Skip to content
(תקציר:) שש מאות ריבוא הגברים שראו את התגלות האל סיפרו לבניהם על הארוע המופלא והבנים סיפרו לבניהם, ואלה לבניהם וכך הלאה מדור לדור עד עצם ימינו אנו. שרשרת המסירה אמורה להוכיח, באופן עצמאי שאינו תלוי במילה הכתובה, לא רק את עובדת קיומו של האל אלא גם את מקורה האלוהי של תורתו. הנרטיב הזה הוא מאד ברור, פשוט והגיוני ולכן קצת קשה לנו להבין מדוע הרבנים מצאו לנכון לחלוק על העובדות הבסיסיות ביותר ומדוע הם בחרו לבסס את גרסותיהם על מדרשים שהם סחטו מפסוקי התורה הכתובה ולא על הסיפורים המהימנים שהם שמעו מאבותיהם, ששמעו מאבותיהם וכך הלאה עד לאותם אבות הקדומים שראו את הכל במו עיניהם ושמעו את הקול במו אזניהם. האם כל סיפור המסירה מדור לדור הוא לא יותר מאשר מיתוס[א] שהרבנים המציאו אלף ומאתיים שנים לאחר ימי משה בנסיון לעגן בהיסטוריה הרחוקה את התורה החדשה, התורה שבעל פה, שהם פיתחו לעצמם?