- אתם כאן:
-
דף הבית
-
המיתוסים הרבניים
-
המדרש והאגדה
- האל ורבניו
האל ורבניו
שנים ארוכות של תפילה, לימוד, שטיפת מוח ושכנוע עצמי הצמיחו ברבנים את התחושה שהאל הפקיד בידיהם את הנהגת העם והאומה ושהוא תמיד יעמוד לצידם, יאשש את כל טענותיהם, יגבה את כל גחמותיהם ויזנק לפעולה בהישמע הוראותיהם. מכאן התפתחה באופן טבעי ההנחה שהאל, בדומה לנשיא מדינת ישראל, מוכן להסתפק בתפקיד רב-תארים אך חסר כל תוכן ממשי ולהפקיד את כל סמכויות השלטון בידים הבוטחות של הרבנים, שממילא מכירים את כל מחשבותיו ומבינים מה בדיוק הוא מצפה מעמו האהוב. האל הנוקם והנוטר, שבחרון אפו נהג לשרוף מוסדות ארץ, הפך לסופר-רבי ייצוגי, דמות שלווה וממושמעת שמעבירה את זמנה בלימוד תורה ובהשגחה צמודה על הרבנים הגדולים שהשאירו את עקבותיהם באגדה הרבנית.
לאחר נפילת ירושלים וחורבן הבית הכוהנים נפוצו לכל עבר בהותירם אחריהם אל מבוית שחונך, במשך מאות בשנים, לשרת את מטרותיהם ולהשמע לכל הוראותיהם. האל הזנוח אומץ עד מהרה על ידי חברי גילדת החכמים והללו שמחו לגלות כי בן חסותם החדש אינו נזקק עוד לטכסים פולחניים רוויי דם ודי לו בכוונה שבלב, בתפילה ובציות עיוור להוראות החכמים. האל החדש והמשופר דמה במידת מה לאל הכוהני אך כל מי שעיניו בראשו לא יכל שלא להבחין בשינויים המהותיים שעברו עליו. בעוד שיהוה, האל הכוהני, נוצל בעיקר למטרות איום והפחדה, כשוט תמידי המונף מעל לראשו של החוטא הפוטנציאלי, הרי שהקדוש ברוך הוא, האל המשופר של הרבנים, לוהק בתפקידים הרבה פחות אלימים והרבה יותר מועילים: הוא הועסק בהזנת העולם, בהשגחה כללית על כל ברואיו ומה שחשוב יותר, בגיבוי הרבנים, בהוצאה לפועל של מדיניותם ובנתינת דוגמה אישית לכל החפצים ללכת בדרכיהם.
נקרא 6169 פעמים
השררה תמיד חייבת לעגן את עצמה בסמכות גבוהה כלשהי. אם משטרים דמוקרטיים שואבים את סמכותם מרצון העם, משטרים טוטליטריים מאידיאולוגיות אוטופיות ומשטרים רודניים מכידוני הקלגסים הרי שמשטרים תיאוקרטיים תמיד מוצאים את עצמם נסמכים על תמיכתו הבלתי מסויגת של אל כלשהו שהסמיכם לשמש כנציגיו הבלעדיים עלי אדמות וכפרשנים היחידים לכל כוונותיו ורצונותיו. במקרה שלנו נראה שנסגרה עסקה בין האל לחכמים במסגרתה הרבנים התחייבו להעניק לאל כבוד מלכים ולהרעיף עליו תילי תילים של תשבחות בעוד שהוא מצידו התחייב לתמוך בכל החלטותיהם ולגבות את כל מעשיהם. עם זאת, כבכל עסקה הנרקמת בין שני צדדים שאינם שקולים, האחד תקיף ורב-כח והשני מבולבל, חסר אונים ופגיע לכל גחמה, גם כאן הגורמים הדומיננטיים אינם מצליחים להסתיר את הבוז העמוק שהם חשים כלפי שותפם הנרפה ואת הזלזול שהם רוחשים לבן הברית שצרכי השעה כפו עליו.
נקרא 5880 פעמים
זכויות הדרש שהרבנים הקנו לעצמם אפשרו להם לעגן בפסוקים את כל הסמכויות, זכויות היתר וטובות ההנאה שרק עלו בדמיונם. אכן, אם אפילו הבושה אינה מסוגלת להגביל את תאוותיך לא יקשה עליך לסחוט מהפסוקים את המעמד הבכיר, זכויות היתר וטובות ההנאה שהרבנים מצפים לקבל מהתמימים שקונים את תשדירי השירות הרבים שהם הפיקו במהלך כל הדורות.
|
|
נקרא 6645 פעמים
|
הרבנים הממרידים והמסיתים, דוגמת הרב דב ליאור והרב יעקב יוסף שבעת כתיבת מאמר זה כיכבו בכותרות, חושבים שהם עומדים לא רק בפסגת הפירמידה אלא גם מעל לחוקים שמחייבים נשיאים, ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת וסתם אזרחים. הרבנים הללו מעניקים לעצמם את גיבויה של 'דעת התורה' ולכן ראוי שנברר אם דעתה של התורה באמת תומכת במי שמחליט להתחמק מחקירה משטרתית, לסרב לפקודות חוקיות ולהתעלם מפסקי דין של ערכאות לא-תורניות. במאמר זה אני מראה כיצד התורה שבכתב בעצם שללה מאנשי הדת את סמכויות השיפוט והפסיקה וכיצד הרבנים מנסים להחזיר לעצמם את הסמכויות הללו בעזרת התורה שבעל פה, תורה שסרה למרותם הבלעדית ומגבה בצורה עיוורת את כל ההבלים והעוולות שרק עולים על דעתם.
|
נקרא 8537 פעמים
התגובות האחרונות