Print this page
שני, 02 אוגוסט 2010 13:26

ילדיה של מיכל העקרה

דרג מאמר זה
(6 מדרגים)
גם אם הרבנים הרשו לאל להמיר בחופשיות בן משפחה אחד בבן משפחה אחר עדיין נאלץ להתעמת לעיתים עם תירוצים שפשוט מזלזלים בכל יסוד מקודש של ההגיון האנושי. דוד היה יכול להקריב לגבעונים את חמשת בני מיכל העקרה רק אם הכתוב החליט להחליף בין האם הטבעית, מירב בת שאול, לבין אחותה, מיכל, שלדעת הפרשנים טיפלה בילדים וגידלה אותם. הבעיה היא שהפסוק הבעייתי מצין במפורש שמיכל ילדה את חמשת הילדים לבעלה של מרב וההגיון הרבני מחייב אותנו להניח שמירב למעשה ילדה את ילדיה בסתר בעוד שאחותה מיכל הסתגרה עם גיסה בחדר השינה קבל עם ועדה.
 
 
סתירה נוספת שקשה לתרץ מביא לנו בעל ספר שמואל. מחבר זה, בתארו כיצד ניתנה לדוד הזדמנות פז להפטר משבעה טוענים פוטנציאליים לכתר המלוכה, מספר שהמלך הצדיק מסר לגבעונים בנוסף לבני שאול שנולדו לו מפילגשו, רצפה בת איה, גם את חמשת בניה של מיכל בת שאול. למרבה המבוכה, אותו מחבר עצמו קבע חמשה עשר פרקים קודם לכן שלמיכל בת שאול כלל לא היו לילדים:
 
וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֶת שְׁנֵי בְּנֵי רִצְפָּה בַת אַיָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְשָׁאוּל אֶת אַרְמֹנִי וְאֶת מְפִבֹשֶׁת וְאֶת חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן בַּרְזִלַּי הַמְּחֹלָתִי.[א]
וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ יָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ.[ב]
 
האם אשה שלא ילדה ילדים עד יום מותה יכולה לאבד חמישה מהם ביום אחד? על פי המקובל והמוסכם היינו מצפים מדוד שיקריב לגבעונים את חמשת בני מרב הפוריה ולא את ילדיה של מיכל העקרה. זאת ועוד, עדריאל בן ברזילי המחולתי היה דווקא בעלה של מרב, בתו הגדולה של שאול, ולא של הבת הצעירה מיכל כפי שאנו לומדים מהפסוק:
 
וַיְהִי בְּעֵת תֵּת אֶת מֵרַב בַּת שָׁאוּל לְדָוִד וְהִיא נִתְּנָה לְעַדְרִיאֵל הַמְּחֹלָתִי לְאִשָּׁה.[ג]
 
לאור ממצאים אלה חובה עלינו להכנע לצו ההגיון ולהניח שבעל ספר שמואל פשוט התבלבל בין שתי האחיות וברגע של פיזור דעת הוא החליף את מרב באחותה מיכל. עם זאת, ההגיון יכול לצוות את אשר יעלה על ליבו אבל הוראותיו לעולם לא ישכנעו את הרבנים. רוח הנבואה אינה מתבלבלת וכתבי הקודש תמיד משקפים רק את האמת המוחלטת ולכן לא נותרה להם כל ברירה אלא להשתמש בתירוץ המקובל:
 
מה שנאמר 'חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל' - בני מירב היו אלא שגדלה אותם מיכל ונקראו על שמה. ומוכיח זאת הכתוב 'אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן בַּרְזִלַּי הַמְּחֹלָתִי' ומיכל לא הייתה אשת עדריאל אלא מירב הייתה אשתו.[1]
 
כלומר, המחבר לא טעה ולא התבלבל, הוא רק העדיף להסתמך על העובדה הנסתרת שמיכל גידלה את ילדיה של מרב ולקבוע שהמקרא, כהרגלו, התייחס לאשה המגדלת כאילו הייתה האם הביולוגית.
 
האמנם? אם הכתוב היה נעצר אחרי 'וְאֶת חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל בַּת שָׁאוּל' היינו אולי מצליחים לכפות על עצמנו את הפרשנות הרבנית ולהניח שהילדים יוחסו למיכל כיוון שהיא הייתה זאת שגידלה אותם. למרבה הצער והמבוכה, הפסוק אינו מוכן להסתפק בנוסח המקוצר והוא מתעקש להוסיף עוד שש מילים - 'אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן בַּרְזִלַּי הַמְּחֹלָתִי' ותוספת זאת משנה את התמונה מקצה אל קצה. במקרים אחרים בהם הכתוב מבלבל בין בני המשפחה אנו נדרשים להניח שהמספר התנכי מאמץ את נקודת ראותו של מתבונן מהצד שאינו מכיר את העובדות לאשורן. מתבונן זה יראה מבוגר מגדל ילד ולכן הוא יניח לתומו שהמבוגר הוא ההורה הביולוגי של הילד אף שלמעשה אותו מבוגר הוא הסבא, הסבתא או אחד מדודיו או דודותיו של הצעיר. אם נאמץ קו מחשבה זה גם למקרה שלפנינו נהיה חייבים להודות שמתבונן מהצד היה נוהג לראות את מיכל בת שאול נכנסת מידי ערב לחדר השינה של עדריאל בן ברזילי המחולתי ומכאן מסקנתו הבלתי נמנעת שמיכל נהגה לשכב עם עדריאל, להתעבר ממנו ולהוליד את ילדיו אף שבפועל הילדים הללו נולדו בסתר לאשתו החוקית של עדריאל, היינו לאחותה של מיכל, מרב בת שאול.
 
 
אם אתם חושבים שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות'.
 
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו.
 


[א]        
שמואל ב' כא:ח
[ב]        
שמואל ב' ו:כג
[ג]        
שמואל א' יח:יט


[1]        
רד"ק על שמואל ב' כא:א
נקרא 9146 פעמים

פריטים קשורים לפי תג

10 תגובות