המקרא מספק לנו מידע על נשותיו של עשו בשלושה מקומות שונים:
|
וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם. עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי וְאֶת אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּי. וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת.[א]
|
וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה. וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי.[ב]
|
וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מַחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה.[ג]
|
אם נצרף את כל הממצאים הללו נגלה שהמקרא מעניק לעשו שש נשים שונות:
|
|
עדה בת אילון החיתי
אהליבמה בת ענה בת צבעון החיוי
בשמת בת ישמעאל אחות נביות
יהודית בת בארי החיתי
בשמת בת אילון החיתי
מחלת בת ישמעאל אחות נביעות
|
עם זאת, נוכל להניח במידה רבה של סבירות שבשמת ומחלת הם באמת שמות נרדפים לבתו של ישמעאל ושעדה בת אילון החיתי היא לא אחרת מאשר בשמת בת אילון החיתי שעל פי רש"י זכתה לכינויה משום 'שהיתה מקטרת בשמים לעבודה זרה'.[1] אם נאחד את עדה בת אילון עם בשמת בת אילון ואת מחלת בת ישמעאל עם בשמת בת ישמעאל נוכל לצמצם את הרשימה לארבע נשים בלבד:
|
|
עדה/בשמת בת אילון החיתי
אהליבמה בת ענה בת צבעון החיוי
בשמת/מחלת בת ישמעאל אחות נביות
יהודית בת בארי החיתי
|
הבעיה היא שכל קורא סביר אמור להבין שאם המקרא מסכם ואומר 'וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם' חזקה עליו שימנה את כל ארבעת נשותיו של עשו ולא רק שלוש מהן. האם האל אינו מסוגל לצרף כמה פסוקים ולהבין שאין התאמה בין האמירות השונות? אם בסיכום חיי עשו[ד] נאמר שהוא נשא רק שלוש נשים כיצד הוא מצליח למצא את עצמו בסופו של דבר עם ארבע נשים שונות?
האבן עזרא והרשב"ם ממהרים להעלות את אחד התירוצים המקובלים במקרים מעין אלה ולשיטתם לעשו אכן היו ארבע נשים אבל אחת מהן, יהודית בת בארי החיתי, מתה ערירית ובהיעדר בנים הכתוב בחר שלא להכלילה ברשימת תולדות עשו.[2]המזרחי אינו יכול לאמץ פתרון בלתי מבוסס מעין זה שכן הפסוק משתמש בניסוח 'עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן' ולא בניסוח 'עשו לקח נשים מבנות כנען' ולדעתו לעשו אמנם היו רק שלוש נשים אלא שהכתוב, כרגיל, בחר לכנותן בשמותיהם הנרדפים.[3] הסבר זה מחייב אותנו לאמץ את טענתו של רש"י שאהליבמה ויהודית הם שני שמות שונים לאותה אשה ועשו כינה את אשתו אהליבמה בשם יהודית רק כדי להטעות את יצחק אביו ולטעת בו את הרושם שאשתו כופרת בעבודה זרה.[4]
עתה לא נותר לנו אלא לתהות כיצד אהליבמה בת ענה בת צבעון החיוי ויהודית בת בארי החיתי יכלו לגור בגוף אחד אם אהליבמה באה ממוצא חיוי ויהודית ממוצא חיתי. המקרא רוצה לקרא גם לאשה וגם לאביה בשני שמות נרדפים - שיבושם לו, אבל האם הוא לא מגזים ביחסו לאדם אחד שני מוצאים שונים בתכלית? האם אביה של אהליבמה/יהודית יכול להיות גם חיווי וגם חיתי? כמובן שכן! בעולמם של פרשני המקרא הכל אפשרי. כל שעלינו להניח הוא שהכתוב מייחס את ענה/בארי פעם אחת לעם החיוי ופעם שניה לעם החיתי משום שאביו היה חיתי ואימו חיווית או להיפך. לחליפין, ניתן לומר שגם איש חיתי וגם איש חיווי באו על אשה אחת וזו ילדה לימים את ענה/בארי ולכן המקרא מייחס את הממזר פעם לאב זה ופעם לאב אחר.[5]
הממזרות, כך מסתבר, עברה בתורשה במשפחתה של אהליבמה בת ענה בת צבעון החיוי הידועה גם בשם יהודית בת בארי החיתי. הפסוק:
|
וְאֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן וְאַיָּה וַעֲנָה הוּא עֲנָה אֲשֶׁר מָצָא אֶת הַיֵּמִם בַּמִּדְבָּר בִּרְעֹתוֹ אֶת הַחֲמֹרִים לְצִבְעוֹן אָבִיו.[ה]
|
מלמדנו שענה הוא שם של גבר שהיה בנו, ולא בתו, של צבעון. מתחיב מכך שהמקרא היה צריך לכנות את אהבלימה בתואר 'בת ענה בן צבעון החיווי' ולא כפי שנכתב בפועל, 'בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּי'. בעיה זו אינה כה חמורה כפי שהיא נראית במבט ראשון וכל מי שמכיר את מנהגיהם של בני משפחת צבעון יבין מעצמו שאהליבמה היתה גם בתו של ענה וגם בתו של צבעון, או נכון יותר, שצבעון בא על כלתו, אשת ענה, ואהליבמה נולדה מבלי שאיש ידע מיהו אביה האמיתי[6].
צבעון, אביה/סבה של אהליבמה, לא הגביל את הרפתקאות הזנונים שלו רק לאשת בנו ובידנו ראיות מוצקות שמוכיחות שהוא זנה גם עם נשים אחרות במשפחתו: מצד אחד ראינו זה עתה שענה היה בנו של צבעון ומצד שני אנו גם מוצאים פסוק שאומר:
|
אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי ישְׁבֵי הָאָרֶץ לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה.[ו]
|
ממנו משתמע שענה היה אחיו של צבעון ולא בנו. כיצד יכול ענה להיות בנו של צבעון במקום אחד ואחיו במקום אחר? כן, ניחשתם – צבעון בא על אימו, אשת אביו, וזו הולידה את ענה. כמקובל במקרים הללו, איש אינו יכול לדעת בודאות מי הוא האב האמיתי והכתוב רומז לנו על כך בייחסו את ענה פעם לאב פוטנציאלי אחד ופעם לאב פוטנציאלי אחר.[7]
מנגנון השמות הנרדפים התמודד עם בעית נשותיו של עשו ויכל לה אבל האם לא היה פשוט יותר לוותר על השמות הכפולים ולספר את תולדות עשו בצורה פשוטה וברורה מבלי לסבכנו בסודות האפלים של משפחת צבעון? אדרבה, עלינו לשאול אם האל נהג באחריות בעת כשכפה על עם ישראל להתמודד לבדו עם הסתירות המביכות במשך למעלה מאלפיים שנה, מהיום בו ניתנה התורה על הר סיני ועד ליום בו רש"י קבע שיהודית החיתית היא בעצם אהליבמה החיווית.
בראשית לו:א-ג
בראשית כו:לד
בראשית כח:ט
בראשית לו:א-ג
בראשית לו:כד
בראשית לו:כ