האם אי פעם נדע הכל?
המפעל המדעי כולו נראה כפועל בכיוון אחד – איחוד כל התיאוריות המדעיות לכלל תיאוריה אחת שמבהירה את הכל.
הדיון כאן מתייחס לאפשרות קיומה של התיאוריה המיוחלת[1] ולא לשאלה אם אי פעם נדע את מיקומו של כל חלקיק אלמנטארי ביקום.
הדרך מן הגיהינום רצופה שאלות טובות |
פרופסור ישעיהו ליבוביץ ופרופסור יוסף אגסי נחלקו ביניהם כמעט בכל נושא או שאלה שבהם דנו. המחלוקת התמקדה סביב תפישת העולם ואופי הדיון: בכל מקום בו ראה פרופסור ליבוביץ דיכוטומיה, מצא פרופסור אגסי דירוג. בעוד ליבוביץ ראה הבדל תהומי בין כמות ואיכות, בין רציונלי לאי רציונלי, בין מדע לערכים ובין האדם לטבע, מצא אגסי דרגות וקשרים בין כל אלה. חרף הדעות השונות הייתה הסכמה על יסודות המחלוקת, והדיאלוג שביניהם היה שוטף ונוקב נדונו שאלות יסוד בפילוסופיה, במדע ובפילוסופיה של המדע ובכלל זה: גבולות המדע, גלגולי המושג מדע, חשיבה מדעית, פיסיקה ומטאפיסיקה, מדעי הטבע ומדעי האדם, כפייה או בחירה של תורות מדעיות, מותר האדם, רשות הרבים, רשות היחיד, הרקע החברתי של המדע, מודעות ומודעות עצמית, איכות וכמות, האדם והקוסמוס, מערכות, מושגים ופרדוקסים, אנטינומיות הבנה והסברה.
הקורס הופק על ידי האוניברסיטה המשודרת. |
'כל הזכויות במאמרים שמורות לעדי אביר'
© 2005 - 2023 1VSDAT.