Skip to content

1VSDAT

שישי, 20 אוגוסט 2010 19:39

כלי נשקו של האל

דרג מאמר זה
(4 מדרגים)
התנ"ך משייך לאל את כלי הנשק האופנתיים של התקופה: חרב, חנית, קשת וחיצים וקצת קשה להאמין שכל כלי המשחית הללו ניתנו ל'איש המלחמה' רק לשם מליצת השיר. נראה שכמו האלים המקבילים במיתולוגיות האחרות שרווחו במזרח התיכון וכמו האלים החמושים של המיתולוגיה היוונית גם האל שלנו הרגיש צורך להגן על עמו באמצעות כלי הנשק המודרניים שעמדו לרשותו.
 
 
נפנה עתה לדברים שהאל אמר לנח ולבניו לאחר שהללו יצאו מתיבתם בשוך המבול:
 
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם. אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ. וְהָיָה בְּעַנֲנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן.[א]
 
אותנו יעניין למה בדיוק שימשה הקשת לפני שאלוהים נתנה בענן כאות לברית בינו לבין יושבי הארץ? השימוש במילה 'קַשְׁתִּי' מלמד שהקשת היתה שייכת לאל עוד מלפני המבול ואף שאין אנו יודעים בודאות אם הקשת שימשה למלחמה, לצייד או רק כקישוט הרי שבכל מקרה ברור שהקשר בין האל וקשתו קדם לנתינתה בענן.
 
רמז לשימוש שהאל עשה בקשתו ניתן למצא בפסוקים הבאים:
 
*
אַסְפֶּה עָלֵימוֹ רָעוֹת חִצַּי אֲכַלֶּה בָּם.[ב]
 
*
וַיִּשְׁלַח חִצִּים וַיְפִיצֵם בָּרָק וַיָּהֹמם.[ג]
 
*
בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהֹוָה בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם.[ד]
 
*
כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי הִנֵּה עַל אֱדוֹם תֵּרֵד וְעַל עַם חֶרְמִי לְמִשְׁפָּט. חֶרֶב לַיהֹוָה מָלְאָה דָם הֻדַּשְׁנָה מֵחֵלֶב מִדַּם כָּרִים וְעַתּוּדִים מֵחֵלֶב כִּלְיוֹת אֵילִים כִּי זֶבַח לַיהֹוָה בְּבָצְרָה וְטֶבַח גָּדוֹל בְּאֶרֶץ אֱדוֹם.[ה]
 
*
עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה נְהָרוֹת תְּבַקַּע אָרֶץ.[ו]
 
*
שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ.[ז]
 
*
וַיֹּרֵם אֱלֹהִים חֵץ פִּתְאוֹם הָיוּ מַכּוֹתָם'.[ח]
 
את רוב המובאות הללו ניתן כמובן לראות כעוד מטורות ומליצות פיוטיות אך כיצד עלינו להתייחס לחרב שתפקוד את לויתן נחש בריח, לויתן נחש עקלתון והתנין אשר בים?המפלצות הקדומות הללו היו מוכרות בכל רחבי המזרח התיכון הקדום ואיש משומעיו של ישעיהו הראשון לא הניח שהנביא בחר להזכיר את 'חַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה' של יהוה רק לצורך מליצת השיר, בדיוק כשם שאיש מעולם לא העלה על דעתו שהאל הבבלי מורדוך יצליח לגבור על תיהמת ועוזריה המפלצתיים ללא עזרתם של חרבו, קשתו, חיציו, אלתו הכבדה ורשת הקרב שלו.
 
גם בפסוקים הבאים יש בכדי להטעות:
 
אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם. אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב.[ט]
 
הרמב"ם שואל 'וכי חרב יש לו ובחרב הוא הורג?'[1] ואנו, למרבה הצער, חייבים לענות בחיוב שהרי כבר ראינו שלאל אכן יש חנית וחרב וקשת וחיצים באמצעותם הוא פורע באויביו ונוקם את נקמותיו. הרמב"ם, שכבר ידע שלאל אין גוף וצורה, פסל מראש שהכתוב מדבר בכלי מלחמה של ממש אבל סביר להניח שלקוראים הקדומים של המקרא הדבר כלל לא היה כה ברור - הנפת חנית וחרב והטלת חיצים זה בדיוק מה שניתן היה לצפות מאל גיבור ונאדר בקודש ולכן הצבת הקשת האלוהית בענן התפרשה כמחווה נאה המסמלת את נכונותו של האל לזנוח את כלי המשחית ולותר על זכותו לפרוע בבני המין האנושי כל אימת שעולה לפניו הרצון.
 
 
 
טעיתי? עיוותי? השמטתי? סילפתי? שכחתי? הולכתי שולל? לא הבנתי? לא הצגתי תמונה מלאה? בתחתית הדף תוכלו להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות', אליו תוכלו להגיע באמצעות המשבצת הכחולה הנקראת 'מדורים קבועים' שנמצאת בשמאלו של דף הבית.
 
 


[א]      
בראשית ט:יב-יד
[ב]      
דברים לב:כג
[ג]      
שמואל ב' כב:טו
[ד]      
ישעיה כז:א
[ה]      
ישעיה לד:ה-ו
[ו]      
חבקוק ג:ט
[ז]      
חבקוק ג:יא
[ח]      
תהילים סד:ח
[ט]      
דברים לב:מא-מב


[1]          
רמב"ם, היד החזקה - הלכות יסודי התורה פרק א הלכה ט
נקרא 2567 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

18 תגובות

  • קישור לתגובה שבת, 03 אוקטובר 2015 14:09 הוסף ע״י קרן

    לכל המעוניינים ^_^,

    אם מדברים על האמונות הראשונות, מדובר בפולחן אבות- כלומר, אתה ממשיך כמשגיח על משפחתך- ישות מגוננת (טרם שומר ומצריים). בדתות הראשונות (שומר ומצריים 6000-), במצריים מאמינים במעבר לעולם קל יותר במידה והיית אדם טוב בחייך ובקללה כנשמה ארורה או אכילת נשמתך במידה ואינך אדם טוב. בשומר אתה עובר לעולם של כלום המתמלא במנחות שמעבירים לך צאצאיך החיים. יש גם את התפיסה שאתה לוקח ל"עולם הבא" את הדברים שנקברת איתם.

    אני מאמינה שאני כמו כל דבר אחר ביקום שלנו- נולדתי מתוך העבר ואני אהיה מיוצרות העתיד, כפי שכוכב שסיים את חייו כסופרנובה או ערפילית פלנטרית מחזיר את מרכיביו לחלל כדי ליצור את כוכבי העתיד. אני רואה את החן בסיום מצבי הגשמי כפי שאני רואה את החן בכניסתם של חיים חדשים...פשוט חלק ממעגל גדול יותר- שלא יהוה ולא אלים אחרים צריכים להיות חלק ממנו בצורה שהיא שונה מחלקי.

    מה שאני מנסה להגיד הוא שבכל מקרה אנו היוצרים האמיתיים של אמונותינו. גם אנשים חרדים לא מאמינים שכניסה לעיר והריגת כל יושביה כי הם יושבים בה ואני רוצה לשבת בה זה מעשה מוסרי (לפחות כך אני מקווה...) וזה אחד מדברים רבים שיהוה דרש כאקט אלוהי לפי המקרא שיש לנו היום בעיה מוסרית איתם, אבל הם מאמינים באל- בראשם הם יוצרים אל שהוא שלמות, שהוא טוב והוא רע אך תמיד ראוי לאמונתם בו. אפשר להאמין בגן עדן בלי יהוה או ביהוה בלי גן עדן, בהפיכה לאל לאחר המוות או בהפיכה לתלולית אפר- בסופו של דבר, אם יש בריאה אמיתית של הקיים מכלום היא בריאת המחשבות והאמונות בראשו של האדם. אז נאמין במה שנאמין, אין תענוג גדול מזה, נאמין באנושות, נאמין בחברינו, נאמין בעצמנו, כוח אמונתנו הוא הכוח היחיד לו השתוקקו אלים ומלכים לאורך כל ההיסטוריה האנושית וכל עוד אנחנו יכולים לשמור ממנו גם לישויות שאנו רואים בעינינו ולזקוקים לו בחיינו אין זה משנה מה העתיד שאנו יוצרים לנו במותנו כל עוד אנו מקבלים שהאחר לא בהכרך מאמין באותו הדבר...

    (וסורי שיצא לי ארוך...)

  • קישור לתגובה ראשון, 15 פברואר 2015 21:50 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    חרדי בשאלה:
    יש לי רעיון שאולי יעבוד בשבילך.
    אל תקרא את המאמרים בסדר שבו הצבעתי עליהם אלא בסדר הפוך.
    קרא קודם את המאמר האחרון שמסביר משהו על איך אני מתמודד עם העובדה שיום אחד אמות.
    אם תראה שזה בעצם לא כל כך נורא - יהיה לך אומץ לקרוא גם את המאמר על (אי) הישארות הנפש.

  • קישור לתגובה ראשון, 15 פברואר 2015 17:08 הוסף ע״י חרדי בשאלה

    עבור מעגלתו של חילוני,

    נכנסתי ואני מפחד. אני מפחד לקרוא ולגלות שהעולם ממנו אני מגיע הוא מוטעה ושאין 'נשמה' ואין עולם הבא וכדומה.

    איך אפשר להתנתק מהאשליות? תמיד אני אומאר לעצמי שזה רק ענין של זמן עד שאתפקח אבל לא, הדת חזקה אצלי מאוד ואינני מסוגל להתנתק ממנה. אולי בכל זאת יש דרך להתנתק מהדת ולהבין שזה שטויות בלי שיהיו נקיפות מצפון? כמה שלאקראתי דעת אמת חופש עדי אביר משה גרנות וכו וכו, בכל זאת הדת חזקה ממני כיצד אתה מסביר זאת ומה לדעתך ניתן לעשות בנידון?

  • קישור לתגובה ראשון, 15 פברואר 2015 16:48 הוסף ע״י חרדי בשאלה

    ומאין לנו פירוש המילה שאול? אולי שאול זהו הגיהנום שיעקב חשש להגיע אליו משום 'שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"?

