,כיוון שהמטרה של פרסום מאמר תלמודי זה הובילה ,בהחלט לגילוי מהפכני וגילוי החיסון ,ואכן מי לימדך שאין זה עובד אגב ?!שוב עדי אביר כהרגלך ,

    אתה לא קורא ומתעלם ממה שאני מגיב,

    אז שוב :
    הרב זמיר הביא את עניין יותרת הכבד בחז"ל שהוביל להמצאת החיסון על ידי פסטר
    ואכן זה מה שהראתי כי יותרת הכבד - רפואה סגולית הנידונה בחז"ל
    נתגלתה לפסטר
    וממנה הוא הגיע באורך פלא להמצאת החיסון !!

    שהוביל לואת מאות אלפי אנשים והכל בזכות חז"ל !!!!!

    ולהן דברי על השתלשלות ההמצאה :

  • קישור לתגובה חמישי, 22 ינואר 2015 18:14 הוסף ע״י עדי אביר

    ניר,

    אני נאלץ לבקש ממך להפסיק להציף את האתר בקטעים שאתה גוזר ומעתיק ממקומות אחרים. בעתיד אבקשך לתמצת את הדברים הללו או להפנות אליהם אבל בשןם פנים ואופן לא לשפוך אותם לתוך האתר שלי.

    לעצם העניין. המאמר דן באחיזת העיניים של הרב זמיר כהן ולא בנושא ההלכתי כשלעצמו. טענתי היא שלהבל התלמודי אין כל קשר להמצאת החיסון על ידי פסטר ולפיכך הרב כהן רק מאחז עיניים ומוליך שולל. אין בדבריך דבר שסותר את הטענה הזאת.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה חמישי, 22 ינואר 2015 17:30 הוסף ע״י ניר כהן

    עדי אביר ושאר קוראים ,

    אגב הדיון במשנה סביב חצר הכבד של הכלב הנושך נסוב סביב ,דיון אם להתיר איסור תורה לצורך רפואה סגולית, ואפילו אם רפואה זו התמחתה והוחזקה ג' פעמים שמועילה
    כיוון שלדעת חכמים חצר כבד היא רק רפואה סגולית !!
    וחז"ל ידעו שיתכן שפעמים אינה מועילה
    הפלא הגדול שרפואה סגולית זו הובילה בכוונת הבורא ,
    לגילוי החיסון על ידי פסטר !!
    וכאן תם לו עוד דיון של עדי אביר בנסיון הכפשות חז"ל
    ואף הרב זמיר כפי שכבר אמר לך אדיר סבן בהודעה הראשונה ,ולא הקשבת לו ,כהרגלך ,
    הוא ציין שהרב זמיר אמר בכתבה ובמאמרו שזה לא תורה מסיני ואכן יש על זה מחלוקת חכמים ,
    אלא דעה בחז"ל על רפואה סגולית !!!

    להלן הדיון במשנה : ( העתקתי )




    א. במשנה [1] ביומא נחלקו תנאים: "מי שנשכו כלב שוטה אין מאכילים אותו מחצר כבד שלו, ורבי מתיא בן חרש מתיר". ופירש רש"י את מחלוקתם: "אין מאכילין מחצר כבד שלו, ואע"פ שנוהגים הרופאים ברפואה זו, אינה רפואה גמורה להתיר לו איסור בהמה טמאה על כך. ור' מתיא בן חרש מתיר, קסבר רפואה גמורה הוא". ותמה מהר"ם בן חביב בספר תוספת יום הכיפורים [2] "למה לא נאכיל אותו משום ספק, והלוא קיימא לן ספק נפשות דוחה שבת החמורה [כמפורש בגוף דברי המשנה ביומא הנ"ל], כל שכן בשאר איסורין". ולכן פירש בדרכו של רש"י, שרבנן אסרו אכילת חצר כבד של הכלב משום שאינה רפואה כלל. ויוצא לפי זה, שברפואה שאינה מועילה כלל לא נאמר הכלל דספק נפשות להקל, ואסורה בשבת, ויבואר להלן טעם הדבר.
    והנה בדברי הרמב"ם בפירוש המשניות ביומא [1] מבואר שנחלקו רבנן ור' מתיא אם אפשר לרפא חולה שיש בו סכנה ברפואה סגולית שיש בה איסור דאורייתא, והלכה כרבנן שאסור. והקשו המהר"ם חביב [2] והרדב"ז [2] שדברי הרמב"ם סותרים לדברי המשנה במסכת שבת "יוצאים בביצת החרגול ובשן שועל ובמסמר מן הצלוב משום רפואה". ופירש הרמב"ם (פירוש המשניות שם; [2]) שהתירו לצאת גם לחולה שאין בו סכנה [כפי שמדובר שם] בדבר שהרפואה בו היא בדרך סגולה. וגם בעיקר דברי הרמב"ם ביומא, תמה הרדב"ז, מדוע לפי חכמים אין מאכילים את החולה בדברים שרפואתם בסגולה, והרי אפילו על ספק ספיקא של פיקוח נפש דוחים את כל המצוות.
    וכתב הרדב"ז, שצריך לחלק בין ספק רפואה לבין ספק נפשות. ורק בספק נפשות דוחה שבת ויום הכיפורים, ולא בספק רפואה. וטעם הדבר, שאם נתיר גם בספק רפואה "ירחיקו ההמונים לכת ללמוד מזה להתיר לעצמם לזלזל ולחלל גם בדברים שלא יועילו ולא יצילו והמה רק הבלי הנשים והטפשים". כלומר, מאחר והרפואה איננה על פי כללי הרפואה הטבעית, אין גבול וקצבה בדבר, וכל אחד יעלה על דעתו שרפואה מסויימת יש בכוחה לעזור באופן סגולי, ולכן חששו חכמים שאם נתיר להשתמש ברפואות סגוליות אפילו שהן בדוקות, יבוא המון העם להקל ולהמציא תרופות סגוליות שנראה בעיניהם שמועילות, ויחללו שבת שלא לצורך [אמנם כשהחולה תובע שיעשו לו סגולה, מותר לעשות אפילו מלאכה דאורייתא. והטעם לכך, כדי ליישב את דעתו, כמפורש בשו"ת רשב"א [2] עי"ש].
    לפי דברי הרדב"ז מבוארים דברי המג"א בתחילת דיני חולה שיש בו סכנה [3] שהביא את דברי הרמ"א (יו"ד סי' קנה סע' ג; [3]) "כל חולה שמאכילים לו איסור צריכים שתהא הרפואה ידועה או על פי מומחה". והקשה הפמ"ג על המגן אברהם: "ומש"כ ורפואה ידועה, צ"ע דבספק נמי, ספק פיקוח נפש להקל" [ותירץ הפמ"ג: "דמיירי בחולה שאין בו סכנה דאיסור דרבנן אין מתירים בספק כה"ג"]. אך לפי הנ"ל, יש לומר שדברי המג"א נאמרו גם על חולה שיש בו סכנה [וכפי שמוכח מגוף דברי הרמ"א שנאמרו בדין חולי "נכפה" שהוא חולה שיש בו סכנה] אלא שכאמור, ברפואות שאינן טבעיות ומקובלות בדרכי הרפואה אלא בדרך סגולה, לא התירו לחלל בספק, כי חששו חכמים שאם נתיר להשתמש ברפואות אלו, יבוא המון העם להמציא תרופות סגוליות הנחשבות מועילות בעיניהם, ויחללו שבת שלא לצורך.
     
    ב. היוצא מהדברים שנתבארו, כי לפי הרמב"ם אין להתיר איסור תורה לצורך רפואה סגולית, ואפילו אם רפואה זו התמחתה והוחזקה ג' פעמים שמועילה. ומפורש כן בדברי החיד"א בברכי יוסף [4] שכתב על דברי הרמב"ם הנ"ל "ומשמע דאע"ג דאין ספק בסגולה זו שכבר הוחזקה שודאי תועיל, אפילו הכי כל שאינו רפואה דרך טבע אסרו חכמים לעבור על דת משום רפואה בדרך סגולה".
    אולם בשו"ת חתם סופר [3] מפורש שאם הרפואה בדוקה שמועילה, מותר לכהן להתרפא בה, ואע"פ שעובר על איסור תורה. ואכן הגר"ש קלוגר בשו"ת טוב טעם ודעת [3] השיג על החתם סופר וכתב: "ובמחכ"ת לא ראה מ"ש הרמב"ם בפירוש המשנה ביומא".
    אמנם הברכי יוסף [4] האריך להביא חבל פוסקים, המסתמכים על דעת הרמב"ן והרשב"א שהתירו לעבור על איסור תורה לצורך רפואה סגולית לחולה שיש בו סכנה. ומעשה שהיה ברבנו הרש"ש [המקובל רבי שמעון שרעבי] זי"ע שכתב קמיע בשבת לרפואת חולה שיש בו סכנה [ראה בהערות פאת דוד על הברכי יוסף], וכן הביאו הפוסקים "שרבינו פרץ ז"ל [מרבותינו ראשונים] כתב בשבת שמות הקדש סגולה בדוקה ליושבת על המשבר".
    וראה סיכום הדעות והדינים בדין חילול שבת באיסור דאורייתא לצורך רפואה סגולית לחולה שיש בו סכנה, בשו"ת יביע אומר [5], ובמאמרו של הרב יעקב זילברליכט בקובץ אסותא [6].
    ובנדון השאלה האם מותר לעבור על  איסור דרבנן לצורך רפואה סגולית בשבת, הביא בקובץ אסותא [7] משמעות דברי הפוסקים שהדבר מותר, וכן העלה רבי מרדכי גרוס [7], ועי"ש במה שכתב בנדון נגיעה באשה לצורך רפואה סגולית, ובענין החיוב להתרפא ברפואה סגולית.
     

    שוב אני קורא לך עדי אביר ,להפסיק מהממצותיך לדת ורבניה
    אם כבר הפסקת
    ראה הודעה זו כמבוטלת ,

  • קישור לתגובה חמישי, 22 ינואר 2015 17:17 הוסף ע״י ניר כהן

    עדי אביר

    כולנו יודעים שפסטר לא גילה כלום הוא התכוונן ל"תגלית " על ידי לא פחות ולא יותר הבורא יתברך בכבודו ובעצמו !!
    כשמגיע הזמן הבורא חושף את המידע !

    להלן:
    תורת החיסונים
    פסטר המציא ונתן לאדם החולה בכלבת את הנסיוב שהוציא מהסוס שאותו פסטר בנסיוי שלו מדביק בכלבת

    מי שיעשה את זה היום יכנס לבית הסוהר מהסיבה ,שהזמן שלוקח מהזמן שנותנים לסוס את ההדבקה בכלבת ,ועד שהסוס מייצר את הנסיוב ,ואז לתת את זה לבן אדם שנדבק בכלבת ,זה עובר את ה" dead line", זה לא יכול להציל אותו ,זה יכול להמית אותו יותר מהר !
    יש לנו תקופה מסוימת מהזמן שאדם ננשך על ידי כלב נגוע בכלבת ,שעוד אפשר להציל ,כי החיידקים מתרביים לאט לאט ,,ואז שנותנים לו לאדם הנגוע את החיידקים המוחלשים בכמות ( מהנסיוב) ,הגוף מצליח ליצור את הריאקציה המתאימה ,כי הוא " לומד את העסק על המוחלשים " ,והגוף מקדם את כוחות ההגנה נגד החיידקים של הכלבת ,מקדם את האנטי גנים לקו החזית במקום הנגוע ,ושהחיידקים האמיתים והחזקים מהכלב בעצמו הם כבר פלוגה ,הם כבר מוכנים לצאת להתקפה ,יש כבר כוחות הגנה גדולים ,ש"מטפלים בהם"

    אבל פה הבעיה שוב,הזמן מאותו זמן שהגוף נדבק בכלבת ,בנשיכה
    ועד לזמן שפסטר נתן לו את הנסיוב ,הוא הרבה מעבר לזמן הקריטי
    האדם היה אמור למות !
    מה שבטוח שלא הנסיוב של פסטר הציל אותו !
    תשאלו כל רופא
    עבר הזמן הקריטי מזמן ,
    אז איך הוא לא מת ,עובדה שהאדם לא מת בניסוי פסטר ! ?

    כל אדם בעולם יש אלרגן - נוגדנים טבעיים לדברים מסוימים
    לאדם שנתן פסטר את הנסיוב ממילא כבר היה באופן נדיר ! נוגדנים טבעיים לכלבת ,כי הנסיוב שניתן כבר עבר את הזמן הקריטי שפסטר היה מציל את מיודענו !

    פסטר שלא ידע את כל התרחיש היה בטוח ! שהוא זה שהציל את מיודענו ולא נוגדניו הטבעיים הקיימים בסבירות נמוכה מאד במעט מאד אנשים בעולם ,דווקא באיש של הניסוי בכלבת של פסטר היה נוגדנים ,שנתנו לפסטר את התמריץ ,לחשוב " אני הצלתי את האיש זה עובד"
    נכון זה עובד אבל רק אם זה היה מוכן מראש!!!

    נו זה לא כוונה משמים אז מה כן ?!
    ככה נולדו להם חיסונים !!!

    כך עוד אחת הטענות שלך עדי אביר כושלת לבוא ולהשמיץ ,כיוון שהמטרה של פרסום מאמר תלמודי זה הובילה ,בהחלט לגילוי מהפכני וגילוי החיסון ,ואכן מי לימדך שאין זה עובד אגב ?!

  • קישור לתגובה חמישי, 22 ינואר 2015 11:28 הוסף ע״י עדי אביר

    פלוני,

    אני לא מבין. אתה חושב שזמיר כהן לא איחז עיניים, לא עיוות את התמונה ולא ניסה להונות את הקוראים?

    עדי אביר

  • קישור לתגובה חמישי, 22 ינואר 2015 11:06 הוסף ע״י פלוני

    אהלן ליאור, שמח להיות פה!

    המחלוקת היא לא אם זה מועיל רפואית או לא. זאת סגולה. זאת לא רפואה. המחלוקת היא אם זאת רפואה גמורה שמתירה לחטוא עליה או לא. כלומר האם סגולה היא מתירה להתייחס אליה כאל רפואה טבעית. על זה המחלוקת. עיין בעיונים בשטיינזלץ וברמב"ם שם.

    נ.ב. אם אדם מתפלל, או עושה סגולות וכד', אז הרפואה יכולה לבוא באופן טבעי אחר כך בעקיפין בזכות הסגולה. נגיד שאדם התפלל ואז בזכות זה אחר כך המחלה התרפאה לבד טבעית, או שמצא רופא טוב, או שאכל משהו שריפא טבעית וכד'.

  • קישור לתגובה חמישי, 22 ינואר 2015 10:56 הוסף ע״י עדי אביר

    ליאור,

    תודה. כתבי הרב זמיר כהן הם אכן אוצר בלום של דיסאינפורמציה.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה חמישי, 22 ינואר 2015 10:41 הוסף ע״י ליאור הלפרין

    אני התעסקתי בנושא בעבר, עדי, ועל כן אני מצרף לך תוספת למאמר.

    הגמרא ממנה מצטט כהן מבוססת על המשנה במסכת יומא, פרק ח', משנה ו'. וזה הקטע הנוגע לענייננו:

    "מי שנשכו כלב שוטה, ***אין*** מאכילין אותו מחצר כבד שלו, ורבי מתיא בן חרש מתיר."

    כלומר, יש כאן מחלוקת בין תנאים, כאשר דעת הרוב היא שאכילת חצר הכבד של הכלב אינה פעולה המועילה רפואית ואילו רבי מתיא מחזיק בדעת יחיד לפיה כן מדובר בפעולה המועילה רפואית.

    המקורות היהודיים הציגו בסוגיית חצר כבד הכלב שתי דעות הפוכות זו לזו. לא יתכן שדבר והיפוכו יהיו שניהם נכונים, ומכאן חובה שאחת הדעות שגויה על אף ששתי הדעות נאמרו בידי תנאים.
    אם כן, מי מהם קיבל את הדברים במסורת מאלוהים עצמו ומי קיבל את רשמיו מרופאי התקופה? ואיך זמיר כהן מכריע בשאלה זו?

    נראה שאין מנוס מלהסיק שזמיר כהן בוחר את הדעה האחת שתשרת את טיעונו ותסייע לו להחזיר בתשובה, בעודו מסתיר את הדעה השנייה.
    התרמית בדבר ברורה במיוחד היות שדעתו של רבי מתיא נפסלה, נקבע שאין הפעולה הזו מועילה רפואית ושההלכה אינה כמותו.

    ורק ראו את דברי רבי עובדיה מברטנורא על העניין הזה:

    "אין מאכילין אותו מחצר כבד שלו - ואע"פ שנהגו הרופאים ברפואה זו אינה רפואה גמורה להתיר לו איסור בהמה טמאה על כך.
    ור' מתיא בן חרש מתיר - דסבר רפואה גמורה היא. ואין הלכה כר' מתיא בן חרש".

  • קישור לתגובה רביעי, 21 ינואר 2015 20:32 הוסף ע״י פלוני

    אהלן רם, שמח להיות פה.

    אתה יודע שיש אינסוף סיטואציות ומקרים. אם התורה תתייחס לכולם אז זה לא יגמר... לכן יש כללי הלכה ואין מקרה שאין לו תשובה לפי הדת. מדהים...

    לגבי הגשם, אז זאת גמרא מפורשת שאם נגזר בראש השנה שירד כמות מסוימת של גשם. אם היא גדולה וקלקלו את מעשיהם רק לאחר ראש השנה מה יהיה? אז תרד בעיקר במקומות שלא צריכים את הגשם (תלוי בהתאם לכמה שהסריחו מעשיהם לאחר ראש השנה). וכן להיפך, אם נגזר בגלל חטאיהם שירד קצת גשם ואחרי ראש השנה עשו תשובה, אז הגשם ירד במקומות הכי טובים שניתן לרדת.
    לכן, לפי הנ"ל, אתה מבין שאם נגזרה כמות טובה של גשם והסריחו לאאחר ראש השנה, אז הוא ירד במקומות לא טובים. או שיפול בנוסף על בני האדם. גם מי שחוטא אז מגיע לו לסבול מהגשם על הראש. תאמין לי עונש קל יחסית להרבה...

    לגבי התרופה, למה שיגלה אותה אם כתוב במפורש שאם יחטאו אז יביא מחלות שהיו במצרים ואפילו מחלות שלא כתובות בספר התורה הזה... הרי זה גול עצמי לא. למה שלא יעניש פה במקום שיקבלו עונש גדול למעלה אחר כך? גם כתוב במפורש שיש מחלות שלא כתובות במפורש בספר התורה וממילא אין תרופות במפורש, כי גם כך יעניש את החוטאים במחלות כמו שהבטיח לחוטאים מסוימים.

    בלי קשר, כל המחלות זה מחטאים. ברמב"ם יש המון שיטות רפואה ובאחרים. רוב המחלות זה ממתח, תזונה, מכשור, קרינה ועוד דברים הניתנים למניעה, כמו שאמר לאדם שיכול להחריב את עולמו ושלא יעשהזאת ולצערנו כיום עושים זאת בין היתר המון אנשים.

  • קישור לתגובה רביעי, 21 ינואר 2015 09:39 הוסף ע״י עדי אביר

    רם,

    גם אני שואל את אותן השאלות.

    תודה.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה רביעי, 21 ינואר 2015 04:55 הוסף ע״י רם בן יעקב

    ממש מרתק. בכלל מעולם לא הבנתי, מדוע ה"אל" מחביא כ"כ הרבה דברים בתורתו הנשגבת, ולא יכול תכלס לכתוב מה עושים במקרה דנן או במקרים אחרים. אבל באותה מידה איני יכול להבין[כמו שאיש לא] מדוע ה"אל" הצליח לייצר מוח מחד, אבל לדאוג לכך [למשל] שהגשם ירד רק בלילה הוא לא הצליח...סתם דוגמא ששמעתי פעם ממישהו. גם אני חושב שלואי פסטר ודומיו רקחו את תרופותיהם מכל מקור אחר רק לא מהתורה. ובכל מקרה באותו עניין, אם יש תרופה כלשהי למחלה כלשהי שכתובה בקבלה/תורה/גמרא וכיוצ"ב למה מגלים אותה רק אחרי כה הרבה שנים?
    אז אצייץ עליכם בטוויטר ונהיה בקשר.

  • קישור לתגובה רביעי, 21 ינואר 2015 01:25 הוסף ע״י אדיר סבן

    עדי שלוש הערות :
    1.אתה מכסה בכלום ושום דבר על הטיעון עצמו של הרב זמיר כהן,אין כמעט קשר בין רוב מה שכתבת ובין הטיעון.
    2.לא הפרכת בשום צורה את הטענה המרכזית , שהוא שאב את הרעיון מהרעיון שהופיעה בגמרא. + התרגומים לצרפתית של הרב ד"ר ישראל מיכל רבינוביץ' ע"ה, היו בעיקר בשנות השבעים של אותה מאה,עוד לפני המחקרים שאתה מזכיר. + אני לא מכיר את פייר ויקטור,אך עבודתו של ג'נר לא דומה אפילו במקצת לעבודה של פסטר, ג'נר הדביק במחלה -דומה- חלשה יותר,כדי למנוע הדבקה במחלה היותר רצינית . פסטר החליש את החיידק עצמו ...זה כמו שמים וארץ. על ויקטור אתה מוזמן לפרט ולהראות רלוונטיות
    3. הרב זמיר כהן לא מזכיר בשום מקום שזה מידע מסיני, אלא פשוט דעה בחז"ל.אתה תוקף דחליל.

  • קישור לתגובה שלישי, 20 ינואר 2015 19:57 הוסף ע״י Ofri

    אהבתי מאוד את הציניות, את ההומור ואת המחקר. ענייני ומעניין.

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים