החרדים מרבים לקונן על מר גורלם אבל אם מתעלמים ממסכי העשן שהם אוהבים לפזר מתברר שהם נהנים מהטבות יתר מוגזמות שאינן ניתנות לאף מגזר אחר בציבור. במאמר זה, הראשון בסדרת מאמרים, אני מתרכז בתקציבי החינוך והתרבות ומראה לא רק את ההעדפה המקוממת של החרדים אלא גם את העיוותים הלוגיים עליהם החרדים מבססים את כל טיעוניהם.