  • קישור לתגובה ראשון, 15 פברואר 2015 16:25 הוסף ע״י עדי אביר

    חרדי בשאלה,

    אני אמנם כתבתי מאמר בשם 'הגיהינום וגן העדן'

    http://www.1vsdat.org/index.php/2010-07-21-07-41-39/2010-07-22-13-03-58/2010-08-05-15-13-58/item/153-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%94%D7%A0%D7%9D-%D7%95%D7%92%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%9F

    אבל מאמר זה אינו מהווה כמובן הוכחה אלא רק ניתוח שזכותך לקבל או לפסול. כעקרון איני יודע כיצד ניתן להוכיח שהעולם הבא הומצא על ידי הרבנים ולא על ידי הכוהנים. עליך להתרשם לבדך מהיעדר ההתייחסויות המקראיות לעולם הבא, מנגנון השכר והעונש והישארות הנפש ומריבוי ההתייחסויות הרבניות לנושאים הללו.

    די ברור שבימי התנ"ך האמינו שהמתים ירדו למקום אפל שנקרא 'שאול' בו הם בילו את יתרת הנצח. אמונה זאת רווחה גם בתרבויות אחרות וניתן למצאה גם במיתולוגיה היוונית. השאול מוזכר פעמים רבות בתנ"ך וסביר להניח שאם כותבי התנ"ך היו מכירים את גן העדן והגיהנום הם היו מזכירים גם אותם. ראה למשל:

    'יְהֹוָה מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.'
    'עַתָּה אַל תְּנַקֵּהוּ כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ וְהוֹרַדְתָּ אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל.'
    'לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק וְיָרַד הֲדָרָהּ וַהֲמוֹנָהּ וּשְׁאוֹנָהּ וְעָלֵז בָּהּ.'
    'שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בּוֹאֶךָ עוֹרֵר לְךָ רְפָאִים כָּל עַתּוּדֵי אָרֶץ הֵקִים מִכִּסְאוֹתָם כֹּל מַלְכֵי גוֹיִם.'
    'הוּרַד שְׁאוֹל גְאוֹנֶךָ הֶמְיַת נְבָלֶיךָ תַּחְתֶּיךָ יֻצַּע רִמָּה וּמְכַסֶּיךָ תּוֹלֵעָה.'
    'אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרַד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר.'
    'כִּי אֲמַרְתֶּם כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת וְעִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה שֹׁיט שׁוֹטֵף כִּי ַעֲבֹר לֹא יְבוֹאֵנוּ כִּי שַׂמְנוּ כָזָב מַחְסֵנוּ וּבַשֶּׁקֶר נִסְתָּרְנוּ.'
    'וְכֻפַּר בְּרִיתְכֶם אֶת מָוֶת וְחָזוּתְכֶם אֶת שְׁאוֹל לֹא תָקוּם שׁוֹט שׁוֹטֵף כִּי יַעֲבֹר וִהְיִיתֶם לוֹ לְמִרְמָס.'
    'אֲנִי אָמַרְתִּי בִּדְמִי יָמַי אֵלֵכָה בְּשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל פֻּקַּדְתִּי יֶתֶר שְׁנוֹתָי.'
    'כִּי לֹא שְׁאוֹל תּוֹדֶךָּ מָוֶת יְהַלְלֶךָּ לֹא יְשַׂבְּרוּ יוֹרְדֵי בוֹר אֶל אֲמִתֶּךָ.'
    'כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה בְּיוֹם רִדְתּוֹ שְׁאוֹלָה הֶאֱבַלְתִּי כִּסֵּתִי עָלָיו אֶת תְּהוֹם וָאֶמְנַע נַהֲרוֹתֶיהָ וַיִּכָּלְאוּ מַיִם רַבִּים וָאַקְדִּר עָלָיו לְבָנוֹן וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה עָלָיו עֻלְפֶּה. מִקּוֹל מַפַּלְתּוֹ הִרְעַשְׁתִּי גוֹיִם בְּהוֹרִדִי אֹתוֹ שְׁאוֹלָה אֶת יוֹרְדֵי בוֹר וַיִּנָּחֲמוּ בְּאֶרֶץ תַּחְתִּית כָּל עֲצֵי עֵדֶן מִבְחַר וְטוֹב לְבָנוֹן כָּל שֹׁתֵי מָיִם.'
    'גַּם הֵם אִתּוֹ יָרְדוּ שְׁאוֹלָה אֶל חַלְלֵי חָרֶב וּזְרֹעוֹ יָשְׁבוּ בְצִלּוֹ בְּתוֹךְ גּוֹיִם.'
    'יְדַבְּרוּ לוֹ אֵלֵי גִבּוֹרִים מִתּוֹךְ שְׁאוֹל אֶת עֹזְרָיו יָרְדוּ שָׁכְבוּ הָעֲרֵלִים חַלְלֵי חָרֶב.'

    וכדומה,

    מכל הפסוקים הללו משתמע שהשאול הוא מקום ניטרלי אליו מגיעים כל המתים, ללא כל קשר למידת צדיקותם. התמונה מתחדדת למקרא הפסוקים הבאים:

    'וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם וַיֹּאמֶר כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו.' (למה שיעקב הצדיק ירד לשאול אם השאול שקול לגיהינום?)
    'וַיֹּאמֶר לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם כִּי אָחִיו מֵת וְהוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאָר וּקְרָאָהוּ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה.' (כנ"ל)
    'וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּרָעָה שְׁאֹלָה.' (כנ"ל)
    'מִיַּד שְׁאוֹל אֶפְדֵּם מִמָּוֶת אֶגְאָלֵם אֱהִי דְבָרֶיךָ מָוֶת אֱהִי קָטָבְךָ שְׁאוֹל נֹחַם יִסָּתֵר מֵעֵינָי.'
    'כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָּךְ.' (המוות מקביל לשאול)
    'חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי קִדְּמוּנִי מוֹקְשֵׁי מָוֶת.' (דברי דוד המלך שלבטח ירש גן עדן)
    'יְהֹוָה הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר.' (האל מחייה גם את יורדי השאול)

    וכדומה.

