Skip to content

1VSDAT

שישי, 06 אוגוסט 2010 11:48

היהדות נתקלת באריסטוטליות

דרג מאמר זה
(1 מדרג)
הרמב"ם, במאה השתים-עשר לספירת העמים כבר ידע שהארץ ניצבת במרכז היקום, עטופה בתשעה כדורי בדולח שקופים שנושאים עימם את כל גרמי השמיים. למעשה הוא היה כה בטוח בתמונת עולם גיאוצנטרית זאת עד שהוא קבע שקיימת חובה לזהות את האל כמי שמסובב את כדורי הבדולח וגורם לשמש, לירח ולכוכבים להלך בשמיים. את חובת זיהוי האל כמסובב כדורי הבדולח הרמב"ם הגדיר כמצוות עשה, כלומר מטלה שחובה לעשותה. אי לכך, כל מי שאינו מבין שהאל מסובב את כדורי הבדולח בהתמדה ובאופן נצחי עובר על אחת ממצוות התורה ואולי אפילו על החשובה שבהן[1].
 
יתר על כן, ממשיך וטוען הרמב"ם, האדם יאהב את האל ויחשוש ממנו רק לאחר שיבין את פלאי בריאתו ויסיק בעצמו שחכמתו של הבורא חייבת להיות אינסופית ובלתי מוגבלת[2]. בכדי להקל על הקוראים הרמב"ם מחליט לפקוח את עיניהם ולהסביר להם כיצד באמת נראה העולם ומהי החוקיות שפועלת בו. בעזרתו אנו מגלים שהעצמים נוצרים על ידי הטבעת צורות בחומר קדום וחסר תכונות ושלצד העצמים שמשנים את צורתם קיימים גם עצמים נצחיים, דוגמת הכוכבים וכדורי הבדולח, שחכמי ימי-הביניים בחרו לכנות בשם 'גלגלים'. כל הגלגלים הללו הם עגולים ככדור, לכולם מרכז משותף והארץ תלויה באמצעיתם[3].
 
הגלגלים, לשיטת הרמב"ם, אינם קלים ואינם כבדים ואין להם שום צבע, טעם או ריח[4]. בשמונת הגלגלים הראשונים משובצים הירח, השמש, חמשת כוכבי הלכת וכל כוכבי השבת בעוד שהגלגל התשיעי עוטף את כל שאר הגלגלים ומסובב אותם. הגלגלים הם טהורים וזכים כזכוכית ולכן אין אנו מסוגלים לראות את כדורי הבדולח עצמם ונדמה לנו שכל גרמי השמיים נמצאים בגלגל אחד[5]. כוכבים מסוימים הם קטנים מהארץ ואחרים גדולים מהארץ. השמש היא הכוכב הגדול ביותר בעוד שקטן ביותר הוא הכוכב המשובץ בגלגל השני הנקרא, בצורה קצת מבלבלת, בשם 'כוכב'. השמש גדולה פי מאה ושבעים מהארץ והארץ גדולה פי ארבעים מהירח[6].
 
הכוכבים והגלגלים, מוסיף הרמב"ם, הם יצורים חיים, לכולם יש נפש, דעה ושכל וכולם מכירים את בורא העולם[7]. המלאכים מהווים קטגוריה משל עצמם בהיותם צורות טהורות שאינן קשורות לחומר כלשהו.[8] הצורות חסרות הגוף, כל אחת לפי מעלתה, מכירות את הבורא אך אף אחת מהן אינה מסוגלת לתפוס את כל מהותו[9].
 
תמונת העולם של הרמב"ם הקבילה לחלוטין לקוסמולוגיה שאומצה לבסוף על ידי כל מלומדי ימי הביניים, יהודים, נוצרים ומוסלמים, וכולם הכירו בעובדה שהעולם נראה כמו בצל עטוף בגלדים, או בצורה יותר ציורית, כמו תפוח זהב שליבתו מוקפת בקליפה עבה ושקופה וזו מוקפת בקליפה עבה ושקופה נוספת וכך הלאה עד לקליפה החיצונית ביותר שתוחמת את הפרי כולו. הכדורים השקופים סובבים סביב מרכזם, היינו סביב כדור הארץ, ובעת סיבובם הם נושאים עימם את גרמי השמיים שבתוכם. המתבונן בשמיים אינו יכול לחוש בכדורי האתר השקופים ולכן הוא רואה רק את מהלכם של גופי האור המשובצים בתוך הכדורים הללו את השמש ביום ואת הירח, חמשת כוכבי הלכת וכל כוכבי השבת בלילה.
 
