Print this page
ראשון, 26 פברואר 2012 11:09

כל מה שעושה הקב"ה לטוב הוא עושה

דרג מאמר זה
(4 מדרגים)
מי שאוהב לקבל את מוסרי ההשכל שלו על מגש של כסף לבטח יתענג על תשדיר השירות המתקתק שמלמד את חשיבות האמונה באל האוהב והמשגיח שלעולם לא יאכזב את ההולכים בדרכיו. מאידך, מי שנוהג גם לחשוב על המסרים שהרבנים מנסים לדחוס למוחו אינו יכול שלא לזהות בסיפור האגדה הקטן הזה את כל הסממנים של המעשיות העממיות והדמיוניות שאנו נוהגים לספר לילדינו לפני שהם עוצמים את עיניהם ונפנים לשנת הלילה. 
 
 
 
מאמר זה הינו חלק מפרק בשם 'תשדירי הפרסומת של הרבנים' בו אני טוען שסיפורי האגדה הם מעין תשדירי פרסומת קדומים באמצעותם הרבנים מכרו את הנרטיב שמציב אותם בפסגת הפירמידה ומורה לנאמניהם לכבדם, להישמע להם ולדאוג לכל מחסורם. מומלץ להיכנס לנושא דרך המאמר שפותח את הפרק, 'הסוד המביש של הרבנים'.
 
 
 
אני מניח שמעטים בלבד התנסו בכל מהלך חייהם בחוויות שעברו על רבי עקיבא[א] בלילה אחד בלבד:
 
אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר וכן תנא משמו של רבי עקיבא: לעולם יהיה אדם רגיל לומר – כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא לטוב הוא עושה.
 
יש לנהוג כמו שנהג רבי עקיבא שהלך בדך והגיע לעיר אחת בה ביקש מלון ולא נתנו לו.
 
אמר: כל מה שעשה האל הרחום הוא לטובה.
 
הלך ולן בשדה. היו עימו תרנגול וחמור ונר. בא הרוח וכבה הנר, בא חתול ואכל את התרנגול, בא האריה ואכל את החמור.
 
אמר רבי עקיבא: כל מה שעשה האל הרחום הוא לטובה.
 
בו בלילה בא גייס ושבה את העיר ורבי עקיבא לבדו, שלא היה עימו נר שהפיץ אור ותרנגול או חמור שירעישו, ניצל מהגייס.
 
אמר להם: וכי לא אמרתי לכם שכל מה שעושה הקדוש ברוך הוא עושה רק לטובה.[1]
 
איני מדבר על הלינה בשדה יחד עם תרנגול וחמור או על טריפתן הפתאומית של שתי החיות הללו ואפילו לא על הגייס שבמקרה הגיע באותו הלילה לכבוש את העיר ששילחה מעליה את אחד מגדולי ישראל - אלה אירועים סבירים שיכולים לקרות לכל אחד מאיתנו. לי מפריע הקטע עם הנר. המספר מצפה מאיתנו שנקבל כפשוטו את הסיפור על הנר שכבה באמצע הלילה ולזה איני מוכן לתת יד. לא אסכים לעמוד מאחורי אף סיפור שמנסה להכפיש את רבי עקיבא, ובמיוחד אם הוא רומז שלתנא הגדול לא היה מספיק שכל להבין שאי אפשר להשאיר נר דולק בשדה הפתוח. רוח או לא רוח, נרות אינם מסוגלים לדלוק לאורך זמן בחיק הטבע וכל מי שנהנה מניסיון חיים מינימאלי היה מוותר מלכתחילה על המאמץ המיותר וחסר התועלת ומארגן לעצמו מדורה קטנה או אולי אפילו הולך לישון בחושך. מוסר ההשכל הוא בהחלט חשוב ומועיל אבל הוא אינו מצדיק את הזלזול באחד מגדולי הרבנים שקמו לעם ישראל וטוב היה הקופירייטר עושה אם הוא היה בונה את סיפורו סביב דמות קצת יותר שולית וקלת ערך.
 