    המושג גיהינום, לעומת זאת, אינו נזכר כלל בכל התנ"ך בעוד שגן עדן מוזכר רק במשמעות שניתנה לו בבראשית פרק ב.

    להערכתי, הממצאים הללו מוכיחים שבתקופת התנ"ך עדיין לא הכירו את גן העדן והגיהינום והאמונה הזאת התפתחה רק הרבה יותר מאוחר.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה ראשון, 15 פברואר 2015 15:33 הוסף ע״י חרדי בשאלה

    עדי, לא הבנתי. בהתחלה כתבת 'איך אבות אבותיך האמינו שהנפש יורדת לשאול' והצגת את זה כאמת מוחלטת, רק רציתי לדעת ולהבין מאין הסקת את המסקנה הזו. למה להציג את חזל בתור נוכלים ש'המציאו' את העוה"ב. אם הגעת למסקנה הזו, ואני דרך אגב מאוד משתוקק גם להאמין לכך- אז אנא הצג לנו הוכחות לדבר. עד אז ימשיך הדבר להיות בגדר אמונה בעלמא. כי את הפסוקים גם אני יכול לפרש בדרך זו או אחרת. בבקשה. חקרת את הנושא ואני מאמין לך(אגב אני מאמין שכלמה שכתוב באתרך הוא נכון ושגם אני ביום מן הימים אבין את הדברים הכתובים בו על בוריים), אז אני רוצה לדעת כיצד הגעת לכך.
    ורק תרשה לי בבקשה להעיר הערה קטנה (הנה אתה רואה אני כבר לא משתלח), בתשובה כתבת על ההתחלה " והאם לך יש הוכחה שהאמינו בעוה"ב בתקופת הבתים?", ולעניות דעתי אםהייתה לך תשובה מוחצת שמוכיחה ללא צל של ספק שהאמינו בהישארות הנפש, ולא בעוהב גן עדן וגיהנם- היית ישר מפנה אותי למאמר או שניים שמראים בבירור שלא האמינו בעוהב.

  • קישור לתגובה ראשון, 15 פברואר 2015 15:01 הוסף ע״י עדי אביר

    חרדי בשאלה,

    האם יש לך איזו שהיא הוכחה לכך שהאמינו בשכר ועונש, העולם הבא, גן עדן וגיהינום בתקופת הבתים?

    אין לי ספק שתוכל למצוא הרבה חומר שדן בנושא הן באינטרנט והן ביו-טיוב. בינתיים תוכל לצפות בהרצאה העשירית ברשימה הבאה:

    http://1vsdat.org/index.php/2012-12-24-19-09-20/2014-11-16-10-53-52/elior/item/984-984

    כעקרון, אני מציע לך לצפות בהרצאות נוספות של פרופסור רחל אליאור. תמיד ניתן ללמוד ממנה דברים חדשים.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה ראשון, 15 פברואר 2015 13:59 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    חרדי בשאלה:
    אני באמת (אבל באמת!)ממליץ לך לקרוא בבלוג שלי.
    http://www.1vsdat.org/index.php?option=com_k2&view=itemlist&layout=user&id=156&task=user&Itemid=189
    נראה לי שתמצא שם מענה לרבות משאלותיך.
    למשל, בעניין הישארות הנפש, תוכל לקרוא את תיאור המציאות במאמר הבא (שמופיע בבלוג):
    http://1vsdat.org/index.php?option=com_k2&view=item&id=565:%D7%9E%D7%94-%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94?&Itemid=189

    דרך אפשרית להתמודד עם המציאות הזאת, תוכל למצוא במאמר הבא (שאף הוא בבלוג):
    http://1vsdat.org/index.php?option=com_k2&view=item&id=559:%D7%98%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&Itemid=189

  • קישור לתגובה ראשון, 15 פברואר 2015 12:07 הוסף ע״י חרדי בשאלה

    עדי, האם בבקשה תוכל להפנות אותי לסרטונים/ הרצאות/מאמרים שמוכיחים שהעוה"ב הוא המצאה רבנית, ושכותבי התנ"ך האמינו בירידת הנשמה/נפש לשאול?
    תודה רבה.

  • קישור לתגובה ראשון, 15 פברואר 2015 11:36 הוסף ע״י עדי אביר

    חרדי בשאלה,

    עליך לשאול את עצמך איך אבות אבותיך חיו אף שהם ידעו שלאחר המוות האדם יורד לשאול קר ודלוח שם הוא יבלה את יתרת הנצח בחיים חסרי כל מעש. גן העדן והגיהינום הם המצאות רבניות שלא היו מוכרות בתקופת התנ"ך ואם באותם הימים הצליחו להסתדר בלי העולם הבא אין ספק שגם אתה תוכל להתרגל לרעיון.

