Skip to content

1VSDAT

Displaying items by tag: תנך
שלישי, 03 אוגוסט 2010 18:05

פסלים ותמונות

האל אסר עלינו לעשות לנו פסלים ותמונות שמתארים את היצורים שנמצאים בשמים ממעל, בארץ מתחת ובמים אשר מתחת לארץ אבל האיסור הזה כנראה לא כל כך הפריע למשה ושלמה שקישטו את המשכן והמקדש במגוון יפה של דמויות שמימיות וארציות.
 
 
שלישי, 03 אוגוסט 2010 18:03

איומיו של האל

האל איים להרוג את האדם הראשון אם יאכל מעץ הדעת. האדם הראשון החליט להמרות את פי אלוהיו ולכן האל נאלץ להמיתו עוד לפני שהוא הספיק לחגוג את יום הולדתו התשע מאות ושלושים ואחד. אנו אולי מתקשים להבין את ההקשר הלוגי אבל לרבנים ברור שלבעיה חייב להיות הסבר פשוט ולכן הם העלו שלושה תירוצים שונים שכרגיל פותרים את הקושי על חשבון כבודו השדוד של האל.
 
 
שלישי, 03 אוגוסט 2010 18:00

האל וקרבנות אדם

בציווי האלוהי 'וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ' ניתן לשים את הדגש על המילה 'וּמִזַּרְעֲךָ' ולפרש את הדברים כאיסור על הקרבת קורבנות אנושיים אבל בדיקה קצת יותר יסודית תשכנענו שאת הדגש יש לשים על המילה 'לַמֹּלֶךְ' וכוונת המחוקק היתה להרחיק את הקורבנות, התרומות, המעשרים ומתנות הכהונה מכוהניהם של האלים המתחרים ולכוונם ליעד נכון יותר - כוהניו של האל היהודי.
 
 
שלישי, 03 אוגוסט 2010 11:37

הנסיך החתרן

כשם שלא כל כך ברור מה האלוהים מצא בבריון האלים דוד כך קשה להבין את הנפש האלוהית גם כשמגיעים לשלמה, בנו העריץ של נעים הזמירות. מושא אהבתו זה של האל התמחה ברציחות פוליטיות, דוגמת אלו של אחיו אדוניהו[א], שמעי בן גרא[ב] ויואב בן צרויה, גיבור שבט יהודה[ג] וידו לא בחלה גם במסירת שטחים ניכרים מארץ ישראל לידי נוכרים[ד], בדיכוי עם יהוה בשוטים[ה], בבנית במות לכמוש שיקוץ מואב ולמולך שיקוץ בני עמון[ו] ובנהיה אחר עשתורת אלוהי הצידונים ומלכום שיקוץ העמונים[ז]. הדעת גם נותנת שאלמלא תושיתה של אחת הנשים הזונות הוא היה עוד ממשיך וגוזר תינוק חי לשניים[ח].
 
 
פורסם ב שלמה האהוב
שלישי, 03 אוגוסט 2010 11:12

קטלוג הפשעים של דוד

דוד יפה העיניים נבחר לשמש כסמל ומופת לכל עבדקן יהודי ולכן קצת מפתיע לגלות שספר הספרים החליט להדביק לו שובל ארוך של חטאים, פשעים ועוולות. הרבנים ניסו אמנם לתרץ את פשעיו של האיש האלים והתוקפני הזה אבל כל להטוטיהם לא היו מצליחים להצילו מהעונשים הקשים שכל בית דין בינלאומי שמכבד את עצמו היה נאלץ לגזור עליו. במאמר זה ניווכח שנעים הזמירות נהג לקדם את ענייניו לא רק בפיזוזים בפני אלוהיו אלא גם באמצעות רצח, סחיטת דמי חסות, פשעי מלחמה ושבועות שקר. בנוסף, הוא לא בחל גם בבגידה במלכות, ניאוף, כפיות טובה ועבודה זרה ונראה שהוא היחיד שהצליח לאסוף לאמתחתו את כל החטאים שהרבנים כל כך אוהבים לאסור. 
 
 
פורסם ב דוד הנערץ
שלישי, 03 אוגוסט 2010 10:59

משטרת הלוויים

בסיפור הטבח שבוצע בחוטאי העגל אנו רואים את עקבות רגליהם של קלגסי משטרת הלויים ששירתו את הכוהנים ועזרו להם להטיל את מרותם על המוני הנישומים המדוכאים שנדרשו להשמע למצוותיהם ולדאוג לפרנסצם.
 
 
פורסם ב משה עבד האמת
שלישי, 03 אוגוסט 2010 10:51

השקר הלבן של משה

בסיפור חטא העגל חבוי סיפור נוסף שמציג את משה רבנו, גדול הנביאים, באור מאד לא חיובי. האל הכעסן רואה את מעשה העגל ורוצה להשמיד את עמו הנבחר אבל משה מצליח להניעו והכתוב מספר 'וַיִּנָּחֶם יְהֹוָה עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ'. ההתנחמות האלוהית אינה מפריעה למשה לקרוא 'מִי לַיהֹוָה אֵלָי' ולשלוח את כל הנענים לקריאה, כולם משום מה משבט לוי, לטבוח בשאר שבטי ישראל. האם משה פעל מכורח צו אלוהי או רק מתוקף הסמכות שהוא העניק לעצמו? לפחות לפרשן תמים אחד התשובה היתה ברורה לחלוטין.
 
 
פורסם ב משה עבד האמת
שני, 02 אוגוסט 2010 17:58

פדיון הבכורות

מי אוכל את בשר הבכורות, הכוהנים או הבעלים? המקרא אמנם תומך בשתי האפשרויות אבל אם לא על חכמי ישראל על מי נוכל לסמוך שיעדיף את טובת הכוהנים על פני טובת הנישומים, במיוחד לאור העובדה שמתנות הכהונה למיניהן משמשות כתקדים לכל טובות ההנאה שהרבנים היו רוצים לקבל? העדפת הפסוק שמחייב לתת את בשר הקורבנות לכוהנים אילצה את הפרשנים להוציא מהקשרו את הפסוק הסותר אבל, כפי שראינו כבר מספר רב של פעמים, את זה הם היו יכולים לעשות גם עם שתי ידים קשורות מאחורי הגב.
 
 
שני, 02 אוגוסט 2010 17:58

תחילת שרות הלויים

אין דבר יותר מוחלט מהציווי האלוהי, זאת אומרת, כל עוד צרכי השעה אינם כופים על גורמים בוגרים ואחראיים לעדכן את מצוותיו של האל ולהתאימם למציאות המשתנה.
 
 
שני, 02 אוגוסט 2010 17:57

אוכלי המעשרות

התורה אינה מצליחה להגדיר במדויק מי זכאי לאכול את המעשרות והיכן בדיוק עליו לאוכלם. הרבנים, במקום להניח שקיימת סתירה בין ציוויים שונים שנכתבו בתקופות שונות, החליטו לצרף את כל הציוויים יחד ועל ידי כך להכפיל ולעיתים אף לשלש את שיעור המס שהוטל על הנישומים שנדרשו לממן את המערכת הלא יצרנית שהתעלקה עליו.
 
 
עמוד 6 מתוך 11