אף שהקופירייטר טרח לצייר את מוסר ההשכל באותיות של קידוש לבנה, רבי יוסף חיים מבגדאד[ב], בספרו בניהו בן יהוידע, החליט שגם לו יש מה לתרום:
 
שם אמר להם: כל מה שעשה האל הרחום הוא לטובה.
 
יש להקשות איזה חידוש חידש להם עתה, והלא כבר אמר את הפתגם הזה בעבר על כל דבר ודבר שאירע לו וכבר שמעו זאת מפיו?
 
ונראה לי שכונתו הייתה לומר שכאשר אדם פותח את פיו לטובה הוא יכול לבטל אפילו גזירה רעה שכבר נגזרה עליו. כלומר, הוא בעצם ניסה לרמוז: כיוון שמלכתחילה אמרתי שכל מה שעושה האל הוא רק לטובה האל גרם לכך שכל דבר שקרה לי באמת היה רק לטובה. ורצה ללמדם בזה שיהיו מורגלים לפתוח פיהם לטובה על כל דבר אף על פי שנראה שהוא רעה.[2]
 
במילים אחרות, מעבר למוסר ההשכל הפשוט שמלמדנו שכל מי שהולך בדרך הישר זוכה להשגחה העליונה קיים מוסר השכל עמוק עוד יותר, היינו, שביטוי קולי של האמונה בהשגחה האלוהית יכול כשלעצמו לגרום לאל לשנות את דעתו ולבטל את גזירותיו. ואוו. מי אנו שנקבע שהדת היהודית אינה עמוקה מיני ים ושהזמן כבר הצליח לסתום את הגולל על באר הפנטזיות של הרבנים?
 
 
אם אתם חושבים שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות', אליו תוכלו להגיע באמצעות המשבצת הירוקה הנקראת 'תגובות והבעת דעה' שנמצאת בשמאלו של דף הבית.
 
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו. בנוסף, אשמח אם תצביעו בסקר שבדף הבית. אני חושב שצריך להפיץ ברבים את בשורת הספקנות ולכן אם המאמר מצא חן בעיניכם אנא שתפו אותו עם חבריכם ברשת החברתית אליה אתם משתייכים. לנוחיותכם, תמצאו בסוף המאמר כפתורי שיתוף שיקשרו אתכם באופן אוטומטי לכל רשת חברתית שרק תרצו.
 


[א]             
ראה הערך 'רבי עקיבא' בויקיפדיה
[ב]             
ראה הערך 'יוסף חיים מבגדאד בויקיפדיה'


[1]          
אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר וכן תנא משמיה דרבי עקיבא: לעולם יהא אדם רגיל לומר 'כל דעביד רחמנא לטב עביד'. כי הא דרבי עקיבא, דהוה קאזיל באורחא מטא לההיא מתא בעא אושפיזא לא יהבי ליה, אמר: כל דעביד רחמנא לטב אזל. ובת בדברא, והוה בהדיה תרנגולא וחמרא ושרגא. אתא זיקא כבייה לשרגא, אתא שונרא אכליה לתרנגולא, אתא אריה אכליה לחמרא. אמר: כל דעביד רחמנא לטב ביה. בליליא אתא גייסא שבייה למתא. אמר להו: לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה.
(ברכות ס:ב)
[2]          
שם אמר להו היינו דאמרי כל דעבדין משמייא לטב. יש להקשות מה חידוש קאמר להו עתה, והלא כבר אמר כן מתחלה על כל דבר ודבר שאירע לו ושמעו זאת ממנו, ונראה לי בס"ד כונתו לומר כי האדם שפותח פיו לטובה אפילו אם נגזרה עליו גזירה לרעה אפשר שתתבטל, ולכן אמר מה שאתם רואין עתה שהכל נעשה לטובה היינו בשביל דאמרי לכו מעיקרא על כל דבר שנעשה דעבדי משמייא לטב, ועל כן פתחון פי שפתחתי לטובה גרם שיהיה הדבר ההוא לטובה באמת, ורצה ללמדם בזה שיהיו מורגלים לפתוח פיהם לטובה על כל דבר אף על פי שנראה שהוא רעה.
(ספר בניהו בן יהוידע על ברכות דף ס/ב)
 
נקרא 7278 פעמים

פריטים קשורים לפי תג

4 תגובות