    זה לא נכון שלאחר מותך אינך משאיר דבר בעולם הזה. אתה משאיר מאחוריך את ילדיך, את השגיך ויצירתך ואת שמך וזכרך. אני מאמין שמטרת החיים היא להשאיר לילדינו עולם טוב מזה שקיבלנו מהורינו ואם נצליח בכך נמלא את התפקיד שהחיים ייעדו לנו. לאחר מותך אף אחד לא יזכור את מספר הפעמים ששיננת את אותן התפילות, כרכת את אותן הרצועות, צמת את אותם הצומות ואכלת את אותן המצות. מאידך, זכרך יישמר בספרים שכתבת, ביצירות האומנות שיצרת, במוזיקה שהלחנת, בבניינים שתכננת, בפעילות כלכלית שהפעלת, בהשראה שהענקת לאחרים, בחכמה שהפצת ובעוד רבבות תרומות, קטנות וגדולות, שסייעו לקידומה של האנושות ובהפיכתו של העולם לטוב יותר.

    ברגע שתוציא את האל מהמשוואה תגלה שהנצח נרכש בדרכים רבות ומגוונות ואם ברצונך להמשיך לחיות בלבבות ובזכרונות של בני אדם, ובמיוחד אלו שקרובים אליך, עליך לנסות לתרום לקידום האנושות ולא לריצוי האל.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה ראשון, 15 פברואר 2015 05:32 הוסף ע״י חרדי בשאלה

    מעגלתו של חילוני,

    אני מאמין לך. אני מאמין שאתה יכול לחיות כחילוני, אבל מה לעשות, אני כנראה יועדתי כל חיי להיות קרוע בין הדת לחופש, ואצלי הדת גוברת, לא ההגיון הוא שקובע אצלי אלא הדת, הפנטזיות האמונות. אני אמנם לא מבין איך אנשים לטווח הארוך יכולים לצאת בשאלה, לא מבין מה יתרון יש לו לאדם בעוה"ז, ותגידו עוד משהו, אתם רציניים? הרי אתם חילונים באמת ואני מעריך זאת, אבל איך אתם באמת חושבים שאחרי שאדם מת אין פה כלום? אבל איך אפשר? כיצד זה ייתכן?? ויודע מה? גם אם זו האמת איך בן אדם יכול להלך אחרי אמת כל כך מייסרת ומפחידה? עזוב, יש משהו שכנראה עוד לא הבנתי, אולי בעתיד אני יבין, אה, אני דווקא ישמח לדבר איתך אם אתה רוצה אז חפש אותי בפייסבוק חרדי בשאלה.

  • קישור לתגובה שבת, 14 פברואר 2015 18:51 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    חרדי בשאלה:
    החיים ללא אשליות אינם כה קשים כפי שאתה חושש.
    אתה מוזמן, למשל, לקרוא כאן:
    http://www.bustle.com/articles/62411-raising-children-without-religion-may-be-a-better-alternative-suggests-new-research?utm_source=FBTraffic&utm_medium=fijifrost&utm_campaign=CMfacebook&ts_pid=2

    האמת היא שמבחינתי - האמונה בכלל אינה שאלה של בחירה. אני לא יכול להחליט להאמין במשהו.
    כל טענה שאני שומע מוצבת מות הידע שיש לי והעובדות המוכרות לי ואני בוחן את סבירות נכונותה וכתוצאה מבחינה זו אני מאמין או שאינני מאמין בנכונותה.
    השיקול של "האם כדאי לי להאמין בה" בכלל לא מהווה מרכיב בעניין.
    כדי לראות קצת יותר כמה תוכן ועניין עשויים להיות בחייו של חילוני, אתה מוזמן לקרוא בבלוג שלי "מעגלתו של חילוני"
    http://www.1vsdat.org/index.php?option=com_k2&view=itemlist&layout=user&id=156&task=user&Itemid=189

  • קישור לתגובה שבת, 14 פברואר 2015 18:19 הוסף ע״י עדי אביר

    חרדי בשאלה,

    לא זכור לי שאי פעם אמרתי למישהו לא להאמין. אני אנסה לשכנע בצורה לוגית שאין גן עדן או גיהנום ואין אף אמת אבסולוטית שמחייבת אותך לנהוג כך ולא אחרת אבל כל מי שזקוק לכח עליון שמבטיח את הישארות הנפש יכול מבחינתי לאמץ כל אמונה שמתאימה לו ובתנאי שאמונותיו לא גורמות לו להשתמט משירות צבאי, להתפרנס על חשבוני, לכפות עלי את הלכותיו, לקלל, לאיים ולפגוע באלו שחושבים אחרת ממנו ולנסות לפתות אחרים להצטרף אליו באמצעות טקטיקות פסולות.

    אני אישית חושב שההיגיון גובר על הדת אבל אין כל פסול במי שחושב שהדת עדיפה על ההיגיון ובתנאי שהוא משחק בחוקי המשחק הדמוקרטיים ולא מעצב לעצמו חוקי משחק פרטיים משלו.

    קשה לי להאמין שאי פעם תהייה תקופת השכלה בציבור החרדי כי אם ההשכלה תחדור מבעד לחומות שהרבנים הציבו סביב צאן מרעיתם אז הציבור החרדי פשוט יתמוסס ויעלם כלא היה.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שבת, 14 פברואר 2015 17:01 הוסף ע״י חרדי בשאלה

    טוב, נו אתה יודע מה, שכנעת אותי! אני מוכן להודות שאני לא יודע מספיק, ואני מתנצל על ההשתלחות ממקודם,כי פשוט ברגע שכתבת על הנושא של מחברי התורה הרגשתי שאני באמת חייב לתקוף ולהוציא את זה ( זה לא במובן האישי), אתה יודע מה? אתה באמת אדם מאוד מעניין... מאיפה לך כל הידע הזה? אני מקווה שגם אני יידע כל כל הרבה בעתיד, ובגלל שאני כן מעריך אנשים שקראו ולמדו , אז אני מודה ומתוודה- לא קראתי אף ספר בנושא ולא שמעתי אף הרצאה. זה פשוט היה טמון לי בראש כי הפליא אותי שקסוטו היה כופר בתורה משמים ובכל זאת יצא חצץ. " אבל קאסוטו זה היה מזמן והמדע כבר התקדם", אני שומע.

    רק רציתי לומר - הלוואי שגם לי יהיה הכוח לא להאמין. זאת פשוט מחשבה איומה ונוראה להבין שאים תורה אין אלוהים ואין נשמה שתגיע לגן עדן. זה פשוט מוזר שאנשיםמחליטים לעזוב את זה. אף פעם לא הבנתי מאין הם שואבים את הכוח הזה לחיות כאדם חילוני. זה פשוט ריקני מידי. אני מקווה רק שלא אקלקל חבריי לישיבה עם דעותיי הנלוזות... סתם... רק שתדע.. שעוד מעט תהיה תקופת השכלה בציבור החרדי וכ אמר ה' צבאות עוד תראו כי נער וגם זקן המון המון עמך בית ישראל יילכו אחר הבעל ולא אחרי עשתרות" (הוא יהוה(זאת אשתו)

  • קישור לתגובה שבת, 14 פברואר 2015 16:04 הוסף ע״י עדי אביר

    'חרדי בשאלה' ידידי,

    הרשה לי לפתוח בבדיחה:

    שני תלמידי ישיבה לשעבר נפגשו אחרי עשרות שנים. 'אמור לי,' שאל זה שנשאר דתי, 'האם נותר לך משהו מהאידישקייט?' 'כן,' ענה לו החבר שחזר בשאלה, 'אני עדיין מפחד מכלבים.'

    מסתבר שקשה להיפתר מהרגלים ישנים ועוד יותר קשה לוותר על אמיתות ישנות. משה דוד קסוטו נפטר ב-1951, יוליוס ולהויזן ב-1918 וצבי גרץ ב-1891. לא נראה לך שאחרי 64, 97 ו-124 שנים בהתאמה, מחקריהם כבר התיישנו במקצת ודעותיהם, לכאן או לכאן, כבר אינם יכולים לשמש כאסמכתא בשום דיון רציני? היום כבר לא נהוג לכנות את השיטה המחקרית בשם 'תורת התעודות' אבל אין אף חוקר מודרני לא-תורני שמקבל את ההשערה שהתורה כולה נכתבה על ידי מחבר אחד בלבד. כל חוקרי התנ"ך, להערכתי ללא יוצא מן הכלל, מאמינים היום שהתורה נכתבה על ידי מחברים שונים ונערכה על ידי מספר עורכים בסוף ימי הבית הראשון, בתקופת גלות בבל, לאחר שיבת ציון ואולי אפילו אל תוך התקופה ההלניסטית. מן הסתם קיימות מחלוקות באשר למועד התגבשותו של ספר זה או אחר אבל אין חולקים על כך שבכל ספרי התורה ניתן למצוא מספר רבדים שונים, שמיוחסים לתקופות היסטוריות שונות ולמחברים בעלי אינטרסים שונים.

    די אם תיכנס לחנות ספרים אוניברסיטאית כלשהי ותתבונן בספרים שדנים בחקר התנ"ך כדי שתשתכנע שקסוטו, גרץ וולהיוזן הם הדים רחוקים אליהם אף חוקר מודרני כבר אינו מתייחס. אם תרצה, אשמח לשלוח לך רשימה ביבליוגרפית. בינתיים תוכל להתרשם מהמחקר המודרני בקטגוריה 'חכמי המחקר' באתר שלי, ובמיוחד:

    הרצאה מספר 9 ברשימת הרצאותיו של פרופסור יאיר זקוביץ':
    http://www.1vsdat.org/index.php/2012-12-24-19-09-20/2014-11-16-10-53-52/2014-11-16-10-57-38/item/1014-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%96%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5

    ההרצאה 'מי חיבר את ספרי המקרא' ברשימת הרצאותיו של ד"ר יגאל בן-נון:
    http://www.1vsdat.org/index.php/2012-12-24-19-09-20/2014-11-16-10-53-52/2014-11-16-10-58-22/item/966-%D7%94%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%93%D7%A8-%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%9F-%D7%A0%D7%95%D7%9F

    תמונת-על תוכל למצוא גם בסרטונים של ScienceReasonIsrael ובמיוחד בסרטונים מספר 2 ו-3 בדף הבא:
    http://www.1vsdat.org/index.php/2012-12-24-19-09-20/2013-11-15-14-20-54/item/871-%D7%94%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-sciencereasonisrael

    במקביל תוכל למצוא בכוחות עצמך הרבה הרצאות נוספות ושלל רב של מאמרים ולהשתכנע לבד שכל המרצים שאינם רבנים מתייחסים כמובנת מאליה להשערה שהתורה נכתבה על ידי מחברים רבים.

