Skip to content

1VSDAT

שני, 09 אוגוסט 2010 12:57

גודלו של העולם ועוביו של הרקיע

דרג מאמר זה
(3 מדרגים)
התלמוד הירושלמי, בהניחו שלעולם יש שלוש קומות, מחליט לגלוש לדיון באשר לעוביים של הארץ, הרקיע והתהום:
 
כשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה כך עובייה של ארץ מהלך חמישים שנה ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. כיצד אנו לומדים זאת? כתוב 'הַיּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ'[א] וכתוב 'וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּךְ'[ב] וכתוב 'בְּחוּקוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם'[ג] ואנו לומדים גזירה שווה מהמילה 'חוג'. לכן, כשם שעוביו של הרקיע הוא מהלך חמשים שנה כך גם עובייה של ארץ הוא מהלך חמישים שנה ועוביו של התהום הוא מהלך חמשים שנה.[1]
 
הרבנים נהגו למדוד מרחקים גדולים ביחידות של שנות הליכה. יחידת מידה זו חושבה על סמך ההנחה שאדם ממוצע מסוגל ללכת מידי יום מרחק של עשר פרסאות, היינו, ארבעים מיל או משהו בין 36.48 קילומטר לשיטתו של הרמב"ם ל-46.08 קילומטר לשיטתו של החזון איש. מכאן שבשנת הליכה רצופה אותו אדם ממוצע יעבור כ-3650 פרסאות ובחמישים שנה הוא יגמע 182,500 פרסאות או משהו בין 166,000 ק"מ ל-210,000 ק"מ.
אין אנו יודעים אם במספרים הללו נפלה ידו המתעתעת של מעתיק רשלן או שהשנים שחלפו בין חתימת התלמוד הירושלמי לחתימת התלמוד הבבלי הביאו עימם הערכות מעודכנות יותר אבל במסכת פסחים של התלמוד הבבלי אנו כבר מוצאים את הגדלים הרלוונטיים מוכפלים פי עשר:
 
בא ושמע, שאל רבן יוחנן בן זכאי: איזו תשובה השיבה בת הקול לנבוכדנצר הרשע בשעה שאמר 'אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן'[ד]? התשובה היא: יצאה בת קול ואמרה לו: רשע בן רשע בן בנו של נמרוד הרשע שהמריד את כל העולם כולו עלי במלכותו. כמה שנותיו של אדם? שבעים שנה ואם בגבורות, שמונים שנה שנאמר 'יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה'[ה]. עתה צא וחשב: מן הארץ עד לרקיע - מהלך חמש מאות שנה, ועוביו של רקיע - מהלך חמש מאות שנה, ובין כל רקיע לרקיע - מהלך חמש מאות שנה. לכן הכהה את שיניו ואמור לו: 'אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרַד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר'[ו].[2]
 
בת הקול שהעמידה במקומו את אותו רשע מרושע הניחה שעוביו של הרקיע מסתכם בחמש מאות שנות הליכה במהלכן אדם ממוצע מסוגל לעבור כמיליון שמונה מאות ושמונים אלף  קילומטר (219,000 קילומטרים פחות לשיטת הרמב"ם ו-219,000 קילומטרים יותר לשיטת החזון איש). הנחה זאת, למרבה הצער, אינה מתיישבות עם חישוביהם המתמטיים של רבא ורבי יהודה:
 
אמר רבא: גודל העולם ששת אלפי פרסות ועובי הרקיע אלף פרסות. אחד המספרים הללו הוא מסורת מפי הגבורה ואחד המספרים הוא מסקנה לוגית. רבא הלך לשיטתו של רבה בר בר חנה שהביא את דברי רבי יוחנן שאמר: איזה מרחק יכול ללכת אדם ממוצע במשך היום? התשובה היא שאדם ממוצע יכול ללכת עשר פרסאות, היינו 40 מיל, כאשר מעלות השחר ועד הנץ החמה הוא מסוגל ללכת חמישה מיל ומשקיעת החמה ועד צאת הכוכבים הוא מסוגל ללכת חמישה מיל נוספים. יוצא מכך שעוביו של הרקיע הוא שישית מהמרחק אותו הולכת השמש במהלך היום. רבי יהודה אמר: עוביו של הרקיע הוא עשירית מהמרחק אותו הולכת השמש במהלך היום. כמה יכול ללכת אדם ממוצע במשך היום? התשובה היא שאדם ממוצע יכול ללכת עשר פרסאות, היינו 40 מיל, כאשר מעלות השחר עד הנץ החמה הוא מסוגל ללכת ארבעה מיל ומשקיעת החמה ועד צאת הכוכבים הוא מסוגל ללכת ארבעה מיל נוספים. יוצא מכך שעוביו של הרקיע הוא עשירית מהמרחק אותו עוברת השמש במהלך היום.[3]
 
ה'גמרא', היינו המסורת היהודית שעוברת מדור לדור, לימדה את רבא שבמהלך היום השמש עוברת ששת אלפים פרסות, כמרחק שבין הקצה המזרחי של היקום לקצהו המערבי. בתחילתו ובסיומו של המסע היומי השמש חייבת לחצות את הרקיע הקשיח ולהלך בתוך חלונותיו. בשעה שהחמה חוצה את החלונות הללו זוהרה מתעמם והבריות רואות מעין אור דמדומים, את דמדומי השחר כשהחמה מהלכת בתוך חלונות הרקיע שבמזרח ואת דמדומי השקיעה כשהחמה מהלכת בתוך חלונות הרקיע שבמערב. בתנאים אלה רבא מנסה לאמוד את עובי הרקיע בעזרת נוסחה מתמטית פשוטה:
 
 
Dr = (Mr / Md) * Dd
 
כאשר:
 
Dr
 
מסמל את המרחק שהשמש עוברת בתוך חלונות הרקיע בשעות הדמדומים, היינו, את עוביו של הרקיע.
 
Dd      
 
מסמל את המרחק שהשמש עוברת במהלך היום כולו, מרחק השקול על פי המסורת היהודית ל-6000 פרסאות.
 
Mr    
 
מסמל את מרחק ההליכה של אדם ממוצע בשעות הדמדומים. לגבי מרחק זה התעוררה מחלוקת – רבא, בעקבות רבה בר בר חנה שאימץ את שיטתו של רבי יוחנן, העריך שאדם ממוצע מסוגל להלך ברגעי הדמדומים מרחק של חמישה מיל ורב יהודה טען שאותו אדם ממוצע אינו יכול ללכת בדקות אלה יותר מאשר ארבעה מיל.
 
Md
 
מסמל את המרחק שאדם ממוצע נוהג ללכת במהלכו של יום שלם, כולל באותן דקות בהן החמה מהלכת בתוך חלונות הרקיע. מרחק זה, אליבא דכולי עלמא, מסתכם ב-10 פרסאות או 40 מיל.
 
היחס בין המרחק היומי שאדם ממוצע נוהג להלך לבין המרחק שהוא עובר בשעת דמדומי השחר או דמדומי השקיעה חייב להיות זהה ליחס שבין המרחק היומי שהחמה מהלכת בשמי הרקיע למרחק שהיא מהלכת בתוך חלונות הרקיע. אם נציב בנוסחה את הערכים נגלה כי לשיטת רבה בר בר חנה האומר כי אדם ממוצע מספיק להלך חמישה מילים בעת הדמדומים עובי הרקיע יהיה:
 
 
Dr = (5 / 40) * 6000
 
כלומר, 750 פרסאות או שמינית מרוחב הארץ, בעוד שלשיטת רב יהודה הגורס שאדם ממוצע מספיק להלך רק ארבעה מילים בעת הדמדומים, עובי הרקיע הינו:
 
 
Dr = (4 / 40) * 6000
 
כלומר 600 פרסאות או עשירית מרוחב הארץ.
 
חדי העין וודאי יבחינו בטעות הקלה שנפלה בחישוביהם של אותם רבנים שהסבירו את שיטתו של רבא שכן החישוב המתמטי מראה שעובי הרקיע אינו שישית מרוחבה של הארץ אלא רק שמינית מרוחב זה. שוב היינו רוצים לייחס את הטעות למעידתו של מעתיק עייף שבמקום 'נמצא שעוביו של רקיע אחד משמונה ביום' העתיק 'נמצא שעוביו של רקיע אחד מששה ביום' ואולם אל לנו להחפז בהטלת דופי במעתיקים המסורים שכן ככל שנגלה יותר ויותר טעויות סופר כך נחסיר יותר ויותר מאמינותו של הטכסט ולבסוף עוד נגיע למצב בו לא נוכל לקבוע את מידת המהימנות של ההוראות השונות ונימצא מערערים על אמינותה של התורה שבעל פה כולה. טוב נעשה, אם אין ברצוננו לפתוח תיבת פנדורה חדשה, שבמקרה זה נתלה את האשם בנטייתם של הרבנים להעדיף את לימודי הקודש על פני לימודי החול ונניח שהעדפה זו היא שמנעה מהם להגיע לדיוקים המקסימליים שהתחבבו על כל אלה שדעתם אינה תפוסה בנסיון להעפיל לרום אמיתותיו של אלוהי כל האמיתות.
 
מעבר לאי הדיוקים הזניחים בתוצאות החישוב, הנסיון להעריך את עוביו של הרקיע חושף בפנינו קן צרעות נוסף. בסיפור על נבוכדנצר הרשע, רבי יוחנן בן זכאי ניצל לצרכיו את העובדה שעוביו של הרקיע מסתכם בחמש מאות שנות הליכה, או 1,825,000 פרסאות, בעוד שמחישוביהם של רב יהודה, בן הדור השני לאמוראי בבל, ורבא, בן הדור הרביעי לאמוראי בלל, עולה שעוביו של הרקיע הוא 600 או 750 פרסאות בלבד – מרחק זניח אותו ניתן לעבור בנקל תוך חודשיים שלושה ושבכל מקרה אינו מגיע אלא לשבריר קטן מהגודל שהיה ידוע לרבי יוחנן בן זכאי. הכיצד? האם שרשרת המסירה של התורה שבעל פה עקפה את רבי יוחנן בן זכאי? האם רבה זכה לגילויים אלוהיים שנסתתרו מרבי יוחנן?
 
כמובן שלא! רבי יוחנן בן זכאי, גדול דורו ואחד הצינורות המרכזיים דרכם זרמה המסורת היהודיות, חי למעלה משלוש מאות שנה לפני רבא ואין כל אפשרות שתורתו לא הקיפה את כל המסורות האמיתיות שנמסרו במרומי הר סיני. כיצד, אם כן, חדרה לתורה מסורת אוטנטית כביכול, 'גמרא' של ממש, על פיה האל הגדול קרא אליו את משה רבנו ולימדו שרוחב העולם הוא 6,000 פרסאות בלבד? האם ניתן לזהות כאן את הדיה של תורה מאוחרת שקנתה לה אחיזה בתודעה הרבנית? האם החכמים בחרו להטמיע דעות חדשות בתוך תורת ישראל ולצרפן בצנעה לנכסי צאן הברזל של המסורה היהודית? לא לנו הפתרונות אבל מדבריו של רבא ניתן להבין שבימיו הסוגיה כבר הוכרעה וגודל העולם כבר הפך לחלק מהמסורת שניתנה למשה בסיני.
 


[א]       
ישעיה מ:כב
[ב]       
איוב כב:יד
[ג]        
משלי ח:כז
[ד]        
ישעיה יד:יד
[ה]       
תהילים צ:י
[ו]        
ישעיה יד:טו


[1]       
וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? 'הַיּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ' וכתיב 'וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּךְ' וכתיב 'בְּחוּקוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם' - 'חוג' 'חוג' לגזירה שוה.
(ירושלמי, ברכות ד:ב)
[2]       
תא שמע דאמר רבן יוחנן בן זכאי: מה תשובה השיבתו בת קול לאותו רשע בשעה שאמר 'אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן'? יצתה בת קול ואמרה לו: רשע בן רשע בן בנו של נמרוד הרשע שהמריד את כל העולם כולו עלי במלכותו. כמה שנותיו של אדם? שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה שנאמר 'יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה'. מן הארץ עד לרקיע - מהלך חמש מאות שנה, ועוביו של רקיע - מהלך חמש מאות שנה, ובין כל רקיע לרקיע - מהלך חמש מאות שנה וכן בין כל רקיע ורקיע. 'אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרַד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר'.
(פסחים צד:א)
[3]       
אמר רבא: שיתא אלפי פרסי הוי עלמא וסומכא דרקיעא אלפא פרסי. חדא גמרא וחדא סברא. סבר לה כי הא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כמה מהלך אדם בינוני ביום? עשר פרסאות. מעלות השחר ועד הנץ החמה - חמשה מילין, משקיעת החמה עד צאת הכוכבים - חמשה מילין. נמצא עוביו של רקיע אחד מששה ביום. רבי יהודה אומר: עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. תדע, כמה מהלך אדם בינוני ביום - עשר פרסאות, ומעלות השחר עד הנץ החמה - ארבעת מילין, משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים - ארבעת מילין. נמצאת עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום.
(פסחים צד:א)
נקרא 11612 פעמים
למאמר הבא ולקודם: « מספר הרקיעים סיכום »

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

אבולוציה אביגדור שנאן אביחי רוניצקי אביי אבים אבירי השולחן העגול אבישג אבן עזרא אבנר בן נר אברהם אבינו אגדה אגסי אדוניהו אדם הראשון אדם זרטל אהליבמה אהרון אהרונוב אונס אוסטרליה אוריה החתי אורי שרקי אחד העם אחזיהו אחיזת עיניים אטימות איוב איומים אייזנקוט אינטרנט איסלאם אי שיתוף פעולה אל גשמי אלוהים אלחנן בן יערי אליגוריזציה אליהו הנביא אלי ישי אלימות אלעד אל של הפילוסופים אמונה אמוראים אמנון יצחק אמריקה אנטוורפן אנטיציונים אנטישמיות אסא אסונות טבע אפוקליפסה אפלטון אפליה דתית אפרת אקסיומות אריה דרעי אריה שטרן אריסטו אריסטוטליות ארכיאולוגיה ארץ ישראל ארץ שטוחה ארצות הברית אשו אתיאיזם אתרוג בבל בוגי יעלון בחירות בטחון ביקורת המקרא בית הלל בית משפט בית שמאי בית שמש בית שני בלעם בני ברק בני התורה בנימין בנימין נתניהו בעלזא בעלי ענין בעל שם טוב בקשי דורון בראשית בר הדיא ברוך בן נריה בריאה בריאה בצלם בריאתנות בריונות בריחה מחקירה ברית מילה ברלנד ברסלב בר קפרא בשמת בת אחאב בת עמרי בת קול בת שבע גאולת הנפש גוש אמונים גזע יהודי גזע עברי גיהינום גיוס גיוס חרדים גיור גיימס קוגל גילדת החכמים גלגול נשמות גלות גלות בבל גליה הילדה האוטיסטית גלית גמח גן עדן גנבה גניבה גניבה ספרותית דברים דוד דוד המלך דמוקרטיה דניאל בלס דקירה דרש דת דת ומדינה דת ומדע דת וצבא דת יהודית דתיים דת מונותאיסטית דת שלטון האבות האגדה הרבנית הבית היהודי הבלים רבניים הברחה הגיון הדחה הדחת עד הדרת נשים הדתה הדת היהודית הונאה הוראה עצמית הורדוס הור ההר החזרה בתשובה הטיית דין הידברות היד החזקה היהדות היסטוריה היסטוריה יהודית הלבנת הון הלברטל הלכה הלל הזקן המלבים המלך ארתור הממלכה המאוחדת המפץ הגדול הנביא יחזקאל הנותאיזם הנחת תפילין הנצרות הקדומה הנרטיב הרבני הסתה הסתרת פשעים הסתרת ראיות העבר המפואר העדה החרדית העולם הבא העלמת מס הפגנה הפרעה לשוטרים הפרת אמונים הפרת סדר הציונות הדתית הצל הרב אופן הרב דב ליאור הרבי מלובאוויטש הרבי מליובאוויטש הרב יעקב יוסף הרב עובדיה הרב קוק הרב שטיינמן הרב שך הרמבם הרמן כהן הר סיני הרפה הרצל השאול השופט גדעון השכלה השתוללות השתמטות התגלות התגלות ומסירה התחזות התכתבות התעללות התעללות מינית התפרעויות התפרעות ויז'ניץ ויזניץ ונדליזם זהות זוהר זיוף זכויות יתר זמיר כהו זמיר כהן זקני פומבדיתא זרובבל חב חבד חבלה חברה קדישא חובב חוזרים בתשובה חולדאי חופש המידע חוק חוק אביר חוקי אביר חוקי טבע חורב חורבן הבית חז חזרה בשאלה חזרה בתשובה חטיפה חילונים חינוך חירם חכמת יוון חלונות הרקיע חנוכה חסידות חסידות לעלוב חסידים חקר המקרא חרדים חרדקים חרצים חשמונאים טו באב טכנולוגיה יאיר גולן יאיר לפיד יאשיהו יבנה יהדות יהדות התורה יהדות ונצרות יהדות נתורה יהואחז יהודה הלוי יהודים יהודי מרוקו יהוה יהויכין יהויקים יהורם יהושע יהושע בן נון יהושפט יואב יוטיוב יוסי גינזבורג יוסי מזרחי יוסף יוסף גינזבורג יוסף יצחק אהרונוב יוסף מרקו ברוך יורם אברגיל יחסי מזרחייםאשכנזיים יחסי שחורים יהודים ימין ושמאל ינאי המלך יעלון יעקב אבינו יפתח הגלעדי יצחק אבינו יצחק גינזבורג יצחק הכהן קוק יצחק יוסף יציאה בשאלה יציאת מצרים יקום ירושות ירושלים ירי יריחו ירמיה ירמיהו ישי ישיבה ישיבות ישיבת תומכי תמימים יש עתיד ישראל פינקלשטיין יששכר וזבולון יתרו כהנים כוהנים כוללים כליאה בלתי חוקית כליאת שוא כנסת ישראל כספים כפר חבד כרתי ופלתי כשצרו מלכי בית חשמונאי כשרות כת כת חבד לוויים לויים לונדון לורנס קלמן לחמי ליבוביץ ליבס ליטאים לימודי ליבה ליצמן לשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאה שערים מאמר מומלץ מגדל בבל מגילות ים המלח מדיה מדיניות חוץ מדיניות פנים מדע מדע יהודי מדע רבני מדע תנכי מדרש כונן מהרל מהרשא מודיעין עלית מונותאיזם מונקטאש מוסר מוסרה מוסר השכל רבני מורה נבוכים מורשת מזוז מחאה מחבת מחוזא מחזירים בתשובה מחקר מחשבת ישראל מטפיזיקה מטריאליזם מידות שהתורה נדרשת בהם מיהו יהודי מיכאל אברהם מיכיהו מיכל מיכל בת שאול מימונה מיסטיקה מיסיון מיסיונר מיסיונריות מיסיונרים מי תהום מיתולוגיה מיתולוגיה יהודית מיתולוגיה תנכית מיתוס מיתוס ההתגלות מיתוס המסירה מיתוס העדות מיתוסים מכות מצרים מכירת יוסף מלאך המוות מלבי ממשלה מנחם מנדל שניאורסון מסורת מסורתיים מסכת אבות מסרים סמויים מעורבות בפשע מעילה מעין החינוך החרדי מעין החינוך התורני מעכה מעמד הביניים מעמד הר סיני מעשה העגל מעשה סדום מפדל מפץ גדול מצגר מצרים מקדש מקרא מרב בת שאול מרטין בובר מרמה משה משה אידל משה מור משה מנדלסון משה רבנו משיח משיחיות משיחיסטים משמעות החיים משנה משנה תורה משפטים מתמטיקה מתן תורה מתנות כהונה מתנחלים נבואה נביא שקר נבל הכרמלי נהיגה ללא רישיון נח נחמיה נחמן קרוכמל נטורי קרתא ניו יורק נכסים נס נסיון חטיפה נפש נצרות נר נרמה נשים נתניהו סאטמאר סאטמר סבי פומבדיתא סגולות סהרוריות סופיסטים סופררבי סופר רבי סחיטה סיכון פזיז של קטין סיני סיסמאות סיסמאות רבניות סיפורי המקרא סיפורי התורה סיקריקים סלומיאנסקי סמים סעדיה גאון ספינקא ספר איוב ספר דברים ספר הזוהר ספר המדע ספרות ההיכלות ספרות המוסר סקיריקים סרטונים סתירות עבירות מין עבירת תנועה עדה בת אילון עדות שקר עובדיה יוסף עולם גיאוצנטרי עולם תלת קומתי עושק עזרא עזרא הסופר עיריית תל אביב עירית תל אביב על טבעי עלי הכהן עם יהודי עמאר עמודי הארץ עמותה עמותות עקדת יצחק ערפה עשו עשרת הדברות עשרת הדיברות עתליהו פדופיליה פדן ארם פולחן אישיות פוליטיקה פוליתאיזם פומבדיתר פונדמנטליזם פוניבז פוניבז' פילון פילוסופיה פילוסופיה יוונית פילוסופיה של המדע פינטו פינקלשטיין פירוש פלילים פנדמנטליסטים פסק הלכה פסקל פקיפה פרה היסטוריה פרוטסטנטיות פריצה פרנץ רוזנצווייג פרקי אבות פרשנות פרשנות המקרא פרשני התנך פרשנים פרשת השבוע פשיעה פשעים פשקווילים צבא צבא ומדינה צביעות צבעון החיוי צדק חברתי צדקיהו צה צהל ציונות ציונות דתית צניעות צרפת קבהעם קבלה קדמה קוסמולגית שלושת הקומות קוסמולוגיה קוסמולוגיה אריסטוטלית קוסמולוגיה גיאוצנטרית קוסמולוגיה מודרנית קוסמולוגיה רבנית קוסמולוגיה תנכית קורבנות קורות ימי ישראל קורח קורס קטיעה בר שלום קיש קנאות דתית קנייבסקי קק קרינסקי ראובן אלבז רבא רב אביתר רב גידל רבה בר נחמני רב הונא רב חנינא רבי אבהו רבי אליעזר רב יוסף רבי חנינא בן דוסא רבי חנינא בן תרדיון רבי יהודה רבי יהודה הנשיא רבי יהודע רבי יהושע רבי יהושע בן לוי רבי יוחנן רבי יוסי רבי ישמעאל רבי מליובאוויטש רבי עקיבא רביצקי רבי שילא רבי שמעון רבי שמעון בן שטח רבי שמעון בר יוחאי רבן גמליאל רבנו חננאל רבנו סעדיה רבנו סעדיה גאון רבנות רבנות ראשית רבנים רבנים ממיתים רבנים קטלניים רבנים רצחניים רב פפא רב ראשי רב ראשי לירושלים רב שילא רב ששת רוני אלשיך רחבעם רחובות רחל אליאור רחל אמנו רישום כוזב במסמכי תאגיד ריש לקיש רכוש רכוש חבד רמב רמבם רמבן רמת אביב רס רעואל רפורמים רצון חופשי רצח רקיע רקיע קשיח רשות שדות התעופה רשי ש שאול שאול המלך שאמאנים שבת שבתאות שבתאי צבי שדים ורוחות שואה שוחד שופטים שופרסל שוק אפור שור אפור שחיתות שטיינמן שיבוש הליכי חקירה שיבוש הליכי משפט שיבת ציון שינוי סדר העדיפויות שכר ועונש שלושה עשר העיקרים שלמה שלמה המלך שלמה עמאר שם טוב שמואל שמואל אבן תיבון שמואל הנביא שמות שמטוב שמי השמים שמעון בן שטח שמעיה ואבטליון שס שפה שפינוזה שרשרת המסירה תאיזם תהומות תהילים תולדות אהרון תולדות עם ישראל תומכי תמימים תורה תורה שבעל פה תורת האבווציה תיונות תל אביב תלמוד תמיכות משרד החינוך תנ תנאים תנורו של עכנאי תנך תעסוקה תקיפה תקיפת נשים תקציב תקציבים תקציבים לחרדים תרומות תרומות לחבד תרמית תשדירי פרסומת