בסיפור על רב ששת העיוור והצדוקי שהרגיז אותו שובצו לא מעט מסרים סמויים שמלמדים על החובה להעריץ את הרבנים, לירוא מהם, לכבדם, לסור למרותם ולדאוג לרווחתם. השיטה הרבנית מדכאת את היכולות הביקורתיות של לומדי התורה והללו מניחים, כמובן מאליו, שכל אגדות התלמוד מתבססות על אירועים שהתרחשו בפועל. אירוע שהתרחש בפועל הוא הוכחה היסטורית וודאית לנכונותם של מוסרי ההשכל שנשתלו בסיפור ולכן רוב המאמינים ימהרו לצטט את האגדות הרבניות שתומכות בעמדתם וסותרות את דבריהם של אלו שבוחרים להסתייע בטיעונים הגיוניים.
|
'כל הזכויות במאמרים שמורות לעדי אביר'
© 2005 - 2023 1VSDAT.