    ועתה להשתלחות שלך:

    אם תשים לב אני משתמש ביד נדיבה במונחים 'אני חושב', 'אני מאמין', 'להערכתי' וכדומה. זאת האמת לאמיתה. כך אני באמת חושב, מאמין ומעריך. יכול להיות שאני טועה אבל באמרך שאני מרמה אתה למעשה קובע שמחשבותיי, אמונותיי והערכותיי אינם זהים לדברים שכתבתי, כנראה בזדון או מתוך אינטרסים זרים. זה לא יפה להעליל ככה על אדם שלא עשה לך כל רע ואין סיבה שתתגולל עלי רק בגלל שאינך מסכים לדבריי.

    אין לי שום אינטרס אישי במספר האנשים שעסקו בכתיבת התורה. מספר כותבי התורה לא ישפיע על חשבוני בבנק, יוקרתי לא תיפגע אם יסתבר שטעיתי ואף יעד שהצבתי לעצמי לא יתרחק ממני גם אם תצליח להוכיח שהתורה היא פרי עמלו של אדם אחד בלבד. אני רק מבטא את הדעות שגיבשתי בשנים רבות של לימוד ומחשבה ואם יסתבר שדעותיי שגויות אמשוך בכתפיי ואתן לטובים ממני להסביר מדוע הם הטעו תמימים כמוני במחקריהם השגויים. לי אין אמת מקודשת ואני מוכן לזנוח מיידית כל דעה שתוכח כשגוייה ולאמץ כהרף עיין כל דעה שתסתמך על עובדות משכנעות. כשמישהו יוכיח לי לשביעות רצוני שהתורה נכתבה על ידי גורם אחד ולא על ידי מחברים רבים אשנה את דעתי ללא כל היסוס, ללא בושה ואולי אפילו תוך אמירת תודה למי שהפנה אותי לדעה נכונה מזו בה אחזתי בעבר.

    כדי לשכנע את עצמי שהמחבר של ספר דברים אינו זה שחיבר את שאר ספרי המקרא הקדשתי חודש מחיי לבדיקת אוצר המילים של ספר דברים. במהלך פרוייקט זה עברתי מילה מילה על כל ספר דברים ובדקתי אם ניתן למצוא בספרי המקרא האחרים שורשים, מילים ומונחים ששימשו את בעל ספר דברים. את ממצאיי פרסמתי במאמר 'אוצר המילים של ספר דברים' ואם תקרא אותו תגלה שבספר זה ניתן למצוא עשרות מילים, שורשים ומונחים ייחודיים שאינם מופיעים בשאר ספרי המקרא. השימוש, או אי השימוש, בדפוסי לשון יכול אמנם להיות מקרי אבל האם לא מפריע לך שקיימים מילים, שמות וביטויים שכיחים שמופיעים אך ורק בספר דברים, למשל: חורב, צבא השמים, אשרה, מהומה, יורה, מלקוש, הר גריזים, הר עיבל, בצים, ספר תורה, שמיטה, אש אוכלה, אלוהים חיים, עם סגולה, רום לב, לוחות הברית, עם יהוה, יד חזקה וזרוע נטויה וכדומה? דפוסי הלשון הללו מופיעים בספרי התנ"ך האחרים, ובעיקר בספרי הנביאים הראשונים, מדוע הם אינם מוזכרים כלל בספרים בראשית, שמות, ויקרא ובמדבר?

    http://www.1vsdat.org/index.php/2015-02-01-12-54-59/2013-03-24-15-04-30/item/273-%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%AA%D7%A8

    אני שכנעתי את עצמי בתיאוריית ריבוי המחברים לאחר שקראתי ספרים, שמעתי הרצאות וערכתי מחקר משלי. מה שכנע אותך 'שאין כמה מחברים מכמה מקורות והכל בלבולי שכל של כמה גרמנים שלא הכירו את השפה העברית'. ספרי מחקר שקראת? הרצאות ששמעת? סיסמאות רבניות שנשטפו למוחך? לרבנים, בניגוד אלי, חשוב מאד שלא יימצא לתורה יותר מאשר מחבר אחד ולכן, כדרכם, הם מפזרים מסכי עשן (וולהאוזן, גרץ, קסוטו וכמה גרמנים שלט הכירו את השפה העברית) ומורים לתלמידיהם לא להחשף לחומר מחקרי שמלמד אחרת. בא נהיה כנים, אתה הרי מעולם לא קראת את וולהוזן וגרץ ומן הסתם גם לא את מחקריו של קסוטו. מניין, אם כן, אתה יודע מה הם כתבו והיכן הם טעו? ברור כשמש שמפיך בוקעים דברי רבניך שאת אמיתותם מעולם לא טרחת לבדוק.

    דרך אגב, הרשה לי להבטיח לך שרוב חוקרי התנ"ך הפרוטסטנטים בגרמניה מדברים עברית טובה ממך ומכירים את התנ"ך הרבה הרבה יותר טוב מרוב הרבנים שמסתכלים על המקראות דרך המשקפיים של פרשני ימי הביניים ותחילת העת החדשה. אני אישית מכיר כמה מהם ובאמת לא הייתי ממליץ לאף רב חרדי להתחרות איתם בהכרת, ויותר מכך, בהבנת, המקרא.

    הרשה לי בנוסף להסביר לך שעם עזיבת העולם החרדי עליך גם לנטוש את התחושה שקיימת רק אמת אחת, זו שלך, ולאמץ את ההנחה שלא כל מי שחושב אחרת ממך הוא בהכרח שקרן ורמאי. כך אכן חושבים הרבנים וכך הם רוצים שגם אתה תאמין אבל לאף אחד אין בעלות על האמת ובעוד שכל אחד יכול להביע את דעותיו אף אחד אינו רשאי לשבת כשופט ולהכריע מי צודק, מי טועה, מי משקר ואת מי ראוי לגמד.

    בברכה,

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שבת, 14 פברואר 2015 07:52 הוסף ע״י חרדי בשאלה

    אתה טועה!!!!!!!!!!!!!

    יש רק מחבר אחד!!!!

    אין שום סתירה בפסוקי התנך!!!

    ביקורת המקרא נכשלה!!!

    קאסוטו לא האמין במקורה האלוהי של התורה אבל זה לא מנע ממנו לומר את האמת - אין תורת התעודות, זאת עוד המצאה עלובה של ולהויזן גרץ וחבריו (בדיוק כמו המצאות רבניות אגב). אז שאלה אליך מר אביר - למה אתה משקר?? למה אתה מפרסם דברים שאינם נכונים?? הרי אין שום סתירה בין פרק א לפרק ב, אין שום סתירה בסיפור המבול, ואת התורה כתב מחבר מקראי אחד יחיד ומיוחד.
    למה לא לומר את האמת? למה לא להיות ישר וכנה? אני מעריך את היושרה על חשיפות ההבל הרבני אבל בלי להעליב- ירדת לרמה שלהם!!! חשבתי שמהם תלמד משהו וכנראה שצדקתי.
    אם בכל זאת האמת היא זאת שנמצאת בראש מעיינך, אזי תופתע לגלות שאין כמה מחברים מכמה מקורות והכל בלבולי שכל של כמה גרמנים שלא הכירו את השפה העברית... מי לא יצא נגד תורת התעודות... לייבוביץ... קאסוטו... תקרא קצת מר אביר ותגיד - " טעיתי!" מה יש? אסור לך לטעות? אתה חייב להיות הכי חכם בעולם? הנה אני לא מאמין במקורה האלוהי של התורה ובכל זאת אני יוצא חצץ נגד התאוריות של מבקרי המקרא. בכל זאת מעניין אותי לשמוע מה דעתך? חקרת פעם את הנושא ברצינות?

  • קישור לתגובה שישי, 13 פברואר 2015 21:53 הוסף ע״י ע

    חרדי בשאלה,

    אני לא חושב שיש 'מחבר מקראי' אלא סדרה ארוכה של מחברים ועורכים שעיצבו את המקרא במשך מאות בשנים. הנושא דורש דיון עמוק והדים מדיון זה תוכל למצוא כבר באתר הזה. בכל מקרה, אני מאמין שאת החלק הרלוונטי בספר בראשית ואת פרשת כי תבוא בספר דברים כתבו אנשים שונים לחלוטין ולכן אין כל סיבה לחשוב ששני הספרים הללו חייבים להיות יותר מידי מתואמים.

    ראה למשל:

    http://www.1vsdat.org/index.php/2015-02-01-12-54-59/2013-03-24-15-04-30/item/271-%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A1%D7%A4%D7%A8

    http://www.1vsdat.org/index.php/2015-02-01-12-54-59/2013-03-24-15-04-30/item/273-%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%AA%D7%A8

    להערכתי, ספר בראשית עצמו הוא אוסף ערוך של מקורות שונים ולכן תמצא בו הרבה קטעים שסותרים קטעים אחרים באותו הספר. הסתירות הללו דרשו מהרבנים הרבה אקרובטיקה פרשנית שלעיתים נשמעת אבסורדית וחסרת שחר. למשל:

    http://www.1vsdat.org/index.php/2015-02-01-12-54-59/2015-01-27-18-18-49/2010-08-02-13-14-19/item/99-%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%A0%D7%97

    http://www.1vsdat.org/index.php/2015-02-01-12-54-59/2015-01-27-18-18-49/2010-08-02-13-14-19/item/100-%D7%94%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A9

    http://www.1vsdat.org/index.php/2015-02-01-12-54-59/2015-01-27-18-18-49/2010-08-02-13-14-19/item/103-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D

    http://www.1vsdat.org/index.php/2015-02-01-12-54-59/2010-07-23-09-16-23/item/80-%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3

    http://www.1vsdat.org/index.php/2015-02-01-12-54-59/2010-07-23-09-16-23/item/80-%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3

    ורבים אחרים.

    בברכה,

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שישי, 13 פברואר 2015 19:26 הוסף ע״י חרדי בשאלה

    ואווו עדי! איזה גאונות!! כל הכבוד לך על ההשקעה באתר הזה שנורא מחכים! מעכשיו אני אבין למה אלוהים בחר דווקא בקשת בשביל לסמל את הפסקתהשמדת האנושות- כדי להראות כביכול לבני האדם- הנה אני אלוהים שם את הקשת בצד ולא אפגע בכם לרעה....

    רק שאלה קטנה עדי ברשותך- איך ההבטחה הזו מתיישבת עם כל המקומות בהם האל דווקא כן מצווה להשמיד ולהרוג ואפילו אומר שהוא יהרוג את העם שלו בפרשת כי תבוא?? הוא שמא המחבר המקראי לא שם ליבו על כך?

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים