Skip to content

1VSDAT

Open menu
שני, 02 אוגוסט 2010 16:22

אבותיו של שאול

דרג מאמר זה
(2 מדרגים)
מנגנון השמות הנרדפים נקרא לשרת את צרכי הפרשנים גם במקרים מסובכים הרבה יותר, כמו למשל במקרה של שאול המלך לו מעניקים הכתובים סב בעל לפחות שני שמות שונים.
 
 
אבותיו של שאול המלך הוזכרו מספר פעמים, הן בספר שמואל והן בספר דברי הימים:
 
וַיְהִי אִישׁ מִבִּן יָמִין וּשְׁמוֹ קִישׁ בֶּן אֲבִיאֵל ... וְלוֹ הָיָה בֵן וּשְׁמוֹ שָׁאוּל ...[א]
וְשֵׁם אֵשֶׁת שָׁאוּל אֲחִינֹעַם בַּת אֲחִימָעַץ וְשֵׁם שַׂר צְבָאוֹ אֲבִינֵר בֶּן נֵר דּוֹד שָׁאוּל. וְקִישׁ אֲבִי שָׁאוּל וְנֵר אֲבִי אַבְנֵר בֶּן אֲבִיאֵל.[ב]
וּבְגִבְעוֹן יָשְׁבוּ אֲבִי גִבְעוֹן וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מַעֲכָה. וּבְנוֹ הַבְּכוֹר עַבְדּוֹן וְצוּר וְקִישׁ וּבַעַל וְנָדָב ... וְנֵר הוֹלִיד אֶת קִישׁ וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת שָׁאוּל וְשָׁאוּל הוֹלִיד אֶת ...[ג]
 
וּבְגִבְעוֹן יָשְׁבוּ אֲבִי גִבְעוֹן יְעִואֵל וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מַעֲכָה. וּבְנוֹ הַבְּכוֹר עַבְדּוֹן וְצוּר וְקִישׁ וּבַעַל וְנֵר וְנָדָב ... וְנֵר הוֹלִיד אֶת קִישׁ וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת שָׁאוּל וְשָׁאוּל הוֹלִיד אֶת ...[ד]
 
להלן השושלת בהתאמה למקורות השונים:
 
שאול
קיש - אביו
 
אביאל - סבו
שאול
קיש - אביו
נר - דודו
אביאל - סבו
שאול
קיש - אביו
 
נר - סבו
קיש - אח סבו
אבי גבעון - סב סבו
 
זהה למקור הקודם אך מציין שסב סבו של שאול היה אבי גבעון יעואל (יעיאל)
 
 
מי אם כן סבו של שאול: אביאל או נר? מדרש ויקרא רבה בא לעזרתנו ומסביר:
 
דאמר רבי שמעון בן לקיש: שאול לא זכה למלוכה אלא על ידי שהיה זקנו מדליק נרות לרבים. אמרו: מבואות אפילות היו מביתו לבית המדרש והיה מדליק נרות בהם כדי להאיר בהם לרבים. כתוב אחד אומר 'וְנֵר הוֹלִיד אֶת קִישׁ'[ה] וכתוב אחד אומר 'קִישׁ בֶּן אֲבִיאֵל'[ו] - הא כיצד? אביאל היה שמו אלא על ידי שהיה מדליק נרות לרבים זכה ונקרא שמו נר.[1]
 
נר ואביאל הם, אם כן, שמות נרדפים וניתן להשתמש בכל אחד מהם באופן אקראי ללא כל קשר לעובדה הניכרת לעיין שבידנו יש כנראה שתי מסורות שונות: הראשונה מכירה את אביאל ושני בניו, קיש ונר, שילדו את שאול ואבנר בהתאמה בעוד שהשניה מסתמכת על עץ משפחתי הרבה יותר רחב ובין ילדיו של אבי גבעון היא מונה את נר וקיש כאשר לנר עצמו היה בן בשם קיש שלימים הוליד את שאול.
 


[א]       
שמואל א' ט:א-ב, מִבִּן יָמִין - קרי: מִבִּנְיָמִין
[ב]       
שמואל א' יד:נ-נא
[ג]        
דברי הימים א' ח:כט-לג
[ד]        
דברי הימים א' ט:לה-לט, יְעִואֵל - קרי: יְעִיאֵל
[ה]       
דברי הימים א' ח:לג
[ו]        
שמואל א' ט:א


[1]       
ויקרא רבה ט:ב
נקרא 6010 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

8 תגובות

  • קישור לתגובה רביעי, 13 יולי 2016 12:54 הוסף ע״י עדי אביר

    יצחק,

    הרי אתה הוא זה שטוען 'אם נניח שהתנ"ך אמין-נוכל להוכיח שהתנ"ך אכן אמין", מגוחך, לא? אתה יוצא מנקודת הנחה שכל דברי התנ"ך הם אמת ומציע הסברים מפותלים, ולרוב לא הגיוניים, לסתירות ברורות לעיין. אני אכן בא מהגישה שתנ"ך אינו אמין ומחפש הסברים לוגיים לסתירות שאני מוצא, למשל, הסתמכות על מקורות שונים.

    אין דרך לקבוע מי מאיתנו צודק באופן אבסולוטי אבל נראה לי שאם נתעלם מהאמונה ונבחן את הסתירות התנכיות בצורה לוגית, ההסברים שאני נותן הם הרבה יותר הגיוניים מאלו שמשרתים אותך.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה רביעי, 13 יולי 2016 06:04 הוסף ע״י יצחק א.

