מנותקים מהמודרנה, מבוצרים מאחורי חומות האמונה ומחוסנים מכל סכנות ההגיון, התנאים המשיכו לפצח את הרמזים שהאל שתל בתורתו הקדושה ובעזרתם הם שבו וגילו את כל עקרונותיה של הקוסמולוגיה המיתולוגית של התנ"ך – הארץ השטוחה, הרקיע הקשיח, השמש הקטנה שמהלכת ברקיע השמיים, השאול שנמצא בתוך מי התהומות, גן העדן שנמצא על ידו וחלונות השמים שמאפשרים לשמש לצאת עם ערב אל מחוץ לכיפת הרקיע ולשוב לעת בוקר לצידה הפנימי. חכמי ארץ ישראל שפעלו בדור האחרון של התנאים ובתקופת האמוראים כבר נחשפו לקדמה ההלניסטית והחלו לאמץ את שיטתם הקוסמולוגית של הפילוסופים היווניים אבל עד לנפילת החומות שמנעו את חדירת ההלניזם, רבני ישראל היו בטוחים שהתהומות רבצו מתחת לארץ השטוחה והרקיעים כיסו אותה מעל. תמונת העולם הזאת המשיכה להלך בבבל עד לתקופת הגאונים. |
רבני עידן התלמוד עמדו בפני דילמה לא פשוטה: האם להמשיך לדבוק בראיה הקוסמולוגית שבורא העולם שיקע בפסוקי תורתו הקדושה או לאמץ את הקוסמולוגיה הגיאוצנטרית של חכמי אומות העולם. בימי הרמב"ם, במאה השתיים עשרה לספירת העמים, הסוגיה כבר הוכרעה לטובת הפילוסופיה היוונית אבל בעידן התלמוד שתי הגישות עדיין התמודדו זו עם זו ובהדרגה יותר ויותר רבנים הגיעו למסקנה שלא כל דברי הפילוסופים הם רק שטות והבל. |
'כל הזכויות במאמרים שמורות לעדי אביר'
© 2005 - 2023 1VSDAT.