בעקבות הרמב"ם, התורה הגיאוצנטרית הפכה לאבן הפינה של המחשבה היהודית ועד היום קשה לשומרי האמונים לקבל את האפשרות שהארץ אינה ניצבת במרכזו של העולם ושגם היא, כשאר כוכבי הלכת, סובבת סביב שמש מרכזית. המדע אולי מתעקש לטעון שלעולם יש מבנה הליוצנטרי[א], היינו שהארץ סובבת סביב השמש ולא להיפך, אבל רבי מנחם מנדל שניאורסאהן, הרבי מליובאוויטש, לא נרתע לאחוז בקרני השור ולאחר שהוא גומר להשתלח במדע המודרני הוא קובע:
 
אם התנ"ך, התלמוד ו'המשנה תורה' לרמב"ם מתארים את הארץ כקבועה במרכז היקום, והשמש חגה סביבה, עלינו לקבל את הדברים כפשוטם. למרות שתיאור זה שונה מקצה לקצה ממה שמלמדים בבתי הספר התיכוניים (ואפילו בגני ילדים!) אין זה צריך לגרום לנו לחוש שלא בנח.[10]
 
באופן אירוני, הרבי מליובאוויטש ושאר המאורות של העולם התורני אינם מגנים רק על כבודם של התורה, התלמוד והרמב"ם אלא בראש ובראשונה על כבודם של ההוגה היווני אריסטו והתוכן האלכסנדרוני תלמי.
 
העולם התלת-קומתי של הקוסמולוגיה המסורתית שימש את אבותינו בכל תקופת התנ"ך ועמוק לתוך תקופת המשנה אף שבאותה עת החלה להתפתח ביוון קוסמולוגיה הרבה יותר מודרנית וסבירה והיא הקוסמולוגיה הגיאוצנטרית שמציבה את הארץ במרכזם של תשעה כדורי בדולח שקופים. ארץ ישראל, בגלל ריחוקה מתחומי ההשפעה היווניים, לא נחשפה לקוסמולוגיה הגיאוצנטרית וחכמיה שמרו אמונים לראיה המדעית של המעצמות המזרחיות ששלטו בה: אשור, בבל ופרס אבל  התמונה החלה להשתנות לאחר שאלכסנדר מוקדון כבש את כל המזרח התיכון בשליש האחרון של המאה הרביעית לפני ספירת העמים. גיסותיו של אלכסנדר הביאו עימם את כל פירותיה של התרבות ההלניסטית, ובכלל זה את תורותיהם של הפילוסופים היווניים הגדולים ובראש וראשונה את תורותיהם של אפלטון ואריסטו.
 
לא ארך זמן רב ואלכסנדריה שבמצריים הפכה אור לגויים והחלה להפרות את כל סביבתה ובכלל זאת את הקהילה היהודית שפרחה בה, ממנה צמחו הוגים גדולים דוגמת פילון האלכסנדרוני שלא היססו לדחות את הישן מפני החדש ולאמץ בזרועות פתוחות את זרמי המחשבה המודרניים. אין זאת אומרת שיהודי אלכסנדריה נטשו את היהדות לטובת הדתות היווניות, ההיפך הוא הנכון, הם פשוט החלו לקרא את כתבי הקודש היהודיים דרך משקפיים פילוסופיות וקריאה זאת אפשרה להם להעניק פירוש אלגורי לכל התבטאות שעל פניה נראתה להם מוזרה ופרימיטיבית.
 
היהדות האלכסנדרונית ויתרה על ההבנה הפשוטה של המקרא ובמקום זאת היא החלה לחפש בכתבי הקודש את הרמזים שיוכיחו שהתורה האלוהית תואמת לחלוטין את תורת הפילוסופים. מסתבר שמשימה זו אינה קשה כלל ועיקר ועם קצת רצון טוב ניתן להוציא פסוקים מהקשרם ולהפכם לאסמכתאות שמוכיחות כל תיאוריה פופולרית. התנ"ך, בפרשנותו האלכסנדרונית, איבד את משמעויותיו המביכות ונאמניו יכלו ללכת 'עם' ולהרגיש 'בלי' - להמשיך ולדבוק במנהגים היהודיים ובמקביל להרגיש חלק בלתי נפרד של הקדמה ההלניסטית ושותפים לחיי הרוח התוססים של העיר המתקדמת ביותר בעולם.
 
הקוסמולוגיה הגיאוצנטרית נכנסה לתחומי ארץ ישראל לאחר שרוב התנ"ך כבר נכתב והופץ ולכן אין ספק שכל קשר בין הקוסמולוגיה התנ"כית לקוסמולוגיה של הרמב"ם ונאמניו הוא לכל היותר קלוש ומקרי. הרבי מליובאוויטש וחבריו רוצים שנאמין שהתנ"ך, התלמוד ו'המשנה תורה' של הרמב"ם מציגים תמונת עולם אחידה ומימי מתן תורה היהודים תמיד שיוו לנגד עיניהם עולם בו השמש, הירח והכוכבים מבלים את זמנם בשיוט מעגלי סביב הארץ המרכזית, אבל כפי שנשתכנע בקרוב אין דבר רחוק יותר מין האמת – התנ"ך דבק בקוסמולוגיה המסורתית שמשתקפת בכל המיתולוגיות הקדומות של אגן הים התיכון, הרמב"ם מייצג בנאמנות את התורה האריסטוטלית/תלמאית והתלמוד מתבלבל בעקביות בין שתי החלופות ולצד נאמנותו לקוסמולוגיה התנ"כית/מיתולוגית הוא גם נותן ביטוי לתיאוריות מודרניות יותר שהחלו לנשב באותה תקופה גם בחללה של ארץ ישראל הרומאית. 
 


[א]        'Heliocentric' – צירוף של המילה היוונית 'Helio', שמש, והמילה האנגלית 'centric', מרכז.         


[1]        
רמב"ם, יד החזקה, הלכות יסודי תורה, פרק א, סעיפים א, ה-ו
[2]        
רמב"ם, יד החזקה, הלכות יסודי תורה, פרק ב, סעיף ב
[3]        
רמב"ם, יד החזקה, הלכות יסודי תורה, פרק ג, סעיף ד
[4]        
רמב"ם, יד החזקה, הלכות יסודי תורה, פרק ג, סעיף ג
[5]        
רמב"ם, יד החזקה, הלכות יסודי תורה, פרק ג, סעיך א
[6]        
רמב"ם, יד החזקה, הלכות יסודי תורה, פרק ג, סעיף ח
[7]        
רמב"ם, יד החזקה, הלכות יסודי תורה, פרק ג, סעיף ט
[8]        
רמב"ם, יד החזקה, הלכות יסודי תורה, פרק ב, סעיף ג
[9]        
רמב"ם, יד החזקה, הלכות יסודי תורה, פרק ב, סעיף ח
[10]       
הרב יוסף גינזבורג ופרופסור ירמיה ברנובר, "מה רבו מעשיך ה'" – המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש, ר' מנחם מנדל שניאורסאהן, הוצאת שמי"ר, ירושלים 2000, עמ' 397-398
נקרא 11172 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

אבולוציה אביגדור שנאן אביחי רוניצקי אביי אבים אבירי השולחן העגול אבישג אבן עזרא אבנר בן נר אברהם אבינו אגדה אגסי אדוניהו אדם הראשון אדם זרטל אהליבמה אהרון אהרונוב אונס אוסטרליה אוריה החתי אורי שרקי אחד העם אחזיהו אחיזת עיניים אטימות איוב איומים אייזנקוט אינטרנט איסלאם אי שיתוף פעולה אל גשמי אלוהים אלחנן בן יערי אליגוריזציה אליהו הנביא אלי ישי אלימות אלעד אל של הפילוסופים אמונה אמוראים אמנון יצחק אמריקה אנטוורפן אנטיציונים אנטישמיות אסא אסונות טבע אפוקליפסה אפלטון אפליה דתית אפרת אקסיומות אריה דרעי אריה שטרן אריסטו אריסטוטליות ארכיאולוגיה ארץ ישראל ארץ שטוחה ארצות הברית אשו אתיאיזם אתרוג בבל בוגי יעלון בחירות בטחון ביקורת המקרא בית הלל בית משפט בית שמאי בית שמש בית שני בלעם בני ברק בני התורה בנימין בנימין נתניהו בעלזא בעלי ענין בעל שם טוב בקשי דורון בראשית בר הדיא ברוך בן נריה בריאה בריאה בצלם בריאתנות בריונות בריחה מחקירה ברית מילה ברלנד ברסלב בר קפרא בשמת בת אחאב בת עמרי בת קול בת שבע גאולת הנפש גוש אמונים גזע יהודי גזע עברי גיהינום גיוס גיוס חרדים גיור גיימס קוגל גילדת החכמים גלגול נשמות גלות גלות בבל גליה הילדה האוטיסטית גלית גמח גן עדן גנבה גניבה גניבה ספרותית דברים דוד דוד המלך דמוקרטיה דניאל בלס דקירה דרש דת דת ומדינה דת ומדע דת וצבא דת יהודית דתיים דת מונותאיסטית דת שלטון האבות האגדה הרבנית הבית היהודי הבלים רבניים הברחה הגיון הדחה הדחת עד הדרת נשים הדתה הדת היהודית הונאה הוראה עצמית הורדוס הור ההר החזרה בתשובה הטיית דין הידברות היד החזקה היהדות היסטוריה היסטוריה יהודית הלבנת הון הלברטל הלכה הלל הזקן המלבים המלך ארתור הממלכה המאוחדת המפץ הגדול הנביא יחזקאל הנותאיזם הנחת תפילין הנצרות הקדומה הנרטיב הרבני הסתה הסתרת פשעים הסתרת ראיות העבר המפואר העדה החרדית העולם הבא העלמת מס הפגנה הפרעה לשוטרים הפרת אמונים הפרת סדר הציונות הדתית הצל הרב אופן הרב דב ליאור הרבי מלובאוויטש הרבי מליובאוויטש הרב יעקב יוסף הרב עובדיה הרב קוק הרב שטיינמן הרב שך הרמבם הרמן כהן הר סיני הרפה הרצל השאול השופט גדעון השכלה השתוללות השתמטות התגלות התגלות ומסירה התחזות התכתבות התעללות התעללות מינית התפרעויות התפרעות ויז'ניץ ויזניץ ונדליזם זהות זוהר זיוף זכויות יתר זמיר כהו זמיר כהן זקני פומבדיתא זרובבל חב חבד חבלה חברה קדישא חובב חוזרים בתשובה חולדאי חופש המידע חוק חוק אביר חוקי אביר חוקי טבע חורב חורבן הבית חז חזרה בשאלה חזרה בתשובה חטיפה חילונים חינוך חירם חכמת יוון חלונות הרקיע חנוכה חסידות חסידות לעלוב חסידים חקר המקרא חרדים חרדקים חרצים חשמונאים טו באב טכנולוגיה יאיר גולן יאיר לפיד יאשיהו יבנה יהדות יהדות התורה יהדות ונצרות יהדות נתורה יהואחז יהודה הלוי יהודים יהודי מרוקו יהוה יהויכין יהויקים יהורם יהושע יהושע בן נון יהושפט יואב יוטיוב יוסי גינזבורג יוסי מזרחי יוסף יוסף גינזבורג יוסף יצחק אהרונוב יוסף מרקו ברוך יורם אברגיל יחסי מזרחייםאשכנזיים יחסי שחורים יהודים ימין ושמאל ינאי המלך יעלון יעקב אבינו יפתח הגלעדי יצחק אבינו יצחק גינזבורג יצחק הכהן קוק יצחק יוסף יציאה בשאלה יציאת מצרים יקום ירושות ירושלים ירי יריחו ירמיה ירמיהו ישי ישיבה ישיבות ישיבת תומכי תמימים יש עתיד ישראל פינקלשטיין יששכר וזבולון יתרו כהנים כוהנים כוללים כליאה בלתי חוקית כליאת שוא כנסת ישראל כספים כפר חבד כרתי ופלתי כשצרו מלכי בית חשמונאי כשרות כת כת חבד לוויים לויים לונדון לורנס קלמן לחמי ליבוביץ ליבס ליטאים לימודי ליבה ליצמן לשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאה שערים מאמר מומלץ מגדל בבל מגילות ים המלח מדיה מדיניות חוץ מדיניות פנים מדע מדע יהודי מדע רבני מדע תנכי מדרש כונן מהרל מהרשא מודיעין עלית מונותאיזם מונקטאש מוסר מוסרה מוסר השכל רבני מורה