Skip to content

1VSDAT

שבת, 14 אוגוסט 2010 12:58

ההתיעצויות עם המלאכים

דרג מאמר זה
(3 מדרגים)
כתמיד, מתוך משליהם של החכמים מבצבצות ועולות משמעויות נוספות שאינן יכולות שלא להגיר זיעה ממצחם של רבני ימינו. לשם דוגמה, שני משלים רבניים יפים ועמוקים מוכיחים לנו שחכמי התלמוד לא רק הבינו את הבריאה בצלם בצורה פשוטה ומגשימה אלא שלדעתם האל הרודני אוהב להקיף את עצמו באומרי הן ולהוציא להורג כל מי שמבטא דעה שונה משלו. למרבה החרדה, הסיפורים הרבניים גם מוכיחים שהאל אינו מסוגל לחזות את צפונות העתיד ושבניגוד למלאכיו הוא גם אינו מצליח לנתח את העובדות ולגזור מהן הערכות מושכלות.   
 
 
רבי לוי אינו מוכן לקבל את הגרסה הרווחת לפיה האל התיעץ במלאכים לפני יצירתו של האדם הראשון ולדעתו האל יצר את האדם בצלמו וכדמותו על אפם ועל חמתם של מלאכיו. להוכחת טיעוניו הוא מביא לנו את המשל היפה הבא:
 
אמר רבי לוי: כשהכתוב נוקט בלשון 'נעשה' אין להבין שהכוונה היא להמלכות באחרים אלא משל למלך שהיה מטייל בפתח ארמונו וראה בצד הדרך גוש אבן גלמי.
אמר אותו המלך: מה נעשה באבן זאת?
חלק מעבדיו אמרו: נבנה ממנה בניני ציבור וחלק מעבדיו אמרו: נבנה מהאבן בתי מרחץ פרטיים.
אמר המלך: אנדרטא שדמות המלך חקוקה בה אני מתכונן לעשות מהאבן, מי מעכב בעדי?[1]
 
המשל מדגים את עומק השגתם של חכמי התלמוד: האל נמשל למלך והאדם הראשון לאנדרטא שדמות המלך חקוקה עליה. עבדי המלך ממליצים לנצל את האבן הגלמית לבנית בנייני ציבור אבל המלך מעדיף לעצב מהאבן הגדולה אנדרטא ולחקוק עליה את דיוקנו. בהקבלה מדויקת, המלאכים מעלים כל מיני אלטרנטיבות אבל האל אינו מאפשר לאיש לכבול את ידיו ולעצור בעדו בבואו להטביע באדם הראשון את דמותו ואת צלמו. נסתכל על קטע אגדה זה מכל כיוון אפשרי ותמיד נשוב ונגלה שהמשל הוא לא רק ברור, פשוט ויעיל אלא שרבי לוי אף הצליח לחסנו מכל נסיון ללהק בו את ההשגה השכלית.
 
מדרש נוסף שמרחיק מעליו כל שמץ של פרשנות אלגורית מרחיב את הדיבור על אופיין של ההתייעצויות האלוהיות:
 
אמר רב יהודה בשמו של רב: בשעה שהקדוש ברוך הוא ביקש לברוא את האדם הוא הקדים וברא כת אחת של מלאכי השרת.
שאל אותם: רצונכם נעשה אדם בצלמנו?
ענו לו המלאכים: רבונו של עולם, מה מעשיו של אותו יצור שאתה רוצה לברוא?
ענה להם האל: כך וכך יהיו מעשיו.
אמרו המלאכים לפניו: רבונו של עולם 'מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ'[א]?
הושיט האל את אצבעו קטנה ושרפם. כך קרה גם לכת מלאכים שניה.
הכת השלישית, כששאל אותם, אמרו לו: רבונו של עולם, ראשונים שאמרו לפניך שאין דעתם נוחה מה הועילו? הלא כל העולם כולו שלך הוא, כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך - עשה.
כיון שהגיע זמנם של אנשי דור המבול ואנשי דור הפלגה שמעשיהם היו מקולקלים אמרו המלאכים לפניו: רבונו של עולם לא יפה אמרו ראשונים לפניך שלא כדאי לברוא את האדם?
ענה להם האל: 'וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט'[ב].[2]
 
מדרש זה טורח להמחיש את ההבדל בין ההשגה השכלית של בני האנוש להשגתם של האל ומלאכיו. שאלתו ההיפותטית של האל, 'רצונכם נעשה אדם כצלמנו' חייבת להיות מכוונת לדמותם הפיזית של המלאכים ובני האנוש ולא לסגולותיהם השכליות. אם היתה זאת השלמות השכלית שעמדה על הפרק מדוע היה על המלאכים לחשוש ממעשיהם הקלוקלים של בני האדם? בני תמותה שזכו ליכולת ההשגה של דרי המרומים אינם יכולים, מעצם ההגדרה, לעשות שטויות ואין חשש שהם יחטאו כפי שחטאו בני דור המבול ובני דור הפלגה.
 