    עדי, אתה לא חושב שמוטל עליך להביא הוכחה כלשהי לדבריך?, מה שאתה טוען הוא "אם נניח שהתנ"ך אינו אמין-נוכל להוכיח שהתנ"ך אינו אמין", מגוחך, לא?

  • קישור לתגובה שלישי, 12 יולי 2016 22:21 הוסף ע״י עדי אביר

    שלומית,

    ראשית את רשאית להתערב מתי שרק תרצי. תרומתך לדיון חשובה כמו זו של כל אחד אחר.

    שנית אני מסכים איתך שאני רק מעלה סברות ואין בידי, או בידיו של מישהו אחר, עובדות מוצקות להוכחת השערותיי. השאלה היא איזו סברה הגיונית יותר: זאת שמדברת על שמות חילופיים שאחד מהם שימש את כותבו של ספר זה והשני את כותבו של הספר האחר או טיעון כללי שמניח שכל ספרי התורה, נביאים וכתובים נכתבו ונערכו לאורך זמן על ידי אנשים שונים שהסתמכו על מקורות שונים.

    בתקופת כתיבתו ועריכתו של ספר דברי הימים הקנון התנכי עדיין לא התגבש סופית ואף סביר להניח שרוב ספרי התנ"ך עדיין לא זכו לעריכה סופית. כיוון שכך, בעל ספר דברי הימים לא בהכרח הסתמך על ספר שמואל וייתכן שהיה בידיו מקור אחר. זה לא הסבר וודאי אבל כיוון שתופעת המקורות השונים מסבירה גם הרבה מבוכות תנכיות אחרות סביר יותר להניח שכל הסתירות שהעלתי בפרק זה נובעות מהשוני במקורות ששירתו את הכותבים השונים ולא מגיבורי התנ"ך שהחליטו לשנות את שמם, מהנוהג של ילדים לנתייחס לסבם כאילו היה אביהם וכדומה.

    לי אין בעייה לייחס סתירות תנכיות להחלטות או טעויות אנושיות. המאמינים, לעומת זאת, מניחים שכל המקראות נכתבו על ידי האל או בהשראתו וממילא הם נקיים מסתירות ולכן יש לחפש הסבר אחר שיעלים את הסתירות

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שלישי, 12 יולי 2016 21:01 הוסף ע״י שלומית

    אם אפשר להתערב. עדי, גם מה שאתה טוען זו בסה"כ ספיקולציה חסרת בסיס כלשהו.

  • קישור לתגובה שלישי, 12 יולי 2016 15:11 הוסף ע״י עדי אביר

    יצחק,

    מה יש בידך זולת נסיונות דחוקים לתרץ מבוכות שאת רקען לא אתה, לא אני ולא אף אחד אחר באמת מכיר ויודע. אני טענתי שלבעל ספר דברי הימים הייתה מסורת שונה מזו של בעל ספר שמואל ואתה ניסית לסתור את דבריי באמצעות ספקולציה שאינה נשענת על שום עובדה או תשתית הגיונית כלשהי.

    לשיטתך, שמואל כתב את ספרו וכיוון שהוא היה בן דורו של שאול הדעת נותנת שהוא הכיר את שושלת היוחסין של שאול טוב יותר מבעל ספר דברי הימים שחי כחמש מאות שנה מאוחר יותר. אני מסיק מכך שבעל ספר שמואל הכיר מסורת שראתה באביאל את אביו של קיש בעוד שבעל ספר דברי הימים הסתמך על מסורת אחרת שייחסה את קיש לנר, שבמסורת הראשונה היה רק אחיו של קיש.

    אם לא היית יודע שרוח הקודש לעולם אינה טועה איזו השערה הייתה נראית לך הגיונית יותר?

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שני, 11 יולי 2016 06:02 הוסף ע״י יצחק א

    אם תרצה, אפשר בסגנון אחר, שמו של נר הוחלף לאביאל מאיזו סיבה (מצאנו במקרא כמה פעמים שמות שהוחלפו), וכשבא לקרוא שם לבנו רצה להנציח א שמו הראשון.

  • קישור לתגובה שני, 11 יולי 2016 05:53 הוסף ע״י יצחק א

    איני מבין מה הבעיה. זה ענין של החלטה של האב. יש לאנשים הרבה שיקולים בבחירת שמות.

  • קישור לתגובה ראשון, 10 יולי 2016 13:38 הוסף ע״י עדי אביר ויצחק א.

    יצחק א.כתב:

    אביו של קיש - נר או אביאל?

    אביו של קיש נקרא שמו נר, אלא שהוא רצה לקרוא לאחד מילדיו בשם זה, זה דבר לא אפשרי שיקראו לאב ולבן באותו שם, ולכן מה שהיה נהוג במקרים כאלו שהאב משנה את שמו. ולכן שינה נר את שמו לאביאל.

    -----------------------------------------

    תשובתי:

    תגיד אתה צוחק עלי? התירוץ הזה הוא אבסורדי לחלוטין. האב משנה את שמו כשהוא רוצה לקרוא לבנו בשמו שלו? לא יותר פשוט לקרוא לבן בשם אחר? יש סתירות שאינן ניתנות להחלקה אפילו באמצעות התירוצים האבסורדיים ביותר.