נבוכים מורשת מזוז מחאה מחבת מחוזא מחזירים בתשובה מחקר מחשבת ישראל מטפיזיקה מטריאליזם מידות שהתורה נדרשת בהם מיהו יהודי מיכאל אברהם מיכיהו מיכל מיכל בת שאול מימונה מיסטיקה מיסיון מיסיונר מיסיונריות מיסיונרים מי תהום מיתולוגיה מיתולוגיה יהודית מיתולוגיה תנכית מיתוס מיתוס ההתגלות מיתוס המסירה מיתוס העדות מיתוסים מכות מצרים מכירת יוסף מלאך המוות מלבי ממשלה מנחם מנדל שניאורסון מסורת מסורתיים מסכת אבות מסרים סמויים מעורבות בפשע מעילה מעין החינוך החרדי מעין החינוך התורני מעכה מעמד הביניים מעמד הר סיני מעשה העגל מעשה סדום מפדל מפץ גדול מצגר מצרים מקדש מקרא מרב בת שאול מרטין בובר מרמה משה משה אידל משה מור משה מנדלסון משה רבנו משיח משיחיות משיחיסטים משמעות החיים משנה משנה תורה משפטים מתמטיקה מתן תורה מתנות כהונה מתנחלים נבואה נביא שקר נבל הכרמלי נהיגה ללא רישיון נח נחמיה נחמן קרוכמל נטורי קרתא ניו יורק נכסים נס נסיון חטיפה נפש נצרות נר נרמה נשים נתניהו סאטמאר סאטמר סבי פומבדיתא סגולות סהרוריות סופיסטים סופררבי סופר רבי סחיטה סיכון פזיז של קטין סיני סיסמאות סיסמאות רבניות סיפורי המקרא סיפורי התורה סיקריקים סלומיאנסקי סמים סעדיה גאון ספינקא ספר איוב ספר דברים ספר הזוהר ספר המדע ספרות ההיכלות ספרות המוסר סקיריקים סרטונים סתירות עבירות מין עבירת תנועה עדה בת אילון עדות שקר עובדיה יוסף עולם גיאוצנטרי עולם תלת קומתי עושק עזרא עזרא הסופר עיריית תל אביב עירית תל אביב על טבעי עלי הכהן עם יהודי עמאר עמודי הארץ עמותה עמותות עקדת יצחק ערפה עשו עשרת הדברות עשרת הדיברות עתליהו פדופיליה פדן ארם פולחן אישיות פוליטיקה פוליתאיזם פומבדיתר פונדמנטליזם פוניבז פוניבז' פילון פילוסופיה פילוסופיה יוונית פילוסופיה של המדע פינטו פינקלשטיין פירוש פלילים פנדמנטליסטים פסק הלכה פסקל פקיפה פרה היסטוריה פרוטסטנטיות פריצה פרנץ רוזנצווייג פרקי אבות פרשנות פרשנות המקרא פרשני התנך פרשנים פרשת השבוע פשיעה פשעים פשקווילים צבא צבא ומדינה צביעות צבעון החיוי צדק חברתי צדקיהו צה צהל ציונות ציונות דתית צניעות צרפת קבהעם קבלה קדמה קוסמולגית שלושת הקומות קוסמולוגיה קוסמולוגיה אריסטוטלית קוסמולוגיה גיאוצנטרית קוסמולוגיה מודרנית קוסמולוגיה רבנית קוסמולוגיה תנכית קורבנות קורות ימי ישראל קורח קורס קטיעה בר שלום קיש קנאות דתית קנייבסקי קק קרינסקי ראובן אלבז רבא רב אביתר רב גידל רבה בר נחמני רב הונא רב חנינא רבי אבהו רבי אליעזר רב יוסף רבי חנינא בן דוסא רבי חנינא בן תרדיון רבי יהודה רבי יהודה הנשיא רבי יהודע רבי יהושע רבי יהושע בן לוי רבי יוחנן רבי יוסי רבי ישמעאל רבי מליובאוויטש רבי עקיבא רביצקי רבי שילא רבי שמעון רבי שמעון בן שטח רבי שמעון בר יוחאי רבן גמליאל רבנו חננאל רבנו סעדיה רבנו סעדיה גאון רבנות רבנות ראשית רבנים רבנים ממיתים רבנים קטלניים רבנים רצחניים רב פפא רב ראשי רב ראשי לירושלים רב שילא רב ששת רוני אלשיך רחבעם רחובות רחל אליאור רחל אמנו רישום כוזב במסמכי תאגיד ריש לקיש רכוש רכוש חבד רמב רמבם רמבן רמת אביב רס רעואל רפורמים רצון חופשי רצח רקיע רקיע קשיח רשות שדות התעופה רשי ש שאול שאול המלך שאמאנים שבת שבתאות שבתאי צבי שדים ורוחות שואה שוחד שופטים שופרסל שוק אפור שור אפור שחיתות שטיינמן שיבוש הליכי חקירה שיבוש הליכי משפט שיבת ציון שינוי סדר העדיפויות שכר ועונש שלושה עשר העיקרים שלמה שלמה המלך שלמה עמאר שם טוב שמואל שמואל אבן תיבון שמואל הנביא שמות שמטוב שמי השמים שמעון בן שטח שמעיה ואבטליון שס שפה שפינוזה שרשרת המסירה תאיזם תהומות תהילים תולדות אהרון תולדות עם ישראל תומכי תמימים תורה תורה שבעל פה תורת האבווציה תיונות תל אביב תלמוד תמיכות משרד החינוך תנ תנאים תנורו של עכנאי תנך תעסוקה תקיפה תקיפת נשים תקציב תקציבים תקציבים לחרדים תרומות תרומות לחבד תרמית תשדירי פרסומת