אם שתי כתות המלאכים הראשונות פסלו את האנושות מחשש לתקלות שיגרמו עקב מיעוט השגתם של הבריות מדוע אין אנו מוצאים את האל מרגיעם בהבטחה שהנבראים יהנו מתכונותיהן השכליות של המלאכים וככאלה הם לעולם לא יגררו להתנהגות אוילית וחסרת אחריות? אדרבה, הכפיה האלימה של הרצון האלוהי הובילה לבסוף לבריאה בצלם והתוצאה המאכזבת מוכיחה כאלף עדים על המרחק הרב שבין שלמותם השכלית של המלאכים למיעוט דעתם של בני האדם.
בסיפור זה אנו מוצאים, לצד ההתיחסות הפשוטה והישירה לבריאה בצלם ובצמוד להרחקת הדמיון שבין התבונה האלוהית לתבונה האנושית, גם אל ששורף באצבעו הקטנה כתות של מלאכים שבאוילותם שכחו להסתיר את דעתם הכנה. האכזריות האלוהית אינה יכולה שלא להעלות מחשבות נוגות: אם האל חנן את מלאכיו בבינה ודעת מדוע הוא מצא לנכון להכחידם כשדעתם לא תאמה לדעתו. אדרבה, בהיותו כל-יכול הוא היה מסוגל בנקל לברוא מלאכים צייתניים שמכוונים תמיד לדעת אדונם וכשלא עשה כן לא היה לו להושיט את אצבעו אלא אל עצמו. אין להתפלא, אם כן, שכת המלאכים השלישית נמנעה מלנקוט עמדה והחזירה את הכדור לבורא, שבדומה לכל רודן אחר אוהב לשמוע רק את דעתו שלו.
 
סיפור זה גם מעלה ספקות בקשר להיות האל יודע-הכל וחוזה-הכל. אם הוא באמת ידע מראש את העתיד להתרחש הוא היה יכול לברא מלכתחילה רק את כת המלאכים השלישית ובכך למנוע את כל הצער ועגמת הנפש שנגרמו לקרוביהם וידידיהם של בני שתי הכתות הראשונות. יתר על כן, ידיעה מוקדמת היתה גם מונעת את בריאת האנושות וחוסכת מהאל את כל הסבל וכאב הלב שגרמו לו להאנח ולהגיד 'אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט'. הסיפור, דרך אגב, אינו מלמדנו על מוסר כליות כלשהו שהתפתח בקרבו של האל בעקבות הטבח שביצע בשתי הכתות הראשונות אך אנו במקומו לא היינו ישנים טוב כשקיימת אפשרות שבבא היום ההיסטוריה עוד תצדיק את עמדתם של המלאכים שהוכחדו בפזיזות כה רבה.
 
 
טעיתי? עיוותי? השמטתי? סילפתי? שכחתי? הולכתי שולל? לא הצגתי תמונה מלאה? בתחתית בדף תוכלו להעיר על המאמר ולכתוב כל העולה על רוחכם. אינכם צריכים להרשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו למדורים המתאימים בפורומים.
 


[א]       
תהילים ח:ה
[ב]       
ישעיה מו:ד


[1]       
אמר רבי לוי: לית הכא מלכו אלא משל למלך שהיה מטייל בפתח פלטין שלו וראה בלורין אחד מושלכת. אמר: מה נעשה בה? מהן אומרים: דימוסיות ומהן אומרים: פריבטאות. אמר המלך: אינדרטין אני עושה אותה, מי מעכב?
(בראשית רבה ח:ח)
[2]       
אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שביקש הקדוש ברוך הוא לבראות את האדם ברא כת אחת של מלאכי השרת. אמר להם: רצונכם נעשה אדם בצלמנו? אמרו לפניו: רבונו של עולם, מה מעשיו? אמר להם: כך וכך מעשיו. אמרו לפניו: רבונו של עולם 'מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ'? הושיט אצבעו קטנה ביניהם ושרפם. וכן כת שניה. כת שלישית אמרו לפניו: רבונו של עולם, ראשונים שאמרו לפניך מה הועילו? כל העולם כולו שלך הוא, כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך - עשה. כיון שהגיע לאנשי דור המבול ואנשי דור הפלגה, שמעשיהם מקולקלים, אמרו לפניו: רבונו של עולם לא יפה אמרו ראשונים לפניך? אמר להם: 'וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט'.
(סנהדרין לח:ב)
נקרא 3169 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים