פרק לח של ספר איוב אינו מסתפק בתיאור הארץ וניתן ללמוד ממנו גם על הנמצא מתחתיה. את המים שמתחת לארץ פגשנו כבר בעשרת הדברות, כשהאל אסר עלינו:
|
לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ.[א]
|
ואולם השאלה הרטורית שהוטחה באיוב המושפל:
|
הֲבָאתָ עַד נִבְכֵי יָם וּבְחֵקֶר תְּהוֹם הִתְהַלָּכְתָּ. הֲנִגְלוּ לְךָ שַׁעֲרֵי מָוֶת וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה.[ב]
|
מלמדת אותנו שבמעמקים ניתן למצוא את לא רק את מי התהומות אלא גם את השער לארצם האפלה והקודרת של המתים. במקום אחר איוב מדייק עוד יותר ומסביר לבלדד:
|
הָרְפָאִים יְחוֹלָלוּ מִתַּחַת מַיִם וְשְֹׁכְנֵיהֶם.[ג]
|
וכך יכולים גם אנו ללמוד שארץ המתים נמצאת בתוך מי התהומות שמתחת לפני הארץ. תמונה דומה מצייר גם הנביא יונה בעת שהוא מתאר כיצד בצללו למעמקי הים הוא הגיע לשחת הנמצאת לרגלי ההרים התת-ימיים:
|
וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה בִּלְבַב יַמִּים וְנָהָר יְסֹבְבֵנִי כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרו. ... אֲפָפוּנִי מַיִם עַד נֶפֶשׁ תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי סוּף חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי. לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי הָאָרֶץ בְּרִחֶיהָ בַעֲדִי לְעוֹלָם וַתַּעַל מִשַּׁחַת חַיַּי יְהֹוָה אֱלֹהָי.[ד]
|
מאידך, נראה שיש גם דעות הנראות לכאורה כסותרות שכן מעונשם של קורח ועדתו:
|
וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרְכוּשׁ. וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל.[ה]
|
ניתן להסיק שהשאול נמצא ישר מתחת לפני האדמה ולא מתחת למי התהומות. אינדיקציה נוספת לקרבת השאול לפני הארץ ניתן למצוא גם בסיפור העלתו באוב של שמואל[ו]. בסיפור זה הנביא שמואל, שנקבר בביתו בעיר רמה[ז], מוצא את עצמו עולה מבטן האדמה בעין דור הרחוקה, פרסאות רבות ממקום קבורתו.
לא קשה לשרטט את מסלולו של שמואל: מקברו ברמה הוא התגלגל במחילות עפר בדרכו למחשכי השאול, שם הוא בילה את עיתותיו עד שנקרא לעלות במחילות תת-קרקעיות אחרות לביתה של בעלת האוב בעין דור. העובדה ששמואל עלה מהמעמקים יבש לחלוטין מפריכה לכאורה את הסברה שהשאול נמצא מתחת למי התהומות אך נוכל לפשר בין שתי הגישות, זאת המציבה את השאול בתוך מי התהום וזאת הממקמת אותו היישר מתחת לפני הארץ, אם נראה בשאול מעין סלע ענקי וחלול שרובץ על קרקעיתו של העולם, מוקף במי התהומות ומקושר לארץ במעין זרבובית דרכה נכנסים המתים ויוצאים הרפאים המועלים באוב. בעת שקורח ועדתו נבלעו בבטן האדמה הם נפלו עד לפתחה של הזרבובית ודרכה הם התגלגלו למעמקי השאול. באותו אופן, כששמואל הנביא מת הוא התגלגל במחילות עפר עד לפתח הזרבובית ומשם הוא ירד למקומו בשאול ובעת שהוא הועלה באוב הוא צף במעלה הזרבובית, הגיע למחילה המובילה לעין דור והתגלגל בה עד לביתה של בעלת האוב.
|
טעיתי? עיוותי? השמטתי? סילפתי? שכחתי? הולכתי שולל? לא הבנתי? לא הצגתי תמונה מלאה? בתחתית הדף תוכלו להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות', אליו תוכלו להגיע באמצעות המשבצת הכחולה הנקראת 'מדורים קבועים' שנמצאת בשמאלו של דף הבית.
|
שמות כ:ד
איוב לח:טז-יז
איוב כו:ה, 'הָרְפָאִים' - המתים, 'יְחוֹלָלוּ' – ירעדו, 'מִתַּחַת מַיִם וְשְֹׁכְנֵיהֶם' - מתחת אלה ששוכנים במיים שמתחת לארץ
יונה ב:ד,ו-ז, אֲפָפוּנִי – סבבוני, 'סוּף' - צמחיה הגדלה בקרקעית הים, 'לְקִצְבֵי הָרִים' - לקצות שורשיהם של ההרים, 'הָאָרֶץ בְּרִחֶיהָ בַעֲדִי' – הארץ סגרה ברחיה עלי, 'וַתַּעַל מִשַּׁחַת' - בקשתי אליך שתעלה אותי מהשאול וראה ישעיה נא:יד, יחזקאל כח:ח ותהילים ל:י
במדבר טז:לא-לב
שמואל א' כח:יג-יד
שמואל א' כה:א