Print this page
חמישי, 12 יולי 2012 12:04

עתיד הקדוש ברוך הוא להביא אבנים טובות

דרג מאמר זה
(2 מדרגים)
תלמידו של רבי יוחנן שילם בחייו על הגיונו הבריא, הרב, כתמיד, יצא מהסיפור גדול מהחיים, היומרות הרבניות זכו לתימוכין נוספים ולנו לא נותר אלא להצטער על שהאל החליט לבסוף לא לגבות את הזיותיו של הקופירייטר באבנים טובות ומרגליות  של ממש.
 
 
 
מאמר זה הינו חלק מפרק בשם 'תשדירי הפרסומת של הרבנים' בו אני טוען שסיפורי האגדה הם מעין תשדירי פרסומת קדומים באמצעותם הרבנים מכרו את הנרטיב שמציב אותם בפסגת הפירמידה ומורה לנאמניהם לכבדם, להישמע להם ולדאוג לכל מחסורם. מומלץ להיכנס לנושא דרך המאמר שפותח את הפרק, 'הסוד המביש של הרבנים'.
 
 
 
את חיוניותה של האמונה העיוורת בדברי הרבנים שב ומעלה הסיפור הבא:
 
רבי יוחנן היה דורש: עתיד הקדוש ברוך הוא להביא אבנים טובות ומרגליות בגודל שלושים אמה על שלושים אמה, לקדוח בהם נקב בגודל עשר אמה על עשרים אמה ולהעמידם בשערי ירושלים.
 
לגלג עליו אחד מתלמידיו: עכשיו אין אנו מוצאים אפילו אבנים בגודל ביצת התור ואתה אומר שנמצא את כל זה?
 
לאחר זמן הפליגה ספינתו של אותו התלמיד בים. ראה מלאכי שרת שיושבים ומנסרים אבנים טובות ומרגליות בגודל שלושים אמה על שלושים אמה וחוקקים בהם נקב בגודל עשר אמות על עשרים אמות.
 
שאל התלמיד את המלאכים: למה מיועדות אבנים אלה?
 
ענו לו המלאכים: עתיד הקדוש ברוך הוא להעמידן בשערי ירושלים.
 
בא התלמיד לפני רבי יוחנן לאחר המעשה ואמר לו: לך נאה לדרוש, רבי, כאשר אמרת כן ראיתי.
 
אמר לו רבי יוחנן: ריקא, אלמלא ראית לא היית מאמין? אם כן מלגלג אתה על דברי חכמים.
 
נתן בו רבי יוחנן את עיניו ונעשה גל של עצמות.[1]
 
לא קשה להבין כיצד אדם, שאך לפני רגע עוד פטפט עם רבו, יכול להפוך במחי מבט אחד לגל של עצמות. הכתוב הרי אומר:
 
עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד אֶחָד.[א]
 
וכיוון שכולנו יודעים שמתים אי אפשר להמית בשנית אנו רשאים להסיק שהרשע שנידון למוות היה משול למת עוד בחייו. בשרו של אדם מת אמנם נרקב בהדרגה אבל במקרה של המת המהלך שהעז לפקפק בדבריו של רבי יוחנן התהליך החל זמן רב לפני נתינת העיניים ולכן הבשר הרקוב נשר שניות מעטות לאחר ההוצאה להורג וכל שנותר מהחוצפן היו העצמות שנפלו לקרקע בערימה לא גדולה אך מסודרת.[2]
 
אין לתלמיד המרושע לבוא בטענות אלא לעצמו. היה עליו לגמוע בעיניים שוקקות את כל הלהג של רבו ואסור היה לו בשום פנים ואופן להעביר את ההבל דרך מסננת הגיונו. אם הרבי שלך אומר לך שניתן למצוא אבנים טובות ומרגליות שגודלן עולה מאות אלפי מונים על האבנים הטובות המוכרות לך[ב] עליך להעלות חיוך גדול על שפתותיך ולהנהן בראשך בהנאה גלויה. אם לא תעשה כן אתה עוד עלול לראות בעיני דמיונך מחזה שיאמת את השטות ואז, אם בטעות תדווח לרבך על החלום שחלמת, אתה תירצח ותהפוך לגל של עצמות.   
 
השמש עצמה אינה יכולה להיות ברורה יותר ממסקנותיה של האגדה המגמתית הזאת:
 
 *
כל דברי הרבנים, אבסורדים ככל שיהיו, הם אמת קדושה.
 
 *
אוי לו למי שנשמע לתכתיבי הגיונו ומחליט לפקפק בדברי הרבנים.
 
 *
לרבנים יכולת ורשות להזיק לכל מי שנראה כאילו הוא מזלזל בדבריהם.
 
עם זאת, אנו כבר יודעים שרבי יוחנן פשוט שיקר. הקדוש ברוך הוא מעולם לא הביא אבנים טובות ומרגליות בגודל שלושים אמה על שלושים אמה, מעולם לא קדח בהם נקב בגודל עשר אמה על עשרים אמה ומעולם לא העמידם בשערי ירושלים. למעשה, המציאות גיבתה את גישתו הספקנית של התלמיד והוכיחה, פעם נוספת, שמאחורי ההזיות הרבניות לא עומד דבר זולת דמיונות שווא, פנטזיות ואשליות. את התלמיד המסכן זה כמובן כבר לא ינחם.
 
 
אם אתם חושבים שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות', אליו תוכלו להגיע באמצעות המשבצת הירוקה הנקראת 'הפניות' שנמצאת בשמאלו של דף הבית.
 
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו. בנוסף, אשמח אם תצביעו בסקר שבדף הבית. אני חושב שצריך להפיץ ברבים את בשורת הספקנות ולכן אם המאמר מצא חן בעיניכם אנא שתפו אותו עם חבריכם ברשת החברתית אליה אתם משתייכים. לנוחיותכם, תמצאו בסוף המאמר כפתורי שיתוף שיקשרו אתכם באופן אוטומטי לכל רשת חברתית שרק תרצו.
 


[א]             
דברים יז:ו
[ב]             
אורך האמה הוא 46 סנטימטר לערך. שלושים אמה משתווים ל-13.8 מטרים פחות או יותר. במשטח שגודלו 13.8 מטרים על 13.8 מטרים נוכל למצוא 27.6 מטרים רבועים של אבן טובה. בכדי שהבלוקים הללו לא יפלו ברעש צורם אוזניים עליהם ליהנות גם מעובי של לפחות 40 סנטימטרים ועובי זה מעניק להם נפח של 11 מטר מעוקב לערך. האבן הטובה הגדולה ביותר שאי פעם נמצאה (וגם על כך יש מחלוקת) הייתה אמרלד (אולי זאת אבן הברקת המקראית) ששקל 536 ק"ג לערך. אם נניח שגם השערים ההיפותטיים היו עשויים מאמרלד אזי הם היו אמורים להיות לפחות פי 55 יותר גדולים מאבן החן הגדולה ביותר המוכרת לאנושות.
 
לפי עדותו של התלמיד האבנים הטובות באותם הימים לא עלו על גודל ביצת התור, ומשקלן, אם כך, לא היה יכול להיות גדול יותר מ-120 גרם לערך. מנקודת מבטו של הבחור, רבי יוחנן דיבר על בלוקים ששקלו לפחות פי 245,000 מהאבנים הטובות הגדולות ביותר שהיו מוכרות לו ואך טבעי הוא שגם הוא, כמו כל אדם שפוי אחר, יביע פליאה על ההתבטאות המוזרה.  
 
 


רבי יוחנן וקא דריש: עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים וחוקק בהן עשר על עשרים ומעמידן בשערי ירושלים. לגלג עליו אותו תלמיד: השתא כביעתא דציצלא לא משכחינן כולי האי משכחינן. לימים הפליגה ספינתו בים. חזא מלאכי השרת דיתבי וקא מינסרי אבנים טובות ומרגליות שהם ל' על ל' וחקוק בהן עשר ברום עשרים. אמר להו: הני למאן? אמרו ליה: שעתיד הקב"ה להעמידן בשערי ירושלים. אתא לקמיה דרבי יוחנן. אמר ליה: דרוש רבי לך נאה לדרוש כאשר אמרת כן ראיתי. אמר לו: ריקא אלמלא (לא) ראית לא האמנת? מלגלג על דברי חכמים אתה! נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות.
(בבא בתרא עה:א)
[2]          
ושאמר שנעשה גל של עצמות. פרש רש"י, פרק במה מדליקין (שבת לד:א) 'כמת שנרקב בשרו ונפל מזמן רב' עד כאן לשונו. והוא כענין שאמרו בראש פרק מי שמתו (ברכות יח:ב) 'הרשעים בחייהם קרויים מתים ... שנאמר 'יוּמַת הַמֵּת' (דברים יז:ו) - חי הוא אלא מת הוא' דמעיקרא ועל כן נרקב בשרו מיד כאלו מת כבר בחייו וקל להבין.
(מהרש"א על בבא בתרא עה:א)
נקרא 5562 פעמים

פריטים קשורים לפי תג